בודפשט: על יהודים, היפסטרים, ותיירים

הרובע היהודי הוא חלקו הפנימי של הרובע השביעי בבודפשט וללא ספק אחד האיזורים המרתקים ביותר בה. במאה האחרונה הוא עבר שינויים ותהפוכות. בפרוס המאה הקודמת התנהלו בו חיים יהודיים שוקקים. בזמן מלחמת העולם השניה הוקם בו הגטו היהודי, וממנו יצאו משלוחי יהודים לאוושויץ. בשטחו גם עמדו "הבתים הבטוחים" שעליהם פרשו שודיה ושוויץ את חסותם ובהם הסתתרו יהודים שכך ניצלו . בתקופה הקומוניסטית האוכלוסיה התדלדלה ברובע מאוד, התושבים העדיפו רובעים חדשים יותר . בתום המלחמה המשיכו היהודים שבחרו להשאר בהונגריה בחיים יהודיים כמעט בהחבא, והיו רבים שיהדותם נשתכחה מהם. כיום הקהילה היהודית על זרמיה וגוניה שווה לשגשג והיא הקהילה הגדולה ביותר במרכז אירופה. ההתחדשות העירונית החלה בשנות האלפיים, והשכונה התמלאה בצעיריםכיום זהו האיזור המאוכלס ביותר בבודפשט ובו מתקיים מארג חיים מרתק בו חיים בכפיפה אחת יהודים, צעירים ותיירים. 

סיור ברובע היהודי, בכל שעות היום מספק הצצה אל הרבגוניות של העבר וההווה בשכונה המרתקת הזו.

הרובע היהודי המתחדש
הרובע היהודי המתחדש

סיפורה של יהדות הונגריה הוא סיפור מופלא ומרתק. יהודים חיו על אדמת הונגריה שנים רבות לפני בואם של המדיירים, אותם שבטים פגניים אבותיהם של ההונגרים כיום. ראשוני היהודים הגיעו להונגריה במאה השניה או השלישית לספירה. הונגריה של אז היתה שתי פרובינציות נידחות של רומא (פאנוניה ודאקיה), וזה בדיוק מה שמשך את היהודים אליה: רחוק מהשלטון, כך קיוו, יוכלו לקיים את מנהגיהם ולחיות את חייהםלאחר הגעת המדיירים והתבססות הממלכה הפיאודלית, נמשכו אל הונגריה יהודים כוזרים ויהודים מגרמניה ומצ'כיה. בימי ימי הביניים ידעו היהודים בהונגריה כבכול אירופה גזירות ופרעות, אך היו גם תקופות של שגשוג כלכלי ותרבותי בהן קמו, מרכזי לימוד גדולים. 

האיזור המכונה הרובע היהודי נמצא בפשט. יהודים נזכרים בפשט לראשונה ב-1406. גם באו-בודה ובבודה שלימים התאחדו עם פשט לבודפשט היו קהילות יהודיות. במאה ה16 היו בבעלותם בתים ואדמות.  לאחר הכיבוש האוסטרי בסוף המאה ה17, נאסרה ישיבתם במקום, אולם הם הורשו לסחור ולהגיע לשווקים תמורה מס מעבר. ישיבתם של יהודים הותרה באופן רשמי רק בסוף המאה ה18 על ידי  הקיסר יוזף השני . לאחר מות הקיסר חודשו ההגבלות על התיישבות יהודית, אך מחשש לשיבוש המסחר בעיר, הותרה ישיבתם של יהודים מסוימים על-פי בחירת שלטונות העיר ותמורת תשלום מס על הזכות לשהות בה.  היהודים הקימו בתי-חרושת ועסקו במסחר. ב1867 נחקק חוק שהעניק שוויון מוחלט לכל התושבים היהודיים.

הרובע היהודי של בודפשט
הרובע היהודי של בודפשט

המבנה הסוביטי הענק ברחוב Karoly Kert  נבנה על חורבותיו של בית אורצ'י מבנה שהיה ערש הקהילה היהודית בפשט. המבנה היה בבעלות משפחת אורצ'י העשירה והלא יהודית ששמחה לשכן בו יהודים כמקור הכנסה חשוב להונה בתקופה שלאחר מות הקיסר יוזף השני. תחילה שימש המבנה כאורחן ליהודים שבאו לעיר למטרות מסחר, אך עם השנים התפתחו בבנין זה על חצרותיו כל המוסדות החיוניים לקהילה היהודית. המבנה היה בעל  שתי קומות, ולו היו מספר חצרות פנימיים. היה בו מקום לאכלס כ100 בתי עסק קטנים, ומעליהם היו דירות. תחילה נפתח בית קפה כשר, שבו ניתן היה לעלעל בעיתונים ביידיש, ולשחק בקלפים עם אותיות בעברית. לביתה הקפה הגיען מלמדים כדי לחפש מעסיקים, והחזן נהג להתאמן בין קירותיו. מאוחר יותר הוקם בו בית כנסת ספרדי, בית ספר יהודי, מקוה, ובית כנסת בסגנון רפורמי. כשהקהילה גדלה החלו יהודים להתישב ברובע  ארז'בט-וארוש, אך בית אורצ'י המשיך לשמש כלב הקהילה, עד שבתי כנסת של הזרמים השונים הוקמו ברובע. בית אורצ'י נהרס בשנת 1936. תמונה של בית אורצ'י ניתן לראות כאן, וכאן.

כאן עמד בית אורצ'י ערש הקהילה היהודית בבודפשט
כאן עמד בית אורצ'י ערש הקהילה היהודית בבודפשט

קהילת יהודי בודפשט ממחישה את הפתגם הידוע :"לכל שני יהודים יש שלוש דעות ". במרחק הליכה קצר ניתן לראות ארבעה בתי כנסת השייכים כל אחד לזרם אחר ביהדות בודפשט. שני הזרמים הבולטים ביותר הם האורתודוכסים והניאולוגים.

בית הכנסת הבולט ביותר הוא בית הכנסת הגדול "דוהאני" השייך לזרם הניאולוגי. זהו בית הכנסת הגדול ביותר באירופה ויש בו מקום ל 3000 מתפללים. מראה בית הכנסת מפתיע ביותר. במבט ראשון מבחוץ הוא נראה כמסגד  : שני מגדלים מעל לשער הכניסה מזכירים בצורתם מינרטים, העיטורים כוללים כוכב מתומן (ולא מגן דוד) . רק לוחות הברית מעל השער מסמנים שזהו אכן בית כנסת. בנית בית הכנסת הסתימה ב1859. אדריכל המבנה היה גרמני נוצרי, ומעצב הפנים היה הונגרי נוצרי.  מיקומו, על יד רחוב ראשי, גודלו ועיצובו משקף תחושות חדשות של אופטימיות, מעמד וביטחון, שאפיינו את יהודי הונגריה באמצע המאה -19.

בית הכנסת הגדול, בודפשט
בית הכנסת הגדול, בודפשט

שתי דמויות היסטוריות קשורות לבית הכנסת הניאולוגי. בנימין זאב הרצל היה בן הקהילה הניאולוגית וטקס הבר מצווה נערך בבית הכנסת זה. אדולף אייכמן שהגיע לגרמניה לארגן את השמדת היהודים קבע את משרדיו בבית הכנסת, ובזכות כך הבניין נשמר בשלמותו.

הניאולוגים הם תופעה היסטורית יחודית אשר סממנים ממנה נשארו עד היום. הם אינם רפורמים ואינם מתבוללים, כפי שחזרה ואמרה המדריכה שלנו בסיור בבית הכנסת. היהודים הניאולוגים חיפשו אינטגרציה. כלומר שילוב בחברה ההונגרית, אך לא התבוללות. הניאולוגים חפשו פתיחות בשלושה תחומים: אקדמיזציה של הרבנים, שימוש בשפה ההונגרית בדרשות, ופתיחת בית הכנסת להלכי הרוח של התקופה מבלי לפגוע בהלכה. הם שמרו  על ההלכה הבסיסית בדיני אישות, היתר ואיסור, לוח השנה, שבתות וחגים.

מבנה בית הכנסת הפנימי מזכיר בצורתו כנסיה. גם העוגב  המוצב מוסיף לתחושה זו. הניאולוגים ביקשו להכניס לבית הכנסת אוירה חגיגית, וללוות תפילה בניגון עוגב. בתפילות בשבת עד היום מנגן בעוגב גוי.

בית הכנסת הגדול, מראה מבפנים
בית הכנסת הגדול, מראה מבפנים

במרחק הליכה קצר מבית הכנסת הניאולוגי נמצא בית הכנסת האותודוקסי בתוך מתחם סגור ומסוגר. עניין השפה היה אבן המחלוקת העיקרי בפילוג בין שתי הקהילות. בקהילה האורתודוקסית נהוג להשמיע את הדרשות בבית הכנסת רק ביידיש, גם אם קהל השומעים איננו מבין יידיש. במתחם הקהילה הנראה כמבצר קיימים  בית ספר, בית כנסת, מסעדה, ומשרדי הקהילה. ביום חורפי וקר בו אנחנו מטיילים החצר ריקה, קולות בישול עולים מהמסעדה. שלט קטן בכניסה לבית הכנסת מבקש שלא להפריע לתפילה. חבר דתי שבא להתפלל בבית כנסת זה ציין שהם היו לא נחמדים. הסגירות וההסתגרות מעוררות שאלות לגבי יחסי הגומלין בין קהילות יהודיות בבודפשט, וגם על קשרי הגומלין עם מוסדות הדת בישראל.

בית הכנסת האורתודוקסי, בודפשט
בית הכנסת האורתודוקסי, בודפשט
דלתות סגורות ומסוגרות - המתחם האורתודוקסי
דלתות סגורות ומסוגרות – המתחם האורתודוקסי

לצד הקהילה היהודית המשגשגת על גוניה השונים מתקיימת סצנה תרבותית, אומנותית וקולינרית של הדור הצעיר בבודפדט. בשנות האלפיים השכונה החצי נטושה החלה להתמלא בתושבים צעירים שחיפשו שכר דירה זול, והחלו להקים עסקים קטנים שישרתו את תושבי השכונה ויפרנסו אותה. כך החל עידן ההיפסטרים של השכונה. עסקים רבים בשכונה ממלאים מספר פונקציות בעת ובעונה אחת . כזה הוא בר – מסעדה שבקומה העליונה שלו ישנה גלריה המציגה אומנות של אומנים צעירים מקומיים.

בר- מסעדה היפסטרי
בר- מסעדה היפסטרי
בקומה העליונה גלריה קטנטנה עם עבודות של אומנים צעירים
בקומה העליונה גלריה קטנטנה עם עבודות של אומנים צעירים

חנות למוצרי נייר שנותן בית לתערוכות של רישומים, ומקיימת סדנאות לימוד טכניקות עבודה עם נייר שונות לילדים, וגם יש בה בית קפה קטן

20161208_150047

איורים למכירה
איורים למכירה

שפע חנויות של וינטאג’, מעוצבות בחן רב, הפתוחות לצד חנויות מעצבים.

חנות וינטאג' ברובע היהודי
חנות וינטאג' ברובע היהודי

"בודפשט היא ברלין החדשה" מכריז המדריך בסיור שלנו בעיר. ואין ספק שלה ליבה של ההתרחשות הוא הרובע היהודים. קסמו של הרובע היהודי הוא במארג החיים המרתק, במתח הדק בין הישן לחדש, בין המשופץ למתפורר. חזיתות הבתים המתפוררים מעידים על עושר עבר, דרים בשלום עם גרפיטי צבעוני. על המדרכה הצרה קבוצת בלייני הלילה תתפצל ותפנה מעבר לאברך לבוש בשחורים האץ רץ לביתו, ממהר לבל יבטל זמנו.

כניסה לבית ברובע היהודי
כניסה לבית ברובע היהודי
גרפיטי ברובע היהודי
גרפיטי ברובע היהודי

את ערב הפאבים שלנו אנחנו פותחים במתחם גוסדו (Gozsdu Udvar ) זהו מתחם בילויים המשתרע לאורך פאסאג’ החוצה 7 בניני ענק בלב הרובע היהודי, כיום כך אומרת השמועה בבעלות איש עסקים ישראלי. קומפלקס הבנינים נבנה ב1901 ביוזמתו של עורך דין רומני בשם עימנואל גוז’דו (גוסדו בהונגרית) במטרה לשמש כמגורים לאוכלוסיה יוצאת רומניה וטרנסילבניה. הקומפלקס נכלל באיזור הגטו היהודי  ב1953 הבנינים הולאמו. מצבם הלך והתדרדר עקב תחזוקה דלה. ב1999 הועבר הקומפלקס לבעלות פרטית ועבודות השיקום נמשכו לאורך 6 שנים. ב2008 נפתח הקומפלקס כפי שהוא היום, והוא כולל בתוכו דירות, מלונות, מסעדות, בתי קפה, פאבים. על השיפוץ ותמונות מהמתחם ההרוס ניתן לקרוא כאן.

מתחם גודזו המשופץ
מתחם גודזו המשופץ
מתחם גוסדו שוקק פעילות בשעות הערב
מתחם גוסדו שוקק פעילות בשעות הערב

אנחנו מבקרים בפאב הנקרא "שכנים". עיצוב המקום באמת מזכיר סלון ישן אצל השכנה הזקנה בבית הורי מלפני 30 שנה, אבל האוירה ידידותית ושמחה. יש משהו פרקטי בללכת לפאב בשם "שכנים"- אם תתקשר האישה לחפש את הבעל השתיין , תמיד יוכל לענות על השאלה :איפה אתה ? בתשובה התמימה " שכנים, תכף חוזר ", במיוחד אם הגיע בנעלי בית. אנחנו טועמים וודקה מוגזת עם מיץ פטל. את השוט יש כמובן לשתות בלגימה אחת – אבל אני מתעכבת, מגלגלת את הבועות על הלשון, נהנית מהמתיקות של הפטל. המקום מחזיק ברשימה נחמדה של בירות מקומיות, ואנחנו בוחרים דוקא ללכת על בירה בטעמים : בירה דובדבנים. הבירה טובה, אבל השיחה המתפתחת סביב לשולחן טובה אף יותר

פאב שכנים
פאב שכנים

באיזור הרובע היהודי ניתן למצוא פאסאז’ים כאלה המחברים בין בנינים וחצרות פנימיים. למעברים שכאלה היתה חשיבות מבחינת החיים הקהילתיים. עקרון עירוב חצרות חל עליהם, כלומר בעוד שאין לטלטל חפצים בשבת ברחובות העיר, החצרות והמעברים יצרו מתחם שהוא נחשב כחלק מהבית ובתוכם ניתן היה לטלטל חפצים מבלי לחלל את השבת. היום החצרות הפכו לפאבים מבוקשים. 

חצר פנימית, רובע יהודי
חצר פנימית, רובע יהודי

ברובע היהודי התפתח ז’אנר יחודי של פאבים ובארים המכונה " באר הריסות " (ruin bar) הבר הראשון והמפורסם ביותר נקרא בשם "סימפלה" (Szimpla Kert )הבאר ממוקם בתוך חצר פנימית של בנינים חצי הרוסים. בעל הבתים לא החליט מה בדעתו לעשות עם הבתים, ונאות להשכיר את המתחם לתקופה קצרה עד שיחליט בענין לבעלי הפאב. בעלי הפאב שלא היה טעם כמובן להשקיע מליוני פורינט בשיפוץ ובעיצוב המקום לזמן קצר הלכו "הפוך על הפוך " ואספו לפאב ריהוט מהרחוב, הזמינו אומנים צעירים לתלות את עבודותיהם במקום . המקום הפך להצלחה כך כך גדולה, עד שפאבים נוספים קמו אחריו. סימפלה היום פאב הומה בעיקר תיירים. בשעות הבוקר של ימי א מתקיים בו שוק איכרים ואומנים מקומי. לצערנו ביום א’ כבר חזרנו הביתה.

חדר בפאב הסימפלה
חדר בפאב הסימפלה

סמוך לבנינו המרופט של פאב הסימפלה מבנה קטן וצנוע עם עיטורי אר-נובו. חדי העין יבחינו באותיות עבריות על הדלת הקטנה . זהו המקוה של הקהילה היהודית, והוא פעיל. האותיות העבריות הן אינן אלה צופן פתיחת דלת המקוה, מי שיודע עברית יוכל להכנס..

בניין המקוה בבודפשט
בניין המקוה בבודפשט

במסגרת סבב הבארים הגענו לשני בארי הריסות, ידועים פחות ומקומיים יותר. כל באר מנסה למצוא את היחוד שלו. הבאר החביב מבין השניים נקרא ELLATO KERT והוא באר בסגנון מקסיקני. בעל המקום הוא בכלל קנדי במוצאו, שבילה שנים ארוכות בדרום אמריקה, נשא אישה הונגריה , השתקע בבודפשט והקים את המקום. מלבד מרגריטות, מוחיטו, וקוקטיילים הם מגישים גם אוכל מקסיקני: טורטיות, בוריטו, טאקו טעים למדי. עיצוב המקום כולל אסופה של כורסאות אלטהזאכן, כסאות סטודנטים צבועים, שולחנות מתקופות שונות, וציורים על הקיר. האוירה שמחה ונינוחה. בעיקר מקומיים. מומלץ.

חצר פנימית שהפכה לבאר
חצר פנימית שהפכה לבאר

עוד משהו

אתר ruinpub מחזיק רשימה של פאבי הריסות בבודפשט. אם אהבתם את הרעיון, תוכלו למצוא בו מקומות גם מחוץ לרובע היהודי.

בלוג תרבות צעירים מקומית.

בלוג על מבנים ישנים והיסטוריים בבודפשט

אתר עם מידע על הרובע היהודי, והצעות למסלולים.

אתר המוזיאון היהודי בבית הכנסת הגדול. מוזיאון מעניין מאוד, במיוחד התערוכה בקומה העליונה המציגה את החיים היומיומיים של היהודים דרך חפצים.

7 תגובות

  1. נמרוד נגב

    כניסה לאותן חצרות פנימיות ברובע היא לעתים בבחינת מסע לאחור בזמן. עם מעט דמיון, ניתן להוסיף לריק החצרות המוזנחות הללו בד"כ, את המולת הדמויות דאז- ילדים בחצר, נשים בחלונות ודמויות ושקית התפילין והטלית תחת זרועם בדרכם לבית הכנסת.

  2. סמדר

    תיאורים מעניינים על ההיסטוריה היהודית בבודפשט.
    חידשת לי דברים שלא ידעתי על בית אורצ'י ועל חיי הקהילה היהודית.
    הקריאה עושה חשק לביקור נוסף בעיר.
    כשהיינו ברובע היהודי בעלי הלך להתפלל עם הבנים בבית הכנסת קזינצקי והם התקבלו בצורה נעימה.
    הרב שם הוא חסיד מישראל שהגיע לשם כדי לשמש בקהילה.
    באחד הערבים בחנוכה הדליקו שם נרות וחילקו סופגניות טעימות!

    1. תודה סמדר. הקהילה היהודית בבודפשט מאוד מסקרנת ומענינת. יפה שהלכתם לבית כנסת מקומי. מרבית הישראלים הולכים לבית חבד. גם אני מרגישה שיש לי חשק לחזור לביקור נוסף.

  3. פינגבק:חופשת חורף בבודפשט | אפקים מטיילים

  4. פינגבק:חופשת חורף בבודפשט - אפקים מטיילים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *