משוטטים בקופנהגן

זהו היום האחרון של הטיול שלנו. המזוודות ארוזות ומוכנות לטיסה – כך שאין מצב לשופינג. זהו יום ב – כל המוזיאונים סגורים. בוקר בהיר מקדם את פנינו – יום נפלא לשוטטות.

נקודת ההתחלה שלנו לטיול היא "בת הים הקטנה", היושבת וצופה אל המים על סלע בנמל לאנגיני. הפסל נוצר על ידי הפסל הדני אדוארד אריקסון, לפי הזמנתו של קארל יקובסון, חובב האומנות שגם אוסף הגליפטוטק נזקף לזכותו.  הפסל הוזמן בהשראת מופע בלט בתיאטרון המלכותי של קופנהגן שהמחיז את סיפור האגדה "בת הים הקטנה" של  הנס כריסטיאן אנדרסון.  הרכילות מספרת שיקובסון ביקש מהפרימה בלרינה לשמש כמודל לפסל הזה, אך מכיוון היא סירבה להופיע לפני הפסל בעירום, נאלץ הפסל להשתמש באישתו כדוגמנית. הפסל הוצב ב1919 על כנו. הפסל מהווה מוקד משיכה לכל מיני משחיתים ועבר לא מעט טראומות – החל מעריפת הראש, דרך ניסור יד, וכלה בהעפה מכנו על ידי פיצוץ, וכיסויו בבורקה , כמחאה על הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי. מה יש בו שמושך כל מיני משחיתים ? לא מצאנו הסבר. הבוקר רק תיירים רבים עומדים בתור כדי להצטלם.

תיירים עליך, בת הים הקטנה
תיירים עליך, בת הים הקטנה

לי כבר יש תמונה אחת ליד בת הים…

ליד בת הים הקטנה - תמונה מ1987
ליד בת הים הקטנה – תמונה מ1987

אנחנו ממשיכים לאורך חפיר המצודה הישנה – קאסטלט, שבנויה בצורת כוכב .היא נבנתה בשנת 1626 בשם סוללת סנט אן,והמצודה שימשה בתור המבצר בקצה הצפוני של החומה המזרחית, שנפרסה בתוך העיר והותירה את חותמה בצורת גנים רבים. המצודה עתה היא ביתם של שירותי המודיעין וההגנה הדניים,אך היא פתוחה לקהל הרחב – לא מעט מגיעים לכאן במסגרת סיבוב הג'וגינג שלהם.  יש בה גלעד לנופלים במלחמות. הטירה  בימים אלה נמצאת בשיפוצים עקב הצפה .

IMG_2273

בקציה של הטירה המזרקה המפורסמת גפיון וקתדרלה – אנחנו צופים מרחוק אבל פונים לאורך הפארק אל הרחובות המובילים אל מרכז העיר. אך גם כאן, כמעט במרכז העיר ניתן לראות מראות פסטורליים.

קופנהגן
קופנהגן

בחפיר ברווזים, ולאורך הפארק תיירים ותושבים על ספסלים. משפחה פורשת שמיכה לפקניק, אפניהם חונים לידם. מבט מקרוב אל הפריחה מרמז כי הסתו אוטוטו מגיע..

סוף הפריחה
סוף הפריחה

קופנהגן נמצאת רובה ככולה בשיפוצים עקב חפירת רכבת תחתית ושיפור כללי בתחבורה. כיכרות רבים ואתרים תיירותיים רבים הם אינם אלא אתרי בניה . לכן אנחנו מותרים על ביקור בטירות מלכותיים ומשותתים סתם כך לאורך הרחובות האלגנטיים של מרכז העיר. בנינים אירופאים מטופחים, צבועים בצבעים בהירים,חלונות ללא תריסים. חלונות ראוה מעוצבים.

חלונות בקופנהגן
חלונות בקופנהגן

הדרך מובילה אותנו אל ארמון אמאליאנבורג, מקום מושבה של המלכה הדנית, בת לאחת השושלות העתיקות ביותר באירופה. את החלפת המשמר פספסנו להיום, אז אנחנו מביטים קצת בחיילים , הצועדים לאורך המדרכה כדי לחלץ עצמותיהם.

אנחנו שוב נמשכים לעבר הטיילת והמים, מוותרים על ביקור בקתדרלה נוספת, ומסתפקים במבט דרך המזרקה.

מבעד למזרקה - קופנהגן
מבעד למזרקה – קופנהגן

גם לקופנהגן יש בנין אופרה משלה, ולפי עבודות החפירה והפרסומים לאורך הטיילת נראה כי בסמוך אליו יוקם קומפלקס גדול של מסעדות וחנויות.

בית האופרה - קופנהגן
בית האופרה – קופנהגן

השוטטות מובילה אותנו אל איזור נוהאבן  (Nyhavn) – "הנמל החדש". נוהאבן היה נמל קופנהגן מהמאה ה-17 עד שיצא משימוש בסוף המאה ה19, הבתים והמחסנים באיזורו  ננטשו,   עד שהחלו לשקם אותו בסוף שנות השבעים של המאה ה-20.  כיום הוא איזור בילוי צבעוני ותוסס במשך שעות היום והלילה. הבתים הקטנים מהמאה ה17 וה18 שופצו ונצבעו.  בשעת הצהריים כל המסעדות, ובארים מלאים עד לאפס מקום.

נוהאבן קופנהגן
נוהאבן קופנהגן

לאורך הרחוב מתפצרים נגני רחוב, ואנחנו זוכים למופע מוסיקת ג'אז משובח.

נגני ג'אז בנוהאבן  קופנהגן
נגני ג'אז בנוהאבן קופנהגן

בעסקים כמו בעסקים, צריך לדעת היכן להתמקם. בצידו המוצל של הרחוב, פיצריה ריקה…

הצד הלא נכון של הרחוב...
הצד הלא נכון של הרחוב…

תעלת נוהאבן הקטנה ניראית מלאה עד אפס מקום – מכאן יוצאים סיורים תיירותיים ומוניות מים. אבל גם כל התכונה הזאת לא פוגמת ברוח השלווה והנינוחה שמשדרת העיר הזאת.

נוהאבן - תיירים בלבד
נוהאבן – תיירים בלבד

הזמן רץ, ועלינו למהר ולשוב לחדרנו , לאסוף חפצינו ולנסוע לשדה התעופה. החלפת האוטובוסים מביאה אותנו לכיכר העיריה. מביקורים קודמים זכרתי אותה כאי של שקט ופסטורליה במרכז העיר, אבל גם כאן שיפוצים והמולה .בביתי אנ מגלה תמונה ישנה שלי ושל אחי על ברכיו של אנדרסן, כולו מוקף עצים. פסלו של אנדרסן , כמעט נבלע בתחבורה.

אחי ואני על רגליו של אנדרסן - קופנהגן.1987.
אחי ואני על רגליו של אנדרסן – קופנהגן.1987.

ה"סעודה האחרונה" שלנו היא נקניקיה ב30 קרונות, בדוכן בכיכר – נקניקיה בחרדל ובדש וכל התוספות…

בנין עיריה  קופנהגן
בנין עיריה קופנהגן

בעל הבית כבר בבוקר הזמין מונית, שאכן מגיעה בזמן ולוקחת אותנו – אל שדה התעופה. תם ונשלם טיולנו. אנחנו צופים העיר המקסימה הזאת , שבשבילי במשך שנים היתה "הר נבו"  –  השער לסקנדינביה,  שרק עד אליו יכולתי להגיע ולא להכנס., עד לטיול הזה…

תובנות, המלצות מסקנות, בפוסט הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *