את המשך היום אנחנו מבלים בזלצבורג העיר היפה. זהו יום א בשבוע, השעה עדין מוקדמת, ומטפטף, אנחנו נכנסים לעיר, ועושים בה סיבוב הכרות באוטו – תנאי מזג האויר, הום והשעה עושים איתנו חסד, אין פקקים והתנועה זורמת, ואני מוצאים בקלות את דרכנו לחניון במרכז העיר ( Altstatt Miete ) . החניון ממוקם קרוב לתצפית על העיר מאחת הגבעות. זלצבורג – כמו ירושליים – הרים סביב לה, וכיפות רבות לה.
היציאה מהחניון קרובה גם ל"בית הטבע" – מוזיאון הטבע, שהומלץ לנו מאוד על ידי מארחנו – אבל התור הארוןך המשתרך לפני הכניסה, גורם לנו לותר לפי שעה. מוזיאון הצעצועים לעומת זאת פתוח, והמשחקיה לקטנים נראית מזמינה מאוד.
בכניסה למוזיאון אנחנו מאפסנים את מעילינו הרטובים, ואת נעלינו הבוציות אנחנו מחליפים לקרוקס צבעוניות – בכניסה למוזיאון שורות, שורות של קרוקס, מסודרים לפי מידות. והילדים הקטנים – מסתערים.
מוזיאון הצעצועים משלב בצורה מאוד יפה איזורי משחק מסוגים שונים לילדים, עם תערוכות בנושאים שונים. בקומה התחתונה משולבים צעצעוים של פעם, עם איזורי משחק : חדר גולות, שבו אפשר ליצור מסלולים לגולות , או להתשמש במסלולים קיימים. במבט ראשון זה נראה משחק ילדים – אבל מסלול הגולות שיש לבנות מקוביות, המכילות מגוון צינורות, הוא לא פשוט, ומושך אליו לא מעט מבוגרים. חדרים נוספים הם חדרי בניה בקוביות, בכל הגדלים, וחדר בנאים הכולל, בימבות, ערכות כלי עבודה, קסדות ומשקפים. חדרים אלה מרתקים במיוחד את סמדר ויותם.
בקומה מעל ישנ תערוכה מרהיבה על צעצועים של ילדים מסין. בתערוכה כוללת מוצגים רבים של בובות, וחיות רכות, וגם ציורים. בסין, כך אנחנו למדים, פריט החבה בכל חדר ילדים הוא נמר – הנמר שומר על הילדים.
בקומה זו ישנה תצוגה נפלאה של חדרי מיניאטורות, המציגים בצורה נפלאה איך נראו החיים פעם. חדרי המיניאטורות משוכים אליהם גם קטנים וגם גדולים. בתצוגה יש מגירות המכילות רהיטי ודמויות שונות, ומאפשרים לילדים לבנות חדרים משל עצמם.
סמדר מוצאת לה בית בובות עם בובה ועגלה, ולא יודעת את נפשה מרוב שמחה. יותם, לאחר שאנחנו מסיימים את הסיור, בתערוכת צעצועי סין, פותח סופרמרקט, ומתחיל עסק של מקח ומככל, הכולל גם מבצעים של 2 במאה, או אחד פלוס אחד. נגה מצידה, מתאהבת בבובת תינוק בגודל, משקל ומראה טבעי, ומפריחה כמעט את נפשו של אריק בבהלה – מאיפה התינוק הזה?
בעוד אנחנו מבלים במוזיאון הצעצועים, אריק ואיתמר יוצאים לסיור מקצועי – ביקור בביתו של מוצרט. הבית מכיל חפצים מעטים מאוד, ורובו ריק, אבל איתמר מתרגש מאוד ומוצא ענין רב בתווים שכתב מוצרט, המוצגים בביתו.
לאחר הביקורים במוזיאון, אנחנו שמים פעמינו לרחוב עם השלטים הציוריים, לאיתור השלט של מקדונלדס. השלט מעוצב כל כך, שיותם מפספס אותו …
בנוסף למותגי בגדים שונים, מזכרות, שוקולד "מוצרט", ישנן חנויות רבות המוכרות בגדים מסורתיים. באוסטריה בגדים אלה נלבשים בחגים על ידי אוסטרים רבים.
כעת פנינו מיועדות לכיוון הטירה של זלצבורג. בדרך לטירה אנחנו עוברים בבית הקברות , שנחשב אחד היפים ביותר באירופה. הוא ללא ספק אחד המתוירים ביותר – ויש בו כל דבר מלבד שקט ושלווה. חילתן של בית הקברות בתאי התבודדות וקטקומבות בשנויה הראשונות של הנצרות באירופה. כיום בית הקברות מטופח, עם גינות נאות, ומכיל אחוזות קבר משפחתיות. זהו מקום קבורתו של היידן, וגם נאנרל – אחותו של מוצרט.
הטירה הניצבת על גבעה מעל העיר זלצבורג, מספקת בראש ובראשונה נוף מרהיב על זלצבורג וסביבותיה.
כמו בהזמנה, השמים מתבהרים, והשמש מפציע כשאנחנו מגיעים לטירה. סיור מודרך של כ30 דקות לוקח אותנו אל אחד ממגדלי השמירה, דרך מעברים בחומה, ומספר על תולדות הטירה.
טירה זו כפי שהיא היום היא תולדה של סידרה של ביצורים, ותוספות שנבנו על ידי בישופים, נסיכי העיר שחיו בטירה.
המבנים ששימשו למגורים ניתנים לביקור, ובהם נערכים קונצרטים בתקופת הפסטיבל. הפאר וההדר נישתמרו, ניתן לראות ציורי קיר, שמדגימים היטב את עיקרון הפרספקטיבה, ו"טריקים" של ציור, כך שמכל מקום העיניים של בדמויות מביטות בנו.
בילינו יום ארוך ונפלא בזלצבורג. האתרים מרוכזים וקל ונוח להגיע ממקום למקום בהליכה. רחוב השלטים והרחובות הסמוכים בו מלאכים במגוון רחב של מסעדות, קיוסקים, ובתי אוכל .העיר ראויה לביקור ארוך יותר ומקיף יותר, ובהחלט כדאי להקדיש לה לפחות יומיים.