טעימה מרומניה: מסע קולינרי מפתיע בכפרים

מלבד הקבב הרומני והסיפור הנודע על איך האדם הקדמון המציא אותו, לא הכרנו אוכל רומני. כבונוס לחופשה האקטיבית קבלנו חופשה קולינרית.  מסעדות כפריות בניהול משפחתי חביבות עלינו מאוד, אבל צריך לדעת היכן לאכול. לשמחתנו אנדריאה, המדריכה שלנו, לא רק מכירה כל מסעדה בסביבה, היא גם בקיאה בתפריט ובמאכלים המיוחדים בכל מקום ומקום. בארוחות הצהריים שאכלנו במחיצתה  טעמנו ממבחר מנות המטבח הרומני הכפרי וחזרנו עם הרבה טעם של עוד. מוזמנים לטעימה מהאוכל שהונח על שולחננו.

מרק בשר, בירה מקומית, לחם, פלפל חריף ושמנת -פתיחה מצויינת לארוחה כפרית

את הארוחה הכפרית הראשונה שלנו אנחנו אוכלים במסעדה של פנסיון בעיירה פרדל. זוהי שעת צהריים מאוחרת. קרניים רכות של שמש חודרות מבעד לוילונות ומאירות גם את נטיפי הקרח המבצבצים מהמרזב. עיטורי רקמה רומנית על הקירות ושולחנות עץ כבדים משמשים כהשלמה לאוירה. בעל הבית מקבל אותנו בלבביות, ומחלק לנו תפריטים. אני עוברת על המאכלים בזריזות, נדהמת למחירים הנמוכים, ונשארת אובדת עיצות. גם האיש נראה מתלבט.  כשאנדריאה מגלה שאנחנו אוכלי כול-לא צמחונים, לא טבעונים, ולאו דוקא אוכלי כשר – היא פולטת אנחת רווחה וממליצה בשמחה מהתפריט.

מראה מחלון המסעדה – אשוחים ושלג

מאוחר יותר לשאלתי תספר אנדריאה שהפנסיונים הקטנים עם המסעדות הכפריות, ואתרי הסקי פעלו ברומניה אפילו בימי הקומוניזם, והיו מוקד משיכה לתיירים ממזרח אירופה, והן מבוקרשט.

עיטורי עבודות רקמה וקירמיקה על קיר המסעדה

מרקים

את הארוחה שלנו אנחנו פותחים במרקים לפי המלצתה. אני בוחרת במרק תרנגול,שהוא שונה ממרק עוף, והאיש בוחר במרק בשר. המרקים מגיעים חמים ומתובלים היטב. בציר המרק יש שפע תבלינים, ירקות שורש, וחתיכות בשר טובות. לצד המרק מוגשים שמנת חמוצה ופלפלים חריפים. כף שמנת למרק משביחה את טעמו, ונגיסה מהפלפל לפני אכילת כף מוסיפה עקצוץ חריף. כמעט בכל ארוחה הזמנו מרק, שמעולם לא הכזיבו.

מרק בשר במסעדת המלון Edel House

במסעדת המלון שלנו ברשנוב, אנחנו טועמים שני מרקים מוקרמים. מרק פטריות ומרק ברוקולי. המרקים עשירים מאוד וטעימים – כל אחד בפני עצמו זה כבר חצי ארוחה.

מרקים מוקרמים – מסעדת מלון EdelHouse

כל אחד חייב לטעום מרק גולש בלחם בחייו, והפעם תורו של האיש. במסעדה שכונתית בעיירה לא הרחק מטירת בראן מוגש מרק גולש משובח בלחם. האיש נהנה מהמרק ומהלחם שסופג את טעמו. זו מנה גדולה ומשביעה, אבל האיש היה מעדיף יותר מרק ובשר ופחות לחם.

מרק גולש בלחם

גבינות

המוניטין של הגבינות הרומניות לא ידוע כמו הגבינות הצרפתיות או ההולנדיות וחבל. הגבינות שטעמנו במלון היו מצויינות. הגבינות הרומניות הן בעלות  מגוון טעמים  בדרגות קשיות שונות. גבינה יחודית לאיזור טרנסילבניה היא גבינת בורדוף. סוג של גבינת צאן מלוחה, בעלת מרקם רך במקצת ובעלת טעם חזק. את הגבינה מייצרים מחתיכות גבינת קש מומלחות, שעברו לישה ביד בקערה עד שנהיית עיסה.  בתערובת זו ממלאים קיבת כבש או עור כבש שנוקו היטב ויובשו, או גלילים העשויים מקליפת גזע עץ אשוח. הגבינה שנשמרה בקליפת גזע עץ האשוח, מקבלת במשך הזמן טעם מיוחד של שרף האשוח. את הגבינה ניתן לזהות בשווקים שהן עטופות באריזות חומות ותפורות.

דוכן גבינות בשוק בבראן

על תירס ותפוחי אדמה

התירס הגיע לאיזור הדנובה רק במאה ה17 אבל כיום הוא אחד הגידולים הנפוצים ביותר ברומניה, ומהוה מרכיב חשוב בתזונה. כבר בפאתי בוקרשט אנחנו רואים קילומטרים של שדות תירס, כשהשלף הצהוב בולט על פני השלג. כשיפשיר השלג, יחלו בזריעת גידולי הקיץ הבא.

שדות תירס בשלג

אמרתם תירס ורומניה – אמרתם "ממליגה". ממליגה היא מאכל רומני נפוץ העשוי מקמח תירס כדייסה. בעבר מאכל זה נחשב כתחליף ללחם ואוכל עניים, ולפני בוא התירס נעשתה הממליגה מדוחן. הממליגה מוגשת בדרגות סמיכות שונות. כאשר הממליגה מוגשת כתחליף ללחם (בסגנון האיכרים) היא מבושלת עד דרגת סמיכות בה ניתן לחתוך ממנה חתיכות, כבלחם. לעיתים היא מבושלת כדייסה בחלב. את הממליגה הראשונה שלי אכלתי כשני כדורים סמיכים למדי לצד גבינה ביתית ושמנת. מנה פשוטה קלילה וטעימה. בהמשך אכלנו אותה כתוספת למאכלי בשר.

ממליגה עם גבינה ביתית ושמנת

בעיירות הקטנות על הדרך מבוקרשט בצידי הדרך שקים גדולים של תפוחי אדמה. המחירים מגוחכים. שלג עכשיו, חורף – תפוחי האדמה האלה הם ככל הנראה מכירת חיסול .

מכירת תפוחי אדמה בצידי הדרכים

ובכל זאת תפוחי האדמה שאכלנו כליווי למנות השנות היו מצויינים. אפשר רק לדמיין מה יהיה טעמם בשיא העונה : תפוחי אדמה מאודים עם קמצוץ פטרוזיליה , ציפס, או תפוחי אדמה מטוגנים.

דג בליווי תפוחי אדמה מאודים, ותבשיל בקר עם ממליגה

מנות עיקריות

האוכל הרומני מבוסס על בשר והרבה. החזיר הוא מרכיב עיקרי במנות רבות בעיקר בממולאים, בקבב (הנקרא כאן מיטטי), צלעות, סטייקים, ומרקי בשר ונקניקים. בחוות מגדלים גם בקר וצאן. אומנם בשרם מופיע בתבשילים, אבל הם מגודלים בעיקר לטובת החלב. במסעדות הכפריות הבשר יגיע לעיתים קרובות מהחוות השכנות. אם תבחרו בעוף, הוא מגיע מהסופרמרקט (עתיר אנטיביוטיקה מוסיפה אנדריאה ומעווה את פניה). וכך האיש טועם סטייק וצלעות בשר לבן.

צלעות בגריל בליווי תפוחי אדמה

הגולש באופן מסורתי הוא עשוי מבשר בקר. ברומניה אכלנו אותו כתבשיל המוגש עם תפוחי אדמה, ממליגה או פסטה מבושלת. התבשיל עשוי ברובו בשר כמעט ללא ירקות.

גולש רומני בליווי פסטה עבה

היערות הסובבים את הכפרים עשירים בבעלי חיים והם מהוים מקור לבשר ציד. ואילו הנהרות שרבים קפואים כרגע הם מקור לדגים . אכלנו מספר פעמים מנות דג פורל על הגריל והיה טעים במיוחד.

פורל על הגריל

ממולאים

הן אחת המנות האהובות עלי, וכמעט תמיד כשמתאפשר אני משתדלת להזמין. במסעדה במלון אכלתי מנה מסורתית הכוללת כרוב ממולא, ועלי גפן ממולאים. בניגוד לעלי הגפן הממולאים באורז, כאן עלי הגפן היו ממולאים בתערובת בשר. המנה מלווה כמובן בממליגה.

מנה מסורתית של ממולאים ונקניקים

את הכרוב הממולא הטעים ביותר אכלנו במסעדה בכפר, שאליו צעדנו בשלג 5 ק"מ. ניתן כמובן להגיע אליו גם ברכב, אבל אנחנו נהנינו מהטיול.

כרוב ממולא עם ממליגה ובשר מעושן

חמוצים ומנות ליווי

לעיתים קרובות מלווה הארוחה בתוספות שונות המוגשות לשולחן. קערת שמנת ופלפל חריף הם נפוצים מאוד וילוו מרקים וממולאים ותבשילי ירקות.

שמנת ופלפלון חריף

ירקות מוחמצים בחומץ ובתבלינים נפוצים מאוד. נהניתי במיוחד מקערת פטריות שהוגשה לשולחן יחד עם בצל סגול טרי. הפטריות לוקטו ביער והוחמצו על ידי בעלת הבית.

פטריות מוחמצות ובצל

מה שותים ?

מכיוון שחלק ניכר מהפעילות שלנו הצריך להיות מפוכחים, לא יצא לנו לטעום הרבה אלכוהול. טעמנו שני סוגי בירה מקומית, ושתיהן היו בירות בהירות טובות – צ'וק וסילבה.

כשנוסעים בדרכים בין הכפרים ניתן להבחין בכוורות צבעוניות. בצידי הדרך דוכנים קטנים ועליהם צנצנות עם דבש. דבר הוא אחד מענפי היצור החקלאיים של טרנסילבניה. אצל אנדריאה בבית לא משתמשים כמעט בסוכר וממתיקים הכל בדבש. גם בבתי הקפה והמסעדות יוגש דבש כממתיק.

יש מגוון גדול של חליטות תה ברומניה, והן טעימות מאוד. אם רוצים תה שחור יש לבקש זאת במפורש.

קנקן תה אישי, ותוספות לתה.

קינוחים

לצערינו העמוק כמעט בכל ארוחה לא כלכלנו את הזמנתנו נכונה וכך לא נותר בנו מקום בשלב המנות האחרונות, ובכל זאת הצלחנו להנות מקינוח בשתי ארוחות. עוגת הגבינה שאכלנו במלון, היתה עדינה במיוחד ושונה ממה שציפינו : מקפא שמנת ממותק בעדינות, כאשר את הבזקי המתיקות נתנו סירופ המייפל ופירות היער.

עוגת גבינה

אבל אם יש משהו ששווה לחזור אליו לרומניה, ואפילו ללכת 5 ק"מ בשלג ברגל , זהו הפפאנאש האלוהי שאכלנו במסעדה בכפר קטן לא רחוק מבראן. הפאפאנאש מורכב מבצק אורירי מטוגן בשמן עמוק מוגש חם, כשמעליו שמנת חמוצה וריבת פירות יער מעשה בית.

פפאנאש

חשוב לזכור שהאוכל במסעדות הכפריות תלוי מאוד במה גדל כעת בקרבת החווה, אילו גבינות הכינה בעלת הבית, מה העלה הדיג בחכתו, והאם לציד היה יום ציד מוצלח. מה שמבטיח שמרכיבי האוכל הם טריים וטובים. לכן אם חסרה מנה, כדאי להתיחס לעניין בסובלנות.

 

המסעדות שהוזכרו בפוסט 

 מסעדת מלון ספרנטה,בה אכלנו מרק בשר ותרנגול, ממליגה וסטייק. טווח המחירים : מרק כ15 ליי, ממליגה עם גבינה או ירקות כ20 ליי, מנות בשריות עד 50 שח. המסעדה מתמחה בבשר ציד.

מסעדת מלון אדלהאוס פתוחה גם לסועדים שהם אינן אורחי המלון.  מחירי המרקים עד 20 ליי, מנות בשריות מסורתיות בסביבות 30-40 ליי , דגים 30-40 ליי. בשר ציד 50-60 ליי.

pizzeria maidali  אכלנו מרק גולש בלחם, פיצות לבנות , פטריות מוחמצות, אנדריאה ויון המכונאי אכלו מנת צלעות וצ'יפס שזו המנה המיוחדת  של המקום.

The office launge משמשת בערב כמועדון, אבל בשעות היום נשקף ממנה נוף נהדר. בה אכלנו צלעות ודג פורל מצויין על הגריל.

לצערי את המסעדה שבה אכלנו את הפפנאש האלוהי לא רשמתי. אין ברירה, תצטרכו לשאול את אנדריאה.

המלצות ומידע נוסף על מסעדות ובתי קפה בבוקרשט אפשר למצוא בקישור הבא.

11 תגובות

    1. טוב צמחוני זה בהחלט בעיה. אומנם יש הרבה ירקות, תפוחי אדמה, בורקס אבל כמעט כל דבר מכיל בשר או ציר בשר. במקומות היותר תיירותים המודעות גדלה ואפשר למצוא מבחר מנות. במלון ברשנוב היה תפריט טבעוני וצמחוני .

  1. שלום רב
    שמי לאה גונן ואני מארגנת טיולי אוכל לרומניה "ca la mama" ,זו השנה השלישית.(www.calamama.co.il ) שמחתי מאד לקרוא את הבלוג ואף לשתפו מכיוון שהצד הקולינארי של הטיולים לרומניה נמצא בחיתוליו וחבל הרי שתרבות של מדינה נמצאת לא רק במוזיאונים – גם בצלחת.

    1. תודה רבה לאה! אני שמחה לגלות שיש טיולי קולינריה לרומניה. זו עוד דרך לשמר תרבות יחודית. לפעמים כשמסתובבים במרכזי הערים באירופה מרוב כל הפיצה – סושי- גלידה אי אפשר לנחש היכן אנחנו. תודה רבה על השיתוף.

  2. מיכל מנור

    ינינה, איזה רצינית. ממש מבוא לאוכל רומני הכנת לנו. אמנם בעלי הצמחוני וביתי הצליאקית היו מתקשים בטיול הזה, אבל אני הייתי נהנית מאד….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *