מוזיאון פתוח בלילהאמר והפלגה על מעבורת

זהו יומינו האחרון בנורווגיה. אנחנו אוספים את מטלטלינו, אורזים פקניק למשך היום, ונפרדים מהבקתה היפה שלנו, ומנוף הכביש שמוביל אליה. לפנינו נסיעה ארוכה עד לאוסלו, בה נעלה על מעבורת שתחזיר אותנו לדנמרק.

אנחנו נוסעים דרומה על הכביש הראשי E6 , אבל גם הכביש הזה מתפתל, ונוסעים בו במהירויות של 60 קמ"ש. הכביש עובר ליד נהר רחב ידיים, שמזמן מדי פעם השתקפויות.

השתקפות אחרנה לדרך- כביש E6
השתקפות אחרנה לדרך- כביש E6

אולימפיאדת חורף 1994 התקיימה בלילהאמר, והעיירות בסביבתה נהנו  מפיתוח בזכותה. בתודעה שלנו , לעומת זאת חקוקה לילהאמר, בתור אחד הכשלונות של המוסד, המכונה פרשת לילהאמר. לאחר רצח ספורטאי ישראל במינכן על ידי טירוריסטים מ"ספטמבר השחור", שמה לה ישראל למטרה להרוג את הרוצחים. מלצר מרוקאי שעבד באחד מבתי הקפה בלילהמר, זוהה בטעות כאחד הרוצחים, ונורה על ידי המוסד. אנשי המוסד נתפסו בנמל התעופה. את הסיפור הזה, אגב , לא מצאנו במדריך נורווגיה, מסידרת העולם, שהיה בידינו.

אבל אנחנו מגיעים ללילהאמר בזכות המוזיאון הפתוח המציג אסוף של בתים כפריים ועירוניים מהעבר. המוזיאון הוא פרי יוזמה של רופא שיניים, שאסף ענתיקות והיה צריך מקום להציגם, לכן הוא קנה מבנה ישן והציג בו את החפצים. מכאן התגלגל המוזיאון. המוזיאון קיים מתחילת המאה ה20 , ויוזמת הרופא החלה בסוף המאה ה19 , מרשים ומפתיע שכבר אז חשבו על שימור .

מוזיאון פתוח בלילהמר
מוזיאון פתוח בלילהמר

במוזיאון ניתן לבקר בבתים השונים ולפגוש דמויות לבושות בבגדים מסורתיים, לשאול על הפרטים השונים שרואים. אנחנו מרבים לבקר במוזיאונים כאלה בטיולים שלנו, ובכל פעם לומדים משהו חדש.

כמו למשל – גירסה נורדית למגהץ :

מגהץ של פעם
מגהץ של פעם

סמדר זוכה לביקור בבית הספר , ומקבלת אישור מיוחד לצלצל בפעמון. בעבר בית הספר הוא היה כיתה אד, ולמדו בו כל ילדי הכפר, בכל הגילאים. בית הספר היה חדר גדול בביתו של המורה, שמתוקף תפקידו קיבל אותו למגורים . מעין "מעונת סגל".

רגע לפני שלום כיתה א
רגע לפני שלום כיתה א

גם במוזיאון אנחנו רואים כנסית לוחות, ושם אנחנו שומעים סיפור מופלא באמת. הכנסיה הזאת הועברה למוזיאון בשלמותה, לאחר שנאספה ממספר מקומות. הכנסיה בנויה כולה מלוחות עץ, ולכן אפשר היה לפרק אותה ולשנע אותה. הכנסיה הגיע למוזיאון , לאחר שנקנתה מסוחר עתיקות. הכנסיה הזאת היתה בבעלותו של סוחר עתיקות, שלאחר שקנה אותה, פירק אותה ואיחסן אותה במחסן.הסוחר הזה כבר מכר חלקים ממנה ללקוחות שונים, ובזכות העובדה שערך רשומים מדויקים מה מכר ולמי, ניתן היה לאסוף את החלקים השונים למוזיאון ולהרכיבם. כמו שאמרתי  " עשה זאת בעצמך" היא אורך חיים. והפטנטים של איקאה, הם כבר עתיקי ימים.

כנסית לוחות במוזיאון בלילהאמר
כנסית לוחות במוזיאון בלילהאמר

הכנסיה אגב פעילה, ובקיץ מתקימות בה חתונות ותפילות – פעם בשבוע.

במבנה הראשי של המוזיאון ישנה תערוכה מצוינת על ההיסטוריה של נורווגיה החל מהפרהיסטוריה, ועד ימינו. התערוכה מוחשית מאוד, מלוווה בסירטונים הממחישים חלק מהמאורעות, והכל מוסבר באנגלית. בשבילי זה ביב מעין סיכום של הארץ היפה הזו, שבודאי נשוב אליה. במוזיאון בהחלט ניתן לבלות יום שלם, אבל אצה לנו הדרך. עלינו להגיע בזמן למעבורת שתוביל אותנו לקופנהגן.

See no evil
See no evil

אנחנו יוצאים כמובן בזמן, ועם "ספרים" כדי להגיע בשעה היעודה, אבל בכל זאת מאבדים כמה דפיקות לב, כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו לאורך 20 ק"מ של עבודות בניה בכביש. כדי להקל על הפיתולים כך נראה , שחופרים שם מערכת של מנהרות ומחלפים. נראה שאת אבק הבניה מוציאים בצינורות ענק..

למעבורת, מגיעים בזמן – ולא ברגע האחרון.  המעבורת נראית כספינת קרוזים ענקית לכל דבר. האוטו מוחנה בקומה התחתית של המעבורת ( יש אגב חניון נוסף , מעלינו) . למעבורת הזאת מועלים גם משאיות, ואוטובוסים לאחר שפרקו את כבודתן האנושית בפתח הלובי הראשי של המעבורת. ואת כל הכבודה האנושית הזאת אנחנו פוגשים בתור הענק למעליות – שלוש במספר. בהלה קלה תוקפת אותי : ראשית המוני האנשים, הצפיפות והמהומה רחוקים כל כך מהשלוה והמרחבים ,שבהם בילינו עד עכשיו. שנית – אני מבינה שפספסתי לגמרי בבגדים – בעוד אנחנו לבושים בבגדי טיולים ונעולים בנעלי טרקים, כל הנוסעים האחרים כך נראה לבושים במיטב מחלוצתיהם.  אנחנו מוותרים על שירותי האוטומאציה, ומעדיפים לעלות עוד  5 קומות ברגל לקומת החדרים שלנו. במעבורת אין אפשרות לישון שישה בחדר אחד – ולכן אנחנו מתפצלים. בני הנוער נשלחים לחדר עם מיטת קומותים ללא חלון אבל עם ארון, ואנחנו עם הקטנים – בחדר לארבעה עם חלון. התמקמות זריזה ויוצאים לתור את הספינה, ולחפש מקום טוב לצילומים.

האופרה של אוסלו - מבט מהספינה
האופרה של אוסלו – מבט מהספינה

ההמולה בתור למעליות היא כאין וכאפס לעומת מה שקורא על הסיפון. נראה שכולם כבר עם כוסות בירה ענקיות, תפסו כל פינה אפשרית, וכבר עכשיו מבוסמים ברמות שונות. חברה, רגע – מה עם הנוף ?

IMG_1520

הילדים מאתרים בריכה וג'קוזי , וששים לגלות שבגדי הים זמינים. על הסיפון יש גם קאזינו, משחקיה לילדים, מספר מסעדות  ובארים. ומפורסמת תוכנית בידור לערב. בסך הכל רצינו לעבור לקופנהגן בשלום…

fun! fun! fun!
fun! fun! fun!

החלטנו ללכת במעבורת הזאת על כל הקופה , והזמנו ארוחת ערב וארוחת בוקר . אחרילמעלה משבוע של הצעת מיטות, ובישולים, אנחנו בהחלט מתפנקים. האוכל במזנון המסעדה מגוון וטעים. אני הולכת על הדגים – חמים, קרים, מעושנים, מלוחים, קויאר.. אבל יש גם בשרים, ומנות אחרות.

הקטנים קצת מתקשים להרדם מרוב התרגשות. בעודי מרגיעה את ענינים – אריק מצלם שקיעה , ומאגן לנו בילוי לערב. המזגן בחדרנו לא עבד, לאחר פניה לשירות הופיע בחדרנו איש תחזוקה יעיל, וסידר את העניים. כפיצוי על חוסר הנוחות, קיבלנו שובר לארבע משקאות בבר. לוקחים את בני הנוער לבילוי לאחר שהקטנים נרדמים.  בירות להורים, משקאות קלים לנוער ומתישבים. התזמון שלנו מתגלה מוצלח במיוחד, אנחנו מגיעים בדיוק כשהפסנתרן מופיע.  מעל הפסנתר עוצב בר, ואיתמר מתישב שם להיטיב ולשמוע. הפסנתרן נותן שואו לא רע, והאוירה טובה. יושבים שם כמעט עד חצות…

שקיעה מחלון חדרי
שקיעה מחלון חדרי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *