ביקור משפחתי באוסטרליה: תל אביב – מלבורן

יום בהיר מקדם את פנינו עם הנחיתה במלבורן. בקורת דרכונים זריזה. איסוף מזוודות . בתי בת ה7 ואני יוצאות אל אולם מקבלי הפנים. אני סורקת את העומדים ומחפשת את אחי. הבהובי פלאש ממצלמה מגובה של כמעט 2 מטר מבהירים לי שאחי כבר כאן, מחכה לנו. הקטנה רצה אליו לחיבוק ומורמת אלעל . מיד גם אני מצטרפת ונבלעת בחיבוקים ונשיקות. עברו כ9 חידושים מאז נפרדנו מאחי ומשפחתו בהגירתם לאוסטרליה, והנה אנחנו כאן לביקור משפחתי. מרחוק מאתרת בתי את גיסתי , המברווזת לאיטה עם בטן של חודש תשיעי לקראתנו ועוטפת גם אותה בחיבוקים. אני נחלצת לעזרתה בסבב נוסף של חיבוקים ונשיקות. כולנו התגעגענו מאוד. בהתאם לרוח התקופה הרגעים המרגשים מצולמים ומועלים מיד לוואטס-אפ המשפחתי, וזוכים לאייקונים של חיוכים ונשיקות .

למפגש משפחתי מרגש זה קדמו 9 שעות טיסה מהונג-קונג למלבורן, 3 ימים בהונקונג, וטיסה ארוכה עוד יותר מתל אביב להונגקונג . אחי ללא ספק בחר לגור בקצה העולם. על קורותינו בהונג קונג יסופר בהמשך , אבל מלבורן תחילה , שהרי לשם כך באתי.

מזג אויר קריר ויבש עם שמש חורפית נעימה מקדם את פנינו. מבחינתי שינויי נפלא ומרענן ל " טמפרטורות גבוהוהת מהעונה" השארתי מאחורי בישראל.  אחי מזהיר, שיום יפה זה הוא יוצא דופן בעונה זו, ולכן אל לנו לבזבזו, ומציע להראות לנו קצת את העיר.

מלבורן, אפקים מטיילים, ינינה
מלבורן

 

מלבורן רבתי מונה כ3.5 מליון תושבים ומשתרעת על שטח הגדול מהשטח שבין חדרה לגדרה, היא למעשה צביר של עיריות, שלכל אחת מהן אופי שונה. לאחת מהן מועדות כעת פנינו. אנו נוסעים לאחד מאותן מקומות שלא בהכרח מופיעים במדריכי הטיולים, אבל בעלי אופי ועניין, מה שנקרא " בהמלצת המקומיים ". הכבישים הרחבים מובילים אותנו אל איזור מרכז העיר, בו קו הרקיע מוגדר על ידי גורדי שחקים בטון-פלדה-זכוכית משני צידי הנהר. אנחנו עוברים דרך גשרים,  ומשאירים מאחורינו שכונות בתים קטנים וגינות עם מדשאות, פארקים ירוקים.  מבנה העיר מזכיר לי ערים אמריקאיות כגון אטלנטה, או אוסטין, טקסס.

סנט קילדה, אפקים מטיילים, ינינה
מבעד לגשר

 

 

פנינו מועדות אל שכונת סט קילדה, בה התגוררו אחי ומשפחתו עם הגיעם למלבורן .זוהי שכונת בתים נמוכי קומה, שהרחוב המרכזי שלה הוא מיקס אקלקטי ושובה לה של מסעדות קטנות, חנויות וינטג', מאפיות, מכבסות ומיני עסקים קטנים. הרחוב השמשי הומה אדם : גברים בחליפות עסקים שיצאו לארוחת צהריים, אמהות צעירות עם תינוקות בעגלות, חבורת בני נוער, זוג זקנים . בקיצור " שנקין " של מלבורן. גם אנחנו נכנסים לארוחת צהריים .טורפים שני עופות ב"ננדוס", שבאוסטרליה, בניגוד לישראל, זוכה להצלחה ובצדק . עוף עשוי טוב ומתובל, צ'יפס פריך וסלט. השיחה בשולחן בעיברית מושכת את תשומת ליבו של בחור צעיר, והוא מיד מתעניין בנו ופונה אלינו בעברית , ומספר שהוא בן המקום, משכונת קופילד – השכונה החביבה על יהודים במלבורן – ןעומד להתגייס לצה"ל לצנחנים בסוף החודש. לאחר התחממות אנחנו ממשיכים לטיול בעיר . הרחוב הראשי מוביל אל לונה פארק קטן – הלונה פארק הותיק ביותר במלבורן , שנפתח בשנת 1913 – ואכן הוא בטעם של פעם : רכבת ההרים מקיפה את הפארק על מבנה מקלונסאות עץ, עכביש ענק חצי תמים- חצי מפחיד על תקן הקרוסלה,מיני גלגל ענק, רכבת שדים.

סנט קילדה, מלבורן, אפקים מטיילים, ינינה
לונה פארק בסנט קילדה

 

זוהי חופשת החורף באוסטרליה. המקום מלא בהורים עם ילדיהם , אבל אין דוחק, אין מוסיקה רועשת, והתורים אינם ארוכים. נעים לשוטט ולהתבונן על מגוון המשפחות : משפחה של אמא ובניה הבלונדינים, סבא וסבתא שומרי מצוות – לראיה כיסוי ראש, כיפה וציציות – ונכדם, משפחה שחומת עור, משפחה מלוכסנת עיניים, וגברת עם כיסוי ראש בסגנון האיסלם. אוסטרליה היא מדינה של מהגרים במלוא מובן המילה.

מכאן אפשר להמשיך אל הטיילת לאורך האוקינוס השקט , שאם נשוט בו דרומה נגיע לאנטארטיקה.  "תביאו בגדים חמים" חזר אחי ואמר בשבועות שקדמו להגעתינו. הוא צדק.  הרוח הקרה מבריחה אותנו לבית קפה קטן, הנודע בזכות עוגה אחת שלו הנקראת "קוגלהוף " .

סנט קילדה,מלבורן, אפקים מטיילים
קוגלהוף של מונארך

 

נראה שהמקום בסגנון רטרו  חביב על הקהל בשכונה.  הואמלא עד אפס מקום, ורבים ממתינים בתור.  שולחנות פורמייקה, כסאות עם ריפוד פלסטיק על תקן של עור, וקירות עם מדפים עמוסים ספרים וירחונים. בעוד אנחנו מתלבטים בעברית איך לכלכל צעדינו, קולט בעל המקום את השפה שבפינו. הוא מציע לנו לבחור מבין מיני המאפים השונים. "19 שעות טסתי מישראל, והנה אני מזמינה בעברית " אני מציינת בחיוך בפני בעל הבית. לשמחתינו שולחן אחד מתפנה, ובעוד אנחנו ממתינים לעוגה המתחממת ולקפה אנחנו מגלגלים שיחה בעברית . בעל המקום, נמצא כאן משנת 63. העברית שבפיו רהוטה אבל עם ניחוח מבטא אנגלי. הוא משווה את איכות הקפה והעוגות בארץ לעומת אוסטרליה . (ארצינו לא זוכה לביקורת חיובית לא בקטגורית הטעם ולא במחיר),.משם השיחה מתגלגלת על דע והא, ועל מה בין אוסטרליה וישראל. העוגה הפשוטה למראה – שכבות בצק ושוקולד, נימוחה בפה , אבל טעימה להפליא . "כמה פשוטה ככה טובה" מסכמת גיסתי.

עוגת קוגלהוף

 

לפני פרידה מציין בעל המקום, שבית הקפה שלו והעוגה , זכו לתשבוחות באינסוף ירחונים וכתבות בעיתונים ברחבי העולם- מלבד בישראל . אז הנה אני מספרת לכם " קפה מונרך" , רחוב אקלנד, סנט קילדה – בהחלט שווה לבוא לקום , לטעום ולבקר.

בדרך הביתה אוספים את בתו הפעוטה מהגן , בשער נפגשים עם עוד כמה הורים – שלום שלום – ושוב בעברית. השכונה בה אחי גר, גובלת בכונה אחרת החביבה על ישראלים, וכך כולם נפגשים בגן הטוב בותר באיזור. היום הכי ישראלי שהיה לי, מזה שנים בחו"ל.

הרשומה הזאת נכתבתלעת ערב בביתו הכל כך חו"לי של אחי. בית קטן מעץ, חלונות גדולים, רצפת פרקט .בחוץ קור של חורף, ובבית חם. ארוחת ערב משפחתית, ביתו הקטנה ישנה, בתי הקטנה בונה עולם של דמיון מהצעצועים. אחי עובד, גיסתי קוראת ספר. הבית של אחי – הכי בבית בעולם – ובו אבלה בשלושת השבועות הקרובים. Stay Tuned.

 

מידע שימושי.

אתר התיירות הרישמי של מלבורן. כל מה שלא ידעת שרצית לשאול, לחפש, לבקר, לראות, לאכול ולשתות.

עוד על מלבורן.

הלונה פארק של סנט קילדה. כן, כן. כך הוא באמת נקרא.

timtamania – מיומנו של מהגר. הבלוג שהחל אחרי לכתוב כשהיגרו לאוסטרליה.

 

תגובה אחת

  1. לגבי st kilda בה ביקרנו – היא בהחלט ב"המלצות" של Lonely Planet וכל מדריך תיירים שיזכיר את מלבורן. אקלנד זה אחד הרחובות המתויירים ביותר פה, כמו שאת כבר יכולה לנחש 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *