בהכנת הנסיעה התלבטתי מאוד אם לנסוע לדאלאס או ליוסטון. מבחינת הזמן שעמד לרשותי יכולתי לבקר רק בעיר אחת. הבחירה שלי נפלה על דאלאס ונאלצתי להסתפק במבט מעל על יוסטון במסגרת הטיסה חזרה הביתה. ממרומי המטוס הקטן יוסטון נראתה ירוקה מאוד. שכונות סדורות של בתים קטנים, שדות, וקו השמיים של צביר בנינים גבוהים במרכז העיר. בכך יוסטון מזכירה מאוד ערים אחרות בארצות הברית.
מה רבה היתה שמחתי כשחזרתי לארץ וגיליתי, ששדודי חברי לעבודה, דוקא בחר לבלות את השבת שלו ביוסטון. מה שהביא אותו לשם הוא משחק כדורסל של ליגת ה NBA. לשמחתי הרבה עוד יותר, דודי ניאות להתראיין לבלוג שלי ולספר מחוויותיו. כל התמונות בכתבה צולמו על במצלמתו של דודי.
אז מה הביאך ליוסטון ?
דודי : "המטרה המקורית היתה לצפות במשחק כדורסל של ליגת הNBA בין קבוצת הבית יוסטון רוקטס, לבין הקבוצה המתארחת סן אנטוניו ספירס."
דודי מגדיר את עצמו "עוקב לפרקים" אחרי ליגת הNBA בערוצי הספורט והיו-טיוב, אבל אינו אוהד שרוף שיקום באמצע הלילה כדי לצפות במשחק. האפשרות לצפות במשחק בזמן אמת נראתה כחוויה מענינת. לפי עיניו הבורקות של דודי כשהוא מספר לי על חוויותיו, היה כדאי לנהוד שלוש שעות בין אוסטין ליוסטון, כדי לצפות במשחק.
המשחק מתקיים בטויוטה סנטר , שזהו אולם ספורט מקורה בעיר יוסטון, טקסס. האולם נקרא על שם יצרנית כלי הרכב היפנית טויוטה, והוא ביתם של קבוצת ה-NBA יוסטון רוקטס. האולם נחנך בספטמבר 2003, בעלות בנייה של 235 מיליון דולרים, כשאת החלק הארי של הסכום שילמה עיריית יוסטון, והרוקטס שילמו את השאר. כמו כן, טויוטה שילמה 100 מיליון דולר עבור זכויות השם של האולם. מספר המקומות באולם משתנה לפי סוג האירוע. במשחקי כדורסל יכול האולם להכיל 18,055 צופים, בהוקי 17,800 צופים, ובעת הופעות חיות יכול להכיל האולם 19,300 צופים. באולם ישנם 103 תאי צפייה פרטיים ו-2,900 מושבים שמורים למכובדים. ברור שבאולם בסדר גדול כזה אי אפזר לראות באמת מרחוק מה קורה במגרש. לשם כך ישנה מערכת וידאו בעלת ארבע מסכים בגודל 18 מטרים על 7.6 מטרים. כמו כן, מסכים קטנים יותר ניצבים בשני קצוות המגרש. מסכים אלה ומה שמוקרן עליהם הם חלק גדול מהחויה.
"מומלץ לחובבי ספורט ! " במשפט זה מתחיל ומסיים דודי את תיאור המשחק "האוירה מחשמלת ! " ואני מבררת מה קורה שם בדיוק שהוא כזה מופלא. לאחר מחשבה קלה בה דודי עושה ניתוח ורציונליזציה לחוויה . דודי מסביר :
"מרגע שאתה נכנס לאולם כל דבר שקורה הולך ובונה את החוויה. על מסכי הענק רצים קטעי ראיונות עם שחקנים, מאמנים ופרשנים, קטעי חדשות על הקבוצות המשחקות , אורות מרצדים ומוסיקה. הכל במטרה ליצור גירוי מטורף לפני תחילת המשחק.
ליגת NBA היא ליגת הכדורסל הראשית בארצות הברית וזוהי ליגה של מקצוענים . השחקנים מקבלים משכורות תמורת משחקם בקבוצות . ליגה זו ומשחקיה מפורסמת גם מחוץ לארה"ב ורבים ברחבי העולם העוקבים אחרי המשחקים . ליגת המכללות לעומת זאת, פחות ידועה בעולם אבל מבחינת חובבי הכדורסל האמריקאים ליגה זו מרתקת לא פחות , והם עוקבים אחרי משחקיה בדריכות רבה . זוהי ליגה לא מקצוענית, השחקנים הם סטודנטים הלומדים במכללות, וחלקם מקבלים מלגות ענק בזכות איכותו המשחק שלהם. הטובים שבהם בהחלט יכולים למצוא את המשך דרכם בליגת ה NBA.
אחד השחקנים מדבר ונושא נאום לפני הקהל הרב, הוא משלב ומשלהב את הקהל , הכל כדי לתת תחושה של שותפות למשחק. משחקי כדורסל רבים מהוים גם ערבי התרמה. השחקן מסביר למה מתרימים ומבקש את עזרת הקהל התרומות. במשחק הזה גויסו 100 אלף דולר . ושיהיה לנו משחק מצויין ! מסיים השחקן."
זמן המשחק נטו הוא 48 דקות, המחולקות לארבע רבעים 12 דקות לכל אחד. בפועל כמובן המשחק אורךכשעתיים. לזמן העודף תורמים מאורעות במשחק, שעוצרים את השעון כגון עבירות וזריקות עונשין חילופי מגרש ושחקנים. אבל ההפסקות בין הרבעים מנוצלות ומוקדשות לShow ובגדול : להקות המעודדות עולות למגרש כדי לרקוד ולהריע לקבוצתן, וסוחפות איתן בשירה את האוהדים. המשחקים האלה פונים לכולם: למשפחות, לצעירים ולמבוגרים, גם לנשים ולסבתות , ולכן צריך שיהיה משהו בכל השואו הזה שיפנה לקהל הרחב. לצד נערות צעירות וחטובות עולות לבמה גם מעודדות ותיקות מתוך הערכה לפועלן לטובת הקבוצה בעבר: אלה הן נשים בנות שישים ויותר, סבתות שנכדיהן ומשפחתן בקהל. הן מתקבלות בתרועות ובכבוד לא פחות מעמיתיהן הצעירות.
בהפסקה אחרת מועלים לבמה חיילים וVeterans ( חיילים ותיקים ששירתו בצבא ופרשו) כדי לתת להם כבוד. הקהל כמובן מריע!
מסכי הוידאו משמשים גם למשחקים חביבים. ישנן שתי מצלמות שמשוטטות בין הקהל האחת מכונה מצלמת הנשיקה ( Kiss Cam ) והשניה מכונה מצלמת הריקוד ( Dance Cam ). כאשר אחת המצלמות נעצרת על זוג עליו לבצע ריקוד או נשיקה בהתאם למצלמה, והכל כמובן ברוח טובה . מרגע שנכנסים ועד שיוצאים מושמעת מוסיקה טובה, השירים הכי פופולריים, אורות מרצדים לכל עבר.
ויש כמובן תעשית מזכרות. במקום חנות המוכרת סחורה ממותגת לקבוצות הכדורסל: חולצות, תיקים, פוסטרים, תמונות, כובעים. במהלך ההפסקות תותח מיוחד יורה חולצות של קבוצת הבית אל הקהל.
דודי מסכם את תיאורו בכך שאמריקה היא אומנית בלייצר בידור ושואו.
אני מתענינת מה קורה בקהל ועד כמה ההתנהלות שם דומה למה שקורה בארצנו.
"אוירה תרבותית, אנשים נהנים מהחויה כולה. אמנם האוהדים יושבים בנפרד אבל אין קללות ואין חיכוחים. אין אוירה של כוחניות. יש התלהבות ויש עידוד – אבל הכל באוירה טובה . המטרה של המארגנים למשוך כמה שיותר קהל. גם נשים ובנות, וגם ילדים . המטרה היא שזה יהיה בילוי משפחתי . נראה לך שאיזה אמא תסכים לבוא למקום שבו מקללים, יורקים או יש סיכוי למכות ?"
דודי שותק רגע מהרהר, ועם קורטוב עצב מציין : "יש לישראל ללא ספק מה ללמוד מאמריקה מבחינת איך ליצר חווית ספורט, ואיך למשוך אוהדים והתענינות לאצטדיונים."
עוד כמה טיפים מדודי לגבי צפיה במשחקים
רכישת כרטיסים :
דודי וחבריו קנו את הכרטיסים מבעוד מועד מהארץ בעזרת האתר
http://www.cheaptickets.com/events/basketball/nba-tickets/
ככל שמועד המשחק מתקרב מחיר הכרטיסים עולה. כרטיסים זולים הם בסיבת 80$, כשבוע לפני המחק הם יעלו לסביבות 140$.
חניה :
ישנם חניונים בתשלום ב"טויוטה סנטר" , שהוא האצטדיון, אבל קל למצוא ברחובות מסביב חניה עם מדחן במחיר 1.5 $ לשעה. זול הרבה יותר.
המשחק הוא ללא ספק שיא הביקור ביוסטון אבל גם את השעות הקודמות לביקור מצליחים דודי וחבריו לבלות בנעימים. את היום הם מתחילים בפארק באפאלו באיו המשתרע לאורך שתי גדותיו של נהר באפאלו החוצה את העיר. זהו יום שבת שמשי והפארק שוקק אנשים : צעירים, מבוגרים , משפחות, אנשים רצים עם כלביהם , רוכבים על אופניים .
דודי וחבריו מחליטים לשכור אופניים בעמדת ההשכרה בפארק ולצאת לתור אותו . השבילים נוחים וקלים לרכיבה ומתאימים לכל אחד. את האופניים ניתן לשכור על בסיס יומי או על בסיס שעות. לאורך הפארק מפוזרים בתי קפה המאפשרים לעצור, לקשור את האופניים, לשבת ולהנות מארוחה קלה ושתיה. מסביב לפארק שפע מגרשי חניה בחינם.
אם כל הפעילות הזאת גורמת לכם להיות רעבים, דודי ממליץ על ביקור ב House of Blues , הנמצא לא רחוק מטויוטה סנטר בו נערך המשחק. בשעות הערב יש במקום הופעות חיות, ובשעות אחר הצהריים happy hour המציעה משקאות מוזלים. האוכל אמריקאי טיפוסי. החברה שתו בירה מקומית בשם זיגן , אכלו ויצאו מרוצים.
מה עוד אפשר לעשות ביוסטון ?
יוסטון היא העיר הגדולה בטקסס והרביעית בגודלה בארצות הברית, וככזאת היא מציעה שפע של מקומות תרבות ובילוי הכוללים מוזיאונים , תיאטראות, פארקים, טיילות. מידע אפשר למצוא כאן.
אבל יוסטון ללא ספק נודעת בעולם בעיקר בזכות האימרה " יוסטון , יש לנו בעיה " ( Huston, we have a problem ). ביוסטון נמצא מרכז בקרת החלל של נאסא לשיגור לחלל.המעבורות או החלליות משוגרות מקייפ קאנקברל שנמצא באורלנדו. המשפט הידוע הוא שיבוב של משפט שנאמר בלשון עבר מהחללית אפולו 13 , והונצח בסרט שנעשה עליו.
