לונדון,הגיק ואני – חוויות מטיול עם מתבגר

"אמא, אולי פעם אחת תשימי בצד את סנדלי השורש ואת מכנסי הטרקים ונטייל כמו אנשים אמידים ? " כך במשפט אחד מסכם הגיק את התהום הפרושה בין שתי השקפות העולם – שלו ושלי. כשאני מטיילת, לא אכפת לי היכן אני ישנה ומה אני אוכלת, כל עוד אני רואה דברים מענינים. ואילו הוא לא רואה שום סיבה להחליף את נוחות חדרו וזמינות מחשבו לטובת שום אתר שבעולם, והוא מכריז על כך בריש גליי. לונדון העמידה בפנינו אתגר: לטייל כאנשים אמידים מבלי להתרושש, לטייל בתנאים שלו, אבל כך שגם אני אהנה, ולחזור מרוצים ועם טעם של עוד הביתה.  האם עמדנו באתגר? מה קורה שמשאירים תכנון טיול בידיו של הגיק ? כל זאת ועוד  בסיכום ארבעת ימי הטיול שלנו בלונדון.

אז איך מטיילים אנשים אמידים ? לגיק זה ברור –  לא טסים בלאו קוסט, לא ישנים באכסניות ואוכלים רק במסעדות. זה אומנם נשמע כמו מתכון בטוח להתרוששות בלונדון היקרה, אבל מתברר שעם קצת גמישות מחשבתית הדבר אפשרי.

לונדון עם מתבגרים – הפרטים הטכניים

טיסה

נכון למועד הזמנת הכרטיסים, כארבעה חודשים לפני הטיסה, הופתעתי לגלות שבריטיש איירוויז מציעה את הדיל המשתלם ביותר. בהשוואה שלנו לקחנו בחשבון שעות הטיסה, מחיר הטיסה, ועלות ההגעה משדה התעופה. הדיל שכלל טיסה ומלון במרכז לונדון התגלה כיקר אך במעט מעלות טיסה בחברת לאו קוסט ומלון בהזמנה נפרדת, אבל שעות הטיסה היו נוחות לנו יותר.

"אני שונא לאו קוסט " מסכם הגיק את הרגשתו  " אני מרגיש, שצריך לשלם על האויר שאני נושם! " . לאחר רצף של טיסות לאו קוסט הטיסה בחברה רגילה פתאום כל כך מפנקת. הצוות היה אדיב וזמין. האוכל היה טעים. במשך כל הטיסה הצוות עבר והציע שתיה לנוסעים. אבל מעבר לכל הפינוקים ירד החשש מעל כתפינו הפחד מפני הקנס הצפוי לנו  אם שכחנו דבר מה : מים/ אוכל/ לשלם על מזוודה/להדפיס בורדינג קארד.

מלון בדפורד

המיקום של מלון בדפורד מצויין: בקרבת רכבת תחתית (תחנת ראסל סקוור ), באיזור מרכזי בלונדון ובמרחק 5 דקות הליכה מהבריטיש מיוזיאום. זוהי שכונה נעימה מאוד שיש בה הרבה מלונות, בתי קפה, מאכליות, גינות ציבוריות ובתי מגורים לונדינים טיפוסים.

קבלנו חדר עם שתי מיטות נפרדות בקומה השלישית הצופה אל הרחוב. דקות ארוכות בתחילתו של יום ובסופו בילינו עומדים מול החלון, מתבוננים בתנועה ברחוב: מוניות שחורות, אוטובוסי קומותיים אדומים ואנשים עם מטריות.

החדר נעים, מואר ומאוורר. השירותים מופרדים מהאמבטיה שזה נוח מאוד, במיוחד כשמטיילים עם מתבגר. המיטות נוחות והגיק אפילו טען שהוא ישן טוב יותר מאשר בבית. בחדר יש כספת גדולה שנכנס לתוכה מחשב נייד .

הצוות במלון ובחדר האוכל שירותי מאוד. בקבלה שמחו לעזור לנו עם מספרי אוטובוס ומיקומם ליעדים שרצינו ושמחו לאחסן את המזוודות והתיקים שלנו לאחר הצ'ק אאוט (בעלות זניחה של 50 פני) . בשרות החדרים ניתן לבקש גם מתאם לתקע אנגלי (תמורת פקדון של 5 פאונד שמוחזר בסוף השימוש )

ארוחת בוקר

אני מרימה את המכסה מעל המגש במזנון ארוחת הבוקר. אני מגלה בפנים פרוסות דקות של בצק שחור מנוקד בכתמים לבנים הנראים כאורז.

"סליחה אדוני, מה זה המאכל הזה ? " אני שואלת את המלצר.

"זה פודינג-שחור " מסביר האיש.

"האם זה מתוק או מלוח ? " אני מקשה.

"אין לי מושג, מעולם לא טעמתי את זה" מתנצל האיש.

לבקשת הגיק בחרנו בארוחת בוקר אנגלית מלאה בחדר האוכל. המזנון כלל בייקון מטוגן, נקניקיות , ביצים מקושקשות, ביצי עין, עגבניות מבושלות , פטריות מאודות, שעועית אפויה , והאש-ברונז. במחלקת האוכל הקר מצאנו גבינות, נקניקים, יוגורט, תפוזים ואשכוליות חתוכים וקלופים ושזיפים  מיובשים (ברור, שהרי איך אפשר לעכל את כל האוכל הזה) וכמובן טוסטים עשויים בצד אחד. על הפודינג השחור – ויתרנו.

במשך ארבעת הבקרים עקבתי בעניין אחרי התנהלות חדר האוכל היעילה במיוחד. פינוי השולחנות והעריכה מחדש, כולל החלפת מפה אם נדרש היתה מהירה ויעילה . אורחי המלון שנזקקו לעזרה קיבלו אותה באדיבות ובחיוך. הצוות עשה כל שביכולתו למנוע השתרכות תור בכניסה לחדר האוכל, כולל בקשה מנומסת מאנשים שמאריכים בקריאה בעיתון בתום האוכל, לקחת כוס קפה נוספת ולהתרווח בלאונג'.

בסביבת המלון יש אפשרויות רבות לארוחת בוקר בבתי קפה, שדגמנו לארוחות קלות. החביבים שבהם הם קפה נרו , ורשת PRET-A-MANGER שמציעה כריכים, מרקים, עוגות, יוגורטים וסלטים.

תקשורת

בשדה התעופה נרכש סים בעלות של 25 פאונד ל10 ג'יגה . זו החבילה הזולה ביותר שהיתה בחנות. נשמע יקר? גם לי. אני בטוחה שיש אפשרויות משתלמות יותר, אבל אנשים אמידים לא נותנים לכמה פאונדים לקלקל להם את התוכניות, נכון ?

התניידות בעיר

הגיק היה בטוח שהדרך הטובה להתניידות בעיר היא במונית, אבל כשבדק עלוית הבין שהן נופלות בחזקת "אנשים עשירים" ולא אמידים. השתמשנו בכרטיס אויסטר כדי לנסוע בתחבורה ציבורית: רכבת תחתית, רכבת לפרברי לונדון ואוטובוסים.

בסופו של דבר ההתניידות המהירה והזולה בעיר היא בכוחות הרגליים. זולה -ברור. מהירה – מכיוון שבשעות השיא איזורים רבים בלונדון פקוקים, כך שנסיעה באוטובוס או במונית לוקחת זמן רב. נסיעה במטרו  תהיה מהירה רק אם יש קו ישיר. אם משקללים את זמן ההגעה לרכבת התחתית וזמן ההחלפה -לפעמים יוצא כמו ללכת ברגל.

מזג האויר

אי אפשר לדבר על לונדון מבלי להזכיר את מזג האויר נכון? שעות האור הן מעטות מאוד בדצמבר. הזריחה היא לקראת השעה 8 והשקיעה קצת אחרי 3 . מזג האויר היה בעיקר אפרורי עם טפטוף קל מרבית זמן שהותינו. הטמפרטורות במשך היום היו 10-12 מעלות, חם יחסית לעונה. ביום שבו התבהרו השמים הכה בנו בקור במלוא כוחו : הטמפרטורות צנחו, והיה ממש קר במיוחד במקומות פתוחים. המלצתינו בעניני לבוש היא לקחת מעיל מחמם עמיד בפני גשם , כובע וצעיף. קחו בחשבון שפליז אינו מחמם כאשר יש רוח, אז נדרשת שכבת הגנה נוספת. ולא לשכוח מטריה, כן ?

לונדון עם מתבגרים – אטרקציות ונקודות עניין

הגיק הופקד על תכנון נקודות העניין. אני שמרתי לעצמי את זכות הווטו אבל לשמחתי התוכנית שהציע הגיק לקחה בחשבון גם את תחומי העניין שלי. מכיוון שהטיול הוא ב"דרכו שלו" הוא נדרש לבדוק עלויות, שעות פתיחה, דרכי הגעה, ולהכין תוכנית הגיונית מבחינת זמן ומקום. תוך כדי טיול הוא גם נדרש לבצע את כל הבירורים, השאלות, הבקשות, צ'ק אין ואפילו פעם או פעמיים לפנק את אימו בהבאת קפה. בלונדון נהג כג'נטלמן -לא כן ?

כך נראתה התוכנית שהוא סיפק

והנה המפה שהוא הכין

רגע לפני שאנחנו קופצים לתיאור האטרקציות וההתרשמות שלנו מהן, הנה מספר תובנות

• כדאי להזמין כרטיסים מראש באינטרנט. בדרך כלל תהיה הנחה על עלות הכרטיס. שעת ההגעה לאתר ניתנת לשינוי אפילו בו ביום. ל
• כדאי לשלוח מייל לאטרקציות כדי לברר מהי השעה המומלצת להגיע מבחינת עומס במיוחד בחודשי הקיץ וטרום חג מולד. ישנן שעות, שהתורים מאוד ארוכים, ובמוזיאונים קשה לגשת למוצגים המענינים ולהתרכז בהם.
• כדאי לשתף את המתבגר בתכנון האטרקציות. לפעמים הבחירות שלו יפתיעו. אבל כדאי לשמור לנו ,ההורים, את זכות הוטו.
• השארנו יום אחד שלא היה מתוכנן וטוב שכך. העברנו אליו אטרקציה מיום עמוס, והכנסנו ליום הזה כמה המלצות שקיבלנו ממקומיים.
• בודאי שמתם לב שאין כאן אתרים שהם בחזקת אתרי חובה: גשר המצודה (טאור ברידג'), ארמון באקינגהם, הטאוור , סנט פול. ובעצם – מי מחליט מהם אתרי חובה ?

חדרי המלחמה של צרצ'יל

חדרי המלחמה שמשו את וינסטון צ'רצ'יל וקבינט הממשלה לניהול המדינה והמערכה הצבאית בעת מלחמת העולם השניה.  במקור אלה היו מחסנים תת קרקעיים של חנות, והם נבחרו לשמש כמפקדה בזכות מיקומם הקרוב לפרלמנט ולמשכן ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10. מספרים שבעת ביקורו של צ'רציל לאחר בחירתו  לראש ממשלה הוא הכריז " מחדר זה אני אנהל את המלחמה " אבל בפועל הוא שנא את השהות במקום והשתדל להשאר מעל פני האדמה ולטפח תדמית של מנהיג חסר פחד. המקום היה בשימוש בעיקר בשתי תקופות ההפגזות הכבדות על לונדון : הבליץ והפגזות טילי הV.

הסיור מאפשר הצצה אל החיים בזמן המלחמה במפקדה לצד צ'רצ'יל, שהיה אדם בכלל לא פשוט. במשך הסיור מבקרים בחדר המפקדה השונים, מציצים אל חדרי המגורים הצנועים, עוברים במסדרונות הצרים, ואפילו מתרשמים מהמטבח בו הטבחית של צ'רצ'יל עשתה קסמים ממצרכי צנע. החדרים מרוהטים בדיוק כפי שהיו אז, בעת המלחמה. תשומת לב לפרטים הקטנים ושימוש בבובות דמויות אדם להמחשה גורמים לנו להרגיש כאילו נסענו בזמן.

מספר אנקדוטות שלמדנו במסגרת הסיור:

• וינסטון צ'ר'ציל שנא רעש, אפילו תקתוקי מכונת הכתיבה של המזכירות היו מרגיזות אותו. כדי לענות על הצורך שלו בשקט תוכננו ויוצרו ארבע מכונות כתיבה רמינגטון שקטות במיוחד.
• עובדי המקום שהו תקופות כל כך ממושכות מתחת לאדמה עד שכדי למנוע מחסור בויטמין שמקורו בשמש, הם נזקקו לטיפול במנורות שיזוף.
• לא היה פשוט להיות אישה במרתפים. הן נאלצו לעלות לשירותים מוקדם בבוקר עטופות בחלוקים מעל בגדי השינה כדי להספיק ולהתלבש לפני שקמו הגברים.
• החדר השמור והחשוב היותר היה חדר המפות. בכל יום בעזרת סיכות וחוטים צבעוניים סימנו התקדמות הכוחות והשיירות בים וביבשה באירופה.

מידע שימושי – אתר חדרי המלחמה

למי מתאים?  לכולם. הסיור במקום הוא עצמאי. כדאי לבקש את המדריך הקולי בעברית ולהשתמש בו. ההסברים מענינים מאוד ומוסיפים לחוויה.

כמה זמן? הסיור בחדרי המלחמה תוך כדי האזנה למדריך הקולי לוקח כשעה. הביקור בחדרי המוזיאון המוקדשים לצ'רצי'יל לוקחים לפחות כשעה נוספת.

ביקור בדנג'ן של לונדון

אטרקציה תיירותית לחלוטין, שכוללת הפחדות, טלטלות, שחקנים ותפאורה משוקעת שהפתיעה לטובה. גירסה מושקעת ומשודרגת למתקני "רכבת השדים " למיניהם.  הסיור לוקח את המבקרים דרך מאורעות אפלים בהיסטוריה של לונדון. בכל תחנה  ישנה תפאורה מושקעת מאוד, שחקנים מוצלחים למדי, וטקסט עם הרבה הומור. ידע קודם אינו נדרש אבל בהחלט מועיל. המאורעות המוזכרים הם השריפה הגדולה של לונדון, מרתפי העינויים בטאוור, נסיון פיצוץ הפרלמנט, ג'ק המרטש, גברת שאפתה פשטידות בשר במילוי של בני אדם וביקור בבית משפט. בין לבין ישנו שייט ומתקני טלטולים.

מידע שימושי – אתר לונדון דנג'ן

למי מתאם ? יש מגבלה רישמית של גיל וגובה ,אבל לא הייתי לוקחת למקום ילד שאינו דובר אנגלית. חלק גדול מהחוויה כרוך בהבנת הסיפורים והבדיחות.

כמה זמן ? הסיור הוא  סיור מודרך בעל משך קבוע של כשעה עד שעה וחצי.

אפשר לקנות כרטיסים באינטרנט כחלק ממבצע הכולל מספר אטרקציות.

מיוזיקל – פאנטום האופרה

הגיק חובב מחזות זמר. המחזמר האהוב עליו הוא עלובי החיים, והא מוכן לראות אותו שוב ושוב, לא חשוב באיזו שפה. לצערו אני ראיתי את המחמר גם בעברית וגם באנגלית (זה סיפור בפני עצמו איך צפיתי בחינם במחזמר באוסטין טקסס). מבין כל האפשרויות שעמדו בפנינו בחרנו בפאנטום האופרה. שנינו מכירים את הסיפור. בצעירותו חרשתי על הקלטת של השירים.

למי מתאים ? אומנם ההפקה מאוד ויזואלית, אבל נדרשת הבנה של אנגלית להבנת הדיאלוגים ולהבנת השירים.

כמה זמן ? שעתיים וחצי נטו, עם הפסקה באמצע.

מחיר ? מחיר הכרטיסים למחזה בין 20 פאונד במקום בו הראות חלקית לבין מאתיים פאונד ויותר בקרבת הבמה. הלכנו על מקום טוב באמצע. כרטיסים בהנחת אמצע שבוע עלו 50 פאונד, באיזור המכונה STALLS. שימו לב – ישנם מקומות המוסמנים כ"ראיה חלקית" בלבד. אני ממליצה לא לקנות כרטיסים אלה כיוון שהם לעיתים קרובות מאחורי עמוד.

חווית הארי פוטר

בעת תכנון הטיול זו היתה האטרקציה שהגיק הכי ציפה לה. בהתחשב בכך שהוא גם חובב קולנוע וגם חובב הארי פוטר – הביקור במקום סקרן אותו מאוד. בנימה צינית משהו אני יכולה לומר שזוהי דוגמה ומופת ליצירתיות איך לעשות כסף מאלטע-זאכן. כלומר איך להפוך מחסן תפאורות שאין בהן צורך לאטרקציה ועוד להרויח מכך בגדול. המקום הוא מלכודת תיירים.

האתר כולל שני האנגרים ענקיים שבהם סדורים סטים שנלקחו מהסרטים של הארי פוטר. תפאורות, תלבושות, אביזרים וחפצים שונים. בחצר ממוקמים תפאורות נוספות, שהיו גדולות מכדי להכנס לאולמות.

הסיור במקום כולל ביקור בין הסטים השונים. ליד סטים רבים ישנם סירטוני וידאו באנגלית המסבירים על תהליכי היצירה, אבל עקב  כמות האנשים הרבה, הרעש הרב בהאנגרים (איפה מהנדסי הסאונד?) קשה מאוד להתרכז לשמוע. מכשיר האודיו שניתן לקחת בתשלום נוסף אינו מוסיף מידע. אני משוטטת מעט בין המוצגים השונים, צופה קצת בסרטים, ובעיקר מקבלת את התחושה שהכל בנוי כאן כדי לנתב אותי אל חנות המזכרות הקרובה. העקרון הוא פשוט : " איזה מגניב ,  זה ה<השלם את החסר > שראיתי בסרט " והוא ממצה את עצמו די מהר.  הגיק כמובן נהנה הרבה יותר, אבל גם הוא הודה שבעצם לא למד שום דבר חדש ומספיק במקום הזה ביקור חד פעמי.

ובכל זאת כמה דברים מרשימים ראינו שם :

• האיזור המוקדש לשרטוטים ולתכנון הסטים ובעיקר הוגוורטס : קיר שלם ועליו הדפסי השרטוטים ששמשו ליצור הסטים , ציורים ששימשו להשראה, ומודלים מוקטנים מקרטון. גם התצוגה המכילה את כל הספרים, המכתבים, והשלטים שהתמשו בהם בהוגוורטס.
• תחנת הרכבת עם הרכבת להוגוורטס והרציף 9 ושלושת רבעים
• מודל ענקי של הוגוורטס, שלדברי הגיק שימש גם לצילומים.
• חדר האוכל של הוגוורטס.

מידע שימושי  –  באתר האינטרנט

למי מתאים? לחובבי הארי פוטר מושבעים בלבד, כאלה שקראו את כל הספרים וראו את כל הסרטים.

כמה זמן?  כדאי לקחת בחשבון כשעה להגעה והתארגנות הכוללת החלפת כרטיסים. אנחנו נסענו ברכבת מתחנת יוסטון, ועלינו על שאטל מיוחד שלוקח מתחנת הרכבת לאולפנים.  יש מספר רכבות בשעה והשאטל מתמלא ונוסע.  עלות הנסיעה ברכבת 5.5 פאונד לכיוון אם משלמים באויסטר, והשאטל 2.5 פאונד הלוך וחזור. לפרטים על ההגעה. בעת רכישת הכרטיס קובעים את שעת הכניסה. אפשר להשאר כמה שרוצים. אנחנו מיצינו את המקום תוך כשעתיים.

ואיך אפשר בלי בירצפת? במקום ישנם מספר בתי קפה וקפטריות במחירים סבירים ואוכל טעים למדי (אכלנו נקניקיה, המבורגר וצ'יפס לצהרים). גולת הכותרת היא כמובן הבירצפת. ישנם רק ארבעה מקומות בעולם בהם אפשר לשתות בירצפת. זהו משקה הנראה כמו בירה, אבל טעמו קרמל והוא מוגז. טעים למדי אבל גימיק וככזה יקר.

מאדאם טוסו

כשהגיק בחר לבקר במקום, הופתעתי שהוא בכלל קיים ומהווה אטרקציה. בעולם שבו הסלבריטיז מציפים אותנו בכל מדיה אפשרית – איזה ערך יש לבובות שעוה בטכנולוגיה מיושנת? מסתבר שזה גן עדן לחובבי סלפי: סלפי עם צ'רלי צפלין, סלפי עם אמה ווטסון ואפילו סלפי עם דארת' ויידר וטראמפ. בעידן הפייקניוז מי יגיד שזה לא אמיתי? תורים ארוכים משתרכים לפני הדמויות הפופולריות במיוחד, ובתוספת תשלום ניתן לקבל תמונה ממותגת מהמקום. הגיק נהנה ויוצר לו אלבום סלבריטאים הכולל גם המראה בחללית.

מאז הביקור שלי כילדה במקום הוא שודרג והביקור כולל גם צפיה בסרט "4-מימדי", נסיעה ברכבת שעשועים שקרונותיה הן מוניות לונדוניות שחורות דרך אירועים בהיסטוריה של לונדון, וכמובן הסלבריטים של אז התחלפו. רק המלכה אליזבת' נשארה במלוכתה. בחיים כמו במוזיאון השעוה. חדר קטן מוקדש להסטוריה של המוזיאון, לתהליך הכנת הבובות ולמאדאם טוסו עצמה . כמובן שמוצג פסל שעווה שלה. אם הייתי פוגשת בה ברחוב, הייתי בטוחה שהיא גברת לונדונית שמרנית ונרגנת, ולא יזמית בעלת מעוף והשראה!

מידע שימושי – באתר מאדאם טוסו. פירוט מצויין על הביקור בעברית אפשר למצוא באתר הכל על חו"ל.

למי מתאים? לכולם. לפני חדרים שבהם יש דברים מפחידים שלטי אזהרה.

זמן? כשעה עד שעה וחצי.

לונדון עם מתבגרים – רעיונות נוספים

לשמחתי הרבה הגיק הכניס בתוכנית את המוזיאון הבריטי ואת טייט מודרן. הביקור היה מוצלח, אבל את סיפורי ההחוויות אני שומרת לפוסט הבא. גם נושא האוכל ראוי להתיחסות מיוחדת בטיול עם מתבגרים. כיוון שאחד משיאי הטיול היתה מסעדה שהגיק פינטז עליה זמן רב, הוא ביקש להקצות למסעדות פוסט נפרד.

חן סיון בעלת הבלוג "יהלומים" מספרת על הטיול שלה עם היורש בלונדון.

איריס סביניק קרסו ובתה טיילו בלונדון, בעיקר בעקבות הארי פוטר. ממליצה לקרוא גם על החוויות שלהן.

רבקה קופלר בעלת הבלוג אוספת אוצרות ממליצה לצאת לחפש אוצרות בפארקים בלונדון בעזרת ניווט.

מיכל בן ארי מנור, אנגלופילית ידועה, מציעה מבחר המלצות על לונדון עם ילדים.

הכל על חו"ל מידע ואטרקציות ללונדון עם ילדים.

אורלי אופק, בעלת הבלוג חלומות באופק, ליקטה 10 המלצות משתי חופשות החנוכריסטמאס שלה עם הבנות.

עדי וייץ מהבלוג מטיילים בכיפה סוקרת אטרקציות נוספות בפוסט לונדון למתקדמים.