מסע מים אל ים – יום 2 – מפארק גורן אל גשר אלקוש

ההשכמה נקבעה לשעה 6 בבוקר, אך אנחנו מתעוררים כחצי שעה קודם, עם ציוץ הציפורים. הגוף מרגיש הבוקר קצת מאובן, והרגליים קצת כואבות. לפנינו יום ארוך של 20 ק"מ, וחשש מתגנב אל ליבי – האם אשרוד?

זריחה מעל מצפה הילה
זריחה מעל מצפה הילה

ביעילות מופתית הציוד מקופל ומועמס על הרכב. וארוחת הבוקר כבר פרושה – סלט טרי, ביצים קשות, זיתים, גבינות, מצות, ומים חמים לקפה.תה של בוקר. שתי כוסות קפה, מלוות ב"שחיתות" של פסח – מצה עם שוקולד, וכל מחשבה על לפרוש, מתפוגגת.

הקפצת בוקר של הרכבים למחנה בו נשהה בלילה , לוקחת כשעה, וכשאני חוזרת ילדי כבר מיודדים עם חלק ניכר מאנשי הקבוצה.

מתחילים לצעוד, במורד מפארק גורן אל ואדי הנחל. השמש העולה והצעידה הנמרצת מחממת , וכבר בשעה מוקדמת זו אנחנו מזיעים. קרירות הנחל אליה נכנסים מתקבלת בברכה. הלק הראשן של היום הוא ברובו צעידה נעימה בתוך הנחל.

נחל כזיב, בין עצים ומים
נחל כזיב, בין עצים ומים

נחל כזיב הוא נחל איתן בגליל המערבי. הנחל הוא הגדול ביותר בגליל המערבי, הן באורכו והן בשטח שהוא מנקז. אם הוא נחל איתן מדוע הוא נקרא כזיב? ההסבר שמצאתי הוא ששמו של הנחל נגזר מהכפר העתיק אכזיב, שלידו הוא נשפך לים.  בערבית,  מעדכן אותנו ר'אנם המדריך,נקרא נחל כזיב ואדי קוריין שנגזר משמו הערבי של מבצר מונפור-קלעת קוריין – מבצר הקרן הקטנה.

ערוץ נחל כזיב מתחיל בהר מירון במספר יובלים המנקזים את אזור פסגת הר מירון והכפר בית ג'אן, ומסתיים בים התיכון מצפון לכפר אכזיב. ערוץ הנחל עובר בסמוך ליישובים חורפיש, אלקוש, אבירים, שלידם נעבור היום, והישובים מעיליא, מצפה הילה, נווה זיו, גורן, גורנות הגליל, מנות והעיר מעלות תרשיחא שבאיזור שלהם בילינו אתמול.  סביבת הנחל היא שמורת טבע בה נמצאים מבצר המונפור ומִבנים צלבניים אחרים. ליד טחנת קמח צלבנית כזאת אנחנו עוצרים להסבר.

אנחנו מטיילים בתוך המים, ולאורך הגדות. העצים העבותים מסוככים עלינו מפני השמש.

מטיילים בין אלונים
מטיילים בין אלונים

לאורך הערוץ מספר מעינות ביניהם עין זיו, עין טמיר, ועין חרדלית, ממנה התחלנו. הנחל אינו זורם לכל אורכו כל השנה. ישנה זרימה קבועה בנחל רק לאורך קטע של כ-11 ק"מ, מעין טמיר ומטה. בעבר זרם הנחל כל השנה, אך בעקבות השאיבה מעין זיו, שהוא המעיין העיקרי בנחל, צומצמה הזרימה באופן ניכר. המים הנשאבים מעין זיו משמשים את ישובי הגליל המערבי.

כל גווני הירוק
כל גווני הירוק

לאחר כמה שעות צעידה מתגלה השלפוחית הראשונה על הרגליים של הילדים, החיכוך המתמיד של הסנדלי השורש ברגלים עושה את שלו. בהפסקה הראשונה החובש, מוזעק, ומכסה את השלפוחיות כמיטב יכולתו בפלסטר עמיד. השלפוחיות, כך נראה לי, הן טאבו. רבים קבלים אותם במשך הטרקים, אך ממעטים לדבר עליהם. עכשיו ילדי טעמו "טבילת אש" ראשונה.

הפסקה ארוכה בפינה המכונה "גן עדן", ארוכת צהריים, מישהו שולף ערכת קפה ומבשל. טרק ישראלי, הכי ישראלי שיש.

מקום יפה לקפה
מקום יפה לקפה

שני בני הנוער שלי כל כך שונים זה מזה. הנער שקט, שומר דיעותיו לעצמו, נראה כמהורהר כל הזמן. את שימחתו יביע בחיוך קטן ומבויש, ואת תלונותיו ימלמל בשקט מתחת לאפו. והנערה, כרוח סערה, מביעה בקולניות דיעותיה, על אחת כמה וכמה תלונותיה. היא עורכת רשימה של כל ההשלמות, שעל אבא להביא היום בערב, לכשיבוא  : עוד אוכל, חטיפים, טישו מגבונים. כל דבר שעולה במוחה מסומס במיידית.. אבל דוקא את כאב השלפוחיות נושאים שניהם בדממה.

קרפדה
קרפדה

קבוצה כה מגוונת מביאה להזדמנויות שיחה ולהכרויות שלא יתקיימו ביום יום. ילדי שמשתרכים מאחור, מתידדים עם קבוצה של צעירים דתיים בני 20 +, זוג צעיר וטיילן, זוג מבוגר יותר אך בכושר לא פחות ,עורך דין עדין, וטרקיסט, צועדים ביחד, מחליפים בדיחות. ביומיים הקרובים חבורה זו היא שללא ספק החזיקה את ילדי בדרך, וגם לימדה אותם דבר או שניים על השקפות, ואורח חיים. הדרך ארוכה ומגבשת.

כרם זיתים , איזור אבירים
כרם זיתים , איזור אבירים

אנחנו עולים מהנחל אל עבר מצד אבירים, שם ממתינה לנו ארוחת הצהריים ואפשרות למלא מים לחלק השני של המסע. עד עכשיו עברנו כ9 ק"מ, כמחצית מהדרך. מצד אבירים הוא אינו אלא שרידי חווה חקלאית מהתקופה הצלבנית, ליד  הישוב אבירים. החווה בנויה אבנים מסותתות גדולות מאוד, שאינן אופיניות לבניה צלבנית. הועלתה סברה שהמבנה הגדול, שבעבר חשבו שמדובר במגדל שמירה,  היה מאוזולאום  מהתקופה הרומית והצלבנית.

מכאן ממשיך המסלול לאורך קטע של  כקילומטר על כביש. אומנם עמותת "בדרכם" פרצה וסימנה שביל העוקף את הכביש, ועובר ליד הישוב אבירים בדרכנו הלאה, אך עקב התנגדות עזה של תושבי המקום, לא מטיילים בו. אנחנו עולים על הכביש, וממשיכים בדרכנו.

תופסים טרמפ ?
תופסים טרמפ ?

השביל מוביל אותנו כעת במורד הגבעה, על מדשאה ירוקה , בינות לעצי האלון. השמים כחולים ונקיים, מלבד מעט עננים פוטוגניים. הירוק הזה , מכל עבר מעורר התפעלות. הגליל בעונה זו  ירוק לא פחות מאשר באירופה הפרות הרועות במדשאה מסביב , מחזקות את האשליה.

ירוק
ירוק

עוצרים למנוחה נוספת בחירבה ביזנטית. שרידי מבנה עטור קשתות מכוסה כיום דשא, ומזכיר את בתי ההוביטים. ניתן לראות בריכה לאיסוף מי נגר. האיזור שבו היא נמצאת הוא איזור מאוד פורה, ושימש לגידולים חקלאיים. בשדה שפעם היה מעובד רועה פרה והעגל שלה. פסטורליה אמיתית.

חירבה ביזנטית או ביתם של הוביטים ?
חירבה ביזנטית או ביתם של הוביטים ?

לקראת סוף היום חוברים אל הנחל. קראתי שזיהום המים בנחל כזיב נמוך בהשוואה לנחלים אחרים בישראל, אבל הקטע לאורכו אנחנו צועדים בהחלט מזוהם, אל קטע זה זורם ישירות הביוב מהישובים בסביבה. ממש על גדות הנחל מטע שזיפים או נקטרינות, שורות שורות של עצים ורודים. למרות העייפות והרצון כבר להגיע, אני עוצרת ומצלמת.

 IMG_5864

במקום הלינה כבר נמצאים שאר בני המשפחה, והחלו בהתארגנות ללילה. יותם, נפש של קומבינטור, כבר יצר קשרים באגף הלוגיסטיקה, וברר פרטים על ארוחת הערב, שעה, תפריט ומצב הקינוחים. סמדר שמחה ומתרגשת ומתרוצצת כולה בין האנשים המקימים אוהלים. זהו לילה שני של לינת שטח. אתר הלינה הוא אינו אלא משטח דשא. שירותים ומים זורמים נמצאים בתחנת הדלק הקרובה, מרחק כ10 דקות צעידה במעלה הגבעה. אבל על דלות המקום מחפה תוכנית הערב העשירה.

תחילה מופיע חיים קוזניץ, מדריך טיולים במשך רוב חייו, ועשיר בסיפורים על אנשים, מקומות, וסיטואציות. כולם יושבים מסביב למדורה, ומקשיבים קשב רב. כמה בקבוקי יין נפתחים, ועושים סבב, אליהם מצורף תה חם ומתוק, גרעינים ועוגות.

משפחת אפק ליד המדורה
משפחת אפק ליד המדורה

לאחר חיים מופיע גל, מדריך הטיולים של קבוצת המשפחות, במופע להטוטי אש.

ו

מופע אש
מופע אש

אחיו מופע מוזיקת עולם, בשילוב תיפוף של הקהל.

מתופפים
מתופפים

מוסיקת עולם
מוסיקת עולם

אני משאירה את משפחתי ליד המדורה, ופורשת לאוהל. הלילה קר. מתעטפת היטב בפליז,וזוחלת לשק השינה.  מאוחר יותר כהקטנה מצטרפת, אני מחליטה שהשק"ש שלה לא מספיק עבה, ומכסה אותה גם בשלי. השינה הלילה לא טובה במיוחד, כל תזוזה שחושפת אותי לקור, מעירה אותי משנתי .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *