איך התאהבתי (שוב) באילת

שש בבוקר. ראשוני הצפורים כבר מצייצות. אני מתלבשת בזריזות וחומקת מהחדר. משפחתי נשארת לישון. שקט מופלא מקבל את פני. אין רוח. התבהרות השמיים כבר החלה. ומזג האויר פשוט נפלא. חמימות יבשה מענגת. עוד שעות מספר יהי פה כבשן לוהט ואור מסנוור אבל עכשיו זה קסם. אני עוברת בשקט את השער הקטן, חוצה את הכביש השומם ופונה אל הטיילת. מולי הרי אדום עדיין מכוסים בשמיכה של צל. כמה יפה פה.

תשע שנים לא היינו באילת.

סופ"ש הקוויקי שלנו באילת הוא ממש ספונטנטי. כל הסידורים וההכנות נעשו ביומיים שקדמו לנסיעה. אפילו לא נדרשתי לימי חופש. הגיחה שלנו היתה כל כך חפוזה ששכחנו מצלמה. עכשיו אני מצירה על כך. כל כך יפה פה.

אני צועדת לאורך הטיילת. מעלי הרי אילת, אוושת גלי הים האדום ממתיקה סוד. אני מתקשה לזכור איזה עולם מופלא מסתתר שם במים. תשע שנים לא הייתי באילת. באתן שנים חרשתי עולם ומלואו, טיפסתי על פסגות, טיילתי בעמקים, ראיתי נופים ופגשתי תרבויות. אבל פנינת הטבע הזאת, נזנחה. לפתע אני לא מבינה איך זה קרה.

הטיילת מובילה אותי לאורך המים. קו המלונות של אילת מול עיני. בעיני רוחי אני מפנה אצבע מאשימה אליהם. מלונות הענק הומי האנשים עם צוות בידור רעשני וארוחות בוקר הממלאות אותך עד לעילפון– כי פשוט חייבת אבל ממש חייבת לטעום מהכל– אינם חביבים עלי. איזור הטיילת עמוס בתי קפה, פאבים, דוכנים, רעש ומוזיקה מצווחת גורמים לי רק לרצות לברוח. רביצה על שפת הבריכה או על חוף הים מבחינתי הם פשוט בזבוז זמן. חוף ים ובריכה יש לי במרחק הליכה מהבית.

הכניסה אל החוף פתוחה. כל כך שקט פה. כסאות הנוח והשמשיות סדורות. המסעדה סגורה, ואין איש שמצווח הוראות במים. אין לי ברירה אלא ליטול את האשמה על כתפי. היכן אני מבלה, מתי אני ערה, מה אני עושה, אלה הן כולן בחירות שלי.

אני חולפת על פני צביר מועדוני צלילה, ונזכרת בחופשה הראשונה שלי באילת במסגרת קורס צלילה. יחד עם עולם הטבע הקסום, זכיתי להצצה אל מה שנקרא "החיים הטובים". החופשה הבאה היתה חופשת בטן גב משמימה עם חברה, ואחריה כמה נסיעות בסגנון "ועדי עובדים" עם ובלי ילדים. כן, זהו המדרון החלקלק עליו עליתי. אבל, זה עדיין לא מאוחר לגלות את אילת ולהתאהב בה מחדש.

48 השעות בהן נסענו לאילת ובילינו בה היו בבחינת תיקון וגילוי מחדש. מזמינה אתכם לקרוא מה ראינו ומה עשינו.

מורשת

בחורשה הקטנה סמוך לקניון "מול הים" נמצא אתר המנציח את שחרורה של אילת והנפת "דגל הדיו".במבצע "עובדה" שנערך במרץ 1949 יצאו שתי חטיבות " גולני" ו "הנגב" כדי לבסס את שליטת ישראל באילת לפי הסכם החלוקה של האו"ם. חטיבת הנגב שהתקדמה במרכז הגיעה ל"אום רשרש", לימים אילת, ב10 במרץ בשעה 16:00 , ולוחמיה הניפו את" דגל הדיו”. “ גולני" שנלחמה נגד כוח השהיה ירדני הגיעה שניה לקראת 18:00. במקום פסל ברזל המשחזר את ההצילום המפורסם של הנפת הדגל. מבנה תחנת המשטרה התורכית העשוי מלבני בוץ, ו"מסבירן" ,הסבר מוקלט המספר את סיפור המבצע בצורה מעניינת. הילדים נשארו עד סוף הסיפור.

טבע

חוף האלמוגים

חוף אלמוג נכנס להיסטוריית הסיפורים המשפחתיים שלנו, בזכות הביקור האחרון שלנו, לפני כתשע שנים. למרות ההריון המתקדם שלי אני לא מוותרת על גיחה לצפיה בדגים ובאלמוגים ונכנסת עם בני בן ה7 למים. את כרסי ההריונית הצלחתי לדחוס לבגד ים שחור מנוקד בלבן.בני מרכיב מסיכה, מכניס את השנורקל לפיו ואנחנו צפים לנו. כאן המקום להזכיר שהמים בשילוב עם המסיכה מגדילים מאוד את האובייקטים. דקות ארוכות עוברות עלינו בצפיה בדגים. אני מתמוגגת פעמיים: על יפי הטבע במים ועל כך שבני הצעיר נהנה כמוני. אולי כשיגדל הוא יהי הפרטנר שלי לצלילות, אני מטפחת בקרבי תקווה. לפתע מזנק בני בבהלה מהמים, אני נעמדת בכבדות ומנסה להבין מה קרה. “אמא " מתנשף הזאטוט מבוהל ונדהם כולו, “ אמא, ראיתי ליוויתן " בעודי חושבת איך להרגיע אותו ולהבטיח לו שאין כאן לווייתנים וכנראה ראה דג גדול, לפתע מבין הילד : “ אה, אמא ..בעצם זו היית את"

את אחר הצהריים של יום הגעתנו אנחנו מבלים בשנירקול. שני הקטנים שלנו למרות גילם מעולם לא התנסו בחוויה, ולכן אנחנו מקדישים זמן מה ללימוד הטכניקה. הים גבוה ורוח מנשבת מה שמקשה על הילדים. גל ועול גל מכניס מים דרך השנורקל, מה שמעורר בהלה קלה. לאחר כמה נסיונות הם משתלטים על העניין, ויוצאים אל הים הפתוח. המוזיקנט גילה לא רחוק סלע , כולו מוקף אלמוגים וצמחי מים וקורא להם לבוא. המראות באמת מרהיבים, דגים צבעוניים ומגוונים,צמחי מים, אלמוגים, בועות אויר ועומק עד אינסוף. הילדים כולם נאבקים במים ובגלים ומבלים בשנירקול עד שאפסו כוחותיהם ושיניהם נוקשות.

איך יכולתי לוותר על כל זה? אני שואלת את עצמי, ומחליטה לא לחכות עוד תשע שנים לחזור לאילת.

אנחנו בעלי כרטיס "מטמון" אז הכניסה לחוף בחינם. סט של שנורקל ומסכה להשכרה 20 שקל, ומצוף 20 שח נוספים. הציוד עצמו איכותי מאוד.

אם אתם חובבי דגים יפים ואלמוגים מזמינה אתכם גם לקרוא את הפוסט המרתק והמרגש של חברתי זיוה: בין שארם א-שייך למונטה קארלו.

הר צפחות

את זריחת בוקר היום השני לשהותינו אנחנו מנצלים לטיול זוגי ושקט במסלול הר צפחות. שוב השקט, הקרירות והאויר היבש והטוב מקבלים את פנינו. תחילתו של המסלול הוא במגרש החניה הקטן מאחורי בית ספר השדה בו אנחנו לנים וזה אחד היתרונות שבו. זהו גם סופו של שביל ישראל.

אנחנו עוקבים אחרי סימון השבילים המוביל אלינו אל ההרים. העליה המתונה בתחילה, הופכת תלולה יותר, ואנחנו מתקדמים בה לאיטנו. השמש רק עתה מתחילה לזרוח, והצבע הורוד כתום צובע את ההר החשוף.

בכל פעם אנחנו עוצרים לנוח, ומתבוננים אל הנוף סביבנו מפרץ אילת הצר והארוך הוא חלק מהבקע הסורי –אפריקנית. לחופו של המפרץ ארבע מדינות :מצריים וישראל על הגדה המערבית, ירדן וערב הסעודית על הגדה המזרחית. מנקודת התצפית שלנו, הגבולות מטושושים ויש רק רכסי הרים, ים כחול ושקט.

ההר נקרא על שם הסלע ממנו הוא עשוי. צפחה היא סלע בעל מבנה לוחי, דהיינו מתפצל ללוחות שטוחים מקבילים זה לזה. השימוש המקובל בעולם לצפחות הוא כסוי לגגות, כרעפים, לריצוף מדרכות או לחיפוי קירות חיצוניים על מנת לשמור על חומו של הבית. סלעים אלה נוצרו בתהליך התמרה(מטמורפוזה) איטי של חרסיות קדומות בהשפעת חום ולחץ, לאחר שכוסו בשכבות עבות של סלעי משקע מאוחרים יותר שהעיקו עליהם.הרי אילת החשופים הם ללא ספק גן עדן לחובבי גיאולוגיה.

אורך המסלול כ2 ק"מ לכיוון אחד.הלוך חזור בהליכה איטית לוקח כשעה וחצי. מבחינת ראיות ונוף עדיף לטייל לקראת שקיעה , אז הרי אדום מוארים.

בבית ספר שדה אילת ניתן לקבל המלצות למסלולים נוספים באיזור אילת  וביניהם : הקניון האדום, שמורת חולות סמר, שמורת מלחות עברונה, קניון שחורת ועוד.

אטרקציות

פארק המצפה התת ימי

מתברר שלא רק לי יש זכרונות טובים מאילת, והמוזיקנט זוכר את ביקורינו במצפה התת ימי מלפני שנים וממש מצפה לו : "כל כך יפה שם " הוא מספר לאחיו.

המצפה התת ימי הוא מבנה השקוע בתוך המים ומאפשר צפיה באלמוגים ובדגים מגובה העיניים והוא ללא ספק גולת הכותרת של הביקור באתר. לשם אנחנו פונים מיד לאחר הכניסה למתחם. כל חלון הוא הצצה לעולם ומלואו עשיר בדגים צבעוניים, צמחי מים מיוחדים, ואלמוגים. שוניות האלמוגים זקוקות למים חמים כדי להתקיים ולכן ברובם נמצאות סביב לקו המשווה, ים סוף הוא המקום הצפוני ביותר בו יכולים אלמוגים להתקיים. אילת במבחינה זו היא פנינת טבע יחודית.

המצפה התת ימי הוקם בשנת 1975 והיה ראשון מסוגו בעולם. לפני הקמתו נערכו מחקרים כדי לודא שהשונית לא נפגעת. הדגים חופשים לבוא ולצאת כרצונם, אין רשת או מיכל שכולא אותם. עוד על הקמת המצפה התת ימי אפשר לקרוא כאן.

השעה עדין מוקדמת והמקום כמעט ריק מאנשים, שקט וקריר ומאוד קל לדמיין את עצמנו כאילו אנחנו "בסרט על נמו". חששותי שגיל ההתבגרות יצבע בציניות את זכרונות הילדות של בני מתבדים. הוא נלהב מהמראות. גם שני הילדים האחרים מתלהבים. הם מבלים דקות ארוכות מאוד ליד כל חלון עוקבים אחרי הדגים ומצלמים אותם ומתפעלים. כדאי לעלות במדרגות הלוליניות אל קצה המגדל – הנוף ב360 מעלות בהחלט שווה את המאמץ.

הילדים בקשו מאוד לצפות בסרט ב"אושנריום", ואת הזמן הזה אנחנו מבקרים לביקור מעמיק בתצוגת הכרישים. האקווריום הענק אותו חולקים הכרישים יחד עם עוד דגים גדולים, וחתולי ים הוא ללא ספק מרכז התצוגה, אבל גם התצוגות וההסברים הנלווים בחדרים הסמוכים מענינים מאוד. המוניטין שיצא לכריש הוא אחד הגרועים בעולם החי. לפי התדמית שלו כל מפגש עם בעל החיים הזה יסתיים בטריפה של פציעה של בני אדם. המציאות היא כמובן רחוקה מכך מאוד, ובתצוגה מושקע מאמץ רב להזים את התפישה ולשנות את המוניטין. בים סוף ינשם מיני כרישים רבים כשלכל אחד יש נישה אקולוגית משלו. באופן כללי ניתן לומר שהכרישים הם בסניטרים של הטבע והם מנקים את הים מדגים מתים או חולים. הילדים מצטרפים אלינו לתצוגה ולצפיה בהאכלת הכרישים, המתבצעת כאן פעמיים ביום.

המתחם כולל בנוסף תצוגות באקוריומים של דגי ים סוף, ודגים נדירים מכל רחבי העולם, ובריכת ליטוף. ניתן לשוט ב"צוללת צהובה", ולראות סרט ב"אושיונריום בתשלום נוסף על דמי הכניסה הרגילים. בבריכות השונות מתקיימות פעילויות הדרכה והסבר המפורטים על המפה שמקבלים בקופה. אפשר להחתים את הכרטיס לביקור נוסף – לפני היציאה – ישנו דוכן מיוחד לכך.

עלויות במחירי חבר מוזלים : 69 ש"ח לכרטיס רגיל, 89 ש"ח לכרטיס כולל "אושינריום"

הרחפת "טייפון"

30 דקות של שיט מהנה בסירה מהירה במפרץ אילת. המסלול כולל שיט עד קו המים הטריטואליים של ישראל, משם אפשר לצפות לחופה של עקבה, שיט לאיזור ריף הדולפינים וצפיה בהם.לאורך כל השיט נוף יפה על הרי אילת והרי אדום. משיט הסירה מאיט ומאיץ מסובב ומפתל משפריץ יתר ופחות והכל למצהלות הנוסעים. מפרצופם של בני הנער שלי החיוך לא מש.

לאטרקציה הזאת הלכנו בלי שום המלצה מוקדמת אבל כולנו נהנינו מאוד. הצוות היה מאוד חביב נעים ונינוח. משיט הספינה שמח לענות על שאלות ומאוד מאוד השתדל שכולם יראו את הדולפינים ויותר מפעם אחת, וטרח להשפריץ על כולם במידה שווה.

עלות 38 ש"ח לסיבוב של חצי שעה מחיר חבר. ברשת יש שפע מבצעי קופונים ו1+1.

לינה

בחרנו לגור בבית ספר שדה אילת. קיבלנו יחידה של שני חדרים צמודים עם מקלחת אחת ושני שירותים. החדרים פשוטים וצנועים, עם מיטות קומותיים אבל נקיים. ארוחת הבוקר הייתה מצויינת אך לא מוגזמת : ירקות, גבינות, לחמים, פירות, דגני בוקר, ואפילו ביצים עשויות כבקשתך.

באין צוות בידור הילדים נאלצו לבדר את עצמם, ובילו לא מעט במשחקי חשיבה, קלפים, ויוזמות יצירתיות אחרות.

יתרונו הגדול של בית ספר שדה הוא מיקומו. חוף "אלמוג" נמצא מעבר לכביש, המצפה התת ימיבמרחק הליכה, לאורך טיילת חביבה, וממש מאחוריו יוצא מסלול הליכה ,שהוא נפלא שלעות השקיעה.

עלות 1250 ש"ח לחברי "החברה להגנת הטבע" לשתי לילות עם ארוחת בוקר ל5 נפשות.

אוכל

באופן קצת מפתיע– בכל זאת לא משלמים בעיר מע"מ – האוכל במסעדות באילת יקר כמעט כמו בתל אביב, מה שמסביר בודאי את שפע המינימרקטים המפוזרים ברחבי איזור המלונות. בכל זאת אכלנו בשתי מסעדות ונהנינו.

מסעדת ג’ירף מציעה שלל מנות אסיאתיות מהן נהנינו בשישי בצהריים.

מסעדת שוק דגים הנמצאת במרחק הליכה מבית ספר שדה אילת, מציעה בנוסף למנות דגים ופירות ים מגוונות גם סטייק אנטריקוט שהיה בהחלט לשביעות רצונו של הגיק, חובב הבשר.

המסעדה מעוצבת בצורה נחמדה, המנות העיקריות טעימות מאוד, הדגים טריים עשויים היטב. המנות מלוות בתפוחי אדמה, מזטים ולחם טרי , שאותם המלצרים ישמחו למלא שוב ושוב. חבל רק שהחומוס היה מהסופר. המסעדה פופולרית מאוד אז כדאי להזמין מקום מראש, או להגיע ממש סמוך לפתיחה. למסעדה הזאת קיבלנו קופוני הנחה ממקום הלינה שלנו אז שווה להתעניין.

זמן נסיעה

נראה כי בתשע השנים שלא היינו באילת "התקצרה הדרך". כביש שש שהולך ונבנה לדרום, כבישים דו נתיבים לכל כיוון באיזור דימונה ושיפור כללי בתשתיות הדרום הם הגורם לכך. את הדרך הלוך , שכללה איסוף ילד מלב תל אביב כולל עצירה לארוחת ערב ב"ביג באר שבע" עשינו ב5 שעות. הדרך חזרה בצהרי שבת כולל עצירה לארוחת צהריים – לקחה 4 שעות.

הדלק עלה כ500ש"ח להלוך וחזור.

לעיתים תכופות נערכות השוואות בין עלויות של חופשה בארץ לעומת חופשה בחו"ל וישראל מצטיירת כחופשה יקרה. אבל לחופשה בארץ בכלל ובאילצ בפרט יש לא מעט יתרונות : אפשר להיות ספונטניים, אפשר לקפוץ לפרקי זמן קצרים יחסית, אנחנו מדברים בשפה של המקומיים, האןכל מוכר. בפועל אפשר לארגן חופשה בעלות תחרותית לחו"ל. עוד כמה הוצאות קטנות שנחסכו מאיתנו

– אין צורך לקנות סים מקומי, באנו עם חבילת הסלולר שלנו מהבית

– אין צורך הרכישת ביטוח רפואי לחו"ל

– אין צורך בהשכרת רכב.

– אין צורך להמיר מטבע ולשלם עמלות.

עוד רעיונות לחופשה באילת 

ריבה ארז בעלת הבלוג על – הדרך מרבה לטייל טיולים מדבריים , היא בקרה באתרים רבים באילת וממליצה עליהם בפוסט: אילת זה לא רק בטן גב

הילה מבלוג האופנה "תלתלים" יצאה לחופשה אלגנטית ומצטלמת נפלא עם משפחתה. היא מזכירה לנו שיש להנות מהדברים הפשוטים של החיים.

עדי מהבלוג מטיילים בכיפה ממליצה על 10 אטרקציות חינמיות באילת.