בכל פעם שאני מגיעה לספארי או לגן חיות עם הילדים אני נהנית.
את הסיבוב מסביב לאגם אני מוכנה לעשות שוב ושוב, לגלות זויות חדשות ומענינות על החיות.
אני עומדת ליד כל כלוב, עד שהילדים מושכים אותי הלאה, ובפינות ההסברים שואלת אינסוף שאלות.
וכשהילדים כבר עייפים, ורוצים ללכת הביתה, אני מנסה למשוך זמן, ומציעה לראות עוד קצת.. וחושבת, מענין אך זה שם, באפריקה, הדבר האמיתי?
הטיול הזה מתבשל כבר זמן מה, לאט, על אש קטנה, כבר כמה שנים.
בכל הזדמנות שצצה לטוס לחו"ל אני מורידה אותו מהאש, מרחרת, קוראת עוד קצת חומר, ומחליטה: לא, עדין לא. עוד לא מוכן, אנחנו עוד לא מוכנים: רחוק מדי, יקר מדי, מסובך מדי, הילדים קטנים מדי, לא מתאים חיסונים…
ונוסעת ליעד אחר.
כתבות על טיולי ספארי ביעדים נדחים באפריקה שקראתי , סיפורים של חברים שהיו ונהנו, סרטי טבע – כולם תבלינים שנוספו לתבשיל.
לפני כשנה וחצי מצאתי בין דפי פורום למטייל מתכון מנצח, וגם "חבר טלפוני" או יותר נכון "חבר אימיילי" שענה על שאלותיי הרבות, הפיג חששות, הוסיף עוד תבלין פה ושם ושלח אותי לעבוד, כלומר לבשל את הטיול הזה.
דרום אפריקה נבחרה כיעד לספארי בגלל התשתית המערבית שלה, בגלל העובדה שחלקים רבים מהמדינה נקיים לחלוטין ממלאריה, בגלל העובדה שעלות כניסה לספארי בנהיגה עצמית זולה יותר מכרטיס לביקור בספארי רמת גן, ובגלל העובדה שיש בה נופים מרהיבים ומגוונים המציעים אינספור אפשרויות לטיולי טבע.
ולענין הבטיחותי – על יוהנסבורג ויתרנו.
אז פתחתי מפה, כמה ספרים, כתבות מטיילים, והרבה אתרים באינטרנט.
נרכשו שישה כרטיסים.
תוכנן מסלול נטול מלאריה הכולל הרבה ספארי, אבל לא רק.
הוזמנו מקומות לינה.
נשכר רכב.
נארזו מזוודות.
ועוד מעט אנחנו ממריאים לטעום טעימה ראשונה, זהירה, מהיבשת השחורה.
אתם מוזמנים לטעום איתנו.
נחמד מאוד 🙂
מחזיקים אצבעות 🙂
ואל תשכחי מה היעד המורכב הבא שלכם 🙂
לא סתם קיבלת כזו מתנת חג