מסע מים אל ים- יום 1- מעין חרדלית לפארק גורן

הילד בר מצווה.

אצלנו, עם הספר, מסומל גיל זה של מעבר מילדות לבגרות, בעליה לתורה, והצטרפות לעול המצוות, והוא מעבר רוחני בעיקרו. בתרבויות רבות המעבר לבגרות מסומן על ידי מפגן כוח, והתמודדות פיזית בעיקרה. מסע ים אל ים, המאורגן על ידי עמותת בדרכם, הוא שילוב של הרוחני עם הפיזי. מסע עם משמעות, מעבר לטיול טבע. המסע הפיזי לאורך תואי נחל כזיב, מוביל אותנו לאורך תקופות וציוני דרך בהסטוריה של האיזור, חלק מההיסטוריה של העם שלנו, כשלאורכו מלווה אותנו זכרם של אלה, שמתו על הגנת ארצנו, ואיפשרו לנו לטייל לאורכה ולרוחבה של הארץ שלנו. מסע ראוי, כמסע בר מצוה.

הנערה בת 15, שמעה על המסע, והחליטה להצטרף.

6:00 בבוקר, א ד'חול המועד פסח. הבוקר נפתח בהתארגנות זריזה לפני היציאה , התיקים, השק"שים, המזרונים והאוהלים הועמסו כבר מבעוד מועד, אליהם מצרפים עכשיו את כל אותם פריטי הרגע האחרון, שבעצמם ממלאים תיק שלם . דיסק ראשון ע"פ בחירת הנוער מוכנס, הנערה מופקדת על הוראות ההגעה והמפות , ויוצאים לדרך.  התנועה זורמת, אנחנו מקדימים ככל הנראה את בית ישראל היוצאים לטיולים. בזכרון נפרדים מכביש 2, ופונים לכביש 70 שיוביל אותנו לצפון, כמעט עד ליעדנו.  בעוד שבמרכז צהוב הקיץ מתחיל להשתלט על הטבע, שדות החיטה כבר נקצרו, והחרציות  כבר איבדו מחיוניותם, הצפון עדין ירוק מאוד.

מבט אל נחל כזיב
מבט אל נחל כזיב

לאחר כשעתיים מגיעים ליעדנו, פארק גורן, הצופה אל המונפור, נקודת ההתכנסות למסע שלנו  "מים אל ים" , המאורגן זו שנה שלישית על ידי עמותת "בדרכם" לזכרם של עשרת חיילי חטיבת ההנדסה של חיל הצנחנים, שנפלו במלחמת לבנון השניה.  מ"ים אל ים" , לאורך נחל כזיב –  ארבעה ימי מסע, כשבכל יום מוצא מסלול למיטיבי לכת ומסלול למשפחות, כשניתן להצטרף לכולם או לחלקם.

מגיעים מוקדם. הצוות הלוגיסטי עדיין מתארגן, וראשוני המטיילים מטפטפים לחניה. משבי רוח ועננים כבדים, מקבלים את פנינו. טיפות הגשם ההולכות ומתעבות גורמות לנו להמיר את פיקניק הבוקר אל מול הנוף, לאכילה זריזה בתוך האוטו. עם תום הארוחה, גם העננים מתפזרים, וקרניים ראשונות מפציעות, הקרירות נשארת. מזג אויר מושלם לטיול.

טקס קצר לזכרם של הנופלים, הכרות קצרה עם המדריך, ועליה לאוטובוסים  שיובילו אותנו לנקודת ההתחלה של הטיול.

המסלול שלנו היום יחסית קצר  –  מעין חרדלית לפארק גורן, וכולל עליה למונפור – כתשעה קילומטר,  וכולל הליכה מוצלת על שביל לאורך הנחל, עם חציה חוזרת ונשנית מגדה לגדה.

 עין חרדלית, כיום אתר שאיבה של מקורות, טובל בשיחי פטל, וצמחי חרדל, אך לא על שמם המקום נקרא.  מקור המילה חרדלית הוא בצרוף  "הר דלית ", כלומר זרם מים הבאים מדליו של הר. דליו  של ההר פירוש מגובה ההר ושבו נקוים ארבעים סאה של מים, שזוהי הכמות המינימלית למקווה.

מכאן מתחיל המסע שלנו, וכאן המדריך שלנו – ר'אנם מציג את עצמו – הוא דרוזי מהכפר ירכא,  הכפר הדרוזי העתיק ביותר בארץ אליו הגיעו דרוזים במאה ה11 , ותושביו קיבלו על עצמם את הדת. ר'אנם השתחרר משירות קבע של 22 שנה בצה"ל ומאז הוא מורה דרך בישראל. הוא בן בית בגליל, מכיר את הצמחיה, ההיסטוריה, אגדות  הנפוצות, את תואי השטח, ומיקומה של כל אוגדה או בסיס צבאי. הוא מתבל את דבריו בנקודות ציון צבאיות, ובשמות ערביים למקומות ולצמחים.

צועדים. בני הנוער שלי צועדים לפני, משוחחים, ואני אחריהם, מצלמת. הטבע שופע פרחים, חרקים, ופרפרים. שפע הזדמנויות לצילומי תקריב במצלמה החדשה.

הקיץ עוד רגע כאן
הקיץ עוד רגע כאן

בעוד ר'אנם מסביר על צמחית האיזור, אני רודפת עם מצלמתי אחרי צפרדע בנחל. באזור זה הזרימה איטית, ומהווה בית גידול נפלא לראשנים ודגיגים, הירוקת שעל המים יוצרת ציורים סוריאליסטים.

גלים בירוקת, נחל כזיב
גלים בירוקת, נחל כזיב

הצפרדע מהירה ממני, חומקת אל תוך המים, ומשאירה אותי להתנחם בצילומי ראשנים.

דגיגים וראשנים בנחל כזיב
דגיגים וראשנים בנחל כזיב

ראנם מספר לנו על היחמור הפרסי, שהובא לכאן מהחיבר  בכרמל, אליו הובא מאיראן במבצע כנגד כל הסיכויים, במטוס האחרון של אלעל שהמריא מטהרן, רגע לפני ניתוק היחסים בין שתי המדינות. את היחמור הפרסי קשה לראות בשמורה, במשך היום, ובודאי כשאנו חבורה קולנית וצוהלת, אבל פרפרים בשפע יש, וחלקם נאותים אף לדגמן לי לצילום.

פרפר בשחור לבן
פרפר בשחור לבן
פרפר לוגם צןף
פרפר לוגם צןף

מרשימים במיוחד הם עלי הדולב הענקיים בשמורה, השתולים על המים, ומצילים על פינות חמד רבות. עלי הדולב נראים כיד עם חמש אצבעות פרושות, ולפי המסורות מביאות מזל טוב..

האויר צלול אחרי הגשם, משופע בניחוחות פריחה שעל רובם גובר ריח הלבנה הרפואית – הנקראת לובנה, בערבית. הריח המשכר הזה מושך אליה שלל חרקים, והפירות משמשים לדיג. ריחם של הפירות אם הם נזרקים למים ממסטל את הדגים, ומאפשר את תפישתם. ואני שיכורה מריחם, מצלמת.

לבנה רפואית
לבנה רפואית

המסלול כרוך במעברי מים,  אני נעולת סנדלים, נכנסת אליהם, ונהנית בקרירותם. אחרים מעדיפים לדלג על הסלעים ולהשאר יבשים.

IMG_5713

קהל המטיילים חוצה גילים ומגזרים. איתנו מטיילת חברה מהעבודה, ומשפחתה בתוספת קרובים מארצות הברית. בנה החייל מתרגל את הערבית שלו עם ר'אנם על כוס קפה, המבושל מעל גזיה בעת הפסקת הצהריים. בקבוצה צעירים וצעירים ברוחם,טיילים בודדים , זוגות, משפחות, בני נוער, ואף ילדים. דתיים וחילונים. חלק מהמטיילים הכירו את הנופלים, וחלקם מצאו את הטיול בחיפוש באינטרנט.

בעקול השביל לפתע מופיע המונפור, במלוא הדרו, כפורץ מצלע ההר הירוק. המונפור- שפירוש שמו בצרפתית "ההר החזק" , הוא יעדנו לטיפוס היום.  למרגלות המבצר, שרידי מבנה, ופרשת דרכים – מצד אחד עליה למונפורט, ומצד שני עליה לפארק גורן, אנחנו נעשה את שניהם.

המונפור, מבט מנחל כזיב
המונפור, מבט מנחל כזיב

ר'אנם מספר לנו על תולדות המבצר, שהוקם באמצע המאה ה-12 על ידי בני משפחת דה מיילי, משפחת אצילים ממוצא צרפתי אשר קבלו לידיהם את הנחלה הגלילית שבירתה הייתה מעיליא. במעיליא השתכנו האצילים במבצר אשר כונה "מבצר המלך"  אשר נבנה בתחילת המאה ה-12 כרכושו הפרטי של מלך ממלכת ירושלים. את מבצר מונפור בנו האצילים לבית דה מיי כחווה חקלאית מבוצרת , שלשרידי המבנה שלה אנחנו שומעים את הסיפור. חווה זו הייתה חלק ממערכת של 36 כפרים וחוות מסוג זה שנכללו בתחומי נחלתה של המשפחה.

מאוחר יותר עבר האיזור לידי המסדר הטבטוני, וכונה בגרמנית "שטרקןברג". המבצר עצמו נבנה בעיקר כמקלט עבור אבירי המסדר הטבטוני כנגד פגיעתם של חברי המסדרים הצבאיים הנוצריים האחרים ששלטו בעכו – הבירה של ממלכת ירושלים הצלבנית בסוף המאה ה-13 ולא כעמדה אסטרטגית כנגד אויבי ממלכת ירושלים המוסלמים. מבצר מונפורט מבודד ומרוחק מדרכים מרכזיות, עובדה ההופכת אותו לחסר כל חשיבות אסטרטגית של ממש, הוא לא תוכנן להכיל חיל מצב גדול או לעמוד במצור ממושך, אך בהמשך ישמש לכך, כנגד בייברס, וצבא צלח עדין. עוד על המבצר וההיסטוריה ניתן למצוא כאן.

המונפור, מבט מפארק גורן
המונפור, מבט מפארק גורן

אנחנו מטפסים במעלה ההר, השיפוע תלול למדי, ומשקיף אל הנוף הירוק של הואדי, בו צעדנו.  לאורך השביל פריחה בשלל גוונים, ומעט עצים להצל עלינו. קשה לדמיין כיצדהצליחו האבירים לעלות במעלה ההר, עם שריון ברזל על גופם, מזיעים אל מול השמש הקופחת.

אך הטיפוס משתלם, מפסגת ההר נשקף נוף מרהיב, ורוח קרירה מנשבת. קשתות המבנה משמשות משגרת נאה לצילום.

תמונה משפחתית על המונפור
תמונה משפחתית על המונפור

לפנינו כעת ירידה, ואחריה שוב עליה אל צידו השני של הואדי ואל פארק גורן, ואל תצפית מופלאה אל המבצר, שנצבע כעת בצבעי השמש השוקעת. זה הזמן להזדרז ולהקים אוהל.

הנערה עייפה במיוחד, רגלה כואבת,היא נשארת להשקיף על הנף, בעוד בר המצוה ואני סוחבים ציוד, שחילים מוטות, מקימים אוהל, פושים מזרונים ושק"שים. בני הנוער, שמחים להשתרע על המצע הרך, ולנצל את הזמן עד ארוחת בקריאת ספרים.

בני הנוער ברגע של מנוחה
בני הנוער ברגע של מנוחה

מסגרת הארגון הנפלא של עמותת "בדרכם" דואגת גם לארוחות, ובשעה היעודה נפרש שולחן הגשה. האוכל טעים, ונטרף במהירות בסביבים שני ושלישי של מילוי הצלחת. לאילו שעדיין נשארו רעבים, מוצאים מ"סליק" שניצלים חמים וריחניים.

ירח בין עצי האורן
ירח בין עצי האורן

 הערב שיורד, מוביל אותנו לאמפיתיאטרון ולטקס לזכר הנופלים. כמו בכל שנה מסופר על הרגעים הגורליים ב"דבל" בלבנון, בהם בשעת צהריים, שני טילים, פגעו פגיעה ישירה במבנה בו שהו תשעה לוחמים של חטיבת ההנדסה של הצנחנים, וקיפחו את חייהם. הלוחם העשירי שמונצח, נפל יום קודם בקרב בבינת ג'בל. הטקס מלווה בנגינתם של חברי "פרלמנט העמק", אימצו את המסע הזה בשנה שעברה, וימשיכו את נגינתם בקומזיץ סביב למדורה.

הפרלמנט של העמק
הפרלמנט של העמק

גיל מרתק הוא הנעורים. בני הנוער שלי בשיא כוחם המתפרץ, מהירי מחשבה, חדי לשון, רואים את העולם בשחור –לבן, מתיחסים בחשדנות ואף בזלזול מה לכל דבר שונה, דעתם נחרצת, ממהרים לצעוק " המלך עירום", כהוא עדין לובש גטקס. נגני הפרלמנט, ובעיקר שלושת האקודיונים, מובילים את הנוער שלי למסקנה שזה "שירים של זקנים" אבל בכל זאת הם ניאותים להצטרף למדורה. והינה רפטואר השירים, האוירה הנעימה, והשירה הקולחת משאירים אותם בתוך המעגל, מקשיבים ושרים , כשהם יודעים את המילים. מאוחר יותר תציין ביתי בהתפעלות שאיש אחד, בקול רדיופוני שיש לידה, מכיר את כל השירים. בדרך חזרה הביתה, בעוד ארבע ימים, יכניס בני את "ארבע אחר הצהריים" לנגן הדיסקים באוטו…

שירים ליד המדורה
שירים ליד המדורה

רגע לפני שאני פורשת לאוהל, אני מספיקה לצלם את מצפה הילה משקיף אלינו מרחוק.

מצפה הילה
מצפה הילה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *