אוכל במלבורן : על טעם וריח

האוכל בטיולים שלי מעולם ללא עמד בזכות עצמו. לאוכל יש תפקיד חשוב : למלא את הבטן ולהשביע כדי שאפשר יהיה להמשיך לטייל. לעצור ולאכול באמצע היום במסעדה תמיד נראה לי בזבוז זמן יקר של טיול . פקניק, או סנדביצים תוך כדי תנועה מלאו את הצורך.  אומנם במקומות שונים בעולם נחמד להתנסות במאכלים מסוגים שונים,אך את זה  בהחלט ניתן להשיג על ידי קנית מזון מקומי במעדניה של הסופר הקרוב, או לאכול באיזה דוכן מקומי מהיר. מעולם לא השקעתי בחיפוש אחר מסעדה מסויימת , לא אספתי המלצות למסעדות , ולא ניסיתי לבדוק המלצות אם קיימות . ומאז שהילדים נכנסו לתמונה  – עם כל העדפותיהם , הסתייגותיהם , ולאחרונה מאז הפכו לבני נוער כמויות המזון הבלתי נדלות שהם צורכים  – אנחנו מדירים רגלינו ממסעדות , ומעדיפים בישול עצמי.

אבל במלבורן  , שילוב של נסיבות – שהיה ארוכה במלבורן , ילדה שתמיד מוכנה לטעום, ומגוון בלתי נדלה של מאכליות –  הביא אותי לביקורים כמעט יומיומיים במסעדות ודוכני אוכל , ואף סיגלתי לעצמי מנהגים של נהנתנים  , ובראשם אותה אנחה שבוקעת בסוף ארוחה, והמחשבה ש"כמה חבל שאי אפשר לאכול כל הזמן "

אז בניגוד למנהגי אני כותבת רשומה על אוכל.

 

נתחיל במאכל הכי אוסטרלי בתודעת התרמילאים הישראלים  – טים -טאם  . טים-טאם הוא סנדביץ שני בסקויטים כשביניהם מילוי , מצופים שוקולד – ממתק חביב  , אבל אפילו בישראל אפשר למצוא עודיות טעימות ממנו . בארץ מחירו יקר , אבל באוסטרליה חבילה אפשר לקלות בכ10 שקלים , מה שמסביר את הפופולריות שלו בקרב התרמילאים הישראלים . וכך גם בשובם  לישראל  נחקק בתודעתם יחד עם טעמו  , , זכרונות של חופש , וכיף. ( וכך יום לפני החזרה הביתה אני מוצאת את עצמי רוכשת לטובת החברה מכל הסוגים הזמינים בסופר  – שהרי  איך אפשר לחזור מאוסטרליה בלי טיםטאם ..)

טים-טאם - הכי אוסטרלי
טים-טאם – הכי אוסטרלי

הרב גוניות של המהגרים הביאה איתה רב גוניות של אוכל. במלבורן אפשר לאכול מגוון גדול של מאכלים ממקומות שונים בעולם , טעים ובזול. קבוצות המהגרים הגדולות מאפשרים ליבוא גדול של מאכלים מהבית, והעובדה שהבישול מיועד בראש ובראשונה לשכמותם – משאיר את הטעמים נאמנים למקור. במרכז העיר ישנם רחובות שלמים הנקראים על שם מקום מוצר תושביהם  : צ'יינה טאון , איטליה הקטנה, הרחוב היווני ועוד , אבל לעיתים תכופות דוקא בשכונות הפרבריות , או במקומות הכי לא צפויים אפשר להקלע למסעדה משובחת . לא יזיק כמובן טיפ קטן מהמקומיים .

קבוצת המהגרים הגדולה ביותר באוסטרליה היא מהגרים באסיה  , כך שכמעט בכל פינה ניתן למצוא אוכל אסיאתי  : סיני  , תאילנדי , יפני , הודי . בדוכנים הקטנים ובמסעדות הפשוטות האוכל זול כמעט כמו להכין בבית , מטובל היטב  , ועשוי ללא הנחות והתמערבות . העובדה שהדוכנים נמצאים באוסטרליה  , השומרת על הגינה ורשיונות  , מבטלות כל חשש מבעיות מעיים  ,ופשוט אפשר להנות !

אוכל תאילנדי משובח פגשנו באחת המזללות הסובבות את הגלגל הענק  בדוקלנדס- צ'יליפאדי –  אני מזמינה פאד-תאי , מרק תאילנדי , ותה ירוק עם חלב מרוכז. המסעדונת פצפונת ,ומעט השולחנות בא תפוסים , בחוץ קרר  אז אנחנו מתישבות במעילינו  הכי קרוב שאפשר לתנור  . האוכל מגיע במהירות  – ומחממם אותנו מיד !

הפאד- תאי עשוי היטב ומתובל בחריפות  , עוד לפני שהוספתי את הצ'ילי המיובש

פאד-תאי
פאד-תאי

המרק , ריחני  מהביל  , האיטריות כוסו במנה צבעונית של תבלינים וירקות  , וחריף אש ! אני אוכלת ומרגישה איך אני מתחממת  . אני מנסה לדוג כמה איטריות בלי כלום לטובת הקטנה מתוך המרק , אבל אפילו בזמן הקצר , ששהו ברוטב המהביל החריפות פעפעה וכסתה אותם .   תענוג לחיך לאף  ולעיניים .

20140711_144241אני אוכלת ככל יכולתי משתי המנות (הגדולות ) , מקנחת בתה המתוק  . את רעבונה של הקטנה אנחנו משבעים , בהמבורגריה מקומית טעימה , אף היא ב אותו איזור מזללות   "מפלצת הבורגרים" – אני דוגמת את הצ'יפס וההמבורגר שלה  – טעים ביותר  , ויש שפע המבורגרים עם תוספות .

 

אוכל הודי , מצוי בשפע אף הוא ברחהי העיר , אבל למסעדה "הפלפל האדום "  הנמצאת ממש מעבר לפרלמנט  במרכז מלבורן  , אני הולכת בעקבות המלצתו של אחי . מסעדה קטנה , שולחנות פורמייקה , במרביתם יושב בחור  הודי לבד  , ומעיין במכשיר הנייד שלו עד שמגיע האוכל , סביב לשולחן אחד מתגודדת משפחה  – לנשים טיקה מסורתית על המצח .נראה מבטיח .   מתוך התפריט אני בוחרת שוב – בהמצלתו של אחרי  – עוף בשמנת ועגבניות , אורז ונאן פיתה הודית )  וסמוסה , ולא מתאכזבת  . העוף רח ונימוח, הרוטב עשיר וחריף   , הסמוסה פריכה מבחוץ ורכה מבפנים – מילוי התפוחי האדמה הולך מצויין עם הרוטב.

20140722_145459

20140722_145649למי שרוצה לאכול בגירסה מהודרת יותר , סמוכה לה "פלפל ירוק " .

החיים במשותף כמובן גורמים לפיוזן ולטוויסטים במאכלים : כך למשל ניתן למצוא סושי עם רצועות שניצל ( טעים! ) , חומוס בטעמים – תוספת בזיליקום בהחלט משדרגת. ו בשפע המימרחים המוצעים למריחה מצאנו שילובים מענינים של ממרח בטטה עם בוטנים וצ'ילי , ממרח כוסברה חריף עם קאשיו.

הסושי הפך לחטיף החביב עלינו .  מסעדות יפאניות ודוכנים המתמחים בסושי ניתן למצוא על כל צעד ושעל. בדוכנים הסושי נמכר בגלילים  שלמים (לא חתוך) במחירים הנעים בין 2$ -ל3$ .לאחר שהתגברתי על ההפתעה משבירת המוסכמה הזאת  , למדתי לראות את היתרונות  : ניתן לאחוז אותו ביד שלם  , ולאכול תוך כדי תנועה , על הספסל בגן השעשועים, או בדרך הביתה ברכבת .. על הפטנ הזה עלו אימהות אוסטרליות וגם סבתות , ובהחלט ניתן לצפות בילדים שאוחזים גלילי סושי במפית ומנשנשים . ללא ספק ראוי ובריא יותר מבמבה . גם אנחנו אימצנו את המנהג , ובדרך הביתה בתחנות הרכבת עצירה קצרה ב "מגדל הסושי "  – רשת של דוכני סושי בכל תחנות הרכבת במלבורן.

יחד עם הסושי מגיע רוטב סויה הארוז בבקבוקון  בצורה של דג  : כך ששאפשר לטפטף בקלות ובלי להתלכלך טיפות על גליל הסושי . חופן כזה שהבאנו הביתה לישראל הפך ללהיט , וגימיק האוסטרלי החביב על שאר הילדים .

20140730_101130

אוכל מצויין וטרי ניתן לאכול לעיתים קרובות , בדוכנים ממונעים : לקראת הצהריים מגיע דוכן עמוס במנה או שתיים , שבהם הוא מתמחה , ונשאר במקום עד למכירת כל תכולתו.   אחר המקומות הפופולריים לחנית דוכנים כאלה הוא בכניסה למוזיאון האומנות במרכז העיר   – ביקרנו במקום כמה פעמים ובכל פעם חיכה בפתח בשעות הצהריין דוכן אחר . למרות פיקניק הסנדביצים והפרות שאכלנו שעה קלה לפני היציאה , לא יכולתי לעמוד בפני דים-סאם מהביל  . קנינו  שישה שונים  ב10$  לטעימות !

דים סאם - דוכני אוכל
דים סאם – דוכני אוכל

 

חלקם של האנגלים והאירים באוכלוסיה אף הוא כמובן לא מבוטל  , והם הביאו איתם את הפאיים האנגליים והאיריים המסורתיים. במסגרת השוטטות שלנו ברובע פראהן ברחוב צ'אפל האופנתי אנחנו עוברים ליד מסעדת הפאים של ויליאמס.  חנות קטנה , הנראית כמו הקונדיטוריות התל אביביות משנות השיבעים  , שולחנות פורמייקה קטנים , דלפק  שמעליו לוח ירוק  , ועליו בגיר התפריט  : מגוון של פאיים מסורתיים וגם קישים מרחבי העולם . בויטרינה עוגות , רוגלך . אנחנו בוחרות לנו פאי פטריות וקיש בטטות , לקינוח מרנג בצורת פנגוין, ומתישבות על הדלפק הצופה לרחוב. הפאיים מתגלים כטעימים מאוד .

קפה ומאפה - הגירסה האנגלית
קפה ומאפה – הגירסה האנגלית

 

במהלך הטיול שלנו בשוק ויטוריה, נתקלנו  בבית קפה טורקי , ונכנסנו ל"חזק" קצת את ארוחת הבוקר שלנו. בית הקפה נקרא גוזלמה  , שהוא מעין מלוואח טורקי הממולא במשהו : בשר , ביצה , גבינה . כבר בכניסה ריח של קפה חזק  , ומשהו מטגן  , ואנחנו נשאבות פנימה . נגשות לקופה  להזמין  – וגם כאן המיקס של המהגרים  : האוכל הוא טורקי , וכך גם הגברת שראשה עטוף מטפחת בסגנון המוסלמי וגם בעלה המסייעה לה בבישולים , אבל הצעירה הנמרצת שעל הקופה  , וזאת שמנהלת את הלקוחות היא אסיאתית .  הקפה , מוגש בכוס מעוטרת , והקטנה שבחרה לעצמה עוגה  , כבר אחרי הביס השני מהגוזלמה מוכנה לעשות איתי עסקת חליפין .

יוגורט וגוזלמה - בית קפה טורקי - שוק ויקטוריה , מלבורן
יוגורט וגוזלמה – בית קפה טורקי – שוק ויקטוריה , מלבורן

 

"סיפורי קינוחים " Desert Story  היא רשת של קינוחים מויטנאם והונגקונג . הקינוחים עשויים משילוב של פירות , גלידות, קרח , ג'לי , צבעוניים עד כדי להרתיע – גם קריאת התפריט ביסודיות לא ממש מבהירה מה יש שם בדיוק בפנים  . הכל מוגש בכלי פלסטיק עבים וצבעוניים . משהתגברנו על הרתיעה  , והלכנו על משהו סולידי  – התברר שזה היה טעים!

 

קינוח - desert story
קינוח – desert story

 

ברשת   Breadtop  חלון הראוה מיד מושך את העין  . הקטנה  מתלהבת מ עוגות הכלבלבים הצבעוניים . אבל החלק היותר מעניין הוא דוקא המאפים  – כל דבר כמעט ניתן להכניס בתוך או מעל לחמניה אוורירית מקמח לבן  : מעבר לגבינה , שורולד , צימוקים וקינמון  הסטנדרטיים  ניתן למצוא גירסה אברירית ל"משה בתיבה "  נקניקיה בבצק בריות  , לחמניות עם מגוון תבלינים ,  גבינות צהובות  , מתוק ומלוח  . הלקוחות מקבלים מגש ומלקחיים  , ומוזמנים להעמיס על המגש לפי נטיות ליבם  . בקופה הלחמניות נארזות בשקיות קטנות  , או מועברות לצלחות – לאוכלים במקום .

 

עוגות - בכל הצורות
עוגות – בכל הצורות

 

במרחק של כחצי נסיעה ממרכז מלבורן מתרוממים הרי הדאנדאנון -רכס הרים הצופה ביום בהיר אל מלבורן עצמה  , עשיר ביערות גשם , ושכונות קטנות בעלות אופי כפרי . זה אחר ממוקדי הבילוי והנופש החביבים על אנשי מלבורן ובצדק . בסופי שבוע   האיזור כולו שוקק חיים : מסעדות קטנות , טוורנות , גלריות , בוטיקים , חנויות ליד שניה  .   "החזיר והמשרוקית " הוא הטברנה החביבה על   זוג אוסטרלי מבוגר  בגילו וצעיר ברוחו שפגשנו בנורווגיה  – הם יצאו לפנסיה ומבלים מחצית של כל שנה בטיולים בעולם – ולרגל הגעתי למלבורן אנחנו מחליטים להפגש.  הימים הם ימי  "חג מולד ביולי "  – מכיוון שחג המולד יוצא באוסטרליה בקיץ , וחם מדי למאכלי חג מולד מסורתיים , הם מפצים על כך בשבועיים של חגיות ביולי .  וכך התפריט בטוורנה חגיגי , וכך גם הקהל  : המקום מלא מפה לפה בחבורות עליזות  : חברים , משפחה  : בירה , יין , מאכלים מסורתיים שקיבלו טוויסט של טעמים מכל העולם , בטעם ביתי .

 

מרק בטטה
מרק בטטה
פאי לימון - קינוח במסעדת החזיר והמשרוקית
פאי לימון – קינוח במסעדת החזיר והמשרוקית

בדרך חזרה , כשהם מקפיצים אותי לביתו של אחי , אנחנו עוברים ליד  פצריה קטנה הסמוכה לתחנת הרכבת השכונתית – המקום נראה כמו כל אותם פיצות טייק אווי חסרי השראה: שני שולחנות קטנים בחוץ , ורעש ומהומה בפנים .  הזוג האוסטרלי מציין שזה מקום הפיצה החביב עליהם  , ואחת הטובות במלבורן  . אחי , עובר שם כמעט יום יום  – מעולם לא עלה בדעתו להזמין  , אבל עם המלצה שכזו – חייבים לנסות , לא  ?  פיצה זסט אכן מתגלה כפיצה מצויינת ,שוב אנחנו נזכרים בלקח של  " אל תסתכל בקנקן .. "

המקומות לעיל הם דגימה קטנה ממה שטעמנו , ובודאי ממה שיש למלבורן להציע  : שפע של אוכל טעים , בזול  ובנינוחות . בתאבון !


 

רשומה שלמה על אוכל, הנמצא בחצי השני של כדור הארץ  – ואתם בודאי שואלים אז מה יצא לנו מזה ?

התשובה  : שיטה פשוטה ומהירה לקילוף אננס  , שהרי לעיתים גם במחוזות סופרינו נצפים אננסים טריים , במחירים סבירים  . (באוסטרליה האננסים באים במחיר של 2.90$ ליחידה בזמן מבצע , ןכם הוראת הפעלה )

שלב 1 :

שטפו את האננס וחתכו את קצוותיו  : הקצה עם ציצת העלים , ואת  הקצה הנגדי

שלב 2  –

העמידו את האננס על קרש חיתוך , על אחד הקצוות הקטומים – וחיתכו את העיגול  לארבע  גזרות שוות  . כמתואר בתמונה.

20140708_160506

התוצאה :

 

חיתוך אננס בשיטת אוסטרליה
חיתוך אננס בשיטת אוסטרליה

שלב 3  : כעט חתכו מכל  חתיכה את הליבה  – שאינה טעימה , ואת  הקליפה .

שלב 3 - חיתוך אננס השיטה האוסטרלית
שלב 3 – חיתוך אננס השיטה האוסטרלית

ובתיאבון !

2 תגובות

  1. מהתמונה בתחילת הפוסט אני מבינה שיש עוד כמה טעמים לטים טם שאני לא מכירה. מעניין מאוד לקרוא פוסט על אוכל במדינה מערבית שלא חשבתי לפני כן שיש מה לספר ל האוכל שלה

    1. אוסטרליה היא דוגמה מוצלחת למדינת מהגרים. המדינה מעודדת ומכבדת רב תרבותיות. הצמיחה של המדינה תלויה בהגדלת האוכלוסיה על ידי הגירה (איכותית). יחד עם הרב תרבותיות מגיע כמובן האוכל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *