גיחה קצרצרה לעיר האורות

הרשומה הבאה נכתבת על ידי האיש. הוא ושני בני הנוער  מבלים כרגע סופ"ש בפריז. איר האורות לפני  חג המולד , מוארת, צבעונית , מקושטת , ויפה במיוחד .  התמונות באדיבותה הנייד של הנערה – אולי לא התמונות האיכותיות ביותר בעולם  – אבל מעבירות  את האוירה , וחמות מן השטח. גילוי נאות – האיש מדבר את השפה של המקומיים.

רשות הדיבור לאישי היקר  :

מיום חמישי בצהריים ועד שני לפנות בוקר, כולל הטיסות. זאת מסגרת הזמן של החבילה שהוזמנה מאוד בספונטניות. דיברנו על זה כבר יותר מחצי שנה. צריך לקחת את הילדים הגדולים לעיר אירופית גדולה, לראות קצת את העולם "הגדול". הקטנים חסרי סבלנות ולא יאפשרו להם להנות ממוזיאונים וממה שיש לעיר להציע. את התוכניות לטייל בקיץ אנו מראש יודעים שהם מתכננים "לקלקל" מטעמי חוסר זמן: קורס "מדא", פסיכומטרי, הדרכה בקיטנה ובכלל, עצמאות של אלה שהם תכף דולים באמת…

כך, כשבוע ימים לפני החנוכה, שיחת טלפון לסוכנת הנסיעות שלנו, מצאה את הדיל של טיסה פלוס מלון לשלושה לילות בפריז. עוד אין אישור כי צריך שהמלון ייתן אוקיי לשלושה בחדר אבל אני מניח שהענין טכני והא אכן לוקח עוד יומיים. הנערה בת השש עשרה וחצי מתעוררת לבוקר של בית ספר,בן הנוער, בן 14 וחצי כבר בשלבי התארגנות ואני שואל אותם ב"אגביות", מה דעתכם שניסע לסופשבוע בפריז. רק שלושתנו, אבא בת ובן. התשובה היא כמובן, כן. כן, לאחר סינון השוק הראשני ושקליטה שהטיסה בתוך פחות משבוע. צריך להזיז תוכניות ולשנות פעילויות אבל הכל אפשרי. (הצעירים כמובן, אני יותר גמיש מהם מבחינ תלוחות הזמנים….)

המחיר, יום הלימודים האחרון שלפני החופשה. בן הנוער זכאי ליומיים חופשה מהלימודים בתיאום מראש עם המחנכת, תחת מסגרת תנאים מקיפה של התנהגות והוא מזדרז לממש את האופציה ששמר לעצמו ומסמס לי במהלך הבוקר שקיבל אישור . את המחנכת של בת הנוער אני מעדכן בשיחת ההורים שאנו נוסעים לאירוע משפחתי. היא מזכירה לי שלפי הוראות משרד החינוך אסור לנסוע לחול על חשבון ימי לימודים, ואני עונה לה שאני מעדיף שלא לספר סיפורים ולהביא אישורי מחלפה פיקטיביים. בית הספר לא יקרוס אם העלמה תיעדר ממנו, ליום שלם ולהזכירה, יש ילדים שנעדרים פרקי זמן ארוכים יותר משמעותית בנסיבות דומות מבלי שמישהו טרח בכלל לעדכן אותה.

הימים עוברים מהר ובכל זאת אי אילו הכנות. בירור מזג אוויר ואריזת ביגוד חם בהתאם, מתנות לקרובי המשפחה שנבקר והימים עמוסים והנה הגי יום חמישי בבוקר. אני מסיע את הקטנים לבית הספר וחוזר להתארגנויות אחרונות. יש לנו שעה וחצי בבית. ארוחת בוקר רגועה יחסית עם בני הנוער היא משהו נדיר כי בסופי שבוע הם קמים כל אחד בקצב שלו. אנחנו מפטפטים על התוכנית המאוד כללית שעשינו לשלושת הימים, משתדלים מאוד לאגן קצ את הבית ואני מנסה לסגור את המזוודה סופסוף. ברקע טלפונים של עבודה . האנשים מזהים שאני יוצא לחופשה ואני זוכה לכמות טלפונים שבועית בשעה וחצי האלו. מגיעים לשדה שלוש שעות לפני ויש לנו שעתיים לדיוטיפרי אחרי כל הבדיקות והביוקרטיות.

סלפי פאריז אבא ובני נער
סלפי פאריז אבא ובני נער

זה הזמן לארוחת צהריים ואני שוב נפעם מהפרשי המחיר ברשתות בין העיר לדיוטי. אנחנו לקוחות שבויים ולכן אפשר לגבות מחירים גבוהים. אני מבין שלנהל את האופרציה מסביב לשעון זה סיפור יקר, בייחוד אם גובים ממך מחירים גבוהים תמורת הזכות לפתוח את העסק שם, אבל אין לזה הצדקה אמיתית. אני תוהה מתי יבינו מנהלי רשתות הפאסט פוד שהמדיניות הפסולה נוטה להרחיק אותי מהסניפים העירוניים בגלל ההתנהלות הזו. אבל אנחנו במצב רוח מרומם, בטננו מלאה ואנו מתפנים לרכוש מעט שוקולדים ולעשות את דרכנו למטוס. חצי שעה לפני והדיילות מכריזו תכי הנוסעים האחרונים מתבקשים לעלות. המטוס אכן יוצא לדרכו בזמן והטיסה עוברת בשקט יחסי. כצפוי, הארוחה המוגשת אינה ראויה לשמה ונשארת ברובה במגש. ארבע וחצי שעות באוויר. אני מתחבר לספר, בת הנוער לחוברת לימוד לקראת מבחן התיאוריה והבן למוזיקה. הזמן עובר ואני מתבונן ושואל את עצמי שוב איך זה שאנחנו מכניסים את עצמנו לקופסה לא גדולה שפשוט מעביר אותנו ממקום למקום. אני תוהה לגבי ההגיון שבעניין. מאות אנשים בכל קופסה שכזו, מאות אלפי קופסאות מרחפות מדי יום סביב הגלובוס. אנחנו בחופשה, יש רבים שזוהי להם הדרך לעבור לצרכי עבודה. אני מנסה לדמיין את העולם שלפני עידן הטיסות הזולות ומתקשה. בעיקר משום שלא הייתי רוצה לוותר על האפשרות לראות את העולם על שלל גווניו.

חלונות ראוה מקושטים - הנושא Frozen
חלונות ראוה מקושטים – הנושא Frozen

אנחנו בעיר האורות, יורדים מהמטוס די ראשונים אבל האוטובוס הלוקח אותנו לטרמינל מתעכב ואנחנו מוצאים את עצמנו אחרונים ממש בתור הלא קצר לדרכונים. מצב הרוח לא נפגם ותמורת ההמתנה הזו, הזמן סביב קרוסלת המזוודות קצר. עם שתי מזוודות שני תיקי גב ופליזים אנו יוצים לערב פריזאי קריר. עשר דקות הליכה מהטרמינל לתחנת הרכבת, חצי שעה בפרוורית ואנחנו בגאר דו נורד. רכבת הצפון של פריז היא תחנה ענקית והיציאה ממנה מתבררת כמאתגרת. אני לא מהסס ושואל פעמיים שלוש עד שאני מוכוון שתי קומות גבוה יותר ומאות מטרים ממקומי לכניסה. החלטנו מראש לוותר על שתי תחנות במטרו ולהמיר אותם בקילומטר של הליכה באוויר עד למלון. המסלול די פשוט ואנו מגיעים לחדר קטן ונקי. השעה 8 בערב, אנו רעבים ולכן יוצאים מיד לחפש מקום לאכול. אנו נכנסים למסעדה סינית אוטנטית, אוכלים 3 מנות עם טעם של סין ויוצאים לטייל סופסוף. הילדים עייפים אבל לא מוותרים על סיור קצר בעיר. אנו מהלכים לאורך רחוב לאפייט שבסופו הגלרי המפורסמים. מרחוק רעש מטורף. אנו נקלעים ל"עדלאידע" של אופנועים.

מסע אופנועים בפאריז - סנטה שידרג לאופנוע.
מסע אופנועים בפאריז – סנטה שידרג לאופנוע.

הרוכבים לבושים אדום לבן, והכמות עצומה. עוד ועוד ועוד ועוד רוכבים. שטף לא נגמר. הם משתדלים לעשות רעש רב ככל שניתן, והמצעד נמשך ונמשך דקות ארוכות מאוד. הקהל סביב נלהב כמונו ומצלם בשמחה.  

סנטה לא לבד - יש לא המוני עוזרים .
סנטה לא לבד – יש לא המוני עוזרים .

אנו ממשיכים בעקבותיהם לאורך חלונות הראווה של ההחנות המפורסמת. בתחילה מהצד הרחוק של הכביש שמעיד על סידור מיוחד לחג אבל עדיין ללא פרטים.

רק כשאנו חוצים את הכביש התמונה מתבררת. כל אחד מעשרות חלונות הראווה סודר עם בובות מתנייעות, ועיצוב קסום לקראת החג.

חלונות ראוה מקושטים לחג המולד
חלונות ראוה מקושטים לחג המולד

מפלצונים וילדים מעופפים, מטריות עמוסות קופסאות מתנות, רכבת חשמלית ועוד ועוד ועוד…לקטנטנים הוכנה בימה אליה הם יכולים לעלות כד י לראות את הפלא מקרוב.

חלונות ראאוה מקושטים לחג המולד - גלרי לאפייט
חלונות ראאוה מקושטים לחג המולד – גלרי לאפייט

חלון אחר חלון לאורך מאות מטרים.

חלונות מקושטים לחג המולד
חלונות מקושטים לחג המולד

מאחורינו מוכרי הערמונים החמים, ובדלתות החנויות מתחילים חסרי הבית להתמקם ללילה ההולך ונעשה קריר. השעה 11 שעון מקומי, חצות שעון ישראל ובבת אחת תופסת את הילדים העייפות. אנו פונים לאחור וצועדים בהנאה כחצי שעה בדרך חזרה למלון. ויהי בוקר ויהי ערב יום אחד.

 

ופולניה אומרת  : נו, בשביל אוכל סיני נסעתם לפאריז … איפה קרואסונים ?

 

 שוקי חג מולד בפאריז – מידע שימושי :

 

מידע מפורט על שווקי חג מולד והמלצות נוספות לפאריז אפשר למצוא בבלוג שכולו מוקדש לצרפת "פרנקופילים אנונימיים". לקריאת הפוסט על שווקי חג המולד.

משפחתי לנה במלון לברון , ממוקם קרוב לגאלרי לאפייט . המלון כשר  , ארוחת הבוקר – קונטיננטלית -סבירה , החדר בסדר – המיקום מצויין .  המלון היה חלק מדיל טיסה +מלון .

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *