מלבורן: בין הרים ועמקים טסה הרכבת – הרי הדנדנון ועמק יארה

מלבורן המטרופולין מוקפת טבע. במרחק נסיעה קצר מהעיר ניתן להגיע לשמורות ופארקים בהם ניתן לערוך טיולים רגליים, לבקר ביערות גשם , להנות ממרחבי אחו כפריים. הרי הדנדנון  ועמק יארה הם בין הפופולריים שבהם.

רכס הרי הדנדנון (Dandenong Ranges), הוא שורה של גבעות כשהגבוהה שבהם  – הר דנדנון – מגיעה עד לגובה 633 מטר. הרכס נמצא כ35 ק"מ מזרחית למלבורן.  איזור גבעות זה מחורץ בעמקים ונחלים ומכוסה כולו יער גשם. הוא תוצאה של הר געש כבוי שפעל באיזור לפני כ200 מיליון שנים. האזור מועד לשריפות וב1997 התחוללה שרפה גדולה שבה נשרפו 4000 דונם של יער. לפני הגעת האדם הלבן באיזור זה חיו שני שבטים אבוריגיניים, שחיו בשלום זה עם זה .  במאה ה19 היה האיזור מקור האספקה העיקרי של קורות עץ עבור ההתישבות, והיווה מקור משיכה לטיולי יום של תושבי מלבורן  והסביבה . המקום הוכרז כשמורה כבר בסוף המאה ה19 .

IMG_6217
בוקר ערפילי ביער – הרי הדאנדנון, ויקטוריה , אוסטרליה.

את הביקור הראשון אנחנו עורכים באדיבות זוג אוסטרלי מבוגר שהכרנו בקצה אחר של העולם. אנחנו מבלים שעה קלה בגן פסלים יפהפה בתוך היער : " המקלט של ויליאם ריקט " ויליאם ריקט היה פסל בעל השקפת עולם יוצאת דופן לתקופתו  – הוא התעניין בחיי האבורי'גינים  ויצר עמם קשר בלתי אמצעי הוא למד והוקיר את תרבותם ואורחות חייהם ורצה לשמר זאת. הוא רכש חלקת אדמה בהרי הדנדנון בשנות השלושים של המאה הקודמת  והפך אותה למקום מגוריו ויצירתו  עד מותו ב1993.

נער אבורוגיני - ויליאם ריקט
נער אבורוגיני – ויליאם ריקט

 

כיום ביתו משמש כמוזיאון לפסליו ומורשתו.  פסלים רבים שלו הן דמויות אבורגיניות . הן מוצבות בין צמחית היער. לעיתים מסתתרות ממש בתוך סבך הצמחיה . הטיול בשבילים ביער בין הפסלים מהנה מאוד. במקום ניתן לראות סרטון על חייו ואת הסדנה שלו .

IMG_6247

 

IMG_6252

אם כי מלבורן ניחנת במערכת תחבורה ציבורית מצויינת, המאפשרת להגיע מכל מקום למרכז העיר בנוחות רבה , דוקא איזורי הנופש נגישים פחות. ההגעה אליהם בדר"כ כרוכה בשילוב של רכבות ואוטובוסים עם מספר החלפות. חברות התיירות מציעות טיולי יום לאטרקציות מרכזיות באיזור  , וכך מצאנו את עצמינו עולות לאוטובוס משופע תיירים, בדרכנו ליום אטרקציות ילדים .

התחנה הראשונה שלנו היא פינת חמד בהרי דנדנון בליבו של יער הגשם שרווד: פינת פקניק , מסלול הליכה ניחוח  , ופינת האכלה שהיא מוקד משיכה לציפורים : בעיקר קקדו ורוסליות.

רוסליות

במקום ישנה מעין תחנת האכלה בה ניתן לרכוש תמורת כמה דולרים בודדים שקית גרעינים, לשים בצלחת  ולהגיש לציפורים.  הקטנה מתמוגגת, ואני מצלמת ומתבוננת בציפורים . הקקדו , כשמתרגש פותח את ציצית ראשו הנראית ככתר זהוב על ראשו . הציפורים באוסטרליה מגוונות ויפהפיות  – ואנחנו נראה עוד הרבה בהמשך.

IMG_6295

בעוד הילדים מתמוגגים מהציפורים, נהג האוטובוס מארגן תה חם, ביסקויטים, עוגיות וקרקרים עם הממרח האוסטרלי וג'ימייט . בפופולריות שלו לסנדביצי ילדים באוסטרליה הוא מקביל לכריך חמאת בוטנים-ריבה האמריקאי.   הוג'ימייט הוא ממרח עשוי משמרים וירקות (בעבר היה גם עשוי ממח עצמות טחון לדברי הנהג ), שמטרתו להעשיר את התזונה בויטמין B לסוגיו . בטעימה ראשונה  – מלוח מאוד , מראה לא אטרקטיבי , וריח אטרקטיבי עוד פחות . אומרים שזה טעם נרכש  …

גולת הכותרת של הבוקר היא ללא ספק נסיעה ברכת קיטור המכונה "בילי המתנשף" – Puffing Billy .  כיום זוהי אטרקציה חביבה, אבל בעבר היה זה קו רכבת פעיל ששימש להסעת סחורות ואנשים מהאיזור למלבורן .

צ'יפציף מעל הרציף - רכבת קיטור - puffing billy
צ'יפציף מעל הרציף – רכבת קיטור – puffing billy

קו הרכבת נפתח ב1900 ופעל עד 1954 עד שהמסילה כוסתה במפולת בוץ . פתיחתה של המסילה בזמנו היתה שיפור רציני ברווחת התושבים שגרים באיזור והנגישה להם את העיר הגדולה  – למסחר ושירותים. במהרה הפכה הרכבת לפופולרית גם לתחום תיירות הנופש – תושבי מלבורן שחפתו באויר וטבע , נהגו להתשמש בשירותי הרכבת. שיפור תשתית הכבישים באיזור הביאה לירידה הדרגתית של הפופולריות. כעת המיזם הוא למטרות שימור ותיירות  ומתופעל על ידי כ900 מתנדבים חובבי קטרים היסטוריה ושימור .

המסלול  המלא של הרכבת הוא 25 ק"מ , אבל אנחנו מסתפקים בנסיעה של כשמונה ק"מ ויש בה מהמיטב  : נסיעה דרך היער , מעל גשר עץ  , כשהנוסעים במכוניות הממתינות מנופפים לנו לשלום .  הרכבת נוסעת כל כך לאט  – לכל היותר 20 קמ"ש  – שמותר לשבת ולשרבב רגליים החוצה  !

IMG_6368a

בתחנת הרכבת מחכה לנו הנהג . אחרי נסיעה חוויתית כל כך  , כשברוח שורקת מבעד לחלונות ,  מריחים את הטבע , שומעים את שקשוק הרכבת , עוקבים אחרי הקיטור האופף את היער , מתאבך עם ערפילי הבוקר – הנסיעה באוטובוס השקט והממזוג מרגישה מהירה מדי , מנותקת  …

נןסים דרך היער
טסים דרך היער

חלקו השני של היום יוקדש לאיזור עמק היארה  (.Yarra Valley)

מקורו של נהר היערה הוא במלבורן  , ומשם הוא זורם לאורך כ90 ק"מ עד לשפך במפרץ פיליפ. האיזור הפסטורלי משופע ביקבים וכרמים. מזג האויר הקריר יחסית הוא בית גידול טוב לגפנים מסוג שרדונה ופינו-נוואר. את ארוחת הצהריים שלנו אנחנו אוכלים באחד היקבים:  רוסטביפ  מלווה בתפוחי אדמה, ירקות מאודים ומבחר סלטים, המלווים בלחמים חמאה  ולקינוח עוגה . הארוחה מלווה כמובן בכוס יין . אוכל איכותי , לא מתוחכם , אבל עשוי היטב , ויין נחמד , מרפסת משקיפה אל נוף כמו גלויה  – מה עוד צריך הבנאדם  ?

נוף פסטורלי בעמק היארה , ויקטוריה
נוף פסטורלי בעמק היארה , ויקטוריה

שבעים , וכטוב ליבנו ביין אנחנו  נוסעים לאורך נופיו של העמק לעיירה  הילסויל , בה ישנו גן חיות המוקדש לבעלי החיים אוסטרליים בלבד. אומנם הנוסעים ברחבי אוסטרליה יכולים לצפות בבעלי חיים רבים בטבע  – קנגורו , וואלאבי , קואלה , וומבט  – ואפילו יצא לנו בשלושת הגיחות מהער לטבע לצפות בהם  – אבל כאן יש הזדמנות להתבונן בהם בנינוחות ומקרוב  , ואף במסגרת הסיור לשמוע הסברים מענינים על בעלי החיים האלה . וכך במשך שעתיים , אנחנו מתרוצצים אחרי מדריכת הסיור שלנו, סבתא נמרצת, דברנית וחייכנית  המתנדבת בגן החיות .

 

קנגורו אדמוני - נקבות
קנגורו אדמוני – נקבות
קנגרו אדמוני - אחלה גבר
קנגרו אדמוני – אחלה גבר

גן החיות הוא ביתם של מגוון גדול של בעלי חיים אוסטרליים  : יונקים קטנים וגדולים , ציפורים , וחרקים . הצפריה מכילה מגוון יפהפה של ציפורים ותוכיים . חלקם ידויתיים מאוד, ומוכנים ממש לאכול מכף ידה של הקטנה .

תוכי בכף ידה
תוכי בכף ידה

IMG_6476

אנחנו זוכים להציץ בגור קואלה , המציץ מכיסה של אימו, בפלטיפוסים , ובגורי דינגו משתובבים . בהחלט שווה ביקור .

***************************************************

עמק יארה , הרי הדאנדנון  בהחלט ראויים לביקורים חוזרים וליותר זמן ממשהקדשנו להם . גם הטעימה שטעמנו מאוסטרליה , השאירה בנו טעם של עוד . אנחנו עוד נחזור !

 

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *