סופ"ש קייצי בזקופנה: נופים, אוכל, טיולים, וקורטוב היסטוריה

זקופנה היא עיירת תיירות היושבת למרגלות הפארק הלאומי טטרה בדרום פולין ומהווה מוקד משיכה לתיירות פנים בקיץ ובחורף. בחורף באים הפולנים לכאן כדי לעשות סקי, ואילו בקיץ כדי לברוח מהחום, לשאוף אויר הרים נקי, ולנוח.  הפארק מספק מגוון מסלולי הליכה בקיץ ובחורף מסלולי סקי. בזקופנה יש צימרים ומלונות לכול כיס, מבחר מסעדות לכל טעם ושלל אטרקציות לכל המשפחה. זהו לנו ביקור שני באיזור. בחורף 2016 בילינו מספר ימים נפלאים בחופשת חורף בזקופנה וחשבנו שיהיה הנחמד לראות גם את המראה הקיצי של האיזור.
העירה במראה הקיץ מקסימה לא פחות מאשר בחורף. מטופחת, ירוקה ומעוטרת בפרחים. בתי העץ המקסימים שהעיירה מתהדרת בהם התקשטו בעציצים ופרחים. בתי העץ העתיקים יותר נראים כמסתירים איזה סיפור. לשמחתנו מצאנו סיור חינמי להכרת העיר. מזמינה אתכם לקרוא קצת על ההיסטוריה של העיירה , בהמשך הפוסט מידע שימושי, טיפים ופעילויות לילדים.

זקופנה, הבלוג של ינינה , אפקים מטיילים
כיף בזקופנה, צולם על ידי הקטנה

רחוב קרופובקי, רחובה הראשי של העיירה זקופנה שוקק חיים כמעט כל שעות היום. לאורך הרחוב פרושות חנויות מותגים שונות, מסעדות לכל טעם וכיס, בתי קפה וגלידריות, ודוכני מזכרות. לאורך הרחוב פזורים דוכנים קטנים לממכר מעדני ריבות מתוצרת בית ואת גבינת הכבשים בה האיזור מתהדר. לצד הרחוב עובר פלג קטן ממים, שמעליו בנו גשרים קטנות ומסעדות הצופות אל המים. תיירותי כלכך אבל אסתטי ונעים. לא רחוק משם עומדות כרכרות רתומות לסוסים ולידם רכבים בלבוש מסורתי ממתינים לקחת תיירים לסיבוב בעיירה. במעלה הרחוב ובמורדותיו מטיילים התיירים : זוגות צעירים, משפחות , ילדים קטנים אוחזים בגלידות ענקיות, סבתות וסבים עם נכדיהם נחים מעט על ספסלים לטואך הרחוב. נקי, מטופח, מסודר, מעוטר בעציצים. מעמדה של זקופנה כעיירת נופש הוא צעיר יחסית בן כ100 שנה, עד המאה ה19 היא היתה מרכז של רועים וכורי עפרות. רחוב קרופובקי שוקק החיים היה לא יותר מרחוב גישה מבוצבץ רוב ימות השנה שחיבר בין איזורי הכריה לאיזורי המגורים.

רחוב בזקופנה של פעם

תחילת ההתישבות בזקופנה קשור לרעיה עונתית של עדרים. רועים היו מביאים את העדרים שלהם בעונת הקיץ לראות באיזור ההררי של הטטרה. המתישבים הראשונים הגיעו מאיזור דרום פולין כבר במאה ה14 . פירוש המילה זקופנה הוא "איזור מבוער, נקי מיערות" המתאר שטחי מרעה. זקופנה נזכרת לראשונה במסמך של המסלך זיגימונט השני ב1630 . תושבי האיזור "ההילנדרים " לא עסקו כאן בחקלאות כיוון שהאיזור הררי, אלא ברעית עדרים. בניגוד לאיזורי חקלאות שבהם מרבית התושבים היו אריסים ועבדו את אדמותיו של האדון, ההילנדרים  נשארו חופשיים. החיים באיזור אם כן היו קלים יותר. המאה ה18 הביאה איתה נהירה גדולה של מתישבים לאחר גילוי זהב, כסף, נחושת וברזל בהרי הטטרה. מפעלי מתכת הוקמו בקוזניצה ובקוסיליסקו.  ערוצי העופרות מוצו באמצע המאה ה19 והמפעלים נסגרו.

זקופנה, הבלוג של ינינה, אפקים מטיילים
אחו והרים, מבט אל גיוונט

מדהים לחשוב שמקורה של תרבות נופש של ימינו הוא במחלה קשה שהביאה למותם של רבים. במאה ה18 הפכה שחפת למחלה הדומיננטית באירופה.  השחפת מלווה את האנושות כבר מראשיתה, אבל לפני המאה ה18 מחלות קשות יותר היו נפוצות : הדבר והאבעבועות השחורות. מחלות אלה מוגרו במאה ה18, ואפשרו את עליתה של השחפת. מחלות בכלל, ושחפת בפרט תקפו אנשים חלשים עקב תזונה לא מספקת. לקראת אמצע המאה ה19 התפשט באירופה פרוטוקול טיפול בשחפת שכלל מנוחה, אוכל טוב ועשיר, ואויר נקי ויבש. כך ברחבי אירופה נפתחו בתי הבראה, שאליהם הגיעו חולי שחפת להתחזקות ולהבראה. בית הבראה כזה נפתח בזקופנה ב1898 על ידי רופא בשם חאובינסקי. השחפת עוררה עניין בקרב האומנים באירופה, ונכתבו יצירות ומחזות בהם לשחפת תפקיד מרכזי.   לא מעט אומנים חלו במחלה.  משנתגלו חיידקי השחפת עלידי קוך הוכנס טיפול תרופתי למחלה, ובתי ההבראה עבדו את תפקידם המרכזי בהחלמה. במקום חולי שחפת החלו להגיע גם אנשים בריאים, וגם אנשים שרצו להתאושש ממחלות שונות. אויר הרים, מגורים מפנקים, נופים יפים ואוכל טוב היוו מוקד משיכה.

סנטוריום בזקופנה לפני מלחמת העולם הראשונה

תחילת המאה ה20 הביאה איתה את תחילתה של פעילות הסקי בזקופנה.  הסקי הגיע לכאן מרוסיה ומסיביר. בניגוד למקומות אחרים באירופה בהם הסקי היה חלק מאורח חיים במשך דורות, ומגלשיים שמשו את התושבים לתנועה ממקום למקום, באיזור הטטרה לא היה שימוש במגלשיים.  הוקמה אגודת טטרה כדי לקדם את תרפות הספא והנופש באיזור, ובכך לתרום לרווחת התושבים. מפולץ שלגים קשה ב1909 שהביאה למותם של גולשים הביאה להקמת צוות חילוץ.
זקופנה משכה אליה את אנשי החברה הגבוהה, שהגיעו לאיזור כדי לנפוש וכדי ליצור קשרים חברתיים ועסקיים. אומנים רבים הגיעו לכאן כדי לעבוד ולהתרועע. הדמות המענינת וציורית ביותר היתה סטניסלב ויטקביץ איש אשכולות: סופר, מחזאי וצייר. הוא ניסה ליסד בזקופנה תיאטרון. על מנת להתפרנס הוא צייר פורטרטים. הוא עשה נסיונות של ציור תחת השפעת חומרים משני תודעה  החל מאלכוהול, דרך חשיש, ועד  סמים קשים יותר. לעיתים תכופות הוא כתב את שם החומר בתוך הציור.  באופן מפתיע האיש לא התמכר לסמים, ואף כתב ספר על סמים בו ציין מה היתרונות והחסרונות של כל סם. מהמאורעות ברוסיה בעקבות מהפכת אוקטובר 1917 הוא הסיק על השפעת כוח ועצמה על אנשים והרבה לדבר על כך.  הוא חזה את האסון שיבוא על אירופה בעקבות עלית המשטרים הטוטליטריים, וחזה תקופה קשה והרסנית על פולין .
מלחמת העולם השניה הביאה על זקופנה תקופה קשה במיוחד. אדם בשם סטניסלב מרוסקי  אהד את התנועה הנאצית, האמין שההילנדרים קשורים לאוסטרים ולגרמנים והקים ארגון שישץף פעולה עם הגרמנים ושכנע אנשים רבים להצטרף אליו. מנגד  קמה כאן קבוצת התנגדות  שהיתה חלק מהתנועה הפרטיזנית בפולין.  במרץ 1940 נפגשו נציגים של ה NKVD הסוביטי ושל הגסטפו בוילה בזקופנה כדי להחליט על דרכים לחיסול התנגדות המחתרת הפולנית. במרתף אחד המלונות נפתח כלא של הגסטפו שזכה לכינוי המצמרר "הקצביה של פודהאלה"(פודהאלה הוא שם המחוז בו נמצאת זקופנה)
לאחר המלחמה בשנות החמישים החליטו השלטונות לפתח את האיזור לתיירות עממית. מלונות זולים נבנו , וכונו "בתי תיירים",  פותחי קשרי תחבורה ציבורית, נפתח מרכז לאימוני ספורט. מסלולי סקי חודשו ומקפצת הסקי שופצה.  כך הונגשה זקופנה גם לפרולטריון

זקופנה, הבלוג של ינינה, אפקים מטיילים
נופש בטעם של פעם, בחזיתו של מלון מימי הקומוניזם

הנקודה היהודית.
בתקופת הפריחה של זקופנה בין המלחמות התישבו בה יהודים מהשכבה הסוציו-אקונומית הגבוהה. הם היו בעלי מלונות, מסעדות, עורכי דין ומקצועות חופשיים. ערב מלחמת העולם השניה הקהילה היהודית מנתה כ3000 איש, והיתה בעלת בית כנסת, חדר, מקוה.ובית קברות. הקבילה היהודית היתה 15 אחוז מתושבי זקופנה והיתה מגוונת הן מבחינת עיסוקיה והן מבחינת הזרמים הדתיים אליהם השתייכו האנשים. היהודים מצאו את מקומם בתעשית התיירות המתפתחת: מלונאותו מסעדנות לצד מקצועות חופשיים.
כבר מתחילת המאה הקודמת החלה מגמה בקרב היהודים לעודד את הפעילות הגופנית וחיזוק הגוף, בניגוד למה שהיה במשך רוב שנות הגלות. התעוררות זו הביאה להקמת מועדוני ספורט של יהודים וגם להקמת מסורת המכביה. בזקופנה התקיימת "מכבית חורף" ב1933 בהשתתפות 250 ספורטאים יהודים.
סיפור הקהילה היהודית במלחמת העולם השניה טרגי. הנאצים רצו לטהר את האיזור מיהודים במהירות . כבר ב1940 היהודים נשלחו לגטו שהוקם בעיר  קרובה (פדאובקה). רכושם כמובן הולאם. יהודים מהאיזור נשלחו בשלב מוקדם לטרבלינקה, אוושויץ,ובלזץ.  בית הכנסת בזקופנה פוצץ על ידי הנאצים . בית הקברות אף הוא הוחרב, ולא שוקם .  בסיור ברחוב המדריך מצביע על מסעדה אחת, ומספר שהיא היתה בבעלות  יהודית. באחד הערבים אנחנו באים לאכול בה אוכל מקומי. השלט שעל המסעדה, וגם שורת מידע בתפריט מתפארים בכך שזו היתה המסעדה הראשונה בזקופנה שהחלה לפעול בסוף המאה ה19 . אף מילה אינה נאמרת על כך שהיתה בבעלות יהודית.
סיפור אחר אופטימי יותר אני שומעת מחבר. אביו,יליד פולין, שרד את השואה כילד ובסופה הגיע לבית יתומים שהקימה לנה קיכלר, ונשאר שם להבראה והתאוששות. על חוויותיה, ועל הילדים שלה (כך כנתה אותם ) כתבה את "מאה ילדים שלי". אני זוכרת את עצמי קוראת את הספר כנערה בנשימה עצורה. את תמונת בית היתומים ניתן לראות כאן
מידע נוסף על יהודים בזקופנה ניתן למצוא באתר "שטעטעל וירטואלי". כדאי מאוד להתבונן בתמונות השחור לבן.

בקיץ הכל פורח

מידע שימושי
האתר הרישמי של עריית זקופנה מכיל מידע רב ומעניין על ההיסטוריה של העיר, התרבות והאירועים בעיר. אומנם הכתבות נראות מעט משמימות אבל כדאי מאוד לקרוא.
אתר נוסף עם אטרקציות ומידע על מסלולי טיול זהו אתר discover zakopane. לקחתי רעיונות לתכנון טיולי ההליכה שלי מכאן .
סיור חינמי נחמד עם סיפורים על העיר, יוצא בכל יום בשעה 10:30 מהדואר. מומלץ.
כמה זמן להקדיש  למקום?
אנחנו שהינו במקום שלושה ימים מלאים, והרגשתי שכדאי היה להוסיף יומיים. גולת הכותרת של הטיול מבחינתי היתה טיולים רגליים בפארק. לשם כך הגעתי. אבל בדיעבד כדאי היה קצת לרווח את ההליכות הרגליות , ששנים מהן היו ארוכות, ולהוסיף פעילות אקטיבית אחרת.

  1. יום אחד הקדשנו למסלול בחלק התחתון של פארק טטרה , וסיור מודרך בעיירה.  קראו הסבר והתמצאות בפארק ותיאור המסלול.
  2. יום נוסף הקדשנו לעליה ברכבל לתצפית מקספרובי וירח, וירידה ברך דרך נופים ואגמים. קראו את תיאור המסלול .
  3. יום שלישי הקדשנו לטיול למורסקי אוקו. קראו על הטיול שלנו ומידע שימושי כאן.

הייתי מוסיפה יום אחד לפעילות אקטיבית מתוך האטרקציות שמתוארות בהמשך כגון פארק חבלים או פארק מים, ויום נוסף הייתי מקדישה לשיט רפטינג. ראו תיאור אטרקציות בהמשך.

תצפית אל זקופנה

תחבורה
זקופנה, והפארק שסביבה מרושתת היטב התחבורה ציבורית. ניתן להגיע אליה ברכבת מקרקוב ובאוטובוס. אנחנו נסענו עם  polskibus  ורכשנו כרטיס מראש באינטרנט, אבל מהתחנה המרכזית של קרקוב יוצאים אוטובוסים בתדירות גבוהה בתקופת הקיץ . מחיר כרטיס נסיעה לכיוון 15-18 זלוטי.
גם ההתניידות בעייירה עצמה נוחה מאוד באוטובוסים ובמוניות. אפשר בקלות להגיע ולחזור מנקודות התחלה של מסלולי טיול בתחבורה ציבורית. אפרט על כך בפוסטים הבאים כשאספר על המסלולים שעשינו.
אנחנו מצאנו שבתקופת השיא לתחבורה הציבורית יש יתרון. אמנם זקופנה מרוחקת רק 100 ק"מ מקרקוב, אך עקב עומסי תנועה לעיירה ומנה בקיץ הדרך יכולה להגיע לשלוש שעות ויותר. עדיף מבחינתנו לשבת באוטובוס, להנות מקריאת ספר או לגלוש בוייפיי מאשר לנהוג בפקק. גם באיזור הפארק החניות עשויות להיות מלאות , ולעיתים יש ללכת קילומטר ויותר מהחניה בצידי הדרך עד לתחילת המסלול.

זקופנה, הבלוג של ינינה, אפקים מטיילים
סוסים ועגלה, מורסקי אוקו

לינה
לשמחתנו שוב מצאנו מקום במלון הדירות Bellamont Apparthotel  בו לנו גם בחופשת החורף שלנו. גם בביקור זה היינו מרוצים מאוד : דירות מרווחות, מיקום שקט קרוב למרכז העירה, ארוחת בוקר טובה, וצוות נעים ואדיב עם המלצות וידע על מסלולים טוב יותר מאשר בלשכת המידע.

אטרקציות
כעיירת נופש לכל המשפחה מציעה זקופנה מגוון פעילויות. לפני נסיעתנו לעיירה ערכתי רשימה של אטרקציות לילדים כיוון שנסענו עם הקטנה שלנו (בת 9 ) ורציתי לפנק אותה קצת. הקטנה התגלתה כעז הרים וגמאה קילומטרים בקלות במסלולי ההליכה שעשינו, כך שלאטרקציות לא נשאר זמן.  מקווה שתמצאו תועלת ברשימה.
פארקי מים ובריכות
במלונות רבים בזקופנה יש בריכות, ויש מספר מלונות בהם יש גם איזורים לקטנים, או מגלשת מים. אבל הפארק הגדול ביותר הוא אקוה פארק. במקום יש ג'קוזי ומספר בריאות, מגלשות מים ואיזור לקטנטנים. שווה להכנס לאתר רק כדי לראות את הנוף המשודר בזמן אמת ממצלמה.
פארק חבלים
באיזור זקופנה מצאתי שלושה פארקי חבלים. שנים מתוכם נמצאים על ההר גובאובוקה. לינובי- פארק , פז'יגודי- פארק. בפארק הזה יש בנוסף אומגות, פינטבול, וכדורים.
גוגופארק נמצא בעיירה. יש בו מסלולים מיוחדים לקטנטנים.

בית הפוך
עדיין לא יצא לנו לבקר בבית הפוך. נראה נחמד. חבל שלא הספקנו.
מסלול רפטינג
ניתן לקחת טיול יומי לפארק לאומי שכן, שבו ניתן לעשות רפוינג בנהר המתאים לכל המשפחה.  השיט לוקח כשלוש שעות, אין אפשרות לרדת בדרך. עד לשיט עוצרים במספר נקודות עניין.  מידע נוסף אפשר למצוא כאן.

זקופנה, הבלוג של ינינה, אפקים מטיילים
אמא, לא שברתי.. זה היה ככה..

תצפיות ורכבלים
שתי התצפיות הפופולריות ביותר הן קספרובי וירח וגובאובקה אליהן ניתן להגיע ברכבל או בפוניקולור. לקספרובי וירח עלינו הן בחורף והן בקיץ, הנופים ממש מרהיבים. העליה לקספרובי וירח פופולרית מאוד, ויתכנו תורים ארוכים לרכבל (אפילו למעלה משעה) מומלץ לרכוש כרטיסים מראש בעמדת רכישות הכרטיסים הפזורים לאורך רחוב קרופובקי.
שימו לב : כאשר קונים כרטיס של הלוך וחזור לקספרובי וירח, הזמן המוקצב לתצפית הוא שעה ועשרים דקות.

אוכל ומסעדות
גם הפעם הרגשנו שזקופאנה אינה נושאת בשורה קולינרית, אבל בהחלט אפשר למצוא בה מסעדות נחמדות לאכול בהן. ימי הקיץ החמים, והעובדה שהמסעדות אינן ממוזגות מביאות את התיירים לשבת במרפסות, או בשולחנות המסודרים על המדרכה.  זה באמת נחמד ללגום בירה קרה, לנשנש משהו קל, ולצפות בעוברים ושבים.בתום הייק ארוך בהרי הטטרה הרגשנו במגיע לנו המבורגר טוב, אז בדקנו את "המבורגרים וג'אז". ההמבורגרים נעשים לפי בקשה וטעימים למדי. כבר אכלנו בהמבורגריות טובות מאלה, אבל המקום נחמד .

זקופנה, הבלוג של ינינה, אפקים מטיילים
המבורגר , צ'יפס ובירה – ארוחת אפטר-הייק

ביקור חוזר ב"טרטוריה אדאמו" לא הכזיב. האיש אכל סטייק טוב, הקטנה נהנתה מלזניה, ואני אכלתי סלט יצירתי. גם בביקור החורף שלנו נהנינו מאוד ממסעדה זו. יש במקום משחקיה קטנה לילדים העוזרת להעביר את זמן ההמתנה עד לאוכל.
צהריים אחד החלטנו להיות הרפתקנים ונכנסנו לאחת המסעדות הקטנות עליהן כתוב "ארוחת צהריים ביתית" ( Obiady Domowie ). מסעדונת עם מספר חד ספרתי של שולחנות מכוסות מפה משובצת, ומנוהלת בידי שתי דודות פולניות.  על ניר המודבק לקיר מעל דלפק ההזמנות כתוב התפריט היומי. ממנו הצלחתי להבין שתמורת 13 זלוטי אפשר לקבל מרק, וכנראה עוד משהו. אנחנו מזמינים אחד מכל סוג אפשרי.  המרקים מוגשים לשולחנינו ומתחיל סבב טעימות עד שכל אחד בוחר את המרק החביב עליו. הקטנה הולכת על מרק עגבניות, והאיש ואני חולקים בורשט ומרק ירקות חמצמץ. הצצה לשולחנות הסמוכים מראה שאכן יהיה עוד משהו.  זה יהיה צלחת ובה מוגשים תפוחי אדמה מבושלים, כרובית מאודה וחביתת עין. טעים, פשוט, קליל ומשאיר מקום לקפה ועוגה .

זקופנה, הבלוג של ינינה, אפקים מטיילים
מבחר מרקים. להיות הרפתקנים.

הכיף שלי בחו"ל הוא קפה ועוגה בכל יום. המחירים הנמוכים מאפשרים לי להנות מיותר מעוגה אחת בכל פעם, והקילומטרים הרבים שאנחנו צוברים במהלך הטיול משקיט את המצפון הדיאטטי שלי. אז עצרנו לאכול בבית קפה הסמוך למלונינו בשם  Piekarnia Danca .אף מילה באנגלית , אבל הויטרינות והמדפים מלאים כל טוב. בניפנופי ידיים אנחנו בוחרים. היה טעים. כתובת Kościeliska 5

עוגות בקפה

ואיך אפשר בלי גלידה  ? גלידה מצויינת אכלנו בדוכן של "Gorakakie Praliny "

זקופנה, הבלוג של ינינה, אפקים מטיילים
גלידה, אין כמו לסיים יום קייצי במנה.

בלוגרים מספרים  :
עוד הצעות לפעילות משפחתית בחורף אפשר למצוא בבלוג "ארבעה מסביב לעולם" .
פעילויות קיץ נוספות ותיאור חוויות ניתן למצוא בבלוג של משפחת וילד.

תודה שאתם קוראים את הבלוג שלי על זקופנה. בפוסטים הבאים אספר על אפשרויות טיול בפארק הלאומי טטרה, ואמליץ על מסלולים לכל המשפחה ועל מסלולים למיטיבי לכת. הטיול שלנו כלל ביקור חוזר בקרקוב, וגם מישם חזרנו עם תובנות והמלצות. אשמח אם תרשמו לבלוג שלי ותוכלו לקבל את הפוסטים הבאים ישירות לדואר האלקטרוני שלכם.




23 תגובות

  1. אורה גזית

    יוווווווווווווווו ינינה!!! איזה חשק עשית לי לטייל שם. מחכה כבר מאד לפוסטים הבאים שלך. כל “הדרך” שאלתי את עצמי אם אפשר להגיע אל כל הטבע הזה בתחבורה ציבורית, וכשהגעתי לקראת סוף הפוסט גיליתי שכמובן נתת מענה על השאלה הזאת! טוב, ברור, לא יודעת למה פקפקתי בך שאשאר נטולת תשובות ;ׂ) אז קדימה לעבודה – ממתינה לתיאורי הטיולים כדי שאוכל לעשות קופי-פייסט ולצאת לדרך….

    1. yanina.zaslavsky

      אורה אני חייבת להודות שטיול עם תחבורה ציבורית עושה לי את זה. את הקונספט הזה פגשתי באוסטריה לראשונה. מדהים כמה זה נוח! ורק שתדעי – בכלל לא מיציתי…

  2. טוב, לא ידעתי כלום על זקפונה! ממש כלום! ולכן אהבתי מאוד את הסקירה ההיסטורית שכתבת, ועכשיו זקפונה נראית בעיניי אפילו מעניינת יותר ואני מצפה לפוסטים הבאים.את יודעת שנדבקתי בחיידק הפולני😌
    אהבתי גם שטיילתם בתחבורה ציבורית, זה ממש מדליק. יש לזה יתרונות וטוב לדעת על מקומות שנגישים בקלות כי לא כולם שוכרים רכב.

    1. yanina.zaslavsky

      תודה ליען! התחבורה הציבורית היתה אחת הסיבות שחזרנו לטייל כאן. המחיר מאוד זול, זה מאוד נוח, לא צריך להתעסק עם ניווטים ופנצ'רים וגם לא ממש משנה אם עומדים בפקק. וגם פוגשים אנשים נחמדים.

  3. חנה גונן

    הפוסט מקסים.
    האם את מדריכת תיירים?
    אם כן האם יש אפשרות לתת טיפ בקשר לרכבות מקרקוב לזאקופנה ו רכבת למכרות המלח.
    בתודה מראש.

    1. yanina.zaslavsky

      תודה חנה. אני לא מדריכת תיירים. אני בלוגרית טיולים. אני מטיילת עם משפחתי וכותבת על זה. אנחנו נסענו באוטובוס לזקופנה. יש המון אוטובוסים מהתחנה המרכזית בקרקוב. במכרות המלח לא היינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *