אוסטין- על היסטוריה ומיתוסים

אתמול ספגנו כמות נכבדת של חום ושמש, אז היום אנחנו מחליטים להנות קצת מהמזגן הטקסני. אומנם חם ולח באוסטין, אבל הכל ממוזג. בניגוד לאירופה, שכבר 20 שנה מופתעת מחדש מגל החום בקיץ, הטקסנים הפנימו מהו מזג האויר, ופשוט הפכו אותו להרבה יותר נעים.

ידידנו הרומני, ניאות להצטרף אלינו הבוקר, לאחר שאנחנו מבטיחים לו פעילות ממוזגת בלבד. בתוכנית ביקור בתוך הקפיטול, במוזיאון ההיסטוריה ( שהומלץ בכל פה על ידי כמה וכמה אנשים), ואולי אחר כך השלמת קניות…

הדאונטאון של אוסטין ביום א בבוקר שוממה. אנחנו משייטים בקלות לחניה הסמוכה למוזיאון ההיסטוריה, ומוצאים בקלות מקום. בכניסה למוזיאון מתברר שהוא יפתח רק בצהרי היום, אבל אפשר לראות איזה סרט 3D באיימקס על רובוט שבא להחריב את העולם. אני מציעה לנסוע לתצפית על אוסטין מהנקודה הגבוהה ביותר בה. שותפי הישראלי בוחר ברובוט ( ובמזגן) ידידי הרומני בוחר בי ובתצפית.

נקודת התצפית מכונה גבעת בונל Mt.Bonell, והיא אכן מוגבהת מהסביבה. הפארק צופה אל אגם אוסטין, שהוא אחד משרשרת של אגמי מים מלאכותיים, וסכרים שנבנו על נהר הקולורדו, כדי לדאוג לאספקת מים מספקת ולאזן שטפונות.

אגם אוסטין, מבט דרומה
אגם אוסטין, מבט דרומה

ישנם חמישה אגמים כאלה באיזור אוסטין . אגם אוסטין הוא הקרוב ביותר לעיר ורמת המים שבו קבועה, לכן הגדות שלו הן השכונה היקרה ביותר של אוסטין, ושם גרים אנשים עשירים מאוד. כל הפואנטה בלגור על האגם, הוא שתהיה לך סירה, והבוקר, בבוקרו של יום א' סירות מירוץ רבות משייטות על האגם. החיים הטובים.

IMG_6657
סירות ובתי חלומות – אגם אוסטין

http://en.wikipedia.org/wiki/Mount_Bonnell

אגם אחר חביב על האוסטינאים הוא אגם טראביס, כחצי שעת נסיעה מאוסטין. גם על אגם זה יש בתים וסירות, אבל הנדל"ן שם זול יותר, מכיוון שלאגם זה מפלס מים משתנה , עקב מצב המים. לבית על אגם טראויס אפשר להגיע גם מעבודה בהייטק, ואפילו לא צריך אקזיט בשביל זה.

אגב בארץ, שבה שמות הערים הם כל כך חסרי השראה : יש כמה וכמה פאריס בארה"ב, וכך גם לומדון ואפילו בית לחם, שמות המקומות בטקסס הם ממש מרעננים : דאלאס, יוסטון , אוסטין, טראביס – הם כולם שמות של אנשים מההיסטוריה של טקסס . שלושה מתוכם היו גנרלים שלחמו על עצמאות טקסס ממקסיקו.

כשעומדים על הגבעה המוריקה הזאת , אל מול האגם שופע המים, וצופים אל עוד גבעות מוריקות מסביב, לא ברור איך בתודעה שלו טקסס מתקשרת עם ערבות, ועם מדבר…. האיזור הזה של אוסטין הוא ירוק. את ההסבר לכך אני לומדת מאוחר יותר במוזיאון ההיסטוריה. את האשם בכך יש לתלות בקולנוע האמריקאי, שבחר למקם את אתרי הצילום של המערבונים באריזונה או קאליפורניה, למרות שהעלילה לכאורה התרחשה בטקסס. וכן, יב בטקסס גם מדבר, אבל מרבית החוות נמצאות דוקא באיזור ירוק ושופע מים.

עוד מיסקונספציה שלי שנשברה בטיול הזה – בעיני רוחי ארה"ב היא ערים עם בניני גורדי שחקים. דוקא אוסטין, למרות היותה בירת טקסס, היא עיר שטוחה לגמרי – מרבית השכונות הן בתים בודדים ונמוכים , עם אלונים בחצר. גם הקניונים, ומשרדי ההיטק הם נמוכים  לא יותר משלוש קומות. בטקסס שטח לא חסר….במרכז העיר יש אומנם בניני משרדים גבוהים, אבל אין כמו מבט מהגיבעה הממחיש את זה .

אוסטין, מבט אל דאונטאון מגבעת בונל
אוסטין, מבט אל דאונטאון מגבעת בונל

הענן הכבד, מעל העיר מרמז על מה שרצפוי מחר, והיום עושה עימנו חסד ומעלים את השמש. עדין חם, ולח, ותכף יסתיים הסרט…

IMG_6654

חוזרים לדאונטאון בזמן כדי להכנס לקפיטול.כאמור, הקפיטול פתוח למבקרים גם ביום א'.

הקפיטול של אוסטין
הקפיטול של אוסטין

הקפיטול כך נראה מהווה אבן שואבת לרבים. הפארק סביבו הומה מבקרים, משפחות רבות מצטלמות ליד פסלי הדמויות ההיסטוריות, ובכניסה לקפיטול משתרך תור. המתנה של כ10 דקות ואנחנו בפנים. מפאת קוצר זמן מוותרים על הסיור המודרך, ומשוטטים לבדנו באיזורים המותרים. הכיפה סוגרת מעל חלל גלילי עצום בגובה שלוש קומות, שמהווה מרכז המבנה, וממנה יוצאים מסדרונות לכל ארבע רוחות שמים.בכל קומה מרפסת פתוחה, המקיפה את החלל ולאורך הקירות תלויות תמונות של מושלים קודמים ודמויות ציבוריות .

כיפת הקפיטול, מבט מבפנים
כיפת הקפיטול, מבט מבפנים
קפיטול - חללים ומסדרונות
קפיטול – חללים ומסדרונות

מבנה מרשים, הדור מכובד, ממלכתי מאוד. האנשים מסתובבים בין המסדרונות, מציצים בזהירות למטה, ומצלמים את משפחתם על הסמל של מדינת טקסס. ללא ספק גאוה טקסנית…

סמל טקסס על ריצפת בקפיטול
סמל טקסס על ריצפת בקפיטול

מוזיאון ההיסטוריה של טקסס הוא התחנה הבאה שלנו. קיבלנו עליו מספר המלצות ובצדק.אם יש עוד משהו שהאמריקאים יודעים לעשות זה להעמיד SHow ולספר סיפור. המוזיאון הזה מספר את סיפורה של טקסס, החל מגילוי האיזור על ידי הספרדים במאה ה16, חיי השבטים האינדיאנים באיזור, התישבות הספרדים ובנית המסיונים, קשיי המתישבים, המתיחויות והסכסוכים עם האינדיאנים, התישבות האנגלים, סיפור המרד, וההפרדות מטקסס, מלחמת האזרחים בטקסס על רקע נושא העבדות, הצטרפות לארה"ב, וכמובן כל הדרכים להתעשר בטקסס… התצוגה כוללת תצלומים, מסמכים, סרטונים, קטעי אודיו, תמונות, אביזרים, שחזורים של בית, אוהל, מפות .. והכל כל כך מזמין, מרתק. אנחנו ממש הולכים לאיבוד בנבכי ההיסטוריה ומבלים במקום את כל אחר הצהריים.

המוזיאון ללא ספק מנציח את ה"הרוח הטקסנית" שהביאה את המתישבים לסוגיהם לעמוד בפני הקשיים, אבל אף מספר על הלכי רוח פחות אציליים : העבדות, היחס לאינדיאנים, היחס למקסיקנים-טקסנים (שגורשו בשלב מסוים).

ריצפת המבואה של המוזיאון
ריצפת המבואה של המוזיאון

חלק חביב של התצוגה מוקדש להוליווד וסרטי המערב הפרוע, שיצרו והביאו לתהילה את דמות הקאובוי הטקסני, ומיקמו את העלילה בטקסס, אם כי צילמו אותה במדבריות אריזונה.

מומלץ בכל פה

http://www.thestoryoftexas.com/about-the-museum

מוזיאון ההיסטוריה של טקסס
מוזיאון ההיסטוריה של טקסס

רשימת הלינקים של הבוס ארוכה, וממש מתחשק לי עוד איזה טיולון בטבע. מקום אחד שהוא המליץ בכל פה היא נחל שיורדים אליו מפניה מאיזה כביש ראשי. בבקשה, אני מתחננת בפני שותפי לטיול, רק להציץ.. ולשימחתי הם נאותים.

Bull Creek
Bull Creek

אז אנחנו עוצרים שם להפסקה קלה, לשיטוט קל, ולמנה אחרונה של טבע לפני שנוסעים הביתה.

IMG_6728

המקום נקרא Bull Creek, אבל אנחנו מוצאים שם שפע ציפורים אדומות ושחורות, ושפע מים. בכל מקום שתפנה , כך נראה יש איזה נחל לשכשך בו…

IMG_6731

http://www.austinexplorer.com/Locations/ShowLocation.aspx?LocationID=1359

עוד מרשימת הלינקים של הבוס  :

פדרנלס פארק  – אותו נהר שביקרנו בו רק פארק אחר, עם מפלים

בארטון ספרינגס , היא ברכה חצי טבעית' ליד זילקר פארק ואגם אוסטין
 
בארטון קריר Barton Creek
מי שנוסע לכיוון אל פאסו והביג בנד, יכול לעצור במערת נטפים
וב"סלע המכושף",
 את היום אנחנו מסיימים שלושתינו במסעדה מקסיקנית במרכז הקניות והמסעדות שנמצא לא רחוק ממלונינו.
ארוחה טובה לסיכום שבוע של עבודה מוצלח, וקצת טיולים ובילויים מוצלחים.
רק את חידת ההצלחה האמריקנית לא פיצחתי.
לפנינו נסיעה ארוכה של שלוש טיסות בדרך הביתה. בדוכן הספרים בשדה התעופה אני קונה ספר לדרך  – "ניצול יחיד", הספר מספר על מבצע כושל בלב ארץ הטליבאן של יחידת הSEALs , יחידת עלית של המארינס. הספר מספר את סיפור הישרדותו המופלא של הניצול היחיד מהפעולה.  המספר חוזר שוב ושוב על אותה מנטרה בעודו מתאר את האימונים הקשים של היחידה, את חיי משפחתו בטקסס,  את הקרב בו נהרגו שלושת חבריו.. " לעום לא לותר" , "אני עושה את זה כי אני אמריקני" ," למען טקסס ואמריקה"
ואולי דווקא מנטרה פשוטה זו , היא המהות, הבסיסי, הסיבה להצלחה של אמריקה ?
תם ונשלם.
לחיי שליחויות מהעבודה נוספות, לחיי טקסס ולחיי אמריקה!
בר, נמל התעופה של אטלנטה
בר, נמל התעופה של אטלנטה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *