בלוג טיולים משפחתי, הבלוג של ינינה זסלבסקי אפק
 
מוזיאונים בפוזנן – מציצים אל תיבת האוצרות

מוזיאונים בפוזנן – מציצים אל תיבת האוצרות

"פוזנן ? פעם שניה? מה איבדת שם? " תמהים חברי על הבחירה שלי לחזור שנית לפוזנן. התשובה היא פשוטה : מוזיאונים בפוזנן. המוזיאונים בפוזנן כמוהם כתיבת אוצרות : קטנים, מושקעים ומסקרנים. בביקור הראשון שלי עם הבנות הצלחתי לפקוד רק חלק קטן מהמהמבחר, וגם לאחר הביוקר הנוכחי נשארתי עם טעם של עוד. ברשומה זו תוכלו לקרוא על חוויותינו מרשימה חלקית מאוד של מוזיאונים בפוזנן – גם בשני ביקורים לא הספקנו לכסות את הכל. כדאי להציץ גם בפוסט המלצות לטיול עם ילדים, בו אני מפרטת על מוזיאונים בפוזנן שמתאימים במיוחד לילדים.

מוזיאונים בפוזנן

מפצחי האניגמה

אלן טיורינג נרשם בדברי הימים כמפצח קוד האניגמה, מכונת הצופן שהטילה את אימתה על צבאות בעלות הברית. אבל כמה יודעים שכבר לפני פרוץ מה"ע השניה צוות של שלושה מתמטקאים פולנים, פיצח את הקוד וידע לקרוא הודעות מוצפות ? תערוכת קבע קטנה, הממוקמת בכניסה לטירה האימפריאלית, מספרת את סיפורם של מריאן רייבסקי, יז'י רוז'יצקי והנריק זיגלסקי .

לא בכדי נבחר השם למכונה, שימשה את הצבא הנאצי להעברת מסרים מוצפנים לתיאום מהלכיהם הצבאיים. פירוש המילה אניגמה ביוונית הוא חידה. למעשה מכונת ההצפנה האלקטרומכנית הומצאה על ידי מהנדס חשמל גרמני, למטרות מסחריות כשלושים שנה לפני פרוץ המלחמה. רק מאוחר יותר נכנסה המכונה לשימוש צבאי.  הרעיון העומד ביסוד ההצפנה הוא החלפת אות באות אחרת לפי נוסחה מסוימת .המכונה לקחה את רעיון ההצפנה קפיצת מדרגה , בכך שידעה ליצר נוסחה שונה לכל אות, מה שהקשה מאוד על הפענוח .

מוזיאונים בפוזנן, פיצוח האניגמה, מתמטיקאים פולנים שפצחו את האניגמה
מבנה התערוכה כקופסת אחסון האניגמה. חדי העין יבחינו במקשים שלה.

משהופיעו ההודעות המוצפנות הראשונות של האניגמה, הרימו מרבית אנשי הקהילה הקריפטוגרפית את ידיהם. הצופן נחשב בידי רבים כבלתי ניצן לפיצוח. אבל הפולנים, נענו לאתגר והחליטו לפצח את הקו בשיטה מתמטית.  מה בכלל ידעו הפולנים על הצפנה? מה היה היתרון שלהם לעומת אנגליה וצרפת? מה היתה תרומתם של שלושת המתמטיקאים?  איך הצליחו לפצח את החידה? מה קרה למדענים בעת מה"ע השניה? ומדוע לא זכו להוקרה?

לא אספיילר לכם את הביקור בתערוכה הקטנה המרתקת. רק אספר שחודשיים לפני פרוץ המלחמה, בכינוס סודי בפירי שליד וורשה , חשפו המתמטיקאים הפולנים את יכולותיהם בהצגת תכלית בה פענחו לעיני הבריטים והצרפתים הודעה שהתקבלה ימים ספורים לפני הכנס. על בסיס התיאוריה שלהם, יכלו בהמשך אלן טיורינג וחבריו לפתח דגם מתקדם של האניגמה.

מחשבה רבה הושקעה בעיצוב המבנה הקטן שמכיל את התערוכה- הוא עוצב כתיבת עץ שבתוכה אוחסנה מכונת האניגמה. הקופסה פתוחה מעט, מרמת על תכולתה, מזמינה אותנו הצופים להכנס ולהציץ. החלל הפנימי קטן וכולל בשלוש שפות – האנגלית, פולנית וגרמנית – את סיפור מוערובותם של המתמטיקאים הפולנים, וציר זמן שעוסק בהיסטוריה של ההצפנה. מסכי מגע, מאפשרים לקרוא ולהעמיק בנושא מעבר. 

תערוכת אניגמה בפוזנן – מידע שימושי

תערוכות בפוזנן, פיצוח האניגמה
האנדרטה למפצחי האניגמה – ממוקמת ליד התערוכה

שמורה ארכיאולוגית – גניוס לוצ'י

פירוש הצירוף גניוס לוצ'י הוא רוח המקום. הרומאים האמינו שלכל מקום ישנה רוח השומרת עליו. הפולנים הקדמונים לא סמכו על רוחות ודאגו לבנות חומות שיגינו עליהם. המוזיאון ההקטן מבין מוזיאונים בפוזנן ממוקם בקצהו של אי הקתדרלה, הוא הזדמנות נהדרת להציץ אל טכנולוגית בנית מבצרים בימי הבינים, בה השתמשו בני פיאסט, השליטים הראשונים של פולין . אי הקתדרלה , היה לפני כ1000 שנה מרכז חשוב של פולין, המדינה שהתגבשה במאה ה10 לספירה.  האי היה מרכז פוליטי, כלכלי ודתי . כאן קיבלו בני פיאסט , השליטים הראשונים של פולין, החלטות בדבר אופיה של ממלכתם ויחסיה עם השכנים.  והוא נבחר ככזה בזכות מיקומו האסתרטגי – אי המוקם שני נהרות , על דרך מסחר ראשית.  בתמיכה של התושבים באיזור הם הקימו במאות ה10 וה11 מערכת של ביצורים שהעידו על עוצמתם של  השליטים, בשמשו הגנה להם וליושבי האיזור בעת הצורך.

מוזיאונים בפוזנן, גניוס לוצ'י, שמורה ארכיאולוגית
דגם מבנה הביצורים

הטכנולוגיה שבה השתמשו לבנית הביצורים היא מרשימה, במיוחד שמדובר בעבודה ידנית. מכיוון שהאי שוכן באיזור ביצות, היה צורך לפני בנית הביצורים ליצב את הקרקע . לשם כך השתמשו במחצלות שנארגו מקנים שצמחו בסביבה. על המחצלות הונחו קוביות שנבנו מבולי עץ, ומולאו על ידי אבנים לחיזוק. מעליהם נבנה מבנה בצורה של חצי קשת מבולי עץ. מעליו נבנתה חומה ומבנים לתצפית לשומרים.  היסודות והקשת כוסו באדמה ובחימר , כדי למנוע את שריפתם. כיום בחפירות ניתן עדיין לראות את בולי העץ ואת סימניהם בחפירות. רוחב הבסיס של חתך הביצורים היה 22 מטר, גובהו 11 מטר .  מעריכים שנדרשו כ 28 אלף בולי עץ לבנית הביצורים ולשם כך נכרתו יערות ברדיוס של 15 עד 20 ק"מ מהאי.

ב1253 העביר הדוכס פשמיש את פוזנן אל הגדה הנגדית של נהר וארטה, והעניק את האי לטובת שימוש הכנסיה.  במאה ה16הוקמה מסביב לאי חומה מלבנים, שהתבססה על יסודות אבן. גם לחומה זו אין זכר – היא הוסרה במאות ה18 וה19 , ורק יסודותיה נחשפו בחפירות.

 הביקור במקום כולל צפיה בסרט (באנגלית ) המספר את הרקע להקמת הביצורים באי, ומסביר את השיטה לבנית  החומות. בהמשך נכנסים לראות קטע מהחומה שלשם חשיפתו נדרש לחפור 6 מטרים מתחת לאדמה.  מודל קטן מעץ ממחיש  איך נראתה החומה.  בעזרת אמציע מולטימדיה והולוגרמות ניתן ללמוד על החיים באותה תקופה. הביקור מלוה במכשיר אודיו, שמספק הסברים מפורטים על מה שנראה לעין.

מוזיאון השמורה הארכיאולוגית – מידע שימושי

  • למידע נוסף : גניוס לוצ'י – שמורה ארכיאולוגית
  • משך הביקור: כחצי שעה עד שעה.
  • מחיר: 10 זלוטי .כלול בכרטיס פוזנן.
  • ילדים : מתאים למשפחות. הסרט והמוצגים מאוד ויזואלים. ישנה פינת משחקים קטנה בנושא. שווה לבדוק על פעילויות מיוחדות לילדים לפני בואכם.

מוזיאון כלי הנגינה

אחד התענוגות הגדולים ביותר שלנו זה לבקר באתרים הקשורים למוזיקה עם המוזיקנט המשפחתי. תמיד לומדים משהו חדש על המוסיקה בחברתו.  בניגוד לביקור ההומה והרועש שלנו במוזיאון כלי הנגינה בקובנה, בפוזנן אנחנו זוכים לביקור נינוח ושקט. שקט אמרתי? ובכן – שקט מדי. אתם מדמיינים לעצמכם סיור במוזיאון מוסיקה, המסביר על התפתחות סגנונות, הרכבים מוזיקלים וכלי נגינה בלי לשמוע אותם ? צריך להיות מוזיקנט כמו שלנו עם דמיון וידע קודם במוסיקה ותולדותיה כדי להנות.  אנחנו עוברים בין אולמות התצוגה השונים, מתפעלים מהאוסף העשיר ,אבל מוסיקה לא שומעים. הסיור השקט הזה עם המוזיקנט שלנו דווקא מעניין : הוא מספר לנו אנקדוטות, מסביר לנו על הכלים העתיקים והסיבות לשינויים בהם ואנחנו מנהלים שיחה שקטה על תוכניתיו המוסיקליים. רק בסוף הסיור אנחנו מגלים את שפספסנו – אפשר היה להצטייד בטאבלט ובו מוקלטים קטעי מוסיקה וכתובים הסברים.  נו, אז מה עושים ? יוצאים לסיור נוסף המלווה בצלילים.  

המוזיאון משתרע על שלוש קומות של שני בנינים עתיקים בכיכר השוק וכולל מגוון גדול של כלים.  בחדר תיבות נגינה אנחנו מגלים את הזמיר הממוכן מהסיפור הזמיר וקיסר סין, מגוון תיבות נגינה, ואוטומאטים המנגנים על פסנתר.  הטכנולוגיה העתיקה הזו בהחלט מגניבה!

מוזיאון כלי הנגינה בפוזנן , מוזיאונים בפוזנן, תיבות נגינה

בסרט אמאדאוס ישנן סצנות רבות המתארות את מוצרט כותב את התוים בנוצה. מספרים שמוצרט כתב יצירות שלמות ללא אף מחיקה. המוזיקנט שלנו כותב את המוזיקה שלו במחשב, באמצעות תוכנות מתקדמות, כך שהוא יכול למשמוע יצירה מנוגנת על ידי תזמורת. בין לבין היו מכונות כתיבה לתוים.

מכונת כתיבה לתוים, מוזיאון כלי הנגינה בפוזנן

המוזיאון עוקב אחרי התפתחותם של כלים, ומוצגים בו כלים ששוחזרו מתיאורים בספרים בתמונות : מיני כלי נשיפה, חלקן עם "שלפוחיות" כמו של חמת חלילים. כלים כאלה היו נהוגים בימי הביניים יחד עם הלאוטה, והקלביקורד , סבא רבא של הפסנתר. בכלל אני למדה שכלי נגינה רבים הגיעו למערב מהמזרח וממרכז אסיה, ובמוסיקת ימי הביניים אפשר למצוא הרבה גוונים מזרחיים. קומה אחת מוקדשת למוסיקת פולקלור של פולין ושכנותיה – כאן אפשר למצוא מיני משרוקיות, תופים, רעשנים, חמת חלילים וכלי פריטה.

בקומה העליונה תצוגה יפהפיה מוקדשת למוסיקת המזרח הרחוק. כאן למדתי שלטאבלה – התופים ההודיים- ישנה מערכת של "תוים" או "אותיות מוזיקליות" המציינות את מיקום האצבעות על התוף ומהם מרכיבים את כל המקצבים. במקום לכתוב אותם פשוט שרים את המקצב .

גולת הכותרת של הביקור הביקור במוזיאון  הוא כלי נגינה שאפילו לא ידענו שהוא קיים : הרמוניקת זכוכית.  הרמוניקת זכוכית מבוססת על רעיון של הפקת צלילים על ידי שפשוף אצבע רטובה על קצה כוס זכוכית, שהיה פופולרי בימי הביניים . ההרמוניקה בנויה מ"כוסות" בגדלים שונים המושחלים על מוט מסתובב. על ההרמוניקה מנגנים באצבעות רטובות.

הרמוניקת זכוכית, מוזיאון כלי הנגינה פוזנן
הרמוניקת הזכוכית

את הכלי המציא בנג'מין פרנקלין, אחת החותמים על מגילת העצמאות של ארה"ב.  כ100 מלחינים כתבו יצירות לכלי זה וביניהם מוצרט, הנדל, בטהובן, ושטראוס . חושבים שהקטע המוזיקלי "מחול פיית קני הסוכר" מתוך היצירה מפצח האגוזים של צ'ייקובסקי נכתבה במקור עבור כלי זה. הכלי היה פופולרי עד תחילת המאה ה-18. אז נפוצה שמועה שההאזנה לכלי מובילים לשיגעון, ולכן פסקו מלנגן בכלי בהופעות ציבוריות. אני חושבת שאפשר היה להשתגע מדאגה לשלמות הכלי, או מכמות התיקונים שנדרש להם.  בקישור תוכלו לשמוע את הכלי.

מוזיאון כלי הנגינה בפוזנן – מידע נוסף

  • למידע נוסף בקרו באתר מוזיאון כלי הנגינה
  • משך הביקור : כשעה
  • מחיר: 12 זלוטי. בשבת הכניסה בחינם.
  • ילדים: מתאים בתיווך הורים . המוזיאון מאוד ויזאולי, אבל אי אפשר להצנסות בנגינה בכלים. את המוסיקה יוכלו לשמוע בטאבלטים, אך נדרשים הסברים מההורים.
  • לא לשכוח לבקש את הטאבלט בכניסה!

המוזיאון הלאומי בפוזנן – הצצה לאומנות הפולנית

אחד ממוזיאוני האומנות המענינים שהייתי בהם בעיקר בזכות אוסף אומנים פולנים שלא נחשפתי להם עד לביקורי בפולין.  המוזיאון מורכב משני אגפים הישן , שנבנה בתחילת המאה הקודמת והחדש – שנבנה בתחילת המאה הנוכחית.  המוזיאון כולל גלריות לאומנות עתיקה, אומנות ימי הביניים , אומנות מהרנסנס ועד ימינו ואומנות עכשווית. אומנם מרבית האוסף הוא של אומנים פולנים, אבל ישנה גם גלריה לאומנים אירופאים מחוץ לפולין.  בעת מלחמת העולם השניה אוסף המוזיאון נבזז על ידי הנאצים, והוחזר כמעט בשלמותו לאחר המלחמה.

המוזיאון הלאומי בפוזנן

במוזיאון הזה אני חווה חוויה מענגת של הכרות עם תמונות שלא נחשפתי אליהם מעולם, אבל שפתם מוכרת לי – שהרי לא מדובר כאן באומנות מיבשות אחרות, אלא באומנות אירופאית. אני חושבת על החינוך לאומנות שקיבלתי כילדה וכנערה במסגרת לימודי בית הספר – רובו היה מוכוון כלפי הקלאסיקה של האומנות של מערב אירופה. האומנים שפעלו בפולין ובשאר המדינות הקומוניסטיות נשארו מעבר למסך הברזל. מכיוון שאת האומנים אינני מכירה – אני מוותרת על קריאת שמותם ומבלה שעה ארוכה בעולם שכולו שפה ויזואלית.  אני בוחרת לי כמה תמונות, מצלמת אותן ואת שם הצייר ורושמת לפני שיעורי בית : לקרוא ולהכיר את האומנים.  מאוחר יותר אני נדהמת : האומנים הם אנשי אשכולות.

המוזיאון הלאומי – מידע שימושי

  • למידע נוסף על המוזיאון ושעות הפתיחה
  • משך הביקור: כשעתיים
  • מחיר :12 זלוטי. חינם בשבת. כלול בכרטיס פוזנן.
  • מתאים לביקור של משפחות
  • טיפ לביקור : מבעד לחלונות המוזיאון נשקף מראה קסום אל הטירה המשמשת כיום כמוזיאון לאומנות שימושית – שווה להציץ החוצה.

לא רק מוזיאונים בפוזנן – סיור גלריות מענינות

סצנת האומנות בפוזנן תוססת במיוחד, ויש בה מספר גלריות המציגות תערוכות מתחלפים, של אומנים פולנים ובינלאומיים בעלי שם. במסגרת שני הביקורים שלי בעיר , ביקרתי בשתי תערוכות מצויינות בשתי גלריות מרכזיות בעיר. מומלץ להתעדכן בגלריות המרוחקות יותר על תערוכות.

הגלריה שבקניון המבשלה ישנה

 קניון סטארי ברוואר מתהדר בתואר של הקניון היפה ביותר באירופה, ולא בכדי. בחצר הקניון ממוקם מבנה מלבנים אדומות של שלוש קומות וכולן מוקדשות לתערוכות מתחלפות. בזמן הביקור שלנו הציג בגלריה  אומן הטקסטיל והלבוש דניאל ליסמור את תערוכתו הנקראת בתרגום חופשי מפולנית"אני יצירת אומנות , ואתה? " בשלושה חללים גדולים מוצגים בובות חלונות ראוה הלבושות בתלבושות פרי דמיונו ועבודתו של ליסמור. האם אלה תלבושות לאופרה? עיצוב לסרט מדע בדיוני?  פנטסיה?

דניאל ליסטמור בפוזנן, גלריות בפוזנן

דניאל ליסמור, ילדי אנגליה, חי את חייו כיצירת אומנות על ידי לבישת בגדים אקסטרוגנטיים, שהוא מעצב בעצמו. הבגדים משלבים פריטים של מעצבים, עם בגדים יד שניה, תכשיטים, חפצים ממוחזרים ועוד. בעבודתו יש פירוק והרכבה מחדש של מושגים כגון יוקרה, מגדר, אתניות, פולקלור, וחדשנות.

הסתובבתי בתערוכה מרותקת לעיצוב ולמלבושים ובחנתי מקרוב את השילובים הדימיוניים והכמעט בלתי אפשריים, מנסה להבין איזה סדרה של אסוציאציות חיברה בין שלל החפצים והבדים שיצרו את התלבושות. בהשואה לתלבושות בתערוכה, בגדי המעצבים בקניון נראים חסרי דמיון ומשעממים. התערוכה עוררה בי רצון ללכת לשוק הפשפטים ולחנות הבדים הקרובה ולהתחיל להרכיב משהו יצירתי.

למידע נוסף אני ממליצה לצפות בסרטון מרתק דניאל מספר על עצמו ועל תהליך עבודתו.גם אם לא תגיעו לפוזנן בזמן לתערוכה המוכחית, שווה לבדוק בעת ביקורכם איזה תערוכה מוצגת ולעשות בה אתנחתא מהקנית.

הגלריה בקניון המבשלה הישנה – מידע נוסף

  • שהות: כחצי שעה
  • עלות : 10 זלוטי.
הגלריה בקניון סטארי בראור, גלריות בפוזנן

גלריה לאומנות-ארסנל

בלב הרינק, הכיכר המרכזית והצבעונית של העיר, יבמבנה מודרניסטי מבטון ממוקמת הגלריה לאומנות – ארסנל. הגלריה הוקמה ב1940 והיא אחת הגלריות החשובות בעיר . בגלריה מוצגות תערוכת מתחלפות של אומנות וצילום. בעת הביקור שלנו אשכול התערוכות בגלריה עסק בנושא הפער בין העולם כפי שמצטייר במדיה, בבורושרים ובזכרונות הנוסטלגיים שלנו – לעומת העולם במציאות. נקודה למחשבה כשמצטלמים לסלפי בפעם הבאה.

ארסנל – מידע שימושי

  • למידע נוסף על התערוכות בגלריה
  • משך הביקור – כחצי שעה
  • הכניסה בחינם
  • ילדים מתקבלים בברכה ,אך מכיוון שמדובר לעיתים קרובות בצילומי עירום כדאי לוודא שהתוכן אכן מתאים למשפחה

מוזיאונים בפוזנן ובפולין – המלצות נוספות

חופשת חורף היא הזדמנות טובה לביקור מוזיאונים בפוזנן – המגוון גדול, העלות נמוכה, וזו דרך נהדרת להתחמם מהקור וללמוד משהו חדש. כדאי לבדוק את שעות הפעילויות של המוזיאונים – לרובם יש יום עם פעילות מאוחרת.

בלשכת התיירות של פוזנן ניתן לרכוש את כרטיס פוזנן. הכרטיס נותן כניסה חינם או בהנחה גדולה במוזיאונים בעיר ובישובים הסמוכים במשך שלושה ימים. למוזיאונים רבים ישנו יום בו הכניסה בחינם – אז כדאי להשוות את כדאיות הכרטיס.

בכניסה לכל מוזיאון כדאי לברר האם יש מדריך קולי באנגלית לביקור במוזיאון. לא תמיד הצוות זוכר להציע.

הביקור במוזיאונים ובתערוכת מעורר בכם רעב? סצנת הקולנריה בפוזנן תוססת לא פחות מסצנת האומנות.

14 Comments

  1. אריק

    מוזיאון כלי הנגינה היה המפואר מכולם והמאכזב. מפואר כי אוסף שכזה באמת שלא רואים. מטץאכזב, הן כי הגברות בקופה לא טרחו להציע את האייפד עם האוזניות, התנהגות "ממש סובייטית", והן כי הליווי הקולי הוא די מינימלי, ועם קצת דימיון יכול היה להיות נהדר ולא רק "בסדר", או המינימום ההכרחי, אם תרצו. הם עוד לא למדו שמוזיאון אינו רק אוסף דומם וחצי משמים כי כמה כלים כבר אפשר לראות מבלי להבין… ואנחנו עוד היינו עם מלווה שמבין…

  2. ירדנה ששון

    הייתי בפוזנן ומאד אהבתי את העיר. פקחת את כיני ונתת לי סיבה מאד מששמעותית לביקור נוסף, יופי של מידע שמאוד מדבר אלי.
    אלפי תודות ינינה

  3. דנה

    אני מאוהבת בפוזנן והייתי בחלק מהמוזיאונים שסקרת, אגב אני מצאתי עניין רב בתערוכה של האניגמה והשער לפוזנן מבחינתי הוא השוס, פרט לארכיטקטורה המעניינת של המבנה ולמיקום הקסום שלו המוזאון מאוד מענין. הצלחת לחדש לי תודה רבה

  4. זיוה

    אני אוהבת מוזיאונים אבל מעולם לא עשיתי ממש חופשת מוזיאונים חוץ מאשר בפירנצה. זה נראה באמת עושר מאוד גדול בפוזנן. אחשוב על הכיוון. זה יכול להיות כיף.
    ובקשר לאמנים הפולנים האנונימיים – אני חושבת שזה לא רק מסך הברזל שהחביא אותם. יש הרבה פוליטיקה בתחום הזה, ואל מרכזי הכח הגדולים קשה לחדור. בעצם, כולם רוצים לקבל הכרה בארה"ב או להציג במוזיאון חשוב באמריקה הצפונית או באירופה המערבית. זה ככה ברוב תחומי היצירה וזה מה שיוצר את ההרגשה שמי שלא שם הוא אנונימי. אני חושבת שאנחנו פשוט צריכים להפסיק לחשוב ככה ולעשות איזה שינוי בסטייט אוף מיינד שלנו כי זו גישה שמקבעת את מעמדם של מרכזי הכח הקיימים וזה מן מעגל סגור כזה. גם בישראל יש חיי יצירה עשירים שלא באים לידי ביטוי מחוצה לה. כשהיינו בווילנה הלכתי למוזיאון האמנות החדיש שנבנה שם בתכנון דניאל ליבסקינד. התערוכה שהיתה שם הרשימה אותי מאוד וגם שם התפעלתי מהעושר ומהאיכות.

    1. yanina.zaslavsky

      אני מסכימה מאוד עם מה שאת אומרת. לכן אני נוהגת להציץ למוזיאונים כשאני מטיילת במזרח אירופה. בפולין שהיא מרכז אירופה יש עושר מפתיע. יש לא מעט אומנים פולנים שקיבלו הכרה בינלאומית אבל איכשהו אלינו לא הגיעו. לגבי חופשת מוזיאונים – החלום שלי 6 שבועות בבינג' מוזיאונים ארהב : שבועיים בוסטון , שבועיים ניו יורק, שבועיים וושינגטון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *