מעגל הזהב

"מעגל הזהב " הוא שמו השיווקי של מסלול הסיור הפופולרי ביותר באיסלנד , וכולל שלושה אתרים  המסודרים במעגל דמיוני , במרחק לא רב זה מזה .  האתרים מרוחקים כ 35-50 ק"מ מרייקיויק הבירה , ולכן נגישים בסיור יום לכל מי שמגיע לאיסלנד . בימים שבנמל איסלנד עוגנת ספינת קרוז , ניתן לצפות באוטובוסים על גבי אוטובוסים המעמיסים על יהם תיירי יום , בדרכם  ל"מעגל הזהב " . האתרים האלה עמוסים וצפופים  במשך שעות השיא של היום . מכיוון שאתרי איסלנד פתוחים בכל שעות היום והלילה ובקיץ הימים ארוכים , מומלץ  להקדים ולבוא  ,( או לאחר ולבוא ) וכך להמנע מהצפיפות .

אנחנו מתחילים בפארק הלאומי ת'ינגווטליר (Thingvellir)   אתר בעל חשיבות היסטורית  ועניין גיאולוגי  רב.  סמוך לכניסה לפארק הנוף משתנה   ואנחנו נכנסים לאיזור עשיר בצמחיה  – אומנם ברובו שיחים נמוכים  – אבל בהחלט יוצא דופן בהשוואה לנוף הקירח עטור החזזיות והטחבים שבו בילינו בימים האחרונים.  שיחים אלה מהווים מוקד משיכה למגוון גדול של ציפורים , שאת ציוציהן ניתן לשמוע  בעצירות נוף . מלבד  הציפורים , עומד שקט באויר ,שרק מאוחר יותר אני מבינה את מקורו . השקט הוא אינו של תוצאה של העובגה שבכל מקום אנחנו לבד , אלא נובע מכך שאין רוח , אפילו לא טיפה , האויר אינו זע .  כמעט בכל מקום שביקרנו היתה תנועת אויר : החל מבריזה קלה שכמעט אינה מורגשת  , וכלה ברוח עזה על רכס הר  , שם החזקנו היטב בקטנה , על מנת שלא תעוף.   הרוח משמיעה את עצמה . היא מקרבת ומרחיקה את השיחה בינינו , לעיתים גורמת לנו ממש לצעוק כדי להשמע  . הרוח בוחרת אילו קולות להביא אלינו . ואילו כאן בשקט  , הקולות בוחרים מתי להשתמע   : ציוץ של ציפור , מכונית חולפת  ומעבר לזה – דממה.

הדרך אל הפארק הלאומי ת'ינגווטליר
הדרך אל הפארק הלאומי ת'ינגווטליר

איסלנד  יושבת על מפגש של שני לוחות טקטוניים  : הלוח האיירו אסיאתי והלוח האמריקאי . רובו של קו המפגש הזה   , המכונה הרכס האמצע אטלנטי  , נמצא מתחת למי הים הצפוני והאוקיאנוס האטלנטי , ורק הפסגות הגבוהות שלו מתיתות מעל המים  – כזאת היא איסלנד.  פארק ת'ינגווליר  , שהוכרז כאתר מורשת עולמית ב2004 ,  הוא אחד המקומות בהם ניתן לראות  את  שני הלוחות האלה  נפגשים .

פארק ת'ינגווטליר - ירידה אל אלאמאניה
פארק ת'ינגווטליר – ירידה אל אלאמאניה

התמונה לעיל חביבה ככל שהיא   מטעה , אלה הם לא שני קצוות הלוחות הטקטוניים , אלא סתם סדק "קטן "  באדמה . הרכס המרכז-אטלנטי הוא תוצר של תהליך היפרדות היבשות, שהחל לפני כ-180 מיליון שנה. תהליך זה, הנמשך גם כיום, מביא להתרחקותו  של הלוח הצפון-אמריקאי מהלוח האירו-אסיאתי, וזאת בקצב של כ-2.5 ס"מ בשנה, וכך שטחה של איסלנד גדל בכל שנה ב2.5 ס"מ בכל שנה  ( בממןצע כמובן ).

ת'נגואלאוטן
ת'נגואטן

האגם ת'ינגואלואטן הוא תוצאה של פעילות גיאולוגית בסוף עידן הקרח האחרון.  מתחת לשכבת קרח של כ1000 מטר  פעילות וולקנית רחשה וגעשה , ויצרה  סדקים באדמה  , מערות לבה , רכסים ועמק . כאשר הטמפרטורה עלתה  , והקרחון נמס נקוו המים בעמקים האגם נוצר לפני כ12000 שנה. הפעילות הוולקנית המשיכה  ושינתה את תוואי פני השטח , נוצרו הרי געש בסביבה הסמוכה , ולבה זרמה אל תוך העמק. הפעילות הוולקנית , שניתן לראות את תצורותיהן כמעט בכל פינה פסקה  לפני כ2000 שנה . אבל מעצם טבעו של המקום  – קו שבר גיאולוגי , ברור שתהינה התפרצויות נוספות, והשאלה היא רק מתי  ?

לבה בצורת חבלים - ת'ינגווטליר
לבה בצורת חבלים – ת'ינגווטליר

ההרים והגבעות שמקיפים את האיזור כתוצאה מפעילות הוולקנית , משמשים כמעין ספוג או פילטר  , מי הפשרת השלגים , אן משקעים מחלחלים דרכם  במשך שנים רבות  , ונובעים בזרמים תת קרקעים  אל תוך האגם , בכך מבטיחים את מימיו הצלולים .

מימיו הצלולים של אגם ת'ינגואלואטן
מימיו הצלולים של אגם ת'ינגואלואטן

המים כל כך צלולים , שבמקומות עמוקים מספיק  הראות היא עד לעומק של כ 60 מטר . באיזור ישנם כמה אתרי צלילה ושנרקול  , והידוע שבהם  " סילפרה" – גברת הכסף .  נביעת המים התת מימית  , הגורמת לתזוזת מים איטית , כמעט אינה מורגשת ואינה נראית לעין , אבל היא ההסבר לעובדה ש

מים צלולים
מים צלולים

מעבר לעניין הגיאולוגי שיש לאיזור  , יש למקום חשיבות היסטורית.  איזור זה היה איזור התכנסות השנתי של המועצה של איסלנד , החל מימיה הראשונים לפני כ1200 שנה . המתישבים הראשונים שהגיע לאיסלנד בערך ב784 לספירה  עזבו את נורווגיה בתקופה שבה החל להתגבש שלטון מרכזי בידי מלך אחד . עד לאותה תקופה נוווגיה כמו רבות מארצות אירופה היתה מחולקת לאזיןרים קטנים , שכל אחד עמד תחת השפעתו של מנהיג , מעין ראש שבט  , שעשה בשטחו כרצונו , ועסק בהקמת בריתות מתחלפות עם שכניו .  כאשר השלטון המרכזי החל להתגבש בידי אדם אחד , אלא שלא הסתדדרו איתו או עם הרעיון נאלצו לעזוב . וכך  המסתישבים באיסלנד , למודי טראומת שלטון מרכזי , החליטו לנהל את עניניהם בצורה דמוקרטית  – ההחלטות יתקבלו במועצה שתתכנס פעם בשנה  .  אתר ההתכנסות נבחר להיות ת'ינגווטליר  , ומכאן שמו  "שדות המועצה "

ברווזים , ת'ינגווטליר
ברווזים , ת'ינגווטליר

וכך בכל שנה  , לקראת הקיץ התכנסו ובאו תושבי איסלנד  למועצה .  המפגש כמובן נשא אופי של הפנינג  : זה היה הזמן לראות ולהראות , למצוא שידוך , לישב סיכסוך ,  להתעדכן ברכילות  , לסחור ולמכור . התוכנית הראשמית כללה הקראה של כל קודקדס החוקים  – הגרייגראס  – ומתרטו היתה להזכיר לאיסלנדים איך אמור ויקינג להתנהג .  התכנסויות תושבי איסלנד המשיכו עד אמצע המאה השמונה  , גם בתקופה  שאיסלנד לא היתה אמצעית , והמקום היה תמיד סמל ללאומיות האיסלנדית . הצהרת העצמאות של איסלנד  , לאחר שקיבלה את עצמאותה מדנמרק בתום מלחמת העולם השניה  , הוקראה אף היא כאן בת'ינגווטליר .

השביל מוביל אותנו  אל מפל קטן אך יפה  – מפל אוקסה, בתקופות היותר חשוכות של איסלנד , הוטבעו בנחל זה נשים שנחשבו מכשפות . כיום  איסלנד ממוקמת במקום הראשון בעולם מבחינת שיוויון בין נשים וגברים.

מפל אוקסה
מפל אוקסה

ישנם לא מעט שבילי טיול בפארק  , במרכז המבקרים בו ניתן לקבל מפות והמלצות . כמו כן ניתן ללמוד שם  על הטבע והסביבה של הפארק בעזרת מסכים אינטרקטיביים  .

נוף פארק ת'ינגווטליר
נוף פארק ת'ינגווטליר

האתר הבא אליו מועדות פנינו הוא  גייזר   –  ללא ספק אחד האתרים המדליקים ביותר באיסלנד.  למעשה מקור המילה  גייזר הוא אותו גייזר שנמצא כאן  על מעגל הזהב .  גייזר המקורי אינו מתפרץ יותר  , אבל  "סטרוקור" אחיו הקטן של גייזר , דווקא כן  , ואפילו לעיתים קרובות .  כבר מרחוק ניתן לראות אדים העולים מהאדמה .

גייזיר
גייזיר

לאתר הזה שמור מקום כבוד בפינת "הקטעים המשפחתיים "   בסיבו הקודם באיסלנד , יותם  שהיה אז בן 6 ניהל יחסי עניין – פחד עם נושא הרי הגעש. הוא בהחלט היה מודע למאפיינים הגיאולוגיים של הארץ בה טיילנו , והיה מסתובב בחשש מה באתרים הגיאולוגיים השונים , לועות געש וכו . וכך לקראת סוף הטיול , כשהגענו לאתר גייזר  , הוא רץ לפנינו ונעמד  לצד האנשים המקיפים את מקום ההתפרצות של "סטרוקור ". סטרוקור מתפרץ בערך כל 5-10 דקות , וקודמת להתפרצותו בועה כחולה וגדולה שעולה ומתנפתחת .

רגע לפני ההתפרצות - גייזר
רגע לפני ההתפרצות – גייזר

בועה זו , יפה ומרשימה ומרתקת בפני עצמה ללא ספק  , נראתה אז ליותם  כאטרקציה עצמה , והוא עמד והתבונן בה להנאתו כשלפתע  : ווש!

גייזיר מתפרץ
גייזיר מתפרץ

יותם  בטוח שכל אשר יגור בא לו  – והר הגעש התפרץ פה ממש אל מול עיניו , ניתר לשמיים בבהלה , פרץ בבכי קורע לב ורץ אלינו  – הוריו המתגלגלים מצחוק .  הפעם יש לציין  – היתה חויה מתקנת.

גייזיר
גייזיר

 

האתר האחרון בסדרת הזהב הוא מפל הזהב  – גולפוס .  המפל נמצא על נהר קויטה  – שפירוש שמו מים לבנים , ומקורותיו בקרחון לאנגיוקוטל הסמוך. למרות שמו , מי הנהר חומים אופים כמאפיין מי הפשרת לגים שגוררים איתם אפר , חול ואבנים קטנות . אהל בתאורה הנכונה , ובמיוחד עם קשת  המראה בהחלט שווה זהב. המפל נופל  כ32 מטר דרך שלוש מדרגות רחבות אל הערוץ .

מפל הזהב
מפל הזהב

מדהים לחשוב שמפל יפהפה זה , החביב על תיירים ועל מקומיים , היה מועמד להעלמות עקב רתימת המים הנופלים לטובת יצור חשמל  על ידי יזמים בתחילת המאה העשרים. סיגרידור תומסדוטיר,  נערה שגרה בחווה סמוכה וחשבה שחבל להרוס פלא טבע שכזה , פתחה בצעד מחאה – היא צעדה את כל הדרך לרייקיויק  , כדי להביע את התנגדותה . מחאתה צברה לה תומכים בקרב תושבי איסלנד , והמיזם נפל .
"מעגל הזהב" הוא ללא ספק  דרך נפלאה לסיים  טיול באיסלנד . לנו נותר  עוד יום אחד אחרון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *