בריכת חורף – תגליות בשלוליות

תחילה מגיעים הילדים. הם מציצים בסקרנות אל תוך הקערה המוצבת על השולחן בעמדת ההסברה בשמורת הטבע שער פולג. אחריהם מגיעים ההורים לראות מה מושך את ילדיהם. במבט ראשון נראה שבקערה יש רק מים עכורים, בוץ ורקב. אבל מי שמסתכל היטב – כמו הילדים – מגלה עולם ומלואו. סרטנונים, תולעים, זחלים, חלזונות, חיפושיות וראשנים רוחשים, גועשים ומתרוצצים במים. כולם – יצורים החיים בבריכת החורף. בעבר בריכות חורף היו נפוצות מאוד בארצינו, אבל כמעט ונעלמו מהנוף עקב בניה, חקלאות, וסלילת כבישים. כיום נעשים מאמצים לשמר ולשקם בריכות אלה. הצטרפתי לקבוצת תושבים מתנדבים העוסקים בשמירה והסברה בנושא בריכות החורף. הקבוצה הוקמה על ידי היחידה לאיכות הסביבה בשרון בשיתוף פעולה עם קהילת רשות הטבע והגנים מרחב השרון. במסגרת קורס ההכשרה, נחשפתי ליצורים המרתקים החיים בבריכות ואל "מאחורי הקלעים" של בריכות החורף : שיקום בריכות, חפירת בריכות מלאכותיות, מאמצי ההסברה ושיתוף התושבים. עולם חדש ומרתק נגלה בפני.

בריכת חורף – מהי ?

בריכת חורף היא מקווה מים עונתי המתמלא מי הגשמים. הבריכה נשארת רטובה במשך מספר חודשים ואז מתיבשת בקיץ. בריכות חורף הן מערכות אקולוגיות יחודיות מכיוון שהתנאים המשתנים לאורך השנה מחייבים את החי והצומח בבריכות אלה להתאים את עצמם לשינויים. בבריכת החורף ובסביבתה חיים מינים רבים והן מהוות נדבך חשוב בשמירה על מסדרון אקולוגי. כלומר על רצף של שטחי טבע שמאפשרים לבעלי חיים לנדוד ולמצוא את מזונם.

דגים לא תמצאו בבריכת החורף. הדגים לא יוכלו לשרוד בה עקב ההתיבשות עונתית.

פגישה ראשונה עם בריכת חורף

בריכת חורף רישפון היא הראשונה שהגעתי אליה במסגרת קורס ההכשרה למתנדבים. הדרך אל הבריכה הובילה אותי דרך רחובות המושב על בתיו המעוצבים, אל השדות הפתוחים והמטעים. כביש החוף הסואן , מסילת הרכבת ונתיבי איילון כולם גובלים לשטחי המושב. מנקודות מסוימות אפשר לראות את בניני הרצליה ורעננה.

אכזבה היא התחושה הראשונה שעולה בי כשאני מגיעה אל נקודת הציון שנשלחה לכולנו. לפני אחו ירוק, עצי אקליפטוס ושלולית גדולה של מים חומים. "זה הכל ? " במקומות שכאלה שהתרוצצתי בהם בימי ילדותי, ואיש לא חשב שיש בהם משהו מיוחד. עם תום הלימודים היינו יוצאים מהשער האחורי של בית הספר הישר אל השדות. בהליכה קצרה אפשר היה להגיע לאיזור גבעות משופע בעצי אקליפטוס. בחורף הגבעות היו מוריקות ושלוליות חומות היו נקוות באזורים הנמוכים. "על זה צריך לשמור ? יש את זה בכל מקום !" אני ממשיכה וחושבת. בשנים שעברו מאז למדתי בבית הספר היסודי, נעלמו כמעט לגמרי השטחים בהם התרוצצתי לטובת בנינים ושכונות מגורים. תחילה נבנו בנינים על השדות שסבבו את בית הספר. בהמשך הגבעות הפכו לשכונות יוקרה. אם לא נשמור, גם הטבע הפשוט והבסיסי הזה יעלם. כיום נותרו בישראל כאחוז מכלל בריכות החורף שהתקיימו בארץ לפני כמאה שנה, כשהפגיעה העיקרית היא באזורים צפופי אוכלוסיה כמישור החוף.

את פנינו מקבלת איילת תושבת רישפון שמספרת בגאווה על תהליך הקמת הבריכה ועל הפעילות החברתית סביבה. אי אפשר שלא להדבק בהתלהבות. בריכת החורף ברשפון היא דוגמה מצויינת להרתמות קהילה לשמירה ולשיקום הטבע. באיזור רכסי הכורכר בין נחל פולג לנחל רשפון היו בעבר בריכות חורף רבות, רובן נעלמו תחת הפיתוח לטובת שטחי בנייה או חקלאות. צוות פעילים מהמושב בליווי המקצועי של היחידה איזורית לאיכות הסביבה בשרון איתרו שטח בעל הרכב קרקע מתאים הסמוך לתעלת ניקוז מי גשמים ברישפון. פרויקט תכנון הבריכה והחפירה לווה בידי האדריכל ליאב שלם. בסמוך לסיום החפירה התכנסו התושבים לפעילות ראשונה מני רבות סביב לבריכה – פעילות זריעת פרחי בר להעשרת סביבת הבריכה ולצמצום מינים פולשים. באותה שנה על אף החורף השחון, מעט הגשמים שירדו הספיקו למלא את הבריכה. מאז עברו שנתיים, והבריכה מהווה מוקד לפעילות פנאי פרטנית וקהילתית.

לפני סיום המפגש אנחנו מתקרבים אל פני הבריכה כדי לבחון איזה יצורים יש בה. המים שמרחוק נדמו שלווים, במבט מקרוב גועשים ורוחשים. מאות ראשנים שוחים וקופצים אל פני המים. הדס ,אקולוגית היחידה האיזורית לאיכות הסביבה מכניסה קערה קטנה למים. כשהיא מוציאה אותה אני ממש מתרגשת, אומנם הראשנים שכבר החו להצמיח רגליים "גונבים את ההצגה " אבל כשמתחילים ללמוד על היצורים הקטנים האחרים ועל המנגנונים הביולוגים שלהם, מגלים שהם מרגשים לא פחות.

בריכת חורף – עושר ומגוון מינים

" מה זה הנקודות האדומות ? " שואל אחד הילדים הסקרנים המתבוננים בקערת המים. " אלה הם סרטנים פצפונים" אני מסבירה " האדומים עם הנקודה השחורה נקראים שטרגל, ואילו האדומים האחרים נקראים דפניה" הילד הסקרן מביט במים שוב מבעד לזכוכית המגדלת ואני מביטה איתו. היצורים הקטנים האלה נראים מוזרים מאוד, כאילו הם היו חיזרים. הדפניה בעלת צורה אליפטית ואילו השטרגל הוא בעל גוף מאורך, עשוי פרקים פרקים, ממנו יוצאות גפיים עדינות. במבט ראשון אפילו אי אפשר לדמיין איך היצורים האלה מקיימים אפילו את פונקציות החיים הבסיסיות: תנועה, נשימה, אכילה , רביה. אצל השטרגל הגפיים משמשות לתנועה,להשגת מזון ולנשימה. הוא חי בשכבת המים העליונה וניזון מאצות זעירות, יצורים זעירים יותר ממנו וחלקיקי חומר אורגני מרחף. הדפניה מתקדמת בקפיצות במים, וניזונה מחיידקים ויצורים זעירים אחרים.

מחזור החיים של היצורים החיים במים הוא מאוד קצר. היצורים חייבים להספיק הולד, לגדול ולהתרבות וכל זאת בפרק הזמן הקצר בה השלולית רטובה. מנגנוני הרביה שפיתחו הם מתוחכמים מאוד. יצורים רבים מטילים ביצי קיימא' כלומר ביצים שיכולות להשמר זמן רב ו"לבקוע" לכשישתררו התנאים המתאימים. לביצים אלו דופן עבה, והן אינן מתייבשות גם כאשר השלולית מתייבשת. כאשר השלולית תתמלא שוב מים, יתפתחו היצורים מביצי הקיימא. הדפניה בוחרת במנגנון הרביה שלה בנתאם למצב המים. כאשר השלולית מלאה מים כל הדפניות הן נקבות והן מתרבות ברביית בתולין (ללא תא זכרי). כאשר השלולית קרובה להתייבשות, מתפתחים זכרים, ואז הם מתרבים ברבייה זוויגית (תא זכרי ונקבי). לקראת התייבשות השלולית מטילות הדפניות ביצי קיימא.

בקערית המים ישנו יצור הנראה כמו זחל אדום המתקפל ונמתח. זהו הזחל של הימשוש, מין יתוש שאינו עוקץ והוא חי בבריכות חורף רבות. "למה הוא אדום ?" אני שואלת את הילדים ורומזת שגם הדם שלנו אדום. ילדה אחת מסבירה מיד שההמוגלובין ש"צובע" את הדם שלנו באדום אחראי על הסעת החמצן לכל חלקי הגוף, ומיד מסיקה שבגופו של הזחל יש המון המוגלובין.

מנגנוני הנשימה שפתחו להם יצורי הבריכה הם מרתקים. חיפושיות רבות החיות במים נושמות בערת בועת אויר שצמודה לגופן. הן לוכדות את הבועה מעת לעת כשיוצאות אל המים . פתחי הנשימה של החפושיות נפתחות אל הבועה,ודרכם נכנס החמצן לגוף. חמצן מהמים המקיפים את החיפושית מפעפע אל תוך הבועה וכך מלאי החמצן מתחדש כל הזמן. אפשר לומר שהבועה הזאת מתפקדת כזימים או סוג שלל ריאה חיצונית.

בריכת חורף עין שריד – פעמיים אקולוגית

כשעומדים מעל האחו הירוק המנוקד בסביונים וחמציצים קשה להאמין שפארק הטבע הירוק שבמרכזו בריכת חורף היה פעם מזבלה. בריכת החורף בעין שריד היא בריכה מלאכותית. באופן טבעי הקרקע במקום מחלחלת מים מהר מדי, אבל אדריכל הנוף ליאב שלם שיזם את הפרויקט מצא פתרון מקורי. הוא "ריפד " את האדמה בקרקע שאינה מחלחלת שהובאה מאתר הסלילה של נתיבי איילון .זהו פרוייקט ראשון מסוגו שבו לא רק שמזבלה הפכה לפארק ירוק, אלא גם נעשה שימוש קרקע עודפת מסלילת כביש, שאלמלא הפארק היה בוודאי נשלח לפסולת בניה.

במבט ראשון הפארק נראה טבעי, אבל כל פינה בו תוכננה בקפידה. למעשה יש במקום 3 ברכות. הבריכה הראשונה היא בריכת שיקוע שמטרתה לאפשר לפסולת שנסחפה עם המים לשקוע . המים הנקייים זורמים אל בריכת החורף, ועודפי המים ממנה עוברים לאגן חלחול שמטרתו לאפשר חלחול מים למאגרים התת קרקעיים.

אל בריכה זו אנחנו מגיעים במסגרת הקורס כדי ללמוד על בריכות המים והיצורים החיים בהם. את דגימות המים עושה פרופסור אביטל גזית, אבי שימור בריכות החורף בישראל. עוד בהיותו דוקטורנט הוא עמד על החשיבות של בריכות החורף לאקולוגיה הסביבתית והחל לחקור אותן ולעודד את שיקומם.

פרופסור גזית לובש מעל מכנסיו אברול דייגים, לוקח רשת ונכנס הישר אל מי הברכה. המים בברכה נראים חומים ומלוכלכים, אבל די במספר הנפות רשת כדי לתפוס עושר של חיים. הוא ממלא מגש אמייל לבן במים , ומכניס אליו את היצורים שנתפסים ברשת. כולנו מצטופפים , סקרנים ונרגשים כילדים בעוד הפרופסור מזהה את היצורים הקטנים ומספר עליהם. הרשימה כוללת שני מיני ראשנים (קרפדה וואילנית ) , פשפש חוטרן , ימשוש (שהוא מין יתוש שאינו עוקץ), ושטרגל. המגש שוקק חיים, ויצורים קטנים שטים ומתרוצצים בו. פרופסור אביטל כמעט מתנצל : בבריכה טבעית איכות בעלי החיים טובה יותר.

בריכת חורף בתל מיכל – כשהבניה סוגרת עליך

תל מיכל הוא פיסת טבע קטנה הנמצאת סמוך למרינה בהרצליה וחסומה מכל צדדיה בכבישים ופרויקטי בניה. רכס הכורכר עליו נצא התל – שרידים מישוב קדום – פעם המשיך עד לים. משהוחלט לבנות את המרינה, שיני הדחפורים נגסו בסלע הכורכר , ישרו את השטח , והחול הנחפר מהים על מנת להעמיק את המרינה , נזרק אל חתיכת הטבע האחרונה. קבוצת תושבים אימצו את השטח הזה, ופעלו לטיפוחו ולשימורו. בחורף באיזור המוך של תל מתמלאת בריכת חורף במי גשמים. הבריכה הזאת היא יחודית בכף שהמים שלה צלולים ולא עכורים, בזכות הקרקע החולית. בבריכה זו אנחנו פוגשים יצורים חדשים שלא ראינו בבריכות האחרות – זוהי בריכה טבעית, ולכן עושר החיים בה רב יותר. שוב נועל פרופסור גזית מגפיים , שוב נכנס למים ושולה מתוכם אל תוך קערה את בעלי החיים . הפעם אנחנו פוגשים ראשנים שכבר החלו להצמיח את רגליהם האחוריות, סרטן קטן הנראה כאפון צהוב, מיני חיפושיות ואת הזימרגל, שסוחט קריאות התפעלות אפילו מהפרופסור. רגליו של הסרטן הזה משמשות אותו גם לשיט וגם כזימים. אני ממתינה בסבלנות בתור הארוך עד שיגיע תורי להתבונן בו. הוא שט במיכל הקטן כשרגליו נעות בתנועות גליות ואינו מודע להתרגשות ולקריאות ההתפעלות שהוא מעורר.

חודש פברואר, אבל השמש כבר קופחת על ראשינו . הבריכה בתל מיכל כבר מתחילה להתיבש. עוד יום גשם , או שניים – אבל הקיץ כבר בפתח. ץוך זמן קצר הבריכה ויצוריה יכנסו לנמנום של קיץ – עד לחורף הבא .

בריכות חורף – מידע נוסף

בריכות החורף נמצאות בכל חלקי הארץ – בשטחים עירוניים, בשטחים חקלאיים, בשטחים סלעיים ובשטחים חוליים. בעצם כמעט לכל אחד צריכה להיות בריכת חורף לא רחוק מהבית. מכירים אחת ? מטפחים אחת ? אשמח אם תספרו לי עליה בתגובות.

להורדה מגדיר לבעלי החיים החיים בריכת חורף.

באתר רשות הטבע והגנים הלאומיים הוקם פורטל מידע הממפה בריכות חורף ברחבי הארץ.

ניני אטלס שתמיד מטיילת "חמושה בעדשה" טיילה וצילמה בבריכת החורף ברחובות.

אם אהבתם את יצורי בריכת החורף אולי תתענינו ביצורים הקטנים של הים ? הצטרפו אלי להפלגת מחקר בים התיכון.

כמה מילות תודה

לפרופסור אביטל גזית מבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב על שפתח בפנינו עולם יחודי ומרתק – וכולו בטיפת מים.

לאתי נפרין רכזת קהילות ברט"ג ולהדס מרשל אקולוגית היחידה לאיכות הסביבה – על אירגון קורס מרתק, ועל האפשרות להתנדב ולפגוש את דור העתיד הסקרן .