סוף העולם שמאלה – טיול בירוחם והסביבה

"ירוחם ? מה איבדת שם ?" היא התגובה הכמעט מתבקשת להצעה של טיול בירוחם. המחשבה עברה במוחי לא פעם בעודנו נוסעים בפאתי ירוחם בשעת בוקר מוקדמת ביום שישי ערב פסח. הכביש מוביל אותנו דרך איזור התעשיה השומם כשברקע המדבר- שערים נעולים, מבנים מחלידים, רחובות ריקים. לפתע מופיעים מעבר לפינה זוג מבוגר, צועדים לאיטם, מסכות קורונה שמוטים על סנטריהם. "ורק סווטה ואיגור יוצאים לטיול" אומר האיש. ואני חושבת שאם הייתי צריכה לעשות סרט על ירוחם, הייתי מתחילה אותו בדיוק בסצנה הסוריאליסטית הזו. מאוחר יותר, לאחר מספר שעות של טיול בירוחם אני עדיין מצטחקת בעודי חושבת על "סווטה ואיגור", אבל כבר מבינה שלירוחם יש הרבה מה להציע.

מתברר שירוחם אינה כל כך רחוקה מהמרכז, ואפילו מאפשרת לצאת ולחזור בו ביום. ביום טיול בירוחם הספקנו לא מעט :

• מיצג המעברה
• אמנות חוצות בירוחם
• טיול באגם ירוחם
• תצפית על מכתש ירוחם מהר אבנון
• טיול לעין ירקעם
• המלצות לאוכל

טיול בירוחם – רקע היסטורי על גלגולה של מעברה

בשנים הראשונות לקום המדינה הגיעו גלים גדולים של עליה לישראל. המעברה תל ירוחם הוקמה בשנת 1951כדי לשכן עולים מרומניה. בהמשך הגיעו אליה עולים ממרוקו, פרס והודו. כעבור שמונה שנים הוכרזה כמועצה מקומית.

בשנות השישים נפתח בה המפעל הראשון, ובהמשך נפתחו עוד. בחלק מהמפעלים הוקמו בתי ספר שתפקידם היה להכשיר עובדים למפעלים. מצד אחד – מבטיח עבודה, מצד שני – זוהי הסללה. כהוקמה ירוחם, היא היתה על "כביש הנפט" ציר תנועה עוד מהתקופה הבריטית. כביש הערבה וכביש באר שבע -מצפה רמון, שנסללו לקראת סוף שנות ה60 נתקו את ירוחם מהדרכים הראשיות.

"מיהו ירוחמי מצליח ?" משתף אותנו המדריך בבדיחה מקומי,ועונה "ירוחמי שעבר לאשקלון".  תנאי החיים הקשים, הריחוק הרב מכל מקום הביא להגירה שילית. במשך 70 שנות קיומה עברו בירוחם כ100 אלף איש. כיום ירוחם מונה כ10.5 אלף איש. 

בשנות ה70 מתחיל שינוי. המדינה נותנת לאנשים מענקים על מנת שיבואו לירוחם. מורים תוגמלו היטב אם עברו לירוחם. המועצה מחליטה להשקיע בחינוך. כאשר יש חינוך טוב, זה מושך אנשים מבחוץ. מבין האנשים שנולדו וגדלו כאן, הדור השני והשלישי, יש שמחליטים להשאר ולהשקיע במקום. מתפתחת מנהיגות מקומית. בסוף שנות ה70 מתחילים להגיע לכאן קבוצות מטעמים אידיאולוגיים של ישוב הארץ : קבוצת אקדמאים מארה"ב, קבוצות של דתיים לאומיים, גרעינים של בני עקיבא. האנשים האלה מביאים רעיונות חדשים ויוזמות רעננות.  כשמתמנה עמרם מצנע לראש הועדה הקרואה הוא מביא את הרעיון של להפוך את ירוחם למקום תיירותי. מוקם מלון אירוס המדבר, במשרדים לשעבר של חברת פוספטים, ומתחיל פיתוח של משאבים תיירותיים באזור. 

רעואל קסל, המדריך שלנו, עבר עם משפחתו לירוחם לפני 8 שנים. משפחתו חיפשה שקט, שלווה וקהילתיות. רעואל מדריך בירוחם ובסביבה, אישתו עובדת כמורה ומרפאה בעיסוק. הם אוהבים את ירוחם ואת איכות החיים שהיא מעניקה להם. רעואל שופע ידע וכריזמטי, מדבר הן אל המבוגרים והן אל הילדים, משלב אנקדוטות מחיי המקום ומוסיף צבע ועניין לטיול בירוחם. זוהי הזדמנות מצויינת להמליץ על סיור איתו בירוחם או בסביבתה. לפרטים 054-2024308

מיצג המעברה

מיצד המעברה הוא חלקו הראשון וכרגע היחיד של מוזיאון חוצות בירוחם שתפקידו לתעד את ההיסטוריה של המעברה והעיירה ירוחם. המיצג ממוקם על הגבעה שבה עמדו צריפי המעברה ומהדהד אותם. מוט ברזל הצבוע בצהוב ויוצר את קווי המתאר של צריף עם חלון ודלת פתוחה. בתוך המיצד תמונות, סיפורים ואנקדוטות מהחיים במעברה. ההשוואה הויזאולית בין מה שהיה אז למה שיש היום בירוחם – היא כמעט בלתי נמנעת. על שביל הגישה המוביל למיצג הורכב ציר זמן המספר את ההיסטוריה של העיר. המיצג אסטתי, מזמין ומרתק.

על נסיבות הקמתו והקווים המנחים בעיצובו אפשר לקרוא בבלוג של שרון עמבר אוצרת נודדת , שאצרה וצכננה את הפרויקט : מוזיאון חוצות-פרוייקט חדש , וצריף המעברה-סיכום. בבלוג ניתן גם לראות טקסטים ותמונות מתוך המיצג .תתחילו מהסיפור הראשון על ירוחם ותתקדמו.

ירוחם והחיים במעברה – מידע נוסף

• המלצה חמה על שני סרטים שמעבירים את הווי החיים במעברה במדבר. "סוף העולם שמאלה" של אבי נשר, המספר סיפורן של שתי נערות המתבגרות במעברה. "דימונה טוויסט" סרט דוקומנטרי המספר סיפורן של ארבע נשים מעדות שונות שגדלו וחיו בדימונה, ומספרים את סיפורה של העיר.
• סידרה תעודית וחומרים נוספים על המעברות באתר כאן.

אומנות חוצות בירוחם

פסל הזהות

כשנוסעים ברחוב הראשי של ירוחם, לכיוון האגם אי אפשר לפספס את פסל הזהות, יצירתו של הפסל והמשורר עזרא אוריון. הפסל מינימליסטי – שני עמודי בטון לבנים המתנשאים לגובה של 20 מטר, וביניהם פס של אור -אויר. מצידו האחד מובילות אל הפסל מדרגות – מצידו השני מגלשה, להנאת הילדים. הפסל הוקם בשנת 1990 כשבראש המועצה עמד ברוך אלמקייס, ולכן מכונה על ידי התושבים בחיבה : "המכנסיים של ברוך" מיקום הפסל הוא אינו מקרי. הוא ממוקם בנקודה שבה התחילה המערבה ירוחם. הגבעה עליה הוא עומד נקודת מפגש בין השיכונים לבין תחילת העמק שבו נמצא אגם ירוחם. ממנו אפשר לראות את הכביש המוביל לירוחם מתעקל ופנה שמאלה- סוף העולם שמאלה, פשוטו כמשמעו.

כיום סביב לפסל מדשאה , שיחים ופרחים, אבל כשהפסל הוקם מסביב היה רק חול, כפי שניתן לראות בתמונות פסל הזהות באתר של עזרא אוריון.

אמנות קיר בירוחם

במסגרת הטיול שלנו בירוחם גיליתי שתי עבודות אמנות קיר מענינות.

ציור קיר על בית "עתיד במדבר", מיזם קהילתי שמטרתו להעצים את הקהילה על הרב גוניות שלה. על ידי תיירות קהילתית, תיעוד קהילתי ושימור והעצמת מסורות תוך כדי פיתוח כלכלי. על קיר המבנה תלוי ציור קיר יפהפה וצבעוני שצוייר על ידי בני נוער מירוחם ומהכפר הבדואי השכן רח'מה. חציו השני של הציור נמצא בגן ילדים בכפר רח'מה.

פסיפסים על הקירות. על שני בלוקים משופצים ברחוב הרצל פינת ממש מול פסל הזהות  יצרו ביד אומן פסיפסי קיר מרהיבים: האחד – "ברוכים הבאים לירוחם" והשני של אירוס .

חוד קרנף

גבעה לבנה ועליה פסל של קרנף, שהשאירו חברי גרעין שנת שירות שנקראו הקרנפים. מהגבעה תצפית יפה על ירוחם, כביש הגישה והכפר הבדואי הסמוך.

לא רק אמנות חוצות יש בירוחם. בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת לה סצנת סדנאות ואומנות מענינת. נעה ברנס כותבת על כך בפוסט שלה מייד אין ירוחם. אני מתכוונת לחזור וליצור בעקבותיה.

טיול בירוחם – המלצות אוכל ולינה

יום שישי שלפני פסח אינו זמן טוב לבדוק את ההיצע הקולינרי של העיר, ובכל זאת לא נשארנו רעבים.

• עצירה קטנה לקפה ועוגיה מעשה בית עצרנו במוסקט המרכז המסחרי של העיר. בימי חול מבחר העוגות והאוכל רב יותר, ואפשר לקנות תבלינים. בכל מקרה תתקבלו בחיוך גדול.
• את ארוחת הצהריים שלנו אכלנו בחומוס אינתי. חומוסיה חדשה יחסית , אבל שוקקת לקוחות. המדריך שלנו המליץ על הכרובית – וצדק. אכלנו סלט, חומוס מסאבחה וחומוס גרגרים ואת הכברובית המפורסמת. הכל טעים וטרי.

המלצות נוספות על אוכל, מסלולי טיול בירוחם וחוות דעת על מלון אירוס במדבר אפשר לקרוא בפוסט של חברתי הבלוגרית מלי אברמוביץ.

אגם ירוחם ופארק ירוחם

אני מופתעת לקרוא שנקודת המפגש עם מדריך טיול בירוחם היא ה"מזח". איזה מזח יכול להיות באמצע המדבר? אני מופתעת לא פחות שהשילוט בכניסה לפארק ירוחם מצביע לכיוון המזח. הדרך לוקחת אותנו דרך פארק של אשלים אל אגם, המפתיע בצבעיו וביופיו. בין גבעות הלס הצהבהבות, אגם מים תכולים ירקרקים. לגדותיו של האגם צמחית מים עבה, במימיו שטיות אגמיות וברכיות, ולהקת דרורים מקיפה אותנו. המזח הוא משטח עץ עם ספסלים המאפשר תצפית אל האגם.

אגם ירוחם הוא אגם מלאכותי שנבנה בשנות ה50 בבקעת ירוחם במטרה לשמש כמאגר מים לקיבוצים רביבים ומשאבי שדה. הרשאונים שחשבו לבנות במקום הזה היוהבריטים. הם הסתובבו בנגב וחיפשו דרכים לאגור מים. מהנדס בריטי הציע לבנות סכר, כאן בבקעה הזו, הכלואה בין רכס חתירה ורכס ירוחם אבל הצעתו לא מומשה.

בשנות החמישים אחרי קום המדינה מחליטים השלטונות על פרוייקט בנית מאגרי מים במקומות שונים באחר. התוכנית היתה לבנות עשרות מאגרים בסוף נבנו תשעה מאגרים – אחד מהם הוא מאגר ירוחם. הסכר שעוצר את מי השיטפונות נבנה בערוץ נחל רביבים אליו מגיעים גם מי נחל ירוחם, המנקזים את מי הבקעה, ומי נחל שועלים, היורד מכיוון רכס חתירה.

הפועלים שבנו את הסכר הגיעו מהמעברה תל ירוחם. אם כי מימיו לא נועדו לירוחם – היא ממוקמת גבוה מהדי, ולמעשה לא תוכנן להפוך אותה לעיר. מי הסכר נועדו להשקות את שדותיהם של רביבים ומשאבי שדה ולשם כך נבנה צינור אליהם. עם תום הבניה  התברר שאמנם הסכר מתמלא מים בחורף אבל מתרוקן מהר עקב חלחול ואידוי. נסיונות חוזרים ונשנים של איטום האגם לא הועילו. האגם מתיבש לקראת הקיץ . הזרמת המים מהאגם אל הקיבוצים נמשכה באופן לא סדיר עד 1981 . בשנות ה90 זוהמו מי האגם עקב גלישה מבריכות הביוב של ירוחם. לפני כשעשר שנים הוקם מקום לטיהור מי שופכין ובעית הצפת האגם במי ביוב  נפתרה.

כיום המים שבו הם מים מושבים ומי שטפונות. האגם נוקשה ושוקם, ניטע סביבו יער, וטיילת נאה מקיפה אותו. יש במקום מסתור לתצפית על ציפורים ופינות חמד לישיבה ולפיקניקים. עירית ירוחם מרחיבה את הטיילת כך שתגיע עד לקצה הסכר, ובעתיר מתוכנן במקום בית מלון ומתחם גלאמפינג (קמפינג יוקרתי).

האגם היה הפתעת הביקור בירוחם. לא ציפיתי לראות כל כך הרבה ציפורים וכל כך הרבה התרחשות. אנפות אפורות נוחתות וממריאות. להקות של דרורים וסנוניות נחות בין קני הסוף. ואפילו תן אחד שנגיע לגדה, עמד לרגע והתבונן בציפורי המים, חשב מה שחשב והלך לדרכו.

אגם ירוחם – מידע שימושי

• מה עושים ? כדאי להחנות סמוך למזח ולצאת לטיול לאורך האגם. יש שפע פינות לפיקניק ליד המים. אל תפספסו את מסתור הציפורים. אפשר להמשיך עם השביל עד לסכר. יש שבילי הליכה ואופניים.
• איך מגיעים? בוייז : אגם ירוחם.

תצפית מהר אבנון

תצפית הר אבנון היא מקום טוב להתחיל טיול בירוחם. כולם ממליצים להגיע למקום לפות בזריחה אבל גם ככה אנחנו מתקשים  בשעה 6 ביום הראשון לשעון הקיץ לקום בביתנו , מרחק שעתיים נסיעה משם. אנחנו מגיעים בשעות הבוקר המוקדמות וכל המכתש נפרש לפנינו. זווית השמש מפריעה לצפות לכיוון מזרח – אבל אולי עדיף כך : שם נמצא מפעל חציבת פוספסטים.  לכיוון מערב הראות טובה, ומכתש ירוחם נפרש לפנינו.

אורכו של המכתש 14 ק"מ ורוחבו 6 ק"מ. עומקו המרבי הוא 410 מטרים. הנחל המנקז אותו הוא נחל חתירה. גבולות המכתש הם רכס הרי חתירה במערב ורכס הר כרבולת במזרח ובדרום.  הר אבנון , המתנשא לגובה של כ650 מטר ,ממנו אנחנו מתבוננים על המכתש  נמצא מצפון מערב . במרכז המכתש מתנשאים הרי מטמור, המגיעים לשיא גובה של כ500 מטרים – מכאן הם נראים קטנים.

היווצרות מכתשי הנגב היא תופעה גיאולוגית יחודית בעולם, הקיימת רך באיזור הנגב וסיני. לכן גם באנגלית משתמשים במילה makhtesh. נדרשים תנאים מיוחדים כדי שיווצר מכתש  : קמר אסימטרי בקרקע, שכבות סלע שונות במידת קשיותן  חתירת נחל הסוחף את תוכנו של המכתש ואקלים מדברי ויבש השומר על קירות המכתש מפני בליה.

סיפור מכתשי הנגב התחיל לפני 90 מליון שנה כשאיזור הנגב היה קרקעיתו של ים תטיס. כוחות חזקים החלו לפעול באיזור ובמשך כ40 מליון שנה קימטו את הנגב ויצרו את חמשת קימורי הנגב, וביניהם קמר חתירה. קמור הוא רכס הנוצר מקימוט הקרקע. לפני כ 30 מליון שנה נסוג הים וקרקע הנגב נחשפה לתהליכי בליה. תחילה נשחקו ראשי הקמרים והשכבות העליונות העשויות סלעי גיר קשים נשחקו. משנחשפה אבן החול הרכה שבתוך הקמר , היא החלה להשחק מהר ונסחפה החוצה על ידי נחל חתירה. הסרת שכבת אבני החול מוטטה את שכבות הגיר הקשות, הרחיבה את המכתש ויצרה את קירות המכתש האנכיים.

כביש העפר המוביל אל התצפית עובר ליד קירות מבנים הרוסים. בבית גילינו את פשרם.  זהו מחנה מחפשי נפשט עירקי.  מתברר שב-1941 קיבלה חברת הנפט העיראקית זיכיון משלטונות המנדט  הבריטי לערוך סקר לגילוי נפט במכתש הגדול.בדיקות גאולוגיות הראו כי ברכס חתירה יש סיכוי להימצאות נפט והסברה הייתה כי במכתש קרובים מרבצי הנפט אל פני השטח. בשנת 1941 נסלל "כביש הנפט מצומת הנגב אל נחל חתירה ונבנה מחנה העובדים על הר אבנון. נפט לא נמצא  ולקראת מלחמת ניטש המחנה. בשנות ה-50 הרס צה"ל את המחנה מחשש שיהווה מסתור למסתנני הפדאיון.

תצפית הר אבנון – מידע שימושי

• מה במקום ? תצפית על המכתש, מדרגות נוחות לישיבה ורחבה.  מסלול תלול מאוד מוביל אל הר האבנון. אנחנו ויתרנו פאת הרוח.
• הגעה? בוייז – הר אבנון. כביש עפר בתחילתו תלול מאוד יוצא מכביש 255 . הכביש עביר לכל סוכי הרכב, אבל צר ומחותחך בתחילתו. סעו בכביש עד לחניה. ממנה תראו מסלול מסומן בשחור עד לתצפית.
• שימו לב כביש 255 בקטעים מסויימים מאוד צר ומפתול – סעו בזהירות יתרה.
• המלצות נוספות לתצפיות בירוחם כתבה מיכל הולצברג בבלוג שלה לדרך.

עין ירקעם

עין ירקעם, גבים ונביעה בנחל חתירה, הממוקם בצידו המזרחי של המכתש הוא נווה מדבר של ממש . זהו מעיין עונתי הנובע בעיקר בחורף בחלק העליון של נחל חתירה. בחורף עולה מפלס מי התהום אל מעל פני הקרקע והמעיין נובע.  מוצף גם האפיק במי גשם ושיטפונות הממלאים גב גדול לעומק של עד 5 מטרים. לקראת סוף הקיץ נשארים מים מעטים רק בחלקו התחתון של הגב וחלקו העליון מתייבש. מי התהום של המעיין נותרים יחסית גבוהים ובעלי החיים מהאזור מצליחים להגיע אליהם עם מעט חפירה בחול. זהו מקור מים חשוב לבעלי חיים במדבר.

שרידי מצד נבטי ומדרגות עתיקות חצובות בסלע המובילות אל הגבים מעידים על כך ששימש גם את בני האדם. המדרגות נחצבו כדי שגמלים יוכלו להגיע אל נקודות הנביעה ואל הגב הגדול. כדאי להשתמש בהם כדי להגיע אל הגבים בזהירות.

עין ירקעם – מידע שימושי

• איך מגיעים ? עין ירקעם בוייז.  חנית רכבים זמוכה לכביש 225, כ 700 מטר מצומת רותם. מהחניה הולכים לאורך הסימון הירוק  במלול נוח באפיק רחב של נחל, עד לפגישתו עם המסלול האדום. המסלול האדום מוריד אותנו בבטחה לאורך המדרגות עד למים. מרחק ההליכה הכולל כ500 מטר לכיוון.
• מה יש במקום ? ברכות בעומקים שונים.
• מתי כדאי להגיע ? כמה שיותר מוקדם בבוקר. כשאנחנוה גענו בשעה 15:00 המקום המה מטיילים. אין להשאר במקום לאחר השקיעה – גם מסוכן, וגם זהו הזמן של בעלי החיים לשתות מים במדבר.

לא רק טיול בירוחם – המלצות נוספות לטיולים מדבריים

• טיול פוטגני במיוחד באיזור ים המלח
• ארבעה מסלולים באיזור מצדה – נחל דרגה, עליה למצדה בשביל הנחש, חוורי מצדה ומסלול בואדי קלט.
• גיחה משפחתית בת יומיים מלאת כל טוב לאילת
• ערד טיולים סביב לה : חופשה משפחתית בערד, נחל קינה.
• איך עושים חקלאות במדבר ? ביקור בחצרים.