טרק משפחתי: בדרך לאלפטאואטן

אנחנו יוצאים עם תרמילינו בשעת בוקר מוקדמת אל רייקיויק אפורה ורטובהוצועדים בזריזות אל תחנת האוטובוס BSI, ממנה יצא האוטובוס שיקח אותנו אל תחילת הטרק שלנו – אלפטאואטן (Alftavatn ). מבחינת מזג אויר היום הזה רחוק מלהיות יום לטרק. מצבי הרוח משתנים: האיש מודאג שנאחר \נפספס\ נטעה, בני הנוער מתרגשים על כך שסופסוף טרק hard core , הגיק מתלונן שהתרמיל כבד לו (כבר ??? רק התחלנו), והקטנה משרכת צעדיה חצי מנומנמת. אני מנסה לתווך, לסייע, להרגיע ולפשר בין כולם כהרגלי.

מוכנים לצאת לדרך ...
המוזיקנט, אני, הגיק, הקטנה, הנערה והאיש המצלם מוכנים לצאת לדרך …

לפי לוח הזמנים הנסיעה לתחילת הטרק לוקחת כחמש שעות עם מספר עצירות נוף בדרך. בתחנת האוטובוס המולה: טיילים מעמיסים את ציודיהם על האוטובוס, נוסעים עולים  – יורדים והסדרנים מנווטים את תנועת המטיילים לאוטובוסים הנכונים.

הסדרן שולח אותנו אל אוטובוס עליו מודבקים שלושה פתקים עם מספרי קוים , ביניהם מספר הקו שלנו. האוטובוס שאנחנו עולים עליו משרת כמה יעדים ובהמשך נצטרך לעשות החלפה . איפה ? באחד משני מקומות הנהג כבר יגיד לנו בהמשך . נשמע מלחיץ ? אולי, אבל בפעם שלישית באיסלנד אני כבר יודעת שהלוגיסטיקה הזאת משומנת היטב, הכל מסודר ומאורגן, ואכן נגיע ליעדינו.

8 בבוקר, האוטובוס עמוס התיירים יוצא ליעדו. תוך זמן קצר אנחנו עוברים את פאתי רייקיויק ומגיעים לכביש הראשי – כביש 1. כביש מספר 1 הוא הכביש המרכזי המקיף את איסלנד וסביבו מרוכזות מרבית העיירות, החוות הבודדות והכפרים הקטנטנים. כביש 1 מתוחזק היטב ומאפשר נסיעה בכל מזג אויר. פנים האי אינו מיושב, ורק מספר מועט של כבישים נכנסים פנימה, חלקם עבירים אך ורק לרכב 4X4. .לעיתים תכופות המעבר בהם כרוך בחצית נהרות. מערך אוטובוסי 4X4 מאפשר לכל אחד להגיע ליעדים אלה. גם היעד שלנו אלפטאואטן נמצא בפנים האי.

לאורך הנסיעה מופעלת  הקלטה המספרת על מקומות ואתרים שעוברים בדרך: שדות לבה, שרשראות הרים שעננים אפורים יושבים עליהם, בתי חוה , שדות קצורים עם "מרשמלו " בו הגידולים ארוזים לחורף, כבשים משוטטות , ציפורים. לאחר כשעתיים נסיעה , לקראת הגעה לעיירה הטלה (Hella) מודיע הנהג שעלינו להחליף אוטובוס. בעודנו מתקרבים אנחנו כבר רואים אוטובסי 4X4  המוגבהים מהכביש ובעלי גלגלים גדולים. האוטובוסים שנוסעים ללאנדמאנאלאוגר, ות'ורסמוק שני יעדים פופולריים מאוד , כבר בתחנה ממתינים להעלות את נוסעיהם המרובים. אנחנו מחפשים את האוטובוס עם מספר הקו שלנו.אין אוטובוס. האיש המודאג מאתר את הסדרן. בחביבות מבטיח לנו הסדרן שאל לנו לדאוג, האוטובוס יגיע, עליו רק להתקשר ולהעיר את הנהג. האיש חושב שהסדרן מתלוצץ אבל לדעתי זו האמת לאמיתה, במיוחד לאור העובדה שמלבדנו יש רק זוג אחד נוסף שמתעתד לנסוע לשם. ואכן לאחר כ40 דקות המתנה, מגיע האוטובוס. אנו מעמיסים את חפצינו בתא המטען הגבוה ביותרהמרוחק מהכביש (רמז לבאות )  ויוצאים לדרכנו. תחילה ממשיכים בכביש הראשי,אחר כך עוברים לכביש המוביל אל תוך האי ונוסעים בין חוות ושדות , אך במהרה הכביש מסתיים והופך לשביל עפר. גם הנוף משתנה. החוות מפנות מקומם לנוף הררי וטרשי , שדות לבה. הקלה, הר הגעש החולש על הסביבה, מלווה אותנו בדרכנו. ככל שמתקדמים הדרך נעשית קשה יותר . לאחר כשעה נסיעה הנהג עוצר עצירה טקטית על גדתו של נהר קטן, אנחנו יוצאים לחלץ עצמותינו . זהו. אנחנו מוקפים טבע. השארנו את הציויליזציה מאחור.

 

בדרך לאלפטואטן
בדרך לאלפטואטן

הנהג ממשיך בנסיעה האיטית, והנוף שוב משנה פניו. הגבעות מתכסות כולן שמלת קטיפה ירוקה: איזוב וחזזיות. מרחוק ניתן לראות את הקרחון מירדלסיוקול.

בדרך אל אלפטאואטן
בדרך אל אלפטאואטן

הנהג עוצר פעם נוספת למטרת תמונות , והנוף הנשקף מכל עבר מרמז על הצפוי לנו במהלך הטרק : הרים צבעוניים, ירוק קטיפתי שמכסה גבעות, ושחור לבן של שלוגיות בהרים שחורים.

בדרך לאלפטאואטן : ריאוליט, שלוגיות , ומענינות חמים -
בדרך לאלפטאואטן : ריאוליט, שלוגיות , ומענינות חמים –

הוא מצביע אל מעבר להרים משוננים אל כתם כחול מבצבץ. זהו "אגם הברבורים ", אלפטואטן בשמו האיסלנדי. ככל שאנחנו מתקמים ליעדנו כך מתרבים מעברי המים, והנהג שלנו צולח במיומנות עוד ועוד נהרות. קטע הדרך האחרון הוא בתוך  אפיק נהר .

חצית נהרות
חצית נהרות

ללא היסוס נכנס הנהג למים ונוסע לאורך הנהר. גלגלי האוטובוס שקועים כמעט כולם במים. אנחנו מתבוננים דרך החלון התחתי של דלת הכניסה על המים הגועשים. הנהג מצליח לחצות בשלום גם את הקטע הזה. מעבר לפינה אנחנו כבר רואים את דגל איסלנד – והבקתה. השעה 13:00 בצהריים.

אוטובוס 4X4 ובקתת השומר באלפטאואטן
אוטובוס 4X4 ובקתת השומר באלפטאואטן

הילדים מזדרזים לקפוץ מהאוטובוס. אנחנו אוספים את ציודינו. יבש ! הכל יבש. אבל לפני שנכנסים אל הבקתה , יש לעבור אצל השומרת של המקום. היא מפנה אותנו אל חדר בעלית הגג של הבקתה, ומקצה לנו שש מיטת מתוך ה13 שיש שם. באיזורי הפרא של פנים האי אין מקום לפינוק, רק לפונקציונליות. המיטות צמודות זה לזה כדי להגיע לניצול מקסימלי – כל מיטה פחות בפנים משמעה אדם נוסף שיאלץ לישון באוהל. מחשבה לא מלבבת ביום קר ומלא רוחות שכזה. אנחנו פורשים את שקי השינה שלנו לסימון טריטוריה, ויורדים אל האיזור המשותף להתארגנות לארוחת צהריים. בבקתה נמצא כבר הצוות הלוגיסטי של קבוצה שמטיילת ושוקד על הכנת ארוחת הערב: מרק איסלנדי מהביל. לפינוק הזה זכיתי בפעם הקודמת כשעשיתי את מלא המסלול : ג'יפ שמעביר את חפצי ממוקם למקום, וצוות לוגיסטי שמכין את ארוחותי . הפעם אנחנו ברשות עצמינו, מכינים את ארוחותינו וסוחבים את ציודינו ואת המזון לכל הטרק בעצמינו. על הגב.

אלפטאואטן יום גשום
אלפטאואטן יום גשום

אנחנו מארגנים לעצמינו ארוחה זריזה של מרק חם, נשנושים וקפה, ואת הארוחה העיקרית מתכננים למאוחר יותר. המטבח המאובזר היטב מעורר בנערה את חדוות הבישול, והיא לוקחת על עצמה את הכנת ארוחת הערב. אני מאפסנת בזריזות את יתרת המצרכים ב"מקרר" שהוא אינו אלא ארון הנמצא מחוץ לבקתה.בקור ששורר שם עכשיו זה בהחלט מספיק. מכיוון שאת המצרכים של הארוחות להיום ולמחר בבוקר "סחב" האוטובוס ולא אנחנו, הרשינו לעצמנו להתפנק ולתכנן ארוחות מפוארות. בשאר הימים נצטרך להצניע לכת. בתום הארוחה אני מציעה לצאת לטייל קצת, מזג האויר לא מסביר פנים ומרבית הילדים דוחים את הצעתי. האיש והמוזיקנט מחליטים להצטרף. בירידה מחדרנו מחליק האיש במדרגות ומעקם קצת את הרגל. בהלה קלה ותזכורת איך רגע אחד של חוסר תשומת לב של אחד מאיתנו יכול לשבש את התוכנית כולה. לאחר סיבוב קטן בכיוון האגם ברוח הקרה, מחליט להשאר לנוח לקראת מחר . המוזיקנט ואני ממשיכים. אנחנו מחליטים לצעוד לכיוון המנוגד למסלול שנעשה מחר, עד שנגיע לנהר הראשון שיש לחצות. כעת מתחיל טפטוף שהולך ומתחזק. אנחנו צועדים שעה קלה באיזור של גבעות עטופות קטיפה ירוקה אל מישור ירוק שהולך ומשתפל אל אפיק הנהר. הטפטוף הולך ומתחזק והרוח לא נחלשת. בתנאים רחוקים מלהיות אופטימליים לטיול ולצילום. אבל זה מה שיש היום. באיסלנד את מזג האויר לא בוחרים. במהרה אנחנו מגיעים לנחל המתפצל ליובלים בואדי. אנחנו מצליחים לדלג מעל כמה יובלים , אבל בסוף מגיעים לאיזור עמוק ורחב. אם נרצה לחצות אותו נצטרך לחלוץ נעלינו ולעבור במים הקרים. נחל זה ראשון מבית חמישה או שישה מעברי מים, שחלקם ניתן לקפץ מעל אבנים אבל בחלקם האחר אין מניעה מלהכנס למים. קטע דרך זה הוא תחילתו של 15 ק"מ המובילים אל הבקתה הבאה ב"אמסטרואר" הצופה אל אייפיטליוקול הקרחון בו התפרץ הר הגעש לפני ארבע שנים. לשם הפעם לא נגיע. אנחנו ששבים אל עקבותינו לבקתה החמימה ובכניסה פוגשים עוד שני חברה ישראלים צעירים. לשמחתם של הילדים הם מופנים לישון באולם השינה שלנו. מבחינתם של שני הטיילים הבקתה הזאת היא בערך אמצע הדרך או כבר לקראת הטרק, והם לאחר יום של הליכה במזג אויר אויר קר ובגשם.

אלפטואטן, יום גשום בין גבעות ירוקות
אלפטואטן, יום גשום בין גבעות ירוקות

התפריט לארוחת הערב כולל סלט ירקות, קוסוקוס, מרק ירקות, וסלמון מטוגן במחבת .  בעוד האיש והנערה במטבח, שאר הילדים מתרגעים. קר בחוץ ואין שום חשק לצאת החוצה אז הם קוראים קצת, מציירים קצת, ומשתוללים קצת. בעוד הטיילים הצעירים מתמתחים למנוחה על דרגשיהם שני הקטנים מתקיפים אותם בשאלות – סופסוף אפשר לדבר עם מישהו בעברית.

מאוחר יותר גם אני מתחקרת אותם לגבי המסלול :אייל הולך בכיוון "שלנו " והוא צבר כבר למעלה מ50 ק"מ ואילו רם הולך בכיון הפופולרי יותר וסיים את כברת הדרך שאנחנו נעשה ביומיים הבאים. זוג ישראלים נוסף מגיע לבקתה – זוג צעיר שמבלה רק שבוע באיסלנד, ואף הם מזדרזים להכין לעצמם אוכל חם. אנחנו "כובשים" פינה ישראלית בשולחן ומתישבים כל הישראלים כולם ביחד. הקוסוקוס שלנו והדגים, ביחד עם הפסטה והאורז של הזוג הצעיר מספיקים גם לרם ואייל ואנחנו מפצירים בהם להצטרף אלינו. צלחות מתמלאות , קערות מועברות ונוצרת אוירה משפחתית ישראלית אד –הוק. אנחנו מחליפים חוויות ותכנונים על איסלנד. הצעירה מתפעלת מכך שאנחנו מטיילים כל המשפחה,ורואה בזה תקווה – הם רגע לפני הרחבת המשפחה. היא חשבה שזה הסוף לטרקים אבל עכשיו היא מבינה שהיא לפני הפוגה קלה בלבד. בהמשך השולחן יושבת רביעיה, המשוחחת ביניהם בגרמנית, תוך כדי משחק קלפים. שוב ושוב הם לוטשים אלינו עיניים, אנחנו בודאי רעשנים בעינייהם. ופזרנים. או אולי העובדה שאנחנו מרובי ילדים מושכת את תשומת ליבם. לא מזמן הם סיימו ארוחה שאת מרכיביה – פסטה ורוטב הם מדדו על הגרם במאזניים ניידים. שאלה של תרבות.

את שארית הערב אנחנו מבלים בבקתה. הרוח מתגברת והולכת. הלילה תהיה סופה, אבל למחרת יתבהר , כך הובטח. הקטנה ממצה את הכתיבה והציור, ומתלוננת על שעמום. כל ילד הורשה לקחת עימו רק ספר אחד מטעמי משקל, את חבילת הקלפים שכחנו. אני מאלתרת "מנקלה" – 28 אבנים קטנות נאספות בחוץ ונשטפות. הקטנה מציירת על דף "גומות " ו"בתים " ובזאת מוכרז טורניר .

מנקלה מאבנים וציור
מנקלה מאבנים וציור

בלילה אני מתעוררת לקול שריקת הרוח בחלון הקטן בחדרנו. הסופה הגיעה. אני יוצאת לשירותים ונאבקת ברוח החזקה לפתוח את הדלת. לסגור את הדלת של הבקתה קשה עוד יותר. אני חוזרת למיטה, ומתכרבלת. כולי תקווה שגם החלק השני של התחזית יתגשם ומחר יתבהר.

מחר מתחילה ההרפתקה. להמשך קריאה על היום הראשון של הטרק שלנו .

הערכות, שיקולים בבחירת המסלול, ציוד – על כך ניתן לקרוא כאן.

IMG_7025
ההרים מסביב לאלפטאואטן , ומאחוריהם קרחון מירדלסיוקוטל

2 תגובות

  1. פינגבק:רייקיויק : הכנות למיני טרק משפחתי | אפקים מטיילים

  2. פינגבק:סיום טרק בלאנדמאנאלאוגר: מנוחה ב"מרחצאות העם " | אפקים מטיילים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *