יום 10 – בעיקר אטרקציות זלצבורלנד

בשלב הזה כבר ברור, שלא משנה לאן ניסע ולאן נעלה, צפוי לנו נוף מרהיב של אגמים, פסגות, ועמקים. בכל מקום נמצא בודאי רכבל לעלות עליו,מסלולי הליכה משולטים, גן שעשועים מושקע לשחק בו, פונדק כזה או אחר שבו יתן לשבת אל מול הנוף ולשתות בירה/שוקו/מרק סמיך.  אוסטריה היא  ה- מדינה לטיול ספונטני : קום בבוקר, בדוק את מזג האויר, שאל את המקומיים למקום נחמד  וסע לטייל.

הבוקר הערפל דוקא אינו סמיך, ואפילו רואים פיסות שמים כחולות , אני מזהה פוטנציאל לטיול הליכה רגלי. מצד שני התחזית היא לגשם לפרקים בשעות הבוקר.אנחנו עוצרים בלשכת המידע בעיירה ואגרין, מקבלים רשימה של הצעות למסלולי טיול רגלים, ומחליטים לחזור לשם לקראת אחר הצהריים.

היעד הראשון שלנו הוא אבטנאו – מגלשת הרים באורך 2 ק"מ, ששמע הולך לפניה ברחבי פורומי מטיילים למניהם. חבר שביקר באוסטריה לפנינו, המליץ בחום. אנחנו מחליטים להמר – למרות הגשם, בטיפת המים הראשונה המגלשה מפסיקה לפעול- ולנסוע לשם. אנחנו עוצרים למידע בלשכת התיירים באבטנאו Abtenau, ומגלים שעל ההר, מלבד המגלשה יש שפע מסלולי טיול,. המגלשה עדין לא פתוחה, כך נאמר לנו, אבל יש סיכוי…

כדי לגלוש במגלשה , תחילה יש לעלות על ההר בעזרת רכבל. מעבירים את כרטיס הפלא – ונכנסים. מלבד להעלות אותנו הרכבל משמש גם להעלות את הקרוניות הקטנות, שבהם נגלוש במורד המגלשה. ביעילות אוסטרית אופינית, שלוש קרוניות נכנסות לעגלה, שנכנסת בדיוק במעבר בין מושבים ברכבל!

IMG_2382
קרוניות עולות ברכבל – אבטנאו

במעלה ההר, אנחנו רואים את עובדי המקום מתארגנים, ותור קטן של אנשים כבר נוצר. בראש התור – חברינו, המשפחה שאיתה אנחנו מטיילים, הם עוזבים היום ולכן הקדימו לצאת. ברור קצר מבהיר שהם צריכים לחכות 20 דקות מסוף הגשם, ואז עודי המקום בודקים את המסלול ורק אז ניתן לנסוע. הם שם למעלה מחכים כבר זמן מה.. הילדים כבר נכנסו לתור, וברור לי שכל נסיון להוציא אותם ממנו הוא מלחמה אבודה. אין מצב לטיול או כל דבר אחר. הם רוצים מגלשה, ועכשיו, ולא חשוב כמה צריך לעמוד בתור…  עובדי המקום מחליטים שניתן לפתוח את המקום, וחברינו יוצאים לדרך על הקרוניות הראשונות. לפנינו כעשרה אנשים, ונראה שהתור מתקדם היטב… אבל לפתע, עוצרים – אומנם על פסגת ההר בהיר למדי, אבל למטה חזר הגשם…  הילדים מתגברים על אכזבתם, ומחליטים להמשיך ולהמר, אולי בכל זאת ישתפר. 15 שעה של גשם, 20 דקות המתנה, שני סיבובים של עובדי המקום והמקום נפתח. הילדים יש לציין חיכו בסבלנות רבה.

הפעם מזג האויר אינו מאכזב ועכשיו תורנו : איתמר ראשון, נגה אחריו, רמזור קטן מסמן מתי להמשיך לנסוע.. והם יוצאים לדרך.

IMG_2372
קרוניות עולות ברכבל – אבטנאו

ועכשיו תורי, וסמדר מתחברת אלי.העסק קצת מפחיד בתחילה, נראה שכל משקלי  ומשקלה של סמדר נאחז במסילה על פס מתכת דק למדי. השליטה במהירות הנסיעה נעשית עזרת מוט, שמשמש כבלם יד. וככה זה נראה תוך כדי תנועה

IMG_2398
קרוניות עולות ברכבל – אבטנאו

אורכה של המגלשה הוא 2 ק"מ. זה מספיק זמן כדי להשתלט על העסק, להרגע קצת ולהתחיל להנות.  וסמדר נהנית במיוחד במעברי כביש, שאנחנו עוברים מתחתיהם. 2ק"מ זה גם מספיק זמן שלא תהיה תחושה שניגמר מהר מדי…

בתחתית ההר ישנו גן שעשועים קטן עם מתקני עץ, וקפציות : בזמן שאנחנו אוכלים ארוחת בוקר, הילדים מוציאים את שאריות האדרנלין. לסיכום – היה כיף!  אבל התור שלפני מזכיר לי למה אני ככל הנראה לא אקח את הילדים ליורודיסני. בעיני חופשה ותור – לא הולך ביחד….

התחנה הבאה שלנו היא מכרה נחושת בעיירה הוטאו Huttau. באיזור זלצבורג כרו נחושת כבר בימי הביניים. המכרה בו אנחנו מטיילים פעל במשך כמה מאות שנים, וכרו בו נחושת ועופרות עד המאה ה18, כאשר המיסים והידלדלות ערוצי הנחושת הביאו לסגירתו. המכרה נאטם, ונשכח. בסוף שנות ה90 של המאה הקודמת, המכרה נפתח מחדש, טונות רבות של בוץ הוצאו, והוא שוקם ונפתח לביקור הקהל.

IMG_2444
קרוניות עולות ברכבל – אבטנאו

הסיור נערך בגרמנית, אבל אנחנו מקבלים חוברת עם הסברים באנגלית, והמדריך לאורך כל הסיור מקפיד להראות לנו, מה הם הקטעים הרלוונטים לקריאה. ניכר על המדריך שהוא מתענין בגיאולוגיה, ובהיסטוריה של המקום, והוא מנסה להעביר מאהבתו לתיירים. הוא מדבר בהתפעלות על הצבעים שערוצי המתכות יוצרות בסלע,. במשרד הקטן, יש לו אוסף אבנים מרשים, ולאחר הסיור הוא מראה לנו פריטים מיוחדים החביבים עליו במיוחד.

IMG_2505
קרוניות עולות ברכבל – אבטנאו

הסיור במערה לוקח כשעה. במערה קריר ולח, טיפות מטפטפות עלינו מסדקים בסלעים. עם השנים נפרצה מערכת של מערות ופירים המחברים ביניהם, ואנחנו עוברים ביניהם. הכורים שהו במכרות החשוכות, הלחות, והמעופשות ימים על גבי ימים. העבודה היתה מסוכנת, אבל השכר היה טוב באופן יחסי. הם יכלו להרשות לעצמם לאכול בשר כל יום !

כמעט בכל פינה אנחנו פוגשים פסלון של ברברה הקדושה,השומרת והמגינה על אנשי המכרות. הילדים מביעים פליאה על כך שאנשים חשבו שפסל זה באמת יכול לעזור להם, במעמקי בור שכוח אל זה. הערה שמעוררת דיון מעניין לגבי ההשגחה העליונה, והסממנים שלה בדתות השונות. כמו כן על תפקיד האמונה בקרב האנשים, במיוחד כשהם בקשיים – אז וגם היום.

IMG_2460
קרוניות עולות ברכבל – אבטנאו

ברברה הקדושה כנראה הגנה גם עלינו, כי הצלחנו לצאת מהמכרה שלמים וגם בריאים. ולשמחתנו היום התבהר כליל. אנחנו יושבים לארוחת צהריים קלה על שולחן עץ גדול ומתכננים צעדינו. נגה, שהביקור במכרה היה יותר מדי בשבילה,מבקשת לחזור הביתה, ומתחייבת להכין ארוחת ערב… אני ושני הבנים מחליטים להמשיך בתוכניותינו, ולעלות לפסגת ההר ברכבל.

מלמטה ההר נראה לא גבוה במיוחד, ונראה שאוטוטו אנחנו למעלה. בפועל מתברר שההר גבוה יותר ממה שחשבנו ולמעשה במשך כרבע שעה מעלה אותנו הרכבל אל רככס הרים בגובה 1700 מטר. העננים התרוממו קצת, ואנחנו רואים פסגות שבמשך הימים האחרונים היו מכוסים בערפל. יותם מאתר ברכה עם מגלשות , ומסמן אותה כפעילות המשך…

IMG_2569
קרוניות עולות ברכבל – אבטנאו

בפסגת ההר, על רקע הנוף המשגע מתגלה גן שעשועים נחמד במיוחד, הכולל לא מעט מתקנים מאתגרים. הבנים מתרוצצים על המתקנים, ואני ממתינה לאריק וסמדר, שישובו מהקפצה של נגה.אני מקווה עוד לצאת לטיול קטן על פסגת ההר, אחרי שכולם ימצו את גן השעשועים.

הבנים משתפים פעולה וחוצים את האגם מספר פעמים, גם ברפסודה וגם על האבנים בלי לפול למים.

IMG_2544
קרוניות עולות ברכבל – אבטנאו

המשימה נראית פשוטה מכפי שהיא באמת, והאגם נראה רדוד מכפי שהוא באמת. כפי שאנחנו ההורים למדים על בשרנו מאוחר יותר. כשאריק וסמדר מגיעים אנחנו יורדים שלושתינו לרפסודות.  אנחנו מצטרפים לרפסודה עם ילד חביב שנוהג בה במומחיות מצד לצד , סמדר עולה ראשונה, אני שניה, ואריק עולה אחרון, הרפסודה נראית יציבה מאוד, והמים שקופים, וצלולים… נהג הרפסודה שלנו מושך בחבל ואנחנו מתחילים לנוע.תוך מספר קטן של משיכות חבל, במים נעשים עמוקים, הרפסודה שמקודם נתמכה בקרקע האגם, צפה כעת על המים. צפה אמרת? כן, אבל רק לשניות בודדות. חוקי הפיסיקה חלים גם במרומי הר באוסטריה, והעובדה שכולנו בצד אחד של הרפסודה, מוציאה אותה כמובן מאיזון, והיא נוטה לכיוון אחד.  אריק ואני מחליקים למים, שמתגלים עמוקים, ואנחנו טובלים עד כמעט מותנינו….

IMG_2576
קרוניות עולות ברכבל – אבטנאו

3 תגובות

  1. איזה כיף. נראה שהילדים מאד נהנו. העיקר שיש פינת משחקים והילדים כבר ייהנו בכל מקום שלא יהיו 🙂 אני זוכרת שנסענו לחו"ל עם הילדים והם רק רצו להישאר במלון ולצפות בפרקים של דורה

  2. Eliav Moshe

    היי, תודה על הבלוג המעניין והכתיבה היפה. שאלה אחת: מהו ההר שעליו טיפסתם לאחר הביקור במכרה הנחושת (עם האגם הקטן והרפסודות)?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *