גם הבוקר מתחיל בפינוק. סיבוב על הסיפון, נשימת אויר
צח של יום שמשי ובהיר. בני הנוער קיבלו הוראה להתיצב בשעה מוקדמת לארוחת בוקר- כדי
להמנע מההמונים- ואכן מגיעים בשעה ביעודה. ארוחת הבוקר לא מאכזבת אף היא, והפעם אני דוגמת את מבחר הלחם הסקנדינבי העשיר, ואת מאפי הבוקר : פשוטים אבל טריים ונפלאים. מבעד לחלונות חדר האוכל אנחנו צופים בטירת הלסינור, שבה התרחשה עלילת המלט של שייקספיר.
שעת ההגעה לנמל מאפשרת לנו לסיים בנחת את ארוחת הבוקר, לארוז את חפצינו, ולהנות מעוד סיבוב שתיה על הסיפון. הבוקר אנחנו כמעט לבדינו.
רבע שעה לפני ההגעה האורחים נקראים לחזור למכוניות, וביעילות ובמהירות אנחנו יוצאים מבטן המעבורת לקופנהגן. לפנינו היום נסיעה ארוכה, לצידה השני של הממלכה. אנחנו מנתבים את דרכנו דרך קופנהגן כדי להגיע לאוטוסטרדה שתוביל אותנו ל"לגולנד". גם כאן השילוט מצויין, אבל פאתי קופנהגן נראית לנו מתוחזקת ונקיה פחות ממה שהורגלנו לסטנדרט הסקנדינבי.
ממלכת דנמרק מורכבת משני איים וחצי אי . קופנהגן הבירה יושבת על האי זילנד, ולכן ההגעה אליה תמיד כרוכה במעבר על גשר או מעבורת. האוטוסטרדה לוקחת אותנו לכיוון אודנסה, שנמצאת על האי השכן והקטן יותר פין – וגם ההגעה עליו כרוכה במעבר בגשר, אף הוא מרשים וארוך. לאורך כל הדרך האוטוסטרדה ישרה וזורמת, ושוב אנחנו פוגשים מרחבי שדות צהובים, חוות חקלאיות. אנחנו חולפים ליד אודנסה וממשיכים לחצי האי המכונה יוטלנד, המהווה את מרבית שטחה של דנמרק, וגם הפעם עוברים מעל גשר על הים. הנסיעה ארוכה ודי משעממת, אבל הילדים נושאים אותה בגבורה.
חצי האי יוטלנד מפריד בין הים הבלטי והים הצפוני, מחולק בין גרמניה (שליש מתוכו) ודמנרק ( שני שליש) ובמשך ההיסטוריה נערכו נערכו בו לא מעט קרבות ונסיונות השתלטות הדדים בין הדנים והסקסונים (גרמנים).בזמן מלחמת הראשונה היה קרב יוטלנד אחד הקרבות הימיים הגדולים בהיסטוריה. הקרב היה בין הצי הבריטי לצי הגרמני. בקרב השתתפו כ-150 אוניות מלחמה בריטיות שאוישו על ידי כ 65 אלף איש, וכ100 אוניות גרמניות שאוישו על ידי 40 אלף אנשי צוות. זהו הקרב המסמן את תחילת המלחמה המודרנית בים, והסתיים בנצחון הגרמנים.
בחצי האי יוטלנד, נמצאת העיירה בילונד, שבה לפני כ70 שנה נגר אחד החל ליצר צעצועי עץ, וקוביות עץ, ולימים הפך למפעל המיצר קוביות משחק מפלסטיק – לגו . והשאר היסטוריה.לצד המפעל הוקם "לגולנד" והוא , יעדנו מחר.
בדרך למקום הלינה שלנו אנחנו עוצרים בעיירה הקטנה יילינג, שבה ישנו אתר מורשת עולמית. ביילינג, אפשר לומר, נוסדה המדינה הדנית . במקום נמצאת כנסיה קטנה עם בית קברות מטופח כגן צרפתי, משני צידיה שני תילי קבורה, ובחצר שתי אבנים גדולות, שעליהן חקוקות כתובות באותיות רוניות.
אבן אחת כוללת כתובת שבה הנציח גורם הזקן, ששלט באיזור במאה ה10, את אישתו טירה " אוצר הממלכה", והאבן השניה מנציח הארולד כחול השן, את אביו גורם, ומציין את מעבר דנמרק לנצרות. האבן הזאת מעוטרת בציורי ישו הצלוב, ובחיה דימיונית. שני תילי הקבורה עמדו על שני קצותיה של ספינת אבן ענקית – שסומנה על ידי סלעים. ספינות אבן כאלה היו נפוצות באיזור וסימנו אתרי קבורה פאגאניים. כיום לא נותר הרבה מהסימון, אבנים רבות נלקחו משם לשימושים שונים במהלך ההיסטוריה, אבל נותרו על תילן בתוך אתרי הקבורה.
הארולד היה שליטה של ממלכה גדולה וחזקה בסוף המאה העשירית. הוא ידע קרבות וסכסוכים עם שכניו הגרמנים, אבל הוא השתלט על דנמרק, ועל נורווגיה. הוא אף המיר דתו לנצרות, וקיהל הוקרה והערכה על כך מהאפיפיות, והפיץ אותה בממלכתו. האבן והמימצאים מתארים תקופת מעבר זאת. מרגרט, מלכת דנמרק כיום, היא צאצאית ישירה של הארולד זה , עובדה מעוררת התפעלות לכשעצמה.
מרכז המבקרים באיזור כולל מידע רב על ממלכתו של גורם והארולד, על ההיסטוריה של האיזור, על הכתב הרוני, ומציג ממצאים ארכיאולוגיים מענינים.
מהאתר אנחנו עושים את דרכנו למקום הלינה שלנו, לא לפני שעוברים בסופר להצטייד. לאחר למעלה משבוע בנורווגיה, אנחנו עומדים נפעמים מול שפע הפירות והירקות ומחיריהם השפויים ( יחסית).
מקום הלינה שלנו, זוכה לקריאת וואו, מכל בני המשפחה : גדול, מרווח, מאובזר, מעוצב במיטב המסורת של איקאה, וו" מחוזק" במרחבי דשא, ארגז חול, ושתי קפציות, שאין נפלא מהן לאחר נסיעה ארוכה
