סובב עולם – בלוגרים מספרים על אגמים

בהסטוריה של כל משפחה ישנם סיפורים מכוננים שהפכו למיתוס. את המיתוסים האלה מעלים בכל הזדמנות של התכנסות משפחתית. במשפחה שלי, סיפור כניסתי לאגם בלבוש מלא כולל מעיל ומגפיים כבר מזמן הפך לכז. נזכרתי בסיפור הזה כשהתחלתי לעבוד על פוסט שיתוף פעולה עם חברי הבלוגרים בנושא אגמים בעולם. ביקשתי מחברי לספר על אגם שהם אהבו במיוחד, שהיתה להם בו חוויה מיוחדת. לצערי את שמו של האגם אינני יודעת, ואפילו לא נשארה תמונה למזכרת.  את ההמלצות המיוחדות של חברי הבלוגרים תוכלו לקרוא כאן בפוסט.  אבל תחילה אני חייבת לסיים לספר את סיפור המיתוס המשפחתי.

האירוע התרחש עוד בטרם מלאו לי שלוש שנים. הייתי עם הורי במחנה קיץ בברה"מ בו הם עבדו כמדריכים. המחנה שכן לא רחוק מאגם בו נהגנו לטייל. סוף הקיץ כבר הביא עימו עננים וגשם, והורי לקחו אותי לטייל עטופה היטב לשפת האגם. אני מדמיינת את השקט שהיה שם, ואת רחש הגלים. אולי הרוח נשאה את קולות הילדים הצוחקים. אבי כנראה הקפיץ אבנים אל המים. אמי בוודאי טיילה על החוף לא מסירה ממני את העיניים, אבל משאירה לי מרחב תמרון. בהחלט יתכן שהורשיתי לזרוק גם אני אבנים. לפתע פתאום ללא אזהרה מוקדמת פשוט צעדתי לאגם – צעד אחר צעד. לקח כמה שניות עד שקור המים חלחל וחדר את הבגדים. בוודאי התחלתי לצווח. הורי שלפו אותי מהמים ורצו למחנה, ליבש אותי.  מה עבר לי בראש ?

מה עבר בראשו של בני, המוזיקנט בן ה5 , כשקפץ למים העמוקים בסחנה? הוא רץ אחרי בני דודיו ואחותו שכבר ידעו לשחות. קטנת הבית הצליחה לפול לאגם קר ולא נקי במיוחד באירלנד (היא היתה בת שנה ) . הגיק , רק בן 2.5 , בחר ליפול למתקן שמדגים פעולת בורג ארכימדס במוזיאון המדע בניו יורק. הוא השאיר את המשגיחים תמהים (מהצחוק שלי ) ומבוהלים (מבפני תביעה משפטית).  נראה שהמשיכה לאגמים ומקורות מים היא ממש בגנים המשפחתיים שלנו. זה בוודאי שמסביר שכיחות האגמים בטיולים שלנו.
ריכוז פוסטים על אגמים מיוחדים בטיולים שלנו.

מפת אגמים מומלצים על ידי חברי הבלוגרים

סימנתי במפה את האגמים שהמליצו עליהם חברי הבלוגרים. אם תלחצו על הסימון במפה תפתח חלונית ובה לצד שם האגם יופיע גם קישור לפרטי האגם והסיפור שמספר עליו הבלוגר. אפשר כמובן לקרוא את כל הסיפורים ברצף .

שימו לב לאגם שמסומן בספר. זהו אגם מיוחד במינו, כי היה השראה לרומן היסטורי שנכתב על ידי חברתי הבלוגרית רבקה.

כדאי להגדיל את המפה, כי באיזור אירופה מסתתרים אגמים רבים.

סיפורי אגמים וחוויות

אורלי אופק מטיילת וכותבת על הטיולים עם מתבגרים מספרת על אגם שטרבסקה, סלובקיה.

בטיולנו המשפחתי לסלובקיה בילינו יום נפלא באגם יפה הנמצא בהרי הטטרה הגבוהים בסלובקיה. שם האגם שטרבסקה  ( Štrbské Pleso).  האגם  נמצא בגובה 1350 מ'. ליד האגם יש גם רכבל שעולה לתצפית בפיסגת ההר ושתי מקפצות סקי, וכל האזור פעיל מאד בחורף בענפי ספורט הסקי למיניהם.  במסלול מעגלי שיצאנו אליו כל המשפחה סביב האגם עברנו ביער שעמד בפריחתו, ופגשנו ספורטאים  מתאמנים בריצה. באגם סירות עץ אדומות שטות במים הצלולים.  בנקודה זו בחרנו להתפצל: הבן הצעיר ואבא נשארו לשחק ולנוח בגינת המשחקים מול האגם. לעומתם, הבנות הספורטאיות עם אמא יצאו למסלול הליכה של שעתיים וחצי הלוך ושוב, אל אגם הררי נוסף הנקרא ימסקה  – ( Jamske pleso.) המסלול לא היה קשה במיוחד, אבל הלכנו הליכה מהירה בעליות בכיוון אחד, והרגשנו היטב את המאמץ.  כשהגענו לאגם הקטן למעלה היינו מאד גאות בעצמנו ושמחנו שהצלחנו לעשות את כל המסלול!!!

עוד על הטיול בסלובקיה של אורלי ומשפחתה תוכלו לקרוא בבלוג שלה "חלומות באופק"

אילנה בר החלה לטרק בשלב מאוחר בחיה, אבל זה לא מונע ממנה להגיע לאגמים מרוחקים במיוחד. אילנה מספרת על אגם פנגונג בטיבט :

אגמים מושכים את העין ועושים שמח בלב, במיוחד כשמדובר באגם מרוחק כל כך, שכדי להגיע אליו צריך להיטלטל שעות ארוכות בדרך-לא-דרך. אגם פנגונג, האגם המלוח הגדול באסיה, משתרע על הגבול בין לדאק לטיבט בגובה 4250 מ'. הדרך מלה עוברת דרך מעבר ההרים השלישי בגובהו בעולם, צ'אנגלה לה (Changla la) בגובה של 5360 מטר.הגעתי לשם בקייץ 2009 בזמן טיול בצפון הודו. התאספנו קבוצת חברים ויצאנו בג'יפ לאחד המקומות המיוחדים והמפורסמים בלדאק. כשהגענו למקום הבנו מיד שהמאמץ היה כדאי. למקום מבינים מייד שהמאמץ היה כדאי. גוון המים באגם משתנה לפי אור השמש, מטורקיז בהיר לכחול עמוק. מצא חן בעיני שילוב הצבעים, הגוונים הכחולים-טורקיזיים של המים, ההרים החומים הצחיחים המקיפים את האגם, ושרשראות דגלי התפילה הטיבטים המתנופפים ברוח על גדת האגם. כל אלו יחד יוצרים קומפוזיציה צבעונית שמכניסה אוויר נקי לריאות ומרחיבה את הנשימה גם ממרחק שנים רבות.

לקריאת סיפורי המסעות של אילנה מומלץ לבקר בבלוג שלה "יצאתי מביתי למסעותי"

זיוה רענן בטיול לאגם אכן (Achensee ) מגלה שגם באגמים המתוירים והעמוסים ביותר תמיד אפשר למצוא מקום של שקט

הרבה נשים יודעות שאם הן רוצות להיות יפות בתמונות עליהן לדאוג שיצלמו אותן מזווית מסוימת. כך גם אגם אכן (Achensee) -הגדול באגמי טירול. אגם מאורך הנמצא  בגובה 900 מ' . למרות הנתונים הטבעיים המרשימים הרגשנו אכזבה כשנסענו לאורכו. הכביש עובר לאורך הגדה המזרחית של האגם. לצידו של הכבישיש  שביל אופניים, ויש חופי רחצה מסודרים, מדשאות ומסעדות. משהו בבתוליות של הטבע נפגם.

הצעתי שננסה ללכת לאורך קטע מהשביל להולכי רגל הקיים בגדה המערבית. מקריאה מוקדמת הבנתי ששם הטבע פראי יותר. הדרך היתה תמימה תחילה. היא עוברת ביער ומי האגם בצבצו בין העצים. כעבור זמן קצר השתנו פני הדברים. בקטע הזה של האגם, מדרון ההר גולש אל המים בתלילות ואין מרווח בינו לבין האגם. השביל החל לטפס במדרון ולרדת וחוזר חלילה. את דרך העפר הנעימה החליפו מדרגות,שאינן מאובטחות בחבל או במעקה, וזה לא מתאים ללב החלש שלנו. כאלה אנחנו – זוג פחדנים. נקודת האור היתה שהמבט על האגם מהשביל הזה הוא באמת יפהפה, וסופסוף הרגשתי שהמוניטין של האגם מצדיק את עצמו. לאחר שלושה ק"מ שארכו כמו הנצח הגענו לבקתת מטיילים משגעת ביופייה ונשמנו לרווחה.

זיוה מטיילת תוך תשומת לב לפרטים הקטנים והמענינים של הפולקלור המקומי. לקריאת סיפורי הטיול שלה מנקודת המבט היחודית כדי לבקר בבלוג שלה "שמתי לב".

יערה גידרון בעלת הבלוג עם השם המגניב "eatnresting" מספרת על אגם בדרום ארגנטינה:

אגם נאוול וואפי (Nahuel Huapi) שוכן בדרום ארגנטינה בסמוך לעיר הסטייקים והשוקולד – ברילוצ'ה. האגם יפיפה וניתן לעלות ברכבל לתצפית מרהיבה עליו ועל כל האיזור. התצפית ידועה בשם הק"מ ה-17. אם תגיעו לאיזור אני ממליצה בחום ללון על גדת האגם ולהנות מהפסטורליה. האגם הוא חלק ממסלול שנקרא שבעת האגמים (כי אם באגמים עסקינן, אז למה להסתפק רק באחד?). המסלול מתחיל בברילוצ'ה ומסתיים בעיירה מקסימה בשם סן-מרטין וכמו שניתן להבין משמו, עובר דרך שבעה אגמים מדהימים. את הדרך של שבעת האגמים מומלץ לעשות ברכב שכור, לעצור על שפת האגמים, להשתזף, לשחות ולעשות פיקניק. זוהי דרך של כמה שעות ולכן כדאי ללון בסן-מרטין ולחזור למחרת, ולעצור בדרך באגמים שלא הספקתם ביום הראשון.

לקריאת מסלול הטיול המלא בארגנטינה. יערה כתבה בבלוג שלה גם פוסט על 5 כאלה באיטליה.

לא ברור ממה יפעת פיירמן נהנתה יותר. מיופיו של האגם או מהאוכל שאכלה במסעדה המקומית. זכרונותיה מאגם קווגוצ'יקו ( Kawaguchiko  ) ביפן מלווים לא רק במראות, אלא גם בטעמים.

יום בו נסעתי להר פוג'י השמים היו בהירים וצלולים. את ההר ראיתי ממרחק רב. ככל שהתקרבתי המראה נהייה מרשים יותר ויותר, אבל כל מה שראיתי בדרך לא משתווה למראה המרהיב של ההר כאשר מביטים בו מגדות אגם קווגוצ'יקו . הלכתי בטיילת לאורך גדות האגם וההר נישא מעל סימטרי ונפלא. לאורך הטיילת נטועים עצי סקורה, לצערי הגעתי רגע לפני הפריחה. אני מניחה שאם הסקורה היתה פורחת, המראה היה לא פחות ממושלם. גם כך האגם ונופיו נפלאים. כדי להנות מהמראה הנהדר אפשר ללכת לאורך הטיילת או לשכור סירה ולשוט באגם. כדאי גם לנסוע בכביש המקיף את האגם. בכל סיבוב מתגלה זוית נוספת של ההר והאגם. לא פלא שהר פוג'י הוא אתר קדוש ומקור השראה אומנותי ולכן גם נכנס לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונס"קו. כאתר מורשת עולמית נחשבים גם החלקים הנמצאים למרגלות ההר ומרכיבים את סביבתו הקרובה כמו מקדשים, אגמים, מעינות, מפלים וחורשות עצי אורן. מאמינים שסוגדים להר פוג'י Fujisan, יוצאים למסע צליינות מסביב לאגמים המקיפים את ההר כדי לטהר את גופם. החוויה הכי מיוחדת שחוויתי באזור האגם היא ארוחה במסעדה יפנית אותנטית. ישבנו על כריות מסביב לבור מלבני שבתוכו היו גחלים לוהטות. הזמנו כל מיני סוגי שיפודים והכנו אותם על גבי הגחלים. חוויה מעניינת וטעימה (ברובה לפחות).

יפעת פיירמן בעלת הבלוג "גלויה" שולחת גלויות צבעוניות ומרתקות מכל העולם בדמות סיפורי הטיול שלה. כדאי לקרוא עד הסוף, כי השירים שבחרה להוסיף מאירים זויות נוספות על חוויותיה.

ליען נוסבאום, חובבת ספר ובעלת השקפת עולם חיובית במיוחד, מספרת על האגם המערבי בהאנגג'ואו, סין ( Hangzhou , Xi Hu  –  west lake)

האגם המערבי נמצא במרכז העיר האנגג'ואו, והוא מוקף בשבילי הליכה נוחים, גינות, פגודות, מקדשים וצמחי מים שונים. אנחנו הגענו להאנגג'ואו משנחאי ברכבת. ירדנו בתחנה האחרונה והתחלנו לצעוד סביב האגם. אפשר גם לשכור אופניים או לעשות שייט. לאורך כל הדרך יש קיוסקים ובתי קפה שאפשר לעצור בהם להתרעננות. אחת החוויות המשעשעות הזכורה לי מהיום הזה, הייתה המנה שהזמנו במסעדה לצד האגם. התלהבנו שיש להם תפריט באנגלית, עם אוכל "מערבי", והזמנו סלט שהתיאור שלו נשמע מבטיח ביותר: "סלט טרי מירקות העונה". אך במקום הסלט הסטנדרטי שציפינו לו, קיבלנו סלט המורכב מחסה, אבטיח ומיונז. כדי לפצות את עצמנו על הסלט שהשתבש, החלטנו לנסות את הארטיק הירוק שכולם סביבנו אכלו בהנאה. שיערנו שבוודאי מדובר בטעם תפוח או פרי אחר. ושוב הופתענו כשגילינו שזה ארטיק בטעם אפונה! אלו היו רגעים משעשעים ומפתיעים שהשאירו לו חוויות שנזכרים בהן עם חיוך. לסיכום, למי שנמצא בשנחאי, אני ממליצה מאוד להגיע לאגם המערבי ולא רק בגלל הגלידה 🙂

להמלצות המצויינות שלה על טיולים, מקומות לינה, ספרים מענינים ובכלל איך לטייל בגישה חיובית  מומלץ לבקר בבלוג שלה  "בדרכים".

מיכל בן אריה , מטיילת יסודית ומעניינת , בחרה לספר על אגם קארצה( Carezza ) באיטליה

אחד האגמים היפים ,הקטנים והצבעוניים שביקרתי באיטליה הוא  אגם קאראצהקאראזה, השוכן  לרגלי הרי הדולומיטים.. האגם נמצא בגובה 1520 מ' ועל פניו משתקפים עצי אשוח מהיער הסמוך וכן רכסי ההרים הנמצאים מאחורי האגם. האגם נקרא גם אגם הקשת בענן בשל צבעוניותו. יפה במיוחד האגדה המפרשת את צבעי הקשת בענן: בעבר התגוררה באגם בתולת ים יפה ומושכת. מכשף שעבר במקום התאהב בה וניסה לחטוף אותה אך לשווא. פנה המכשף למכשפה זקנה שיעצה לו להתחפש לתכשיטן, ליצור קשת בענן ולהשאיר את התכשיטים על שפת האגם וכך לפתות את הבתולה ולחטוף אותה. המכשף עשה כדבריה אך שכח להתחפש. בתולת הים ראתה את הקשת בענן ואת התכשיטים והבינה כי המכשף מסתתר על גדת האגם לכן צללה אל המים ומאז לא נראתה יותר. כעס המכשף, הסיר את הקשת בענן מן השמים והשליך אותה אל האגם יחד עם התכשיטים. מאז מצטיין האגם בצבעי קשת בענן מגוונים.

לקריאת הסיפור המלא של הטיול בדולומיטים של מיכל.

נופר רונן , מטיילת מחוץ לקופסה כשם הבלוג שלה, בחרה לספר על אגם קומומ, באיטליה.

לאגם קומו הגענו בחודש אפריל אחרי טיול ברומא ואזור טוסקנה. כשתיכננתי את הטיול שלנו התלבטתי באיזה אגם כדאי לבחור מבין כל האגמים בצפון איטליה.  הבחירה נפלה על אגם קומו ואני ממש שמחה שזאת היתה הבחירה. ישנו בדירה מהממת עם מרפסת קטנה ונוף מקסים בכפר קטן ושלו ששמו דרביו. במשך שלושה ימים חקרנו את אזור האגם וטיילנו בכפרים והעיירות שסובבים את האגם. יצא לנו לאכול שם במסעדה עם האוכל הכי טעים שהיה לנו בטיול, עשינו מסלול הליכה של שבע שעות עם נוף מהפנט , ביקרנו בעיר בלאג'יו המדהימה, שם היינו בוילה מלצי, בכפר דייגים קטן וקסום ועשינו טעימות של יין, גבינות ודגים בבר יין מקומי. ביקרנו בעיירת בלאנו ששם ראינו נקיק מלפני 15 מיליון שנה ועשינו מסלול הליכה קצר לנקודת תצפית. בנוסף בכל הזדמנות ישבנו לקפה או קוקטייל באחד מבתי הקפה הסובבים את האגם וכל פעם מחדש אמרנו "וואוו !! בא לנו לגור פה" .  לצערינו כל היופי הזה תם אחרי שלושה לילות אבל אין ספק שאנחנו עוד נחזור לשם ומי יודע אולי בפנסיה נחליט לעבור לשם 😉

עוד מסלולים והמלצות על איטליה שכתבה נופר.

מוטו של סהר קרט הוא שחיים רק פעם אחת ולכן כדאי לנצן כל רגע ולהנות ממנו. היא מספרת על אגם אטיטלן בגואטמלה.

אגם אטיטלן הינו האגם העמוק ביותר במרכז אמריקה וממוקם באיזור כפרי של מדינת גואטמלה. זהו בהחלט אחד האגמים היפים שביקרתי בהם: מימיי בצבע כחול עמוק, הוא מוקף בשלושה הרי געש ועל גדותיו שוכנים כפרים רבים של מקומיים. מסביב לאגם תוכלו למצוא לא מעט מסלולי הליכה בטבע, שיובילו אתכם אל תצפיות מדהימות על האגם ועל הר געש פעיל המתפרץ אחת לכמה דקות. התמונה המצורפת צולמה בזריחה, והצבעים הם צבעים טבעיים. מסביב לאגם שוכנים כפרים רבים המאכלסים את התושבים האינדיאנים של האיזור – כל אחד קצת שונה מהאחרים, ולמי שיש זמן, מומלץ לבקר בכמה מהם. אנשי המקום הינם כפריים עניים אך מאוד נחמדים .

לקריאה על מסלול הטיול שלה בגואטמלה. ולפוסט שלה על האגמים שהכתירה כיפים בעולם.

עופר קידר, צלם ובלוגר, שסוחב את המצלחמה שלו לכל טיול, אע"פ שהיא מוסיפה לו עוד 5 קילו. את הפוסטים שלו הוא כותב באותה רגישות, ותשומתלב לפרטים כמו שהוא מצלם. עופר מספר על אגמון החולה בארצנו :

כשהשמש החלה להתעורר, הנוף התגלה לנו אט אט: אגם למרגלות הרים, שמי זריחה כחולים בנגיעות קרני שמש ראשונות, החרמון המושלג ברקע והמון, אבל ה-מ-ו-ן ציפורים במים ובאוויר. המחזה המרהיב לווה בפס קול קרקור עגורים שהיה נחמד בתחילה, אבל הלך וגבר עד שחששנו שיצרב לנו במוח לנצח נצחים. לא ברור מה מוביל ציפור לקרקר ככה בלי הפסקה, אבל אני בטוח שהעגורים שהסתכלו עלינו, צלמים בעגלה רתומה לטרקטור מקרקרים ונדחפים בנסיון לתפוס מקום טוב בספסל הקדמי, חושבים עלינו את אותו הדבר בדיוק…

לקריאה על טיוליו הסובבים עולם, ולצפיה בתמונות המיוחדות שלו כדאי לבקר בבלוג "המצלמה מוסיפה 5 קילו"

ערן ברימן אוהב לטייל במקומות לא שיגרתיים, וחובב איים ידוע. הוא בחר לספר על אגם סטה סידאדס, (Sete Cidades), סן מיגל, האיים האזוריים. ערן כותב:

רונית שימרון, מתיחסת לטיולים שלה בהומור רב, וחולקת איתי התפעלות ואהבה לעיר ריגה. הפעם היא דווקא בחרה להמליץ על אגם בלטון בהונגריה. רונית כותבת :

אגם בלטון בהונגריה הוא מוקד תיירות הנחשב לגדול שבמרכז אירופה. שווה להקדיש לו ביקור של לפחות יומיים, או אפילו לנפוש בקרבתו במהלך שבוע  של נופש רגוע.אנחנו יצאנו לטיול של יום מבודפשט ומאוד הצטערנו שלא לנו באיזור. ביקרנו בעיירה טיהאני, המקסימה, הממוקמת על חצי אי בחוף הצפוני של האגם.במרכז הכפר ניצב המנזר הבדיקטיני שהוקם במאה ה-11, כאשר בקריפטה שבו טמונים שרידיו של המלך אונדרש הראשון. מהמנזר נשקף נוף מרהיב של האגם, ואנחנו עצרנו שם לצילומים לפני שנכנסנו לסייר במנזר עצמו.

לקריאה על המלצות וטיולים נוספים של רונית – בקרו בבלוג שלה "טרוולסט"

אגמים הם לפעמים אקדמה לספר

"האגם הספרותי" ככה אני מכנה ביני לבין עצמי את אגם פרנשטיין( Fernsteinsee), שנמצא במעבר הרים צר באוסטריה. כשאני מסמbת אותו על על מפת גוגל הוא לא נראה מרשים במיוחד, ואפילו מאכזב. אגם קטן ולידו טירה. אבל באגם הזה קרה קסם. באגם הזה נולד רומן היסטורי שכתבה חברתי הבלוגרית רבקה קופלר. עקבתי בעניין רב אחרי פרסום הפרקים של הספר, שבוע אחר שבוע, וראיתי לנגד עיני את הדמויות, את הטירה שבהם חיו, ואת האגם בהם רחצו וכבסו את בגדיהם.

חברתי הבלוגרית רבקה קופלר מספרת בפוסט שלה "הטירה מעל האגם" על הרגעים בהם נטמנו בראשה זרעיו של רומן היסטורי על תקופת ימי הביניים. את הספר במלואו ,פרק אחר פרק, אפשר למצוא באתר שלה – לקריאת "השביל העולה אל ההר"

אפקים מטיילים באגמים

העיר השניה בגודלה בנפאל יושבת לחופו של אגם פהוה, האגם השני בגודלו בנפאל. על היום הנהדר שביליתי בלחופי האגם הזה ובשיט בתוכו אפשר לקרוא בפוסט שלי על פוקרה.

אגמים רבים מנקדים את איזור הרי הפאן בטג'יקיסטן . כמעט כל ערב במהלך הטרק ישנו לחופו של אגם אחר. אני מתקשה לבחור איזה אגם הוא הכי יפה, אבל האגם שהכי קשה היה להגיע  אליו הוא אגם אלוי . תגידו אתם – היה שווה?

גם אוסטריה מלאה אגמים. לא משנה על איזה הר תעלה , תמיד תראה ממנו לפחות אגם אחד.  הרפתקאת האגמים הכי חביבה שלנו היתה באגם וולפגג, בסביבתו השתמשנו כלמעט בכל כלי רכב אפשרי – כולל הרגלים. לקריאה על המלצה ליום טיול בסביבתו.

אם הייתי צריכה להכתיר את "מלך האגמים" אז הבחירה נופלת ללא ספק על אגם קוריל בקמצ'טקה. יש שם את הזריחות היפות ביותר שראיתי, הר געש מחמד שצופה עליו, ודובים . 800 דובים חיים סביבו. אז מה הסיכוי לדעתכם שתפגשו דוב כששבו ככה על החוף?  לקריאה על אגם קוריל והדובים.

עוד בלוגרים מספרים על אגמים

מיכל בן ארי מנור ומשפחתה הם חובבי אגמים ומים. אבל מהסוג הצפוני – כאלה שקריר בהם, ואפשר לטייל סביבים מבלי להזיע. מיכל ממליצה על "ארץ האגמים " של הולנד – הרי היא פרזלנד.

דנה לב מתגוררת עם משפחתה ברומניה ומספרת על החיים והטיולים שלהם שם. דנה  כתבה על אגם סנגוב ועל הטיול שלה לשם.זהו אגם עם סיפור. באי שבמרכזו קבור הנסיך ולאד צפאש הידוע בכינויו דרקולה. הערפל שפוגש אותם כשהם מגיעים הוא מתאים לאוירה. לקריאה על אגם סנגוב.

עדי ויץ נסעה עם משפחתה לאגם קומו באיטליה, וטיילה בכפרים בסביבתו. לצד המלצות על מקומות מענינים תוכלו למצוא בפוסט שלה גם המלצות על מסעדות כשרות.

שיר ים פסקה עוזרי מרבה לטייל במזרח אירופה. היא אספה המלצות ל5 מקורות מים במזרח אירופה. אולי פחות מוכרים אבל בהחלט יפים.

שירלי שקד מספרת על אגם אולואטר במחוז קאומבריה הקסום באנגליה. איזור פחות מוכר אבל קסום.

עמנואלה בינר שכותבת בבלוג שלה בעיקר על נשים ופינות העבודה שלהן, ערכה את "מצעד האגמים" שלה. מוזמנים לקבל עוד רעיונות.

רחל לבון, מטיילת בעולם ללא לאות, חזרה ממש לאחרונה מקנדה, ומספרת על חוויותיה מאגם לואיז ברוקים הקנדים.