אוסטין: אכול, שתה והיה נינוח – כי מחר ?

זוהי לי פעם רביעית לביקור באוסטין. מספר כזה של פעמים כבר גורם לי להרגיש במקום קצת כמו בבית. אני כבר יודעת היכן כדי לקנות לילדי את קניותיהם.אני מסוגלת לנתב את דרכי למקומות מרכזיים ללא מכשיר ניווט. אני מכירה מספר מסעדות באוסטין, שנחמד לי לחזור אליהם. בכל נסיעה כזאת אני מנסה להבין קצת ממה עושה את אמריקה מה שהיא. הפעם אני מצליחה לשים את האצבע על מה הם מרכיבי הקסם של המסעדות והפאבים.

רוצים לדעת גם ? בואו איתי לסיור קולינרי באוסטין

עבודה ולמסעדה

עיקר הנסיעה היא העברת ידע לקבוצה מקבילה בחו"ל. ידע שנצבר אצלינו במשך מספר שנים. התחום שבו אני עוסקת מכונה ולידציה של סיליקון . עיקר העבודה הוא להוכיח, שהשבבים המיוצרים אכן עובדים כמתוכנן מצד אחד שכל מה שתוכנן אכן עובדץ חלק אחר חשוב לא פחות הוא  תפיסת כל אותם באגים חמקמקים, שפספס צוות הבדיקות בעת התכנון.  למרות נסיון לפתח כלים ושיטות עבודה מוסדרות עדין בתחום זה  שולטת תחושת הבטן והאינטואיציה. האם אפשר להעביר את כל זה בשבוע  ?

למרות כמות הידע הרב שעלינו להעביר באמריקה כמו באמריקה.המהנדסים האמריקאים הרגילים לשעות פנאי ולחיי משפחה הולכים איש איש לביתו לקראת השעה 5. אנחנו נעזבים לנפשנו. את אחר הצהריים והערב בהחלט ניתן להקדיש לקניות, לפקוד מסעדות באוסטין ולשתות בפאבים הטובים שלה. גם בזמן הפסקת הצהריים  הוג לקפוץ למסעדה לארוחה זריזה במתחמי הקניות הקרובים לעבודה. המקומות מלאים ושוקקי חיים.

מ' חברי לעבודה הוא מהנדס חרוץ ויצירתי. הוא עושה שיעורי בית לפני כל נסיעה כזאת ועורך רשימה של מקומות שכדאי לבלות בהם. לשם כך הוא נעזר בבלוג מקומי הנקרא The Austin Eater .

רבגוניות תושביה של אוסטין חביבה עלי מאוד. בהיותה עיר עם תעשית היטק גדולה ומתפתחת אוסטין מהווה אבן שואבת למהנדסים מכל רחבי העולם. בצוות שעבדתי איתו לאחרונה ישנה רק מהנדסת אחת ילידת ארה"ב. כל האחרים הם מרחבי העולם: דרום אפריקה, סין, רוסיה ומספר מהנדסים מהודו. כולם באו לפה לעבוד ולהגשים את החלום האמריקאי. רבגוניות תושביה משפיעה גם על סצנת האוכל. מגוון גדול של מסעדות באוסטין הן אתניות או פיוז'ן, כשכל אחת מחפשת לה גימיק אחד כדי לבדל אותה בנוף המקומי. לעיתים קרובות האוכל הוא יצירתי, מעניין ובעיקר אותנטי. בכל מקרה תמיד  אפשר לחזור לברירת המחדל – ולאכול איזה סטייק טוב.

מסעדות באוסטין – הסינית

בערב הראשון נותן לי מ' את זכות הבחירה מבין הרשימה. אני בוחרת בסינית הטרנדית   Wu Chow  . המסעדה מלאה ושוקקת חיים אע"פ שזהו יום ב' בשבוע. נמצא לנו מקום ליד הבר. איזור הדאון טאון של אוסטין נשקף מבעד לחלונות. הרחובות ברובם כאן נקראים במספרים, ובינהם רחוב 6^th  המפורסם במועדונים שבו. גם ברחובות הסמוכים והמקבילים יש שפע מסעדות ובארים והאיזור שוקק חיים ביום ובלילה. עיצוב המסעדה הוא חלק חשוב במיתוג ובאוירה .בעוד שפנים המסעדה מעוצב בצורה אלגנטית אסטטית ומאופקת, דוקא עיצוב השירותים משאיר בי את אפקט הוואו.

התפריט מצומצם יחסית: מספר מנות פתיחה, מספר מנות עיקריות. מ' ואני בוחרים ארבע מנות שונות לטעימה. אם נהיה רעבים, ניקח עוד. או שנמשיך למסעדה הבאה ברשימה. אני בוחרת במרק חמוץ- חריף, שאצלי הוא אבן הבוחן לאיכות מסעדה סיני. המרק אכן חריף, הירקות פריכים ולא מסמורטטים , אבל החמיצות אינה מורגשת מספיק לטעמי.

מ' בוחר מנת וון טון משובחת ברוטב . תענוג לחיך ולעיניים. מנת הנודלס הזהירה שלקחתי, מתגלה כמצוינת. אילו מ' מתייג את מנת הבקר והאורז המאודה בסדר. מסעדה ראשונה הוכתרה כהצלחה. לא נשארנו רעבים.

מסעדות באוסטין – האיטלקיה

בערב אחר אנחנו מצרפים אלינו את י'. הוא מהנדס ותיק ומנוסה שעסק רבות בטסטרים וציוד בדיקה. במשך השנתיים האחרונות עבד על הקמת מערך בדיקות אוטומאטי, שחסך לנו בבוא העת שעות של עבודה . י' אינו מרוצה מהצוות המקומי. ציוד הבדיקה אינו עובד. איש אינו מתיחס ברצינות. הוא עובד לבד במעבד . מ' ואני שמים לנו למטרה לשמח מעט את ליבו ולהעלות חיוך על שפתיו. כוס בירה ופיצה טובה במסעדה הטרנדית בופאלינה בטוח תעשה את העבודה!  המסעדה נמצאת בחלקו המזרחי של רחוב  "סיזר שאבז".  באוסטין הישנה ישנם מספר רחובות בודדים, שנקראו על שם אושיות תרבות.  מרתין לותר קינג וסיזר שאבז, שהקים את  אגודי עובדי החוות הלאומית והיה פעיל זכויות עבודים, זכו לכבוד זה. עד לפני מספר שנים היה זה איזור מפוקפק של חורבות ישנות ואוכלוסיה ברמה סוציאלית נמוכה. בשנים האחרונות האיזור מתפתח. הבתים הישנים משופצים. מסעדות טרנדיות נפתחות. לצד הבתים הישנים הבנים בנינים חדשים.  יום ד' בשבוע והמסעדה מלאה. מספר חבורות ממתינות בחוץ לתורם. אנחנו מציצים מבעד לחלונות  ומתלבטים.

י' טוען שאף מסעדה אינה שווה שנמתין בשבילה. מ' ממש רוצה לבדוק עד כמה היא טובה. בעודנו חוכחים בדעתינו לאן ללכת יוצא אחד מעובדי המקום ופונה אלינו באדיבות ובלבביות. "שלום חברים, ראיתי אתכם מציצים מבעד לויטרינה . כמה אתם  ? ישנם כאן מספר שולחנות שמתפנים בקרוב אז ההמתנה לא ארוכה. שארשום אתכם ברשימת הממתינים  ? " לאחר שאנחנו מסכימים הוא מוסיך ומציע  " בזמן המתנתכם, אולי תרצו שמייק יעזור לכם לבחור איזו כוס יין ? ". האיש לא יתן להזדמנות העסקית בדמות שלושה ישראלים מורעבים לחמוק, ועושה זאת במומחיות רבה. אני משווה את היחס הקליל והנעים שאנחנו זוכים לו כאן עם כמה מסעדות טרנדיות בישראל ,בהם על מנת להרשם עלי להדחק בין ממתינים, להלחם על תשומת ליבה של המארחת ולקוות שכשיגיע תורי לא תהיה חבורה שתעקוף אותי רק בגלל שהם "אחוקים" של שוטף הכלים. תורנו מגיע ואנחנו מושבים על שולחן הסמוך לתנור הלבנים, שעליו גאוות המקום. הוא נפוליטני אסלי. עיצוב המסעדה פשוט מאוד. הכנת הפיצות והקלצונה נעשית ממש לנגד עיננו.  י' ומ' מזמינים כל אחד מהם גירסה של פיצה עם נקניק. אני בוחרת בקלצונה. את המנות אנחנו מלוים בבירה. י' ומ' הולכים על בירה בהירה מקומית, המכונה IPA  Indian Pale Ale. אילו אני בוחרת בירה כהה המכונה  black thunder.  לאחר סבב טעימות כללי של המאפים ושל הבירות מ' ואני מכתירים את המקום כמוצלח. י' עדיין אינו מרוצה: פיצה זה לחלשים, איפה הבשר ? וגם הבירה לא משהו : צריך פילזנר גרמני או צ'כי אמיתי.   מסעדה זו נדגמת על ידי החבר'ה בשנית לאחר מספר ימים, לאחר שהם יוצאים רעבים ממסעדה מולקולרית. הפעם י' יוצא מרוצה: הקלצונה ערבה לחיכו ולאחר שהמלצרית מחליפה לו את הבירה לפילזנר הוא מתחיל סופסוף לחייך.

מסעדות באוסטין – המולקולרית

מ' דוקא נהנה במסעדת Juniper המתמחה בבישול המולקולרי, אבל מוכן להודות שלא כל אחד יהנה מהז'אנר. זוהי מסעדה המגדירה את עצמה איטלקית מולקולרית. מהו בישול מולקולרי? מ' מסביר שזהו בישול המתמחה במשחקים במרקמים וחומרים. המנות המוגשות הן קטנות ומעוצבות. תחילתו של ענף הבישול המולקולרי הוא בסדרת סדנאות בעיר איטליה שאירגנה מורה לבישול.  מטרתה היתה לבחון את הפיזיקה והכימיה שמאחורי הכנת המזון . פיזיקאי הונגרי, שעזר לה לרכז את המזון, טבע את המונח "גסטרונומיה מולקולרית". גסטרונומיה מולקולרית חוקרת הכנת מזון. את התהליכים הכימיים והפיזיקליים הפועלים בעת הכנת המזון ואת התופעות החברתיות והאומנותיות של הגסטרונומיה. מחיפוש בכתבות שונות על הנושא אני מגלה שהעוסקים בתחום משתמשים בחומרים מיוחדים ויקרים שיחזקו טעמים וצבעים  ובשיטות הכנה לא קונבנציונליות כגון שימוש בחנקן נוזלי .  הכמות הזעומה של המזון, הצבעים הבוהקים והלא טבעים והמחיר הגבוה בהחלט מעוררים חשדנות. צודק מ' שמסכם " מתאים למי שאוהב סוג כזה של מסעדות "

מסעדות באוסטין –  האמריקאית 

מסעדה נחמדה שאליה אנחנו נלקחים לארוחת צהריים על ידי הצוות המקומי היא"המטבח של ג'ק אלן" . הסניף הקרוב למקום העבודה ממוקם על גדתו של נחל קטן בחורשה. המראה פסטורלי . זהו מטבח אמריקאי מגוון בו ניתן למצוא לצד המבורגרים מנות בשר יצירתיות יותר ואפילו מנות צמחוניות. מנות הדגל של המקום הם מנות הנקראות  "הכל מטוגן בסגנון עוף ". באנגלית זה נשמע יותר טוב :  Chicken fried anything . כלומר מנות בשר מצופות בחמאה ובפירורים ומטוגנות. המנות מלוות בירקות, תפוחי אדמה ורוטב המכונה Gravy,  שהוא הגרסה האמריקאית לרוטב בשמל. בשעת הבחירה מהתפריט המנה נראית חשודה מכדי שאנסה אותה. אני טועמת חתיכה מאחד החברים האחרים. הבשר פריך ולא יבש, הירקות מאודים אבל לא מסמורטטים, וגם תפוחי האדמה טעימים. את הרוטב אפשר (ומומלץ ) להזמין בצד ולהשתמש במשורה. י' שבאופן גורף לא אהב אף מסעדה עד כה, כאן דוקא סוף סוף מאושר.  Chicken fried cow ribs שנשטף עם בירה, בהחלט עשה לו את זה. המנה שלי עוף עם ארטישוק מתגלה כמצוינת.

 הפאב

רייני סטריט הוא רחוב הידוע בפאבים שבו. אתרע מזלנו וביום בו יצאנו לבלות התקיים ברחוב אירוע. הפאבים היו כולם פתוחים למוזמנים בלבד. כפיצוי שישו ושמחו ברחוב :אורות צבעוניים, מוזיקה, ורוכבי ריקשות העבירו חוגגים ממקום למקום. ב' ישראלי שחי כבר כמה שנים באוסטין המליץ על מקום שבו הוא בילה לאחרונה באירוע של צפיה במשחק ליגה כזה או אחר. עברנו לפאב ברחוב Lavaca.  אוסטין שופעת פאבים מקומות לבוא ולשתות בהם, וכל אחד מנסה לבדל את עצמו. המקום כאן מבטיח  "חבילת ספורט " : אוכל  נשנושי אמריקאי, בירות , ומסכי ענק לצפיה במשחק האהוב עליך. הגירסה האמריקאית לבירה ופיצוחים עם החברה בסלון.

ביום בו אנחנו מגיעים אין משחק והמקום ריק למדי. מרבית הלקוחות יושבים על הבר. קבוצה קטנה משחקת ביליארד. השולחנות הגדולים לצד מסכי הענק שמקרינים בהם תוכניות ספורט כאלה ואחרות ריקים.

באוסטין יש לקבל בנפרד זכיון לאוכל וזכיון למשקאות, ולכן יש פאבים רבים בהם אין אוכל. המבקרים מוזמנים להביא משלהם או להזמין ממסעדות באיזור. בפאב הזה במיזם משותף ישנו דוכן קטן המציע גם מזון. ברור לנו שלפאב לא באים בשביל קולינריה, אבל בכל זאת רעבים. מזמינים מגוון מנות. מאוד קשה יהיה ליפול עם המבורגר באוסטין, ולכן זוהי הזמנה בטוחה. להפתעתי ההמבורגר מגיע עם שפע ירקות. מנת נשנושים מאוד פופולרית היא הנאצ'וס.המנה מבוססת על משולשי טורטיה אפויים שעליהם שמים רוטב סלסה, שמנת, שעועית, וגבינה צהובה. כן, זה שמנוני כמו שזה נשמע.

מסעדות באוסטין לצמחונים ולטבעוניים

הטרנד הבריאותי לא פסח על אוסטין. אנשים בעלי אמצעים בהחלט מקפידים על תזונתם. בעלי אמצעים אני אומרת כי בטקסס הפירות וירקות אינם זולים. בבתי הקפה ובמסעדות כמעט תמיד ימצאו אפשרויות צמחוניות, טבעוניות ואפילו ללא גלוטן. רשתות בתי הקפה והמסעדות המשפחתיות הן הימור בטוח, כיוון שהן פונות למכנה המשותף הגדול ביותר.

את ארוחת הערב הראשונה שלי באוסטין אני אוכלת עם ט' מהנדסת צעירה מוכשרת, אחראית  ו..צמחונית . אנחנו בוחרות במקום שהוא שילוב של בית קפה וגירסה צעירה ומודרנית של דיינר: קרבי ליין. עיצוב המקום בהיר וצעיר. צבעי הירוק והעץ הטבעי משדרים אוירה של חיבור לטבע ולבריאות.  המקום מרווח, ומשרה אוירה של נינוחות. התפריט מציע מגוון רחב של מנות צמחוניות. אני בוחרת סלט קינואה ומקבלת סלט טעים, טרי ויצירתי . ט' בוחרת בזהירות אומלט וסלט עם שבבי טורטיה.

גם צ'יז קייק פקטורי היא מסעדת מיינסטרים, שבה ניתן למצוא הכל בכל. התפריט ארוך מאוד, אז כדאי פשוט לבקש מהמלצרים המלצות. כאן בחרתי סלמון על מצע ירוק של קייל ותרד. מנה מצויינת. את הקלוריות שנחסכות בעת אכילת מזון בריאות תמיד אפשר להשקיע בחתיכה מעשרות עוגות הגבינה השונות במוצעות בתפריט. לחובבי הז'אנר זה בהחלט המקום.

ט' הצמחונית יוצאת מאוד מרוצה משתי המסעדות לעיל.

רשת בתי קפה נחמדה נוספת והפעם בסגנון צרפתי היא לה מדליין. מאפים, סלטים, סנדביצ'ים, קרוק מסיה ומאדאם. המרקים המוקרמים שלה מצויינים – במיוחד מרק העגבניות והבזיליקום.

גם אם האוכל ברשתות העממיות הוא סטנדרטי למדי ולא יצירתי במיוחד, השירות ראוי לציון.  גם בישראל אנחנו מצפים לשירות מוקפד ואיכותי במסעדות היקרות, אבל בבתי הקפה ורשתות עממיות – או שאינו קיים  (הדרך לקבל את המזון היא להמתין שמישהו יצרח את שמך במיקרופון) או כל כך עלוב שכבר עדיף לאכול בבית.  באוסטין דוקא השירות הוא זה שהופך את המקומות הפשוטים האלה למקומות שכיף לבוא ולאכול בהם. הפרטים הקטנים. המלצר או המלצרים יהיו מגולחים, מסורקים, לבושים בקפידה במדי בית הקפה. הם יציגו את עצמם, ישאלו לשלומכם, וינהלו איזה סמול טוק חביב לפני שיציעו לכם את מנות היום.  אתם מוזמנים להזמין משקאות מהתפריט, למשקאות הקלים יהיה מילוי מחדש ללא שתבקשו. אם תרצו לשתות רק מים, זה גם בסדר, איש לא יעקם את פרצופו. גם כוסות המים יתמלאו שוב ושוב במשך שהותכם. מעבר לכל התחושה שתקבל היא שהם כולם כאן בשבילך, כדי שתהיה מרוצה, ויש להם את כל הזמן שבעולם בשבילך. הפרטים הקטנים הם שעושים את ההבדל.

מסעדות באוסטין – הסטארט-אפ

טרנד חביב ונפוץ באוסטין הוא משאיות המזון. משאיות המזון הן משאיות קטנות וקrוונים שהוסבו למטבחיo ניידים ומאפשרים לבעליהם להגיע למקומות שונים. מסעדות רבות יקרות וטרנדיות באוסטין החלו את דרכן כמשאית מזון. למעשה אפשר לומר שמשאית מזון היא הסטרטאפ של המסעדנות והיא מאפשרת למסעדן המתחיל לבחון את השוק ואת מרכולתו מבלי להכנס להוצאות שיטביעו אותו. הוא יכול להתמקד באיכות המזון שהיא ללא ספק ה-דבר ה-מכריע באיזור שבו יש שפע שכזה.

העובדה שהמסעדן הוא בעל משאית חוסכת ממנו השקעה בעיצוב מקום, בתחזוקתו, ברכישת כלים,ובתשלום מיסי ארנונה . ניידות המשאית מאפשרת לו לבחון מקומות שונים, שהרי גורל מסעדות נחרץ לעיתים תכופות ממקום לא מוצלח. לעיתים ניתן לראות כמה משאיות חוברות להן ביחד ויוצרות מתחם מזון. האוירה במתחמים כאלה היא בדרך כלל מאוד נעימה ויש קהל מגוון. האוכל מוגש בכלים חד פעמיים, אבל אף תתנו לעובדה זו להטעות אתכם. ישנן משאיות שמגישות אוכל ברמה גבוהה מאוד. המגוון המוצא בכל משאית הוא מצומצם למדי, אבל אפשר לנדוד ממקום למקום ולטעום כמה בערב אחד. המחירים כמובן יהיו זולים יותר מאשר במסעדות,  והמשאיות פועלות בעיקר בשעות היום והערב המוקדמות . בלוג המזון של אוסטין מחזיק רשימה של משאיות כאלה ואת מיקומם.

המשאית הנדגמת על ידי החברה היא Thai Kun , אוכל תאילנדי המוגש במשאית ומוכתר על ידי מ' כמצויין.

כתיבת הרשומה הזאת גורמת לי לפתח רצון עז לצאת למסעדה ולאכול משהו נחמד. תאמרו – יש שפע מסעדות בהרצליה מקום מגורי. אכן יש. אבל באף מסעדה אין את החויה האמריקאית שהיא כייפית כל כך : שרות טוב, שולחנות מרווחים, מוסיקה שאינה צעקנית, מחיר סביר, עם גימיקים חביבים , אבל בלי יותר מדי פוזה. למקומות רבים הגישה היא נוחה, והחניה היא בשפע.  ללא ספק למסעדנים פה בארץ יש לא מעט מה ללמוד מאמריקה. רעבים? סעו לאוסטין.

מה עוד אפשר לעשות באוסטין ? טבע, מוסיקה, בילויים, קניות ומסעדות נוספות, אפשר למצוא בפוסטים מנסיעותי הקודמות לאוסטין.