יום6 :כף רסיף ופארק הפילים אדו

  מקום הלינה שלנו נמצא בקצה של שמורת טבע הנקראת כף רסיף. הנוף מאוד ירוק – שיחים ירוקים נמוכים וצפופים, ופרחים, וזה מפתיע במיוחד מכיוון שהצמחיה העבותה הזאת צומחת על חול ים. הלילה ישנו בבקתת עץ, ולאחר ארוחת בוקר דשנה אנחנו יוצאים לבקר בשמורה. בשמורה ישנו "בית הבראה" לפינגוינים ולשם פנינו מועדות.

במרכז לשיקום הפינגוין פוגש אותנו מדריך ומסביר לנו על המקום, על הפינגוינים, על האיזור. במקלט נמצאים כעשרים פנגוינים, שהגיעו למקום בנסיבות שונות: פצע מנשיכת כריש, שברים, כתמי שמן. הפינוינים נמצאו באזור על ידי אנשים, והובאו למקלט. אנחנו זוכים לסיור מענין ב"בית החולים" ומקבלים הסבר על הניקוי של הציפורים משמן (לוקח כ45 דקות). הפנגוינים שוהים במקום עד להתאוששותם ומוחזרים.

למידע נוסף על המקלט לפינגוינים

http://www.samrec.org.za/

מהמרכז אנחנו הולכים לשוטט קצת על חוף הים. מלבד שני דייגים החוף כולו שלנו הוא חולי אבל יש סלעים על קו המים : והם משמשים בית לכל מיני סרטנים, שחפים וציפורים שחורות שאיני יודעת את שמן מחפשות שם את מזונן. גלי הים סוחפים איתם לחוף צדפים יפים ומגוונים,וצמחי מים – כאן הם בדוני סגול וורוד.

לא עובר זמן רב והילדים נכנסים למים, מתרוצצים בין הגלים.

שעת הצהרים מתקרבת ותכף הילדים יהיו רעבים, אנחנו מזרזים אותם לצאת מהמים ולהתלבש. לוקחים את תיק הפקניק ונכנסים לעומק השמורה – אנחנו מתכוונים לעשות פיקניק במסתור הצפורים . מסתור הציפורים ממוקם ליד אגמון ובו שוחים ברוזים, אנשפות לבנות עוברות מעל וציפור שחורה –לבנה שמזכירה קצת סיקסק – חגה מעל ומשמיע קריאותיה.

למידע נוסף על השמורה

http://www.caperecife.co.za/

שלוה ושקט – אבל זמן לזוז היעד הבא שלנו הוא פארק הפילים אדדו , הנמצא כשעה נסיעה מפורט אליזבת. בדרך לפארק אנחנו חוצים את פורט אליזבת – מהשמורה ועד למרכז העיר יש טיילת הבנויה גשרי עץ, מסעדות, בתי מלון. נמל גדול ואפרורי תןפס את החלק השני של קו החוף שלה. אנחנו עוברים ליד העיר מות'רוול Motherwell  – עיר פחונים ובתי לבנים קטנים – שכל תושביה הם אפריקאים. העיר מחולקת לחלקות קטנות בכל חלקה בית חד קומתי קטן , דלת ושנים שלושה חלונות, וסביבו גדר תיל. לפעמים בחלקה אין בית –אלא פחון. השדות שמסביב לעיר מלאים בקבוקי פלסטיק   ושקיות פלסטיק שהובאו לכאן כנראה על ידי הרוח, ונתפסו בשיחים קוצניים. המראה סוריאליסטי כמעט, ו מדכא . אנחנו עוברים בדממה ובתחושת מועקה את העיר הענקית הזאת.

הנוף משתנה ומוריק ככל שאנחנו מצפינים ומתקרבים לאדדו.

http://www.sanparks.org/parks/addo/

אנחנו נוסעים לפארק לחפש פילים. יש בפארק כ 500 פילים, ואכן אנחנו מצליחים לראות לא מעו מהם. הפילים צועדים אל בורות המים בשעת אחר הצהריים : ואנחנו פוגשים אותם כשהם חוצים את הכביש שאנחנו נוסעים עליו. חלונות האוטו פתוחים, העשב הירוק מנוקד בפרחים, ריח מתוק של פריחה ושל עשב קצור טרי עומד באויר. שכרון חושים

אנחנו פוגשים גם כמה קודו, קרניו המפארות משמשות כסמל לרשות הפארקים הלאומיים של דרום אפריקה.בפארק יש כמה אלפים.

אנחנו  ישנים בפארק הלילה – בקתת אבן עם גג קש, מרוהטת בטוב טעם וצופה אל בור מים. באתר הבקתות יש ברכה, והילדים רצים לשם- ואני נשארת להתארגן קצת ומדי פעם צופה אל בור המים : שני חזירי יבלות מגיעים לשתות, כמה ציפורים חומות משכשכות רגליהן בה – מסביב גבעות ירוקות.

אנחנו חוזרים לחדרנו ומתארגנים לארוחת ערב. מבט חטוף לעבר בור המים – והנה פיל. הילדים רצים למרפסת להסתכל. איתמר – מרים ראשו מהספר מסתכל על הפיל ואומר : אתם רואים, לא היה צריך לנסוע לפארק בשביל לראות פיל, אפשר היה להשאר פה…

הבית שבו אנחנו לנים הלילה

http://www.sanparks.org/parks/addo/tourism/availability_dates.php?id=200&resort=21