זקופנה, פולין: חופשת סקי משפחתית

כבר בשלהי הקיץ צצות המודעות הראשונות של חברות תיירות הסקי המציעות חבילות לשבוע סקי.  החבילות כוללות טיסה, העברות משדה התעופה, מלון, סקי-פס, ציוד סקי ומדריך. בשבועות הסובבים סביב חופשות בית הספר אתרים מסוימים מציעים הדרכה בעברית לילדים. הדרכות הסקי כוללות בד"כ שיעור של שעתיים – שלוש בבוקר, ועוד אחד אחר הצהריים.  לכאורה הצעה נהדרת:  מארגנים לך הכל , סע בראש שקט ותהנה. אפילו מצאו לך סידור לילדים. אבל רגע לפני שחותמים על טופס ההזמנה כדאי לחשוב  אם חבילה כזאת באמת מתאימה לכם, במיוחד אם זו הפעם הראשונה שאתם יוצאים לחופשת סקי.

להלן  פרטי חופשת הסקי שלנו בהרכבה עצמית: זולה יותר מחבילה, איפשרה גיבוש משפחתי, מותאמת בדיוק בשבילנו. הכי חשוב  –   היה כיף ! היה כל כך כיף, שכולם רוצים לחזור לחופשת סקי בשנה הבאה.
חבילות סקי לעומת חופשה בהרכבה עצמית  – מספר נקודות שכדאי לחשוב עליהן

תאריכי הנסיעה. אם התאריך שבו אתם נוסעים כולל חג בישראל, מחירי חבילות הסקי יהיו יקרים יותר, ללא קשר לעלויות בארץ היעד.  אנחנו נסענו בשבוע של פורים. מחירי החבילות בארץ עלו בכ10-15 אחוז לעומת שבוע קודם או שבוע אחר כך . באירופה זו היה השבוע שלפני הפסחא , במקומות רבים זה שבוע "מת" בסקי שאפשר לקבל בו דוקא מחירים זולים יותר ממחירי המלונות.

המלונות המוצעים בחבילה. כדאי לבדוק באיזה מלון מדובר והאם סןג כזה של מלון מתאים. האם אלה מלונות גדולים ? היכן הם מוקמים?מה הביקורות על המלונות? לעיתים שינוי במלון יגרום ליקור משמעותי בחבילה.

4-6שעות הדרכת סקי ביום. האם זה מתאים לכם? מרבית חברי שחזרו מפעילות סקי ציינו על שרירים דואבים כבר מהימים הראשונים. גם לנו שעתיים אינטנסיביות ביום לטעימה ראשונה הספיקו.

שבוע שלם של סקי . מעולם לא עשינו סקי – אולי בכלל לא נאהב את זה? רציתי להשאיר מקום לפעילות אחרת וחוויות אחרות.

חלוקה לקבוצות ? אז איפה בכלל הגיבוש המשפחתי? במשפחתי כולנו ברמה אחת. מתחילים.

סקיפס לכל האתרים.  האם זה באמת נדרש? כדאי לבדוק מראש מה העלויות באתרי הסקי המתאימים לכם. חלק ניכר מעלות הסקיפס זהו עלות מעליות הסקי והרכבל. אם מדבור במסלולים למתחילים ובינויים בלבד , העלויות יכולות להיות זולות מאוד. באתר המתחילים שבו היינו הסקיפס עלה 15 זלוטי לאדם.

שפת ההדרכה. האם באמת נדרשת הדרכה בעברית ? אמנם מבוגרים וילדים גדולים לומדים בשיטה שבה יש לשמוע ולהבין את הסברי המדריך, אבל לילדים הקטנים יש שיטת לימוד אחרת, שאינה מצריכה הסברים. אפשר לומר שמבוגרים לומדים דרך הראש ואילו ילדים קטנים דרך הגוף. בקצרה שיטת הקטנים :מחברים את שני המגלשיים מקדימה בעזרת תפסן וגולשים במורד – זה גורם למגלשיים ליצור את המשולש שכל כך חיוני לעצירה. מכאן הכל מתחיל…

הקטנה הסתמכה בעיקר על צפיה במדריכים עם מעט תרגום שלנו. הגדולים הסתדרו עם ההסברים באנגלית. מהר מאוד לומדים את המושגים הנדרשים לסקי באנגלית.

למה זקופנה ? או  מי בכלל עושה סקי בפולין  ?

פולין ברובה היא ארץ שטוחה, רבת מישורים, יערות ואגמים.  אבל בדרומה של המדינה, על הגבול עם סלובקיה מתרומם רכס הרי הטטרה שפסגותיו הגבוהות מגיעות עד כ2500 מטר. מרבית שטח הרכס נמצא בסלובקיה אבל גם השטח הנמצא בפולין מספיק כדי להקים בו מספיק אתרי סקי. תיעוד המוקדם ביותר של זקופנה מתוארך למאה ה-17. ההיסטוריה של זקופנה קשורה להתפתחות תעשיות הכרייה והמטלורגיה באזור. במהלך המאה ה-19 העיר הייתה המרכז הגדול ביותר באיזור למטלורגיה. במהלך השנים היגרו יותר ויותר אנשים לעיר בשל אקלימה הבריא, ובמהרה התפתחה זאקופנה מכפר קטן לעיירה בת כ-3000 תושבים (1889). שירות הרכבות לעיר החל ב- 1889. האקלים וההרים משכו אליהם כמובן תיירים גם בחורף וגם בקיץ.

העיירה זקופנה ממוקמת בגובה 800 מטר  בעמק בין רכס הרי הטטרה להר המכונה גובובובקה. העיירה כאמור סובבת אתרי סקי המאפשרים גלישה ברמות שונות וטובה במיוחד למתחילים ולבינוניים, אם כי גם המנוסים ימצאו מסלולים לטעמם. אתרי הגלישה נגישים בעצרת אוטובוסים, ומוניות. לאוטובוסים יש תא מטען המיועד למגלשיים, ולמוניות רבות ישנם גגונים. התשלום על סקיפס הוא לפי אתר. במלונות מציעים כרטיסי הנחה לסקיפס.

מידע מפורט על אתרי הסקי, מסלולי הסקי בהם ניתן למצוא כאן, וכאן.

מכל האתרים האפשריים למתחילים אנחנו דווקא לומדים על המסלול הקטן ליד מרכז קפיצות הסקי Wielka Krokiew . איזור המתחילים כולל מדרון בשיפוע עדין  ומעלית  Tbar, שמעלה עד לראש השיפוע. המקום מושלם מכיוון שרוב הזמן אנחנו שם לבד. 

מקפצת הסקי מושכת את תשומת לב בני הנוער כבר בשיעור ראשון. בדימיונם הם רואים את עצמם גולשים וקופצים. הגיק אפילו מתלונן מדוע השיעור הראשון עובר בקצה המדרון הקטן ובקושי עולים למעלה. התשובה לשאלתו כמובן היא הנפילה הראשונה במעלית הTbar כאומרת : אין בעיה לגלוש, רק נראה אותך מגיע למעלה. הנערה אוספת מידע ב you tube  בעניין הקפיצות. ההתלהבות שוכחת במידה מה כשהיא מגיעה למידע על הנפילות, הפצעים והשבירות כתוצאה מעיסוק בספורט זה. החברה מסכמים שבשלב זה יתמקדו בלימוד הסקי.

קפיצות הסקי הן חלק מהענפים באולימפיאדת החורף  ובזקופנה מתקיימות תחרויות קפיצות בתחילת ינואר. האירוע מושך קהל רב בכל שנה.

מלבד תיירות מקומית של פולנים פגשנו לא מעט תיירים מאירלנד, אנגליה, מלטה,וגרמניה. פה ושם גם ישראלים.

השכרת ציוד ושיעורי סקי

את שיעורי הסקי שלנו עשינו עם חברת GoSki והיינו מאוד מרוצים. אני ממליצה עליהם בלב שלם.

כבר בתכתובת הבירורים שניהלתי איתם לפני הנסיעה הם היו מאוד זמינים, יעילים, ענו על כל שאלה ומאוד מהר.
סגרנו מראש על שלושה שיעורי בני שעתיים. שיעור בכל יום. כולנו – כל המשפחה בקבוצה אחת. עמדו לרשותינו בהמלצת החברה שני מדריכים. עלות כל שיעור כזה היתה 600 זלוטי. השארנו לנו את האופציה לקחת שיעורים נוספים אחרי הצהריים. לא נדרשנו לשלם כל מקדמה מראש. את התשלום למדריכים שילמנו במזומן בסוף כל שיעור.
שכרנו אצלם גם את כל הציוד כולל שתי חליפות . הציוד וגם החליפות היו מצויינים. התשלום הוא עבור 24 שעות של השכרה. מגלשיים+מקלות+נעליים עלו 40 זלוטי למבוגר ליום (35 לנוער, 29 לקטנה). קסדות – 5 זלוטי. חליפה -140 זלוטי ליום.
המדריכים שלנו – לך וג'ייק – היו מצויינים. הם היו מאוד מקצועיים, למדו אותנו לפי שיטה מסודרת, ובסבלנות רבה מאוד. הקפידו על קטנה כגדולה. העמידו את בני הנער במקומם כשהיה צריך, ולא ויתרו לנו. הם גם עבדו מצויין כצוות . הם היו נחמדים ולבביים ודברו אנגלית מצויינת. הרגשנו שאנחנו בידיים טובות. על המסלול לידינו היה עוד מדריך מהחברה הזאת – וגם הוא עשה עלי רושם מצויין. נראה שהוא התמחה בלימוד ילדים קטנים, והשיטה שלו היתה אחרת. בקיצור – החברה יודעים את העבודה!
העובדה שהיו לנו שני מדריכים התגלתה כחיונית. אומנם התחלנו כמתחילים אבל די מהר נפתחו פערים. היו כאלה שלמדו מהר יותר והתקדמו , ואחרים לקח להם יותר זמן. המדריכים התחלקו בינינו בין שתי הרמות.

מה לובשים  ?

חליפת סקי בראש ובראשונה. החליפה תחמם אותנו ותגן עלינו מפני רטיבות ולחות. מתחת לחליפה לובשים בגדים תרמיים. כאשר מזג האויר קרוב לאפס – מספיק גופיה תרמית. כאשר מתחת לאפס כדאי ללבוש גם גטקס, וצעיף. זוג אחד של גרבי סקי יספיק בשביל בידוד ובשביל לרפד את נעלי הסקי הכבדות. כפפות סקי  – נחוצות תמיד. גם כשחם. . הן מגינות על הידיים במקרה נפילה. כדאי להשקיע ולודה שהכפפות נוחות ומתאימות לכף היד גם לילדים.

החוק בפולין מחייב ילדים עד גיל 16 ללבוש קסדות. איש לא בודק אותך אבל אנחנו הקפדנו. גם הנערה נאלצה לחבוש קסדה.

כשמזג האויר עולה כמה מעלות מעל לאפס יש מצב לגלוש רק עם גופיה.

כושר, קדימה כושר

"סקי זה ספורט של התרגעות !"  חוזרים ואומרים שוב ושוב המדריכים שלנו. "התרגעו, שחררו כתפיים" . לכאורה לא ממש נדרש כושר לטובת הסקי: במעלה ההר או הגבעה עולים בעזרת סוג כזה או אחר של מעלית, ואז פשוט גולשים למטה. אבל כפי ששרה כוורת " יש עליות בירידה". יש מדי פעם צורך לעלות במעלה איזה גבעונת, ואז כל כובדם של המגלשיים ונעלי הסקי על  רגלינו. כמו כן סט התנועות הנדרש בסקי הוא שונה מבחיים הרגילים ואכן מפעיל עומס על השרירים. נדרשת גם גמישות מסויימת במפרקים וגם בכתפיים, בעיקר בגלל השימוש בTbar. גם בעת הגלישה במדרון נדרשת הפעלת שרירים : עצירה, שינויי כיוון – הכל נעשה בעזרת הגליים  : לשינוי כיוון הטלת המשקל בכל פעם על רגל אחרת, ואילו לעצירה יש להצמיד את קידמת המגלשיים.  בעוונותינו הרבים ובעיקר בעיסוקינו הרבים לא טרחנו לעשות כושר, ולא עבדנו על חיזוק השרירים.  "לפני הסקי הבא אני עושה כושר ! " מכריז הגיק מהמדרון באמצעו של השיעור השני, כשכבר מתחיל להרגיש את השרירים הדואבים. אז אם תרצו לעשות כושר  – להלן הסברים ותוכנית אימונים בכתבה הבאה.

אבל החלק המעייף ביותר בכל תהליך הלימוד הוא הפחד. הפחד ליפול, הפחד לשבור משהו, הפחד להפצע. הפחד גורם לגוף להתכווץ, לאמץ שרירים מיותרים, הנשימות הופכות מהירות יותר, ונדרש יותר חמצן.  בנפילה אם הגוף מכווץ ונוקשה יש סיכוי גדול יותר לפציעה.  אז "הרגעו, הרפו" זו בהחלט העיצה הטובה ביותר שניתן לתת מרגע שהתחלתם בשיעורי הסקי.

מה כללו השיעורים ?

במהלך שלושת השיעורים למדנו את אבני הבנין של הסקי: להשען קדימה כי זה מה שמבטיח שליטה במגלשיים, איך לנעול את הנעלים והמגלשיים, איך לעצור בגלישה קדימה ואחורה, איך  לשנות כיוון (צורת הסללום). אפילו עניין פשוט כל כך כמו לעלות במעלית  דורש לימוד: שמירה על שיווי משקל, תשומת לב למגלשיים מקבילות, השענות קדימה, באיזה יד תופסים, ואיך מסדרים את הידיים.

שלושה שיעורים אלה הביאו אותנו להבנה בסיסית של הסקי, והשאירו בכולנו הרבה טעם של עוד.

השעתיים שעשינו בכל יום הספיקו לנו בהחלט. בסופם היינו עייפים אך מרוצים. לא הרגשנו צורך לסיבוב נוסף אחרי הצהריים. מה  עשינו בשארית היום ? על כך ברשומה הבאה