בסנטוריני עובדים את השמש. יותר נכון – את שקיעתה. פעם ביום האי שובת מעיסוקיו, עוצר נשימתו ועוקב בריכוז אחר תנועת דיסקת האש בשמים. משנוגעת השמש במים משתררת דומיה. ציפור לא מצייצת. אף עלה לא זע. אלפי זוגות עינים עוקבות אחרי העלמותה. כשנעלמת פרוסת השמש האחרונה, פורץ מישהו במחיאות כפיים. עוד רגע או שנים והעולם חוזר למנהגו. כפרפרים אל האש נמשכים תיירים מכל העולם אל שקיעות בסנטוריני . גם אנחנו הצטרפנו לצופים, ובדקנו בכל ערב לוקיישן לשקיעה. אפילו יצאנו לשיט בסנטוריני לקראת השקיעה. וכל זאת כדי להבין – הכצעקתה?
בכל אחד משבעת הערבים שבהם בילינו בסנטוריני, יצאנו לראות שקיעה. בחרנו מקומות שונים באי, בתקווה לראות מראות ונופים שונים. שעת בין הערביים והזריחה הן השעות היפות של היום. לעיתים דווקא המסביב – הכפרים, הרכסים – יפים יותר מהשקיעה. מזמינה אתכם להצטרף אלינו לשבע שקיעות , וזריחה.
- פירגוס – שקיעה מהכפר הגבוה
- פירה – שקיעה מעיר הבירה
- קמארי – להרגיש בלי
- זריחה
- שיט בסנטוריני
- אויה – מלכת השקיעות
- מגדלור
- טחנות רוח
פירגוס
השקיעה הראשונה שלנו באי התגלתה מבטיחה.
את השקיעה הראשונה שלנו אנחנו רואים מהכפר הכי גבוה באי – פירגוס. הצופים מתאספים במצודת הכפר. מישהו משמיע מוזיקה חרישית. האור הרך שוטף את המרחבים שלפנינו ואת בתי הכפר הלבנים. בריזה נעימה מלטפת. השמש מתקרבת אל האיים הוולקניים הקטנים בים, נושקת להם ונעלמת.
כעת נדלקים האורות, והשעה הכחולה עוטפת אותנו בשיא יופיה.
נו, אני אומרת לאיש. יש למה לצפות.
לא רק שקיעה: אם אתם רוצים לשלב את השקיעה בטיול אחר הצהריים מומלץ לבקר תחילה במנזר פרופיטי איליאס, ואחר כך לחזור לכפר פירגוס. הכפר עצמו נחמד לטיול ויש בו מספר אפשרויות לאכול ארוחת ערב.
פירה
את השקיעה השניה שלנו אנחנו רואים מפירה, עיר הבירה של האי. אנחנו מטיילים מעט לאורך הטיילת, צופים בשמש שופכת זהבה על המלונות הבוטיק הנאחזים במדרון. הבריזה מהים מפיגה את חום אחר הצהרים. עובדי בתי הקפה והמסעדות עורכים הכנות אחרונות לקראת הקהל שיבוא ויגדוש אותם. כל אחד מציע את הזוית הכי יפה, הכי טובה לצפיה בשקיעה.
ככל ששעת השקיעה מתקרבת, הטיילת מתמלאת באנשים. נשים בסנדלים ושמלות מתנופפות מדגמנות זוהר אל מול המים. יש מי שמוצא מקומות במסעדות, יש מי שמתמקם על ספסלים או על גדרות הטיילת. ליבי נכמר על תיירי הבוטיקים, הסמוכים לטיילת שדווקא בשעה היפה של היום, נתקלים בעומס. הפנטזיה – ושברה.
אבל השקיעה באמת נהדרת. השמש שוקעת ברווח שבין האיים. סירות קטנות מסתדרות לצפיה, וסירת תענוגות אחד מסתדרת ממתינה, עם תום השקיעה היא צופרת ומפליגה הלאה. אני מתקשה להחליט מה יפה יותר : השמש השוקעת , או הכפרים היפהפיים.
קאמארי
קצת מבוהלים מההמון הסוגד לשקיעה החלטנו ערב אחד לנסוע לצידו השני של האי. כאן החופים רחבים. אין מדרונות ואין כמעט אנשים. אבל יש שקט, שלווה ומסעדות טובות. אנחנו מתישבים שורה ראשונה אל קו המים, נהנים מארוחה מצויינת וצופים בשמים משנים צבעם עם השקיעה. על המסעדה הנהדרת אני בהחלט ממליצה!
ודווקא השקיעה השלווה מתגלה כנעימה במיוחד. כשהשמש מנמיכה את להטה, אנו מבחינים מרחוק בקווי המתאר של עוד אי. זהו אנאפי. האי מיושב אך אינו תיירותי. פעמיים ביום עולים ילדי האי למעבורת, כדי להגיע לבתי הספר בסנטוריני ולחזור ממנה. דווקא נעים לגלות שאנחנו אמנם מוקפים מים מכל עברינו, אבל לא לבד.
זריחה מחלון המלון
אתנחתא קצרה מסיפורי השקיעה. אני מסוקרנת איך תראה הזריחה. אני מדמיינת אותה כסרטון של שקיעה, שמריצים אחורה. בקיץ הזריחה ממש מוקדם. אני קמה אל מראה יפהפה – השתקפות צבעי שמים בבריכה החלקה כמו ראי.
בבוקר אחר אני קמה אל תוך ערפל.
בבוקר אחד אני יוצאת מפתח המלון , חוצה את הכביש ומתבוננת אל האיי הגעש. את ההופעה נותנים השחפים.
שקיעות בסנטוריני – גרסת השיט
בכל יום בשעה קבועה יוצא צי קטן של קטמרנים אל הים. בזה אחר זה הם יוצאים מהנמל הקטן ועל סיפונם נופשים. שיט בסנטוריני הוא הזדמנות להציץ על האי מזווית אחרת, לשחות במפרצונים מרוחקים ולבלות אחר צהרים נינוח על המים.
אנחנו מתקבלים בלבביות על ידי צוות הקטמרן. נאנסי הקפטן שלנו מצווה על כולנו לחלוץ נעלים ולהניח בסל. כידוע – בים הקפטן הוא החוק. אחרי תדריך בטיחות קצר אנחנו יוצאים אל הים. הסל עם הנעלים נשאר על חוף, האם נחטפנו על ידי פירטים ? מלבד הקפטן הצוות כולל שני אנשים, שמזדרזים להציע לנו שתיה קלה, יין או בירה. הם שולחים אותנו להתרווח בסיפון ומתחילים בהתקנתה של ארוחה.
משיצאנו את המרינה מעלה נאנסי מפרשים, מתרווח בכיסאו ומתחיל לספר. פעם כל האי הזה היה אי כמעט טרופי. תושביו חיו בבתים נאים ונהנו מצילם של עצי זית ודקלים ומפרים. הר הגעש שהתפרץ לפני 4000 שנה החריב את הכל. הר הגעש עדין נם בלב הקלדרה, מפריח בועות חמימות אל המים. הקפטן שלנו לוקח אותנו למפרץ כזה כדי שנוכל להנות מג'אקוזי טבעי של מים חמימים. סיפור ההיסטוריה של האי הוא מרתק.
הקפטן שלנו הוא בכלל יליד קרואטיה. איתנו הוא מדבר באנגלית, עם איש הצוות שלו – ביוונית ועם המבשלת בת ארצו בקרואטית. הוא כבר עשר שנים כאן על סנטוריני. כמעט כל יום יוצא אל הים. באנו בזמן טוב, בשלהי הקורונה. על האי יש רק כשליש מהתיירים בעונות הקודמות.
הקטמרן שלנו מגיע למפרץ המיועד ומוריד עוגן. אנחנו נשלחים אל מים. הצוות שולף שלל מצופים לטובת מיש אינו יודע לשחות – או שסתם רוצה לצוף על המים. המים צלולים, שקופים אל האינסוף.
האי הגעשי הנראה מרחוק כחשוף ושומם, מתגלה כשוקק חיים. פלומה קלה של עשב מכסה אותו ועליו מקננם שחפים . הקפטן מספר לנו שלעיתים קרובות הוא רואה כאן צבי ים שוחים במים. בסנטוריני כמעט ואין הטלות של צבי ים. צבים ואנשים אוהבים חופים חוליים,אם כי נצפות הטלות בודדות בחופה המזרחי של סנטוריני.
הזוית שמקנה השיט על המצוקים של סנטוריני מרתקת. אנחנו רואים מצוקים בצבעים מרהיבים. מתברר שיש חופים שאפשר להגיע אליהם רק בשיט בסירה. החופים נקראים על שם צבע הסלעים: הלבן, האדום, השחור.
כאן זה המקום לראות את השקיעה הכי טוב, מכריז נאנסי ומוריד עוגן. אנחנו לא לבד. אנחנו מוקפים קטמרנים, השומרים על מרחק מנומס זה מזה. מאחרוינו עומדות שתי ספינות קרוז. את השקיעה אנחנו אכן רואים מצויין , אבל המראה, יש לאמר, לא שונה מהותית מהחוף בנתניה.
שיט בסנטוריני – מידע שימושי
- יש מספר חברות שיט בסנטוריני המציעות שיט. חלקן משלבות שיט עם טיול רגלי על האיים הוולקניים הסמוכים. יש אפשרות לשיט בוקר ושיט אחר הצהרים. בהמלצת המלון בחרנו בחברת Santorini sailing
- השיט כולל ארוחת ערב טובה ונדיבה.
- כדאי להשוות מחירים אל מול מספר האנשים בקטמרן. אנחנו יוצאים בהרכב של עד 15 איש. העלות היתה 99 יורו לאדם.
- הקלדרה יוצרת באופן טבעי הגנה מפני הגלים ולכן השיט נעים ונינוח.
אויה – נסיכת השקיעות בסנטוריני
השקיעות הכי יפות הן באויה. כך אומרים כולם.
בכל אחר צהרים מתאספים תיירים רבים מהאי כדי לצפות בשקיעה הכי יפה בסנטוריני. כדי להכיל את כמות המבקרים הגדולה נבנה מגרש חניה גדול, וחברות תיירות מציעות איסוף מכל רחבי האי- כדי להגיע ולצפות בשקיעה. לרגע אחד אני מדמה בראשי את קצה האי שוקע אל תוך הים, כאילו היה ספינה שאנשים רבים מדי התגודדו בחרטומה.
מקומות במסעדות לאורך קו הרכס, קו ראשון לקלדרה, יש להזמין מראש וכמה שיותר מוקדם. אנחנו מוצאים ספונטנית מסעדה איטלקית. השולחנות, שמהם אפשר לצלם תמונות של שקיעה בכוס יין, כבר תפוסים. נמצא לנו שולחן בשורה האחרונה. השולחנות מרווחים , מבטיח לנו המלצר, אתם תוכלו לראות את השקיעה.
שעות אחר הצהריים הן השעות החמות באי. השמש קופחת ללא רחם. מעל השולחנות פתחו המלצרים שמשיות. ככל שהשמש מנמיכה מנמיכים קולות הסועדים. דקות ספורות לפני שהשמש נוגעת בקו המים משתררת דומיה. כל הנוכחים שולפים את הניידים ומתחילים לצלם. לאט לאט השמש נעלמת בתוך המים. כיפהפיה הנמה המתעוררת משנתה חוזרת ההמולה אל מסעדות האי ואל רחובותיה.
והשקיעה? איך היא?
יש לומר את האמת. שמש השוקעת אל תוך המים יש לנו בכל חופי הארץ.
מגדלור
בקצה הדרומי של סנטוריני עומד מגדלור.
הוא נבנה בסוף המאה ה19 על ידי חברת מסחר צרפתית, והוא אחד המגדלורים הראשונים שנבנו ביוון. במשך 100 שנים הוא הופעל על ידי דיזל, ובבית הלבן הקטן שמתחתיו התגורר המפעיל. כיום הוא מחובר לחשמל ועדין פעיל. הוא מהבהב כל 10 שניות ועדין משמעותי להגנת סירות בים.
אנחנו הגענו אליו כדי לצפות בשקיעה.
נוף הרכסים והמדרונות של האי בשעה זו הוא יפה במיוחד.
וענן אחד שמצל על איוני הגעש יוצר תמונה אימפרסיוניסטית- מינימליסטית.
על טחנות רוח ועל שקיעות בסנטוריני
מסע שקיעות בסנטוריני שלנו מסתיים בגבעה ועליה תחנות רוח.
האיים הקיקלידיים מפורסמים בטחנות הרוח שלהם. סנטוריני ממוקמת באיזור עם רוחות עזות ולכן כבר מאות שנים תושביו למדו לרתום את הרוח לשימושם. בסנטוריני יש 70 טחנות רוח. מרביתן במצב מתפורר. טחנות הרוח שמשו לטחינת קמח. בדרך כלל סמוך לטחנת קמח הוקמה גם מאפיה. עד היום מאפיות הן מקום מעולה לארוחה קלה, ויש כאלה שפעילות 24 שעות. לפי הרשומות טחנות הרוח הראשונות נבנו כבר במאה ה14, אבל אף טחנה מאז לא שרדה. הטחנות שניתן לראות כיום באי הן לכל המקדם מהמאה ה17.
מרבית טחנות הרוח המשופצות כיום באי משמשות כצימרים. מעל הכפר אמבוריו ישנה גבעה ועליה שורה של תחנות רוח. אליה הגענו כדי לצפות בשקיעה, או יותר נכון – לצפות בהן על רקע השקיעה. מהגבעה נשקף נוף יפהפה: של בתים קטנים, כרמים, ההר והים.
כאן דווקא היינו לבד.
כאן היתה השקיעה היפה מכולן.
איך מגיעים? ניתן לראות אותם מהכביש הראשי . המיקום המדוייק בגוגל.
תודה ינינה! עשית חשק להגיע לסנטוריני.
אני שמחה לשמוע. ומופתעת קצת היית שם קודם
תענוג של פוסט, ינינה. תמונות משגעות ומגוונות. איזה רעיון נפלא, טיולי שקיעה לפוסט שקיעות.
תודה רחלי! אני מאוד אוהבת שקיעות וזריחות ומקדישה להן זמן בכל טיול. סנטוריני הוא האי האולטימטיבי