טיול טבע באסטוניה – יערות, איים ואגמים

לאחר שלושה ימים אינטנסיביים בהם אנו מבלים בטאלין עם הילדים, מגיע תורו של טיול טבע באסטוניה. אנחנו יוצאים לחמישה ימים של נופש פעיל. צמד המילים האלה נפש פעיל אולי נשמע אוקסימורון, אבל טרין המדריכה המגניבה שלנו תכננה לנו טיול במינון מדוייק של מנוחה ופעילות.  אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו להרפתקאות באיים ובביצות, לצפיה בציפורים ובכבשים, לרכיבה על אופניים, שיט ואיסוף גרגרי יער.

תכנית הטיול לפי ימים

יום 1 – שיט במעבורת אל האי היומאה וטיול אופניים

יום 2 – שייט קייקים בים הבלטי

יום 3 – טיולי הליכה  באי ושיט במעבורת בחזרה ליבשת

יום 4  – שיט בקאנו בפארק סומה

יום 5 – טיול בביצה – לא מה שחשבתם

שיט במעבורת אל האי היומאה וטיול אופניים

טיול חוויתי שכזה דורש ציוד מיוחד. אנחנו נוסעים למחסן של חברת התיירות המקומית כדי לקחת ציוד. על נגרר מועמסים קייאקים, לתא המטען מוכנסים ארגזים עם מעילי גשם, מגפיים ומיכלים אטומים למים. את האסטונים גשם ובוץ לא ירתיעו מפעילות גופנית. המחסן ממוקם במפעל ישן של קוקה קולה. מבין שלוש הבלטיות אסטוניה היא המצליחה יותר מבחינה כלכלית, עד כדי כך ששכר העבודה בה עולה על השכר בליטא או פולין. עמוסים בכל טוב אנחנו עוזבים את העיר וממשיכים לכיוון נמל האפסלו, בו נעלה על מעבורת.

בשטחה של אסטוניה נספרו 2000 איים. האי היומאה הוא השני בגודלו, הוא אינו קטן בכלל – שטחו קרוב ל1000 ק"מר ויש בו כמה ישובים, מלבד קרדלה, שהיא העיר הגולה ביותר ואליה מגיעים עם מעבורת. מכאן אנחנו נדרשים לנסיעה של כחצי שעה עד למלון שלנו ולאיזור שבו נשהה ביומיים הקרובים. אנחנו עוברים דרך שדרת עצים נרהיבה, קטעי יערות, ושטחי מרעה. פה ושם מציצים מבני חווה. ברוכים הבאים לשלווה!

רכיבה נינוחה על אופניים באיזור קסארי

אחר הצהריים אנחנו יוצאים לרכיבת אופניים באי. אע"פ שאורכו של המסלול רק 20 ק"מ אנחנו מצליחים לראות מגוון של נופים. לאי הזה, כמו למקומות רבים באסטוניה, מספר שמות. כל מי ששלט בו העניק לו שם בשפתו. בגרמנית ובשוודית הוא נקרא "אי היממה", ובפינית הוא נקרא "ארץ השטן" . שם קצת מפתיע למקום שלו, שקט וירוק כל כך.

לפני 8500 שנה הגיח האי מתוך הים הבלטי. זוהי תופעה גיאולוגית המתרחשת כשמשקל הקרח הכבד מוסר מהאדמה עם הפשרתו. האי ממשיך להתרומם לאיטו גם היום. . לפני כ7500 שנים  הגיעו המתישבים הראשונים  לאי .הם הקימו כאן כפרים ועסקו בדיג ובציד כלבי ים.  עקב התרוממות האי שרידי הישובים הקדומיים האלה רחוקים כיום מקו החוף

אנחנו עוצרים ליד לגונה. במעגן מתטלטלות קלות הסירות. בצידי המעגן קני סוף. על מזח העץ ממוקמים כמה כסאות. בית קפה קטן  ובקרבתו כמה בקתות. בימי מלחמת העולם השניה היתה פעילות עניפה במימי האי. מספר ספינות מלחמה, צוללות ושולות מוקשים רוסיות וגרמניות הוטבעו כאן. האי עצמו החליף ידיים בין גרמניה לרוסיה.

רובו של האי לא מיושב ולא מעובד. מרבית שטחו מכוסה יערות וביצות בהם משוטטים איילים, שועלים, חזירי בר ועוד מיני יונקים. לאורך הכביש בו אנחנו רוכבים הבתים מפוזרים בדלילות.

שטחי הביצות והיערות של האי הן ביתם של ציפורים רבים. אסטוניה נחשבת כיעד אטרקטיבי לחובבי ציפורים. באי עצמו מקננים כמעט 200 מינים שונים של ציפורים ובמקומות רבים ישנן מסתורים ומגדלי תצפית. אנחנו מחנים את האופניים שלנו הצד הדרך ומטפסים על אחד כזה. הנוף הנשקף מרומם נפש. אלה הן שעות אחר הצהריים והשמש מזהיבה את השדות. קצת כמו בובות המטרושקה הרוסיות כך גם האי שלנו : באי יש אגם , בותוכו עוד אי , וגם בו עוד אי …

בקרבת החוף נקודות וכתמים שחורים ולבנים מרמזים על להקות גדולות של ציפורי מים. טרין שולפת מתיקה משקפת ואנחנו מציצים מבעדה. הימים הם ימי סוף אוגוסט . בישראל הלוהטת מחום מיחלים לסימני הסתו. אבל הם עדיין כאן – החסידות והנחליאלים – ולא עושים סימנים של מתכוונים לנדוד. עדיין חמים ונעים פה באסטוניה ושפע של מזון.

האי הזה הוא גן עדן לחובבי רכיבה על אופניים. הכל שטוח ומישורי, התנועה בכבישים דלילה, והנוסעים נוהגים בזהירות ועוברים לנתיב הנגדי כדי לא להחרידנו. אנחנו עבורים דרך כפר קטן  – גם תושביו נוסעים באופניים.

תחנת רוח הפורשת כלפיה אל העננים בשמים מעוררת את סקרנותינו. אנחנו נכנסים לבקר בחווה שהיא מוזיאון פתוח קטן. תחנות רוח היו נפוצות למדי  באסטוניה כפי שראינו במוזיאון הפתוח בטאלין. את הדלי מהבאר מוציאים באסטוניה בעזרת מנוף ולא בעזרת גלגלת. מעניין שגגות הקש עמידים מאוד-  גג כזה מחזיק מעמד כ60 שנה, או כפי שאמרה טרין "מהגג שהסבא בונה, נהנה הנכד"

מול החווה עומד מטע תפוחי עץ. טרין ניגשת לאחד העצים וקוטפת תפוחים ירוקים- ורודים וחמצמצים.  היא מגישה לנו אותם ומסבירה שהם צומחים פרא. כיום יותר זול ליבא לאסטוניה תפוחים מפולין או מהולנד ,מאשר לגדל ולמכור גידול מקומי. הגלובליציה שולחת אצבעותיה , אפילו אל האי שנראה שהזמן עצר בו מלכת. אולי זוהי קללת השטן?

שיט קייקים בים הבלטי

אנחנו מתעוררים לבוקר אפור וגשום מעט. דווקא היום, כשמתוכנן לנו שיט קייקים. אבל מזג האויר לא מרתיע את את טרין : הים שקט למדי ויש מעילי גשם.  טרין מסמנת לנו מטרה. היא מצביעה אל קו האופק. שם יש אי קטן והוא היעד שלנו למנוחה וארוחת צהריים. בעבודת צוות משפחתית אנחנו מורידים את הקייקים מהנגרר. אח"כ לובשים מעין גופיה שאליה מחוברת חצאית – החצאים מתחברת לקייק ושומרת שלא יכנסו מים לתוכו כשיורד גשם. אחרי תדרוך בטיחות והסבר על אופן הנהיגה בקייק, נכנסים למים.

זוגות זוגות אנחנו יוצאים אל הים. הקטנה מופקדת באחריותו של המוזיקנט, טרין לוקחת תחת חסותה את הגיק, ואנחנו ההורים מקבלים קצת שלווה זוגית. שלווה היא בדיוק המילה לתאר את חווית החתירה שלנו. המים שקטים, הגלים נמוכים, ואנחנו מתצאים בינינו את הקצב. קצת חותרים, קצת נחים. הקייק מפלח את המים לקול מערסל של הגלים.  אנחנו חותרים במימי הים הבלטי אבל קל לשכוח את זה : בתחושה כאילו שטים באגם. אין ריח ים. טרין מספרת לנו שהים הזה הוא פחות מלוח מהים התיכון או האוקיאנוס, ולכן בחורף הוא קופא. אז אפשר לנסוע על הקרח מאסטוניה לאיים .

אנחנו נדרשים לחתור כ5 ק"מ כדי להגיע לאי הקטן אליו מועדות פנינו. מרחוק אנחנו רואים מבני עץ , גגות קש וטחנת רוח. גם החווה הזו נטושה. האי הקטן הזה יכל לכלכל  16 אנשים . המשפחה שחיה בחווה גידלה תפוחי אדמה, חיטה והיתה בעלת עדר כבשים. החווה תפקדה כך ללא חשמל וללא מים עד שנות ה70 של המאה הקודמת, אז עזבו אותה בני הדור הצעיר. כיום זהו שטח ציבורי.

אנחנו מופתעים לגלות על האי הזה כבשים. איך יש כאן כבשים אם איש לא חי כאן ?  מתברר שהכבשים חשובות לצמחיה של האי. בעזרת הרעיה שלהן הן מונעות השתלטות של צמחית הערער, ומאפשרות למיני צמחים אחרים לצמוח. איך הם הגיעו לכאן ? בדיוק כמונו – בסירה.

מלבד הכבשים וציפורים אנחנו פוגשים כאן עוד בעל חיים : היתוש. האי עטוף עננת יתושים. ריבוי גשמים וחמימות יחסית הם סביבה החביבה על היתושים. הקיץ היה גשום מאוד, ועכשיו באוגוסט חם . היתושים מזממים באוזנינו, ועוקצים את רגלינו החשופות. מזל שאנחנו לבושים במעילי גשם. אנחנו נכנסים לאחת הבקתות כדי לאכול בנחת את ארוחת הצהריים שלנו. אין ספק שמכת יתושים כזו מצדיקה את השם "אי השטן".

היתושים מקלקלים לנו את הפסטורליה ואנחנו מזדרזים לשוב אל הקייקים ומתחילים בחתירה בחזרה. השמים מתקדרים כעת ויורד גשם. החתירה קשה יותר, ויש להזהר שלא להתהפך עם הגלים – אנחנו מקפידים לכוון את חוד הקייק שיהיה מאונך לגלים. 5 הקילומטרים של החזרה נדמים כאילו היו עשר, אבל אנחנו מגיעים בבטחה ובתחושת הישג אל החוף.

טיולי הליכה באי

בטח האי ישנם הרבה אפשרויות לטיולי הליכה. טרין בוחרת בשבילינו שניים.

טיול אל הים בלשון יבשה

הטיול הראשון שלנו לוקח אותנו ממש אל קצה האי. מסלול של ק:מ לוקח אותנו לאורכה של לשון יבשה המתפתלת אל תוך הים.

מבחינה אקולוגית חלק זה של האי מרתק. הקרקע כאן מאוד קשה לצמחים. עוביה רק 5 -10 ס"מ ובכל זאת יש בה מגוון של צמחים. טרין מצביעה לנו על צמחים שונים ומונה את סגולותיהם הרפואיות ותועלתפ לאדם. בעלי הערער משתמשים לתיבול בשר בעת הכנתו. פירותיו חמוצים מאוד אך עשירים בויטמין C ומשתמשים בהם להכנת ריבות, או כתוספת למיץ תפוחים.  חליטה מאיזוב טובה לטיפול במחלות דרכי נשימה, שהן המחלות הנפוצות ביותר באיזור. צמח בעל עלים רחבים משמש לטיפול בפצעים, ואילו החומר שמפרישות נמלים חומות ענקיות מרפא אקנה. מדהים לחשוב שפיסת טבע כל כך קטנה, משופעת בכל טוב.

.בעוד טרין מספרת לנו על חוכמת הטבע באסטוניה, הילדים התקדמו לאורך לשון היבשה. חייבים להגיע ממש על הקצה – נכון ? טיול טבע באסטוניה עושה להם טוב – כל אחד מהם עסוק במחשבותיו. הקטנה מתישבת על סלע לחלום קצת אל מול גלי הים. המוזיקנט מאזן בשיווי משקל אבנים עגולות, הולך ובונה מגדל קטן. רק שלוותו של הגיק מופרעת לפתע – שיחת טלפון מחבר תופסת אותנו אפילו כאן. 

למידע נוסף והוראות הגעה אל לשון היבשה Saaretirp 

טיול במפרץ קאינה

מפרץ קאינה ממוקם בחלקו הדרומי של האי. המפרץ הזה רדוד מאוד, עומקו רק כחצי מטר, והוא מחובר בעזרת שלוש תעלות אל הים. בשטחו של המפרץ ישנם 23 איים שטוחים . איזור המפרץ הוכרז כשמורת טבע בזכות המגוון הרב של הציפורים ועופות המים בו. הוא משמש לצפורים הנודדות כנקודת עצירה , מדובר בכמה רבבות במשך עונת הנדידה בסתו.

הטיול שלנו מתחיל בהליכה על מסלול קרשים הישר אל תוך הקנים הגבוהים.  הגיק התקדם במהירות ומצא לו עמדת תצפית על גבו של סלע ענקי. זהו סלע תועה. סלע תועה הוא סלע השונה בהרכבו ובצורתו מהסלעים בסביבתו. גודלם של סלעים תועים יכולים לנוע בין גודל של חלוקי נחל ועד לגודל של סלעי ענק. מכיוון שהם הובלו על ידי קרחונים סלעים תועים הם סימני דרך המספרים את סיפורן של התקדמויות הקרחונים ההביטוריים, ולכן מענינים מאוד גיאולוגיים. הסלע הגיע לכאן מפינלנד בעת עידן הקרח לפני כ13 אלף שנים.  מתברר שבאסטוניה יש סלעים תועים רבים.

את הציפורים קצת קשה לראות ללא המשקפת, אבל פרפרים, וזוחלים יש בשפע.

וכבשים. הוי, כמה כבשים יש באי הזה. הן אפילו לא מתרחקות כשאנחנו מתקרבים ושמחות לכרסם תפוחי עץ מידה של טרין.

המסלול שטוח וקליל להליכה אורכו כ3 ק"מ . ישנם מגדלי תצפית מהם אפשר להתבונן על הציפורים, אך יש להצטייד במשקפת. זהו קטע ממסלול RMK.

אנחנו מסיימים את המסלול שלנו בנחת, ונוסעים למעבורת שתיקח אותנו אל החוף ואל החלק השני של טיול הטבע באסטוניה.

 שיט קאנו בפארק הלאומי סומה

את הבוקר הראשון שלנו בפארק סומה אנחנו מבלים בשיט בקאנו על הנהר החוצה את הפארק. בניגוד לקייק ,הקאנו פתוח וחותרים בו בעזרת משוט עם להב בודד, אותו יש להכניס למים פעם בצד אחד ופעם בצד שני. על מנת לשמור על ארוחת הצהריים והמצלמות שלנו יבשות, אנחנו מקבלים מיכלים אטומים כדי לאחסן בהם את הציוד.

אנחנו יוצאים לנהר בשלושה קאנו . לילדים אנחנו מקצים קאנו אחד, האיש ואני בקאנו אחד וטרין לוקחת קאנו משלה – כך נשמרת לה אופצית הפעלת טקטיקת "הפרד ומשול"} על הילדים אם ידרש. הילדים חוגרים חגורות בטיחות , סוחבים את הקאנו אל המים נכנסים אליו ויותאים אל הנהר. לאחר כמה תמרונים, קריאות " לא ככה! נו, תחתור עבר! הפוך! וכדומה" נראה שהם משתלטים על העניין ומתחילים לנוע על המים. טרין מסייעת לנו להכנס פנימה וגם לנו נדרשים מעט תמרוני סנכרון (אם כי פחות קולניים) ואנחנו שטים אחריהם.

אני חייבת להתודות, שהמסעות שלנו על המים מלווים אצלי בחשש. ישנה תחושה כללית של אי יציבות. אני חוששת שתנועה לא נכונה תגרום לנו להתהפך.  חשש גדול עוד יותר אני חשה כלפי הילדים. אני עוקבת אחרי הקולות העולים מהקאנו ההולך ומתרחק מאיתנו – יש מריבה? אין מריבה?

נקודת המבט מקו המים היא נקודה מענינת. אנחנו מסתכלים אל העולם סביבנו מלמטה. השדות, החוות והבתים גבוהים מאיתנו. הזרם סוחף אותנו גם כשאיננו חותרים. נוחכותם או העדרם של צמחי מים ועצים מחליטה בשבילנו כמה נראה מהנוף. אין ברירה, אני אומרת לעצמי, צריך לשחרר ולזרום…

הנופיםה שנקפים הם נופיים כפריים, אחו ירוק, ובו חבילות קש מגולגלות, פרות רועות, בתי עץ קטנים, גינות ירק. בין צחי המים מקננים עופות , שנבהלים שוב ושוב מקולות הילדים.

אנחנו עוצרים לארוחת צהריים. את הקאנו אנחנו גוררים אל גדת הנהר. את הפיקניק שלנו אנחנו שולפים מתוך המיכלים האטומים – יבש!. טרין מציעה לשבת על שולחן הפיקניק שנמצא בחצר הבית הקטן בגדה השניה. כדי להגיע לשם עלינו לחצות על גבי גשר עץ וחבלים. אנחנו עוברים עליו בזה אחר זה. הגשר מטלטל עם כל צעד. כשחבל המעקה נהיה נמוך מדי, אני נאלצת לפרוש ידי לצדדים , להסתכל קדימה ולהתפלל.. פתאום השיט בקאנו נראה יציב כל כך.

לאחר ארוחה ומנוחה וחצית הגשר המטלטל – איש לא נפל! – אנחנו ממשיכים במורד הנהר. בסוף השיט אנחנו נאספים על ידי בעל סירות הקאנו. השיט הוא בערך 12 ק"מ , אבל מזג האויר קריר ונעים, כשמתעייפים אפשר פשוט לזרום עם הנהר ולהשתמש במשוט כדי ליצב.

לפרטים על השכרת הקאנו.

באיזור הפארק מתקיימת עונה נוספת – העונה החמישית. זוהי עונת ההצפות. הנהרות בה עולים על גדותיהם  בעקבות הפשרת השלגים, ומציפיפ את השטחים מסביבם.  הבתים בעלי שתי קומות ולא בכדי – כאשר מתחילות ההצפות דייריהם עולים לקומה השניה ומתגוררים בה עד לתום העונה.  יש משהו מאוד פרקטי וענו בהתיחסות הזאת של האסטונים לטבע. כמו המים בנהר, הם שקטים וזורמים…

ביצות הכבול של הפארק הלאומי סומה

הנוף המוזר ביותר והמסקרן ביותר שנתקלים בו בעת טיול טבע באסטוניה הוא נוף ביצות הכבול. המילה ביצה מטעה. היא מעוררת אצלי אסוציאציה של מים חומים ובמלוכלכים ובוץ טובעני. אין דבר רחוק מזה בביצות הכבול של אסטוניה.  בפארק הלאומי סומה הבוץ מסתתר מתחת לשמיכה רכה של חזזיות וטחבים, המשמשות כר פורה לצמחית מינים שונים של גרגרי יער,שיחים פורחים ועצי אורן. בבריכות המים הנקוים על פני השטח משתקפים השמיים. נופרים לבנים משתלבים בהתקפויות העננים ויוצרים תמונות כמעט סוריאליסטיות. אנחנו מבקרים בביצה בשעות שונות של היום, והמזג אויר משתנה. בכל פעם הביצה נראית שונה.

ביצת הכבול (באנגלית Bog) מבוססת על שכבת כבול שמכסה את האדמה.  הכבול נוצר מדחיסה של חלקי צמחים ותאים רקובים חלקית באיזורים לחים. החום והלחץ לא היה גבוה מספיק ליצירת פחם. והמחסור בחמצן לא איפשר לצמחים להתפרק  עד תום.  מי הביצה בדרך כלל חומציים ומכילים כמות נמוכה של חומרים מזינים.  ובכל זאת על פני הכבול ישנם צמחים ובעלי חיים המצליחים לחיות. שכבת הכבול מכוסה במיני טחבים, איזוב וחזזיות המשמשים כשכבת בסיס מעליה צומחים צמחים נוספים, כמו למשל שיחי דומדומניות ואוכמניות.

אחר הצהריים השמים מתבהרים. שעת אחר הצהריים היא שעה נהדרת להגיע לטיול בביצה. בשמורת הטבע הונח מסלול ארוך מקרשים – כדי להבטיח שהמטיילים לא ישקעו בביצה וגם כדי לשמור על הצמחים לבל ירמסו.

נראה שטרין מכירה את הפארק כאת כף ידה. היא יודעת בדיוק היכן יש לעזוב את השביל ולהכנס אל בין השיחים והיכן לחפש את האוכמניות. הדומדמניות האדומות עדיין לא בשלות, בשבילן יש לחכות עוד שבועיים שלושה. אחר כך בסתו יהיו כאן פטריות. הקטנה מיד נחלצת אל המלאכה, היא מתישבת בתוך השיחים ומתחילה לאסוף באצבעותיה הקטנות את הגרגרים.

חופן ועוד חופן והדלי מתמלא לאט לאט. אני משאירה את האיש ואת הקטנה להמשיך במלאכת האיסוף ביחד עם טרין, ויוצאת לטייל עם מסלול הקרשים.

למחרת בבוקר אנחנו יוצאים שוב לטייל . הפעם אל מעבה הביצה, או יותר נכון על פניה. על מנת שנוכל ללכת על פני הצמחים ולא לשקוע אל תוך המים והבוץ אנחנו משתמשים בנעלי ביצה ( bogshoes ) . מכיוון ששטח הפנים של הנעליים גדול והמשקל שלנו מתחלק עליו , הלחץ  מתחת לרגלינו קטן יותר. כך לא פוגעים בצמחים ולא שוקעים. הנעליים האלה משמשים גם להליכה על השלג. מחברים לחלק התחתון שלהם דוקרנים אז אפשר ללכת כם על משטחי קרח.  רעיון נעלי השלג הוא בשימוש כבר 600 שנה. תחילה עשו אותם משורשים של עצי אשוח. צהם התפתחו מגלשי הסקי. הנעליים האלה היו ההשראה שלי לטיול שלג בבולגריה.

אבל תחילה יש לעבור את היער הצומח סביב לביצה. מכיוון שהגשם ירד כמעט ללא הפסקה כבר מהלילה הכל רטוב. אנחנו נועלים את המגפיים שלנו והולכים על שביל שכוסה כולו בשבבי עץ.

לאחר כרבע שעה הליכה, נפתח לפנינו איזור הביצה. מסלול קרשים מוביל אל מגדל תצפית המאפשר להתבונן על הנוף. היום הביצה נראית אפלה ומאיימת.  הנוף נראה נוף בראשית – אני כמו מחכה שאיזה דינוזאור יופיע לי מעבר לכתף.

בקצה מסלול הקרשים אנחנו נועלים את נעלי הביצה שלנו ומתחילים ללכת על פניה. כאשר הולכים על האיזובים התחושה היא של כמעט ריחוף. הקרקע רכה וקופצנית. הצמחים בביצה משמשים את טרין כדי לנווט דרכה באיזורים יבשים. איזורים של עצב וצמחים גבוהים מעידים על מים רבים. אם הצמחים רחבי עלים – שם יבש יותר. האיזוב הלבן החביב על איילים מסמן איזור יחסית יבש. באיזור העצים קל ממש ללכת – שם יבש.

הקטנה שואלת: היכן המים? באיזור שבו אנחנו מטיילים באמת לא רואים אותם. בין הטחבים שאנחנו מהלכים עליהם יש צמח שהוא כמו ספוג: צמח ללא שורשים שסופח אליו מים. טרין מדגימה את יכולת הספיגה שלו – סוחטת אותו וממנו נוזלים מים רבים. בעבר השתמשו בצמח הזה לבידוד בבתים וגם כחיתולים לתינוקות. אין הרבה מינרלים כאן והעצים צומחים לאט מאוד. כדי להאכיל יש צמחים שהסתגלו לטרוף חרקים הזבובים נדבקים. הצוף שלהם מרפא שפתיים סדוקות. במקומות נמוכים מעט מצטברת לחות ונוצרים האגמים שאנחנו עוברים לידם. המים הארלה הם נקיים מאוד, עכמעט מים מזוקקים. הם מנותקים מהאדמה. יש שאומרים שהמים האלה הם מעיין הנעורים, או לפחות – החפיפה בהם טובה לשיער.

בחורף הביצה משמשת לנתיבי תחבורה. הרבה יותר קל ללכת על הביצה הקפואה מאשר בדרכים המבוצבצות, לכן שמחות ומפגשים משפחתיים נעשו בחורף. בקיץ ממילא אנשים נדרשים להשאר בביתהם ולעבוד בחוות. ישנה ביצה אחת במזרח אסטוניה ובה אפשר לראות את הדרך שעברה קתרינה הגדולה בדרכה מסנט פטסבורג לטאלין כי קצצו את העצים לאורך הדרך.

טיול טבע באסטוניה – הפרטים הטכניים

למידע נוסף על האי היומאה

למידע נוסף על הפארק הלאומי סומה

לקחת מדריך או לטייל לבד?

מלבד הקייקים אפשר היה להרכיב את כל הטיול הזה באופן עצמאי. מלונות אפשר היה להזמין באינטרנט. לשכור אופניים, קאנו ונעלי ביצה –  אפשר באופן עצמאי. במלונות אפשר לקבל מידע על מסלולי הליכה קלים. בכל זאת העדפנו לטייל עם מדריכה. אנחנו לא מנוסים בשיט קאנו או קייקים , ובימים הסגריריים ללא ספק לא הינו מרהיבים עוז לצאת למים. סביר להניח שלא היינו יוצאים לדשדש בביצה. טרין קלטה את הדינמיקה המשפחתית בין הילדים ,הפעילה "הפרד ומשול" ונטרלה "מוקשים" בקלילות. הידע הרב שלה על הטבע באסטוניה, והאופן שבו היא סיפרה אותו הוסיף המון לטיול.

אנחנו ממליצים על הטיול בכלל ועל טרין בפרט . ליצירת קשר – חברת 360e

טיול טבע באסטוניה – לינה ואוכל

מבחינתינו הטיול היה ,הכל כלול" . טרין בחרה לנו שני מקומות לינה מוצלחים , ובהם אכלנו ארוחות בוקר וערב. כל בית הערכה ארז לנו פקניק לצהרי היום. בני הנוער היו מרוצים הן ממקומות הלינה והן מהאוכל. על מקומות הלינה כתבתי בהרחבה בפוסט על הבלטיול שלנו.

אם אהבתם את חופשת הטסע שלנו באסטוניה.,אני מזמינה אתכם לקרוא על חופשת טבע באניקשאי, ליטא.