הכיף הכי גדול במסע רגלי הוא להגיע רגלית למקום הלינה ולהמשיך ברגל למחרת. זהו היום השני למסע בדרכם 2015, והוא יקח אותנו דרך שבילים , שדות וכרמים, אל תצפיות ואפילו אל דרך הקיסר מימי הרומאים.
יום 2 : על דרך הקיסר – מנתיב הל"ה לעין קובי
מרחק : 17 ק"מ
זמן הליכה :8 שעות
מים שנצרכו 5 ליטר
נקודות מילוי מים – חירבת חנות
נקודות מילוט : חירבת חנות (לאחר תשעה ק"מ מתחילת המסלול) , כביש כשלושה ק"מ לפני עין קובי.
המסלול רובו במגמת עליה. הקטע הראשון של הדרך מוביל אותנו במישור יחסיו באחו ירוק לצד שדות חיטה מוריקים שכבר החלו לקצור אותם. שכונות בית שמש, המאיימות להשתלט על פיסות נוף ומורשת, מציצות אלינו מרחוק ונראות כלא קשורות למקום .
כיוון שחלקו הראשון של המסלול חשוף לשמש כמעט אין צל. אבל עדיין מוקדם. את המסלול התחלנו בסביבות שמונה בבוקר לאחר שנת ליל טובה. כולם נמרצים וצועדים בקצב .הטבע משתלב עם מעשי ידי האדם . אנחנו עוברים ליד כרם ענבים בתחילת הלבלוב .עמק האלה, המקשר בין השפלה להרי יהודה, היה מיושב מאז ימי קדם. על כך מעידים שרידי היישובים באיזור, גתות היין והטרסות החקלאיות הרבות. בני אדם חיו כאן כבר לפני 6000 שנה וייצרו כלי חרס. ככל הנראה גם שתו יין שהכינו מענבי בר. גתות ראשונות הופי לפני כ5000 שנה וקנקני יין מהאזור נמצאו בקברות הפרעונים .כרמיה ויינותיה של א"יל מוזכרים גם בתעודות מיצריות ורומאיות.
אורך העמק כשבעה ק"מ ובמרכזו עובר נחל אלה, שזורם רק בחודשי החורף. העמק נקרא על שם עצי האלה המרשימים שעדיין מצויים בו. בערבית הוא נקרא ואדי א-סנט, על שם עצי השיטה המלבינה, שניתן לראותם פה ושם בעמק. העמק מצטיין באדמה פורייה, שפע מעיינות ומיקום מרכזי שאיפשר לו לספק את תוצרתו לערי השפלה וההר כאחד.
הטיול מזמן לנו מפגש גם עם חרקים מענינים . המדריך תופס חרק מעניין בקופסה שקופה , מספר לנו עליו , ומשחרר אותו . כך למדנו שיטה להבחין בין חגב וחרגול . אורך המחושים כשמו של היצור : לחגב מחושים קצרים, ואילו לחרגול ארוכים .למדנו שלא כל חיפושית שחורה היא חיפושית זבל. ראינו מיני עכבישים טווים את קוריהם.
הצצנו מקרוב בעקרב צהוב המכונה גם עקצן צהוב. הוא נפוץ באזורי מדבר וצמחייה נמוכה עקיצת העקרב מסוכנת לאדם ועלולה לגרום למוות. במשך היום העקרב הצהוב מתגורר במשכן קבוע מתחת לאבן או סדק, לרוב בגומה קטנה שחפר, הגדולה אך מעט מממדי גופו. בלילות הוא משוטט ומחפש טרף. העקרב הצהוב ניזון מפרוקי רגליים זעירים, ועד בע"ח בגודלו. הוא תופס אותם בצבתות שלו ואז מחדיר בהם רעל בעזרת העוקץ בקצה זנבו. בעלי חיים רכים הוא אוכל. אילו בעלי חיים בעלי שריון כגון חיפושיות הוא שותה. הארס מעכל את פנים בע"ח ומפרק אותו בדומה למתרחש בקיבה בעזרת מיצי קיבה. לקראת הבוקר הוא שב למקום מסתורו. העקרב הצהוב מיטיב לטפס על גדרות אבן וקירות, ומסוגל לחדור לבתים, בעיקר לקומות הקרקע.
רוב האנשים לא מפתחים הרעלה כללית שמסכנת חיים, אבל מרגישים כאב או תחושת צריבה במקום העקיצה.
בארץ ישנם מיני עקרבים רבים וכולם משתמשים בארס כדי להמם ולהרוג את טרפם. המדריך נותן בהם סימנים: ככל שצבתות העקרב קטנות יותר, כך הארס מרוכז יותר . לכן עקרב שחור או חום פחות ארסיים מהעקרב הצהוב. שומר נפשו ירחק. לא ירים אבנים. ויטייל בנעלים סגורות. ראו הוזהרתם…
קטע הדרך המוביל אותנו אל חורבת חנות מכונה דרך הקיסר או שביל הקיסר. זהו כינוי לשלושה קילומטרים של דרך רומית סלולה היטב, חלק מן הדרך שהובילה מירושלים וחברון לכיוון בית גוברין. הדרך נמצאת ביער מטע, סמוך עין מטע וחורבת חנות. קטע דרך זה מוצל היטב . לאורכו של השביל ניתן לראות עמודי אבן פזורים , שרידים של גת ויקב ובור מים חצוב.
בעוד שהדרכים הרומיות בא"י לא היו תמיד סלולות, הרי שדרך זו סלולה ורחבה כיאה לנסיעתו של קיסר לאורכה. אחת מאבני המיל שנמצאו סמוך לדרך נושאת את שמו של הקיסר אדריאנוס ולכן קיימת סברה שהיא נסללה לכבוד ביקורו בשנת 130,סמוך לפני פרוץ מרד בר כוכבא. מכאן שמה – דרך הקיסר. אולם, יוסף בן מתתיהו מתאר מסע שערך המצביא הרומי לוקיוס אניוס בשליחותו של הקיסר אספסיאנוס, נגד העיר גרשה; לפי מחקרים השתמש המצביא בדרך זו כ-80 שנים קודם לכן.
הקטע המעניין ביותר בדרך ההוא קטע הכולל מדרגות רחבות חצובות בסלע. גם עם המיכון של ימינו זוהי משימה לא פשוטה. על אחת כמה וכמה בימי הרומאים. אות ומופת היא לטכנולוגיה המפותחת שלהם.
אנחנו מתישבים לנוח בצילם של העצים לפני העליה במדרגות. אחד מחברי עמותת בדרכם, שלחם שכם בצד שכם עם הנופלים משתף בסיפור הקרב מהזוית האישית שלו. לפני כתשע שנים היה הקרב, אבל ניכר בסיפורו שהוא חי את התחושות והמאורעות בעומדו מולנו . הקהל – ילדים ומבוגרים יושבים לרגלי המדרגות ומרותקים לסיפור. מורשת קרב ואהבת הארץ ממקור ראשון
.דרך הקיסר מובילה אותנו אל jניון חרבת חנות המלא קבוצות ומשפחות מטיילים. חוּרבַת חָנוֹת היתה בתקופה הממלוכית אכסניה או חאן. החאן שירת את נוסעי דרך הקיסר והפסיק להיות פעיל במהלך התקופה העותמאנית בא"י. סמוך למקום בור מים וגת. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו התגלה שלפני החאן התקיימה במקום כנסייה ביזנטית מן המאה ה-6. בחפירה התגלתה רצפת פסיפס נאה הכוללת כתובת הקדשה, ציורי בעלי חיים וצמחים. על מנת לשמור על הפסיפס הריצפה כוסתה בחול. בחור בקיר ישנן מברשות שבהן ניתן להשתמש כדי לחשוף את הפסיפס. היינו במקום זה עם ילידנו כשהיו קטנים. קסום היה לראות איך הילדים היו מתגייסים למלאכה לחשוף את הפסיפס , נהנו מיופיו , ובאותה מידה של חריצות כיסו אותו בחזרה . לצערנו בשנת 2012 הושחתה ריצפת הפסיפס , וכעת היא עומדת גלויה והרוסה לעין כל .
לפי המסורת , גבעה קטנה בחורשה הסמוכה לחורבה היא מקום קבורת ראשו של גלית הפלישתי . כל מי שעבר בדרך זרק אבן לסקול את קברו של הראש וכך נוצרה הגבעה.
את ארוחת הצהריים אנו אוכלים בחורשה המוצלת הסמוכה לחורבה . זוהי נקודת המילוט הראשונה להיום. משפחתי מנצלת את ההזדמנות ונמלטת. אני ממשיכה לטייל בגפי. אמנם עייפתי קצת, ומספר שלפוחיות עקשניות ברגלי מכאיבות, אך מוקדם עדיין. המסלול יפה. החברה נעימה. המדריך מרתק. לא חבל להפסיק ?
השביל מוציא אותנו מחסות הצל אל שטח פתוח, אך במהרה אנו מגיעים למקום התרעננות – עין מטע . מדהים עד כמה סביבת ירושלים משופעת במעינות. כאן אנחנו למדים מה ההבדל בין מעין לבין ניקבה . בעוד שמעיין (עין ) הוא נביעה טבעית, ניקבה היא מעשה ידי אדם. על מנת להגדיל את תפוקת המים באיזור הנביעה, הרחיבו אותה או חצבו נקבים נוספים. לעיתים הוסיפו ברכות אגירה או בנו ממש חדרים מסביב לנקבה. בעין מטע אין בריכת אגירה או תעלה והמים פורצים דרך ניקבה קטנה בגובה 40 ס"מ בערך וזורמים בנחל. בסביבה גדלים עצי שקד, רימון, תאנה, עצי תפוח ועצי אקליפטוס. מעיין נוסף נמצא כ-400 מטר במורד השביל, לא רחוק מחורבה נוספת המוקפת שיחי שומר. גם למעיין זה אין בריכה. ליד המעיין עץ תאנה גדול ועוד עצי זית ושיחי פטל. במקום ניקבה עתיקה מהתקופה הצלבנית עם תקרה מיוחדת. המים זורמים בניקבה במורד נחל מטע וממנו לנחל זנוח.
בעוד חברי הקבוצה נכנסים למעיין להתרענן, אני מתישבת מתחת לעץ התאנה , לפטפט קלות עם חברי הקבוצה השניה . חלקם , ממש כמונו, חוזרים למסע הזה שוב שוב , וזוהי הזדמנות פז להתעדכן בשלומם ובחדשות של השנה החולפת…
אנחנו ממשיכים במגמת עליה לכיוון עין קובי, שגם בו ניתן יהי להתרענן. השביל חשוף לשמש. אך שעת אחר הצהריים והשמש הנוטה לשקוע מקלה את בערתה. לפנינו נפרשים מראות של מרחבים באיזור ירושלים . האיזור הזה , שבתחילה לא נראה לי אטרקטיבי במיוחד , שהרי היינו בו אין ספור פעמים במסגרת טיולי משפחות , ועשינו קטעים קטעים , כעת כשצועדים בו בהליכה רציפה , נראה מרתק , מגוון ויפהפה. אפיו כאן , בגבעות הנצוכות יחסית לעיתים נעתקת הנשימה למראה היופי .
לקראת השעה חמש אנחנו מגיעים אל נקודת המילוט השניה להיום , והפעם אני בוחרת להתמש באפשרות . את ההליכה שלי להיום אני מרגישה שעשיתי , ובהחלט מתאים לחבור למשפחה , להתקלח , להתפנק עם ספר טוב , להגיע בנחת לארוחת הערב .
לאחר ארוחת הערב מתקיים חידון ידיעת הארץ ומופע אש סביב למדורה. המדריך שלנו שופע ידע וברוך כשרונות ובנוסף לידיעת הארץ גם עוסק בג'אגלינג ועורך מופעי אש . סידרת תמונות מייצגת לפניכם. רק אל תנסו בבית …
דרך הקיסר, חירבת חנות ועין קובי – מידע נוסף
- סיפור דרך של מסלול הכולל את רב האתרים של היום הזה אך קצר יותר
- לפרטים על הגעה ישירה למעיין עין קובי
- המלצה לטיול קצר בסביבת חרבת חנות
- עוד מידע על מעינות, תצפית ומסלולים באיזור בפארק בגין
מסע בדרכם -מידע נוסף
בכל שנה מסע בדרכם נערך באיזור אחר בארץ. למשל מסע בדרום רמת הגולן, מסע מים אל ים. לתיאור מסעות בדרכם משנים קודמות
לקראת תיאור הימים האחרים במסע בדרכם : היום השלישי אל הר הרצל, והיום הראשון מתל גודד אל נתיב הל"ה