אחרי שלושה ימים עמוסים אנחנו מחליטים להתחיל את היום לאט. אני מתעוררת מוקדם ויוצאת לטייל קצר באחוזה שבה נמצא המלון. האחוזה יפה, יש בה מישורים שנראים כמו סואנה, ומאחוריהם הרים. באחוזה יש קצת בעלי חיים, וביניהם היפופוטם גמדי, אבל אני לא מצליחה לראות אף אחד מהם. לעומת זאת אני מצליחה לראות לא מעט ציפורים יפות. ממש ליד הקבלה יש עץ קוצני שעליו בחרו ציפורים צהובות לבנות את קינן. הקן הוא עבודה הנדסית מופלאה, כי פתח הכניסה הוא מלמטה, כדי להגן מפני פולשים.
הארוחות במלון מוגשות בחדר האוכל המכונה "מסעדת הנשקיה" מבנה עם גג קש יפהפה. במבנה ישנה תצוגה מרשימה של כלי נשק, תעודות, ופריטים ממלחמת הבורים , בה נלחמו האנגלים בחוואים האפריקאנרים (פירוש המילה בור היא חוואי באפריקנס), בין השנים 1899 עד 1903 . כלי הנשק והפריטים מעניינים מאוד את הבנים, ומתעוררת שיחה על הנושא.
אנחנו מתארגנים לאיטנו אבל בסופו של דבר יוצאים לכיוון הפארק פילנסברג. הפארק ממוקם בתוך לוע קדום של הר געש, ובליבו אגם. קירות הלוע התמוטטו , אך האיזור כולו מוקף גבעות שונות. הנוף בפארק מרהיב, ומגוון- וכל כך שונה מכל מה שראינו עד עתה. בכלל בדרום אפריקה הנוף מאוד מגוון, ובמהלך נסיעה ממקום למקום משתנה מאוד.
פארק זה מתגאה בכך שהוא מכיל את "חמשת הגדולים": פיל, קרנף, אריה, נמר ובאפאלו. הם מכונים כך מכיוון שהם חמשת החיות המסוכנות ביותר לציד. כשאנחנו מגיעים לפארק השמים מעוננים, וכבר בהתחלה אנחנו זוכים לראות היפופוטמים רובצים בסכר. לידן ישנן ציפורים גדולות בשחור ולבן חלקן נחות על עץ, חלקן משוטטות באיזור המים. אל הסכר יורדות כמה זברות לשתות, הן עושות את זה בזריזות וממשיכות. גם אנחנו ממשיכים.
הספארי הוא ברובו נסיעה איטית באוטו, והתבוננות לכל הצדדים עד שמישהו מבחין במשהו מענין. אין לך מושג מה תראה, כמה תראה ואם בכלל. ההסואה של החיות היא מדהימה ולעיתים קרובות אנחנו שמים לב אליהם רק בגלל שהן זזות. כדי לראות איזשהו "אקשן" מן הסתם צריך להיות מסוגלים לזהות התנהגות בעלי חיים וגם לחכות בסבלנות. סבלנות זה לא הצד החזק אצל הילדים – אז אנחנו פשוט נוסעים. כל ילד צויד במצלמה משלו, ויש כמה משקפות – כך שלכל חיה מענינת יש לנו "בוק שלם", וגם סרטון וידאו..משיהי תצטרך למיין את כל זה מתישהו..הצילו!
בפארק ישנם כמה מסתורי ציפורים שניתן לרדת מהאוטו אליהם. זה ממש נחמד לחלץ רגליים, וגם רואים דברים מענינים. ציפורים, צבי ים, שפמנונים.
אנחנו רואים עדר גנואים יורד אל המים :תחילה יורד אחר, לבדוק את השטח, אחר כך מגיעים האחרים, שותים בזריזות, בעוד חלק שותים אחרים צופים, ומהר מהר מסתלקים. זהו איזור סכנה. כשהראש במים לא רואים כלום.
הילדים כבר התרגלו לראות כל כך חיות שכשאריק עוצר לצלם זברה הם צועקים"נמאס כבר מהזברות! ומהגנואים!" בפארק יש גם אריות ונמרים, אבל אנחנו לא יודעים היכן ואיך לחפש. יש גם פילים – אבל במשך היום לא ראינו אף אחד. איפה מסתתרות החיות הענקיות האלה? ממש לפני שאנחנו יוצאים איתמר מאתר בגדה הרחוקה של סכר משפחת פילים שעולה מהמים :אבא, אמא, ושני פילונים. אנחנו מבלים בפארק כמעט עד לשעת הסגירה. כשאנחנו יוצאים מהפארק דרך הגדר אנחנו רואים עוד אחר.
לפרטים נוספים על פארק פילנסברג
http://www.pilanesberg-game-reserve.co.za/
את ארוחת הערב אנחנו אוכלים במסעדת המלון. האוכל טעים, מגוון מתובל היטב, הפעם בלי קרוקודילים.
למחרת בבוקר אנחנו יוצאים מוקדם.היום עוזבים את איזור הצפון וטסים לדרום- לפורט אליזבת . בדרך לשדה התעופה אנחנו רוצים לבקר באיזור המכונה "ערש האנושות". איזור שבו נמצאו כמויות גדולות של שלדים של האדם הקדמון. זה אומנם לא הסוג הקדמון ביותר שנמצא (הקדמונים ביותר נמצאו באיזור אתיופיה) אבל יש כאן עושר עצום ומגיוון. יש באיזור מרכז מבקרים חויתי לילדים , תצוגה של ממצאים מענינים שנמצאו, ומערות שאפשר לבקר בהן.
אריק שמקפיד לנהוג במהירות המותרת ולפי כל כללי התנועה, מפספס איזה תמרות סימון מהירות, ו"נלכד". אנחנו עוצרים בצד. השוטר לאחר שממלא פרטים, ומבין שאנחנו תיירים, מודיע לנו שאנחנו צריכים לשלם את הקנס במיידי בתחנת המשטרה. אנחנו מציעים לשלם להם במקום. אי אפשר הם מודיעים, אין להם לתת לנו קבלה.מיד תגיע ניידת ללוות אותנו לשם. זהו כמובן "מיד" של אפריקה . לאחר מספר דקות המתנה השוטרת נגשת לברר לאיזה שדה תעופה פנינו מועדות, וכשאנחנו מבטיחים לה שאין לנו צורך בקבלה, היא מסכימה לקחת כסף ולשלם בשבילנו, ומשחררת אותנו לדרכנו.
אנחנו מספיקים לבקר רק במרכז המבקרים , שהוא חויתי מאוד, ומכיל מידע מענין על המאפינים שהובילו את האדם למה שהוא : תקשורת, הליכה על שנים,היכולת להפשטה, שימוש בכלים ועוד. תצוגת המימצאים מענינת במיוחד : ישנה כף יד שלמה, גולגולות של אדם קדמון (אחד מהסוגים הקודמים להומוסאפינס) – לא יאמן עד כמה הן קטנות – גודל המוח היה פחות מ500 מ"ל – ובכל זאת הם כבר היו בעלות יכולות מרשימות. על הביקור במערות נאלצנו לותר עקב ה"עיכוב". לא נורא, בטח נחזור לכאן עוד פעם 🙂
אנחנו ממריאים בשעות הצהריים מיוהנסבורג לפורט אליזבת. לאחר שעה וחצי של טיסה אנחנו נוחתים בנוף שונה לגמרי – חוף האוקיאנוס ההודי. ממשיכים בהרפתקה.
הלינה שלנו הלילה היא בכפר נופש, על שפת הים, בקצה של שמורה. אלה הם ימי החופש גם בשביל הדרום אפריקאים והכפר מלא אנשים. הילדים נהנים מהבריכה ומגן השמחקים המשוכלל, ובעיקר מהטרמפולינות.
כל הכבוד. גם אני אהיה באוקיאנוס ההודי, בשאיפה.