אני מכירה כמה אנשים שרק המחשבה על אריזה גורמת להם לותר מראש על החופשה. ובאמת אפשר להבין אותם.
אריזה למשפחה בת שישה נפשות ל"טיול מתגלגל" של שלושה שבועות המתפרשים על כמה איזורי אקלים היא כאב ראש לא קטן :
איזה בגדים לקחת וכמה? כמה זוגות נעלים? איך לא לוקחים הרבה מדי וגם לא מעט מדי? מה יהי עם כביסה? ובכלל איך מכניסים את כל ערימות הבגדים האלה לתוך כמות מזוודות שתוכל להכנס לאוטו?
עם השנים והטיולים פתחתי שיטה:
מקדישים לכל יום בטיול שקית. לתוכה מכניסים את כל הבגדים של כל המשפחה לאותו יום ומסמנים עליה את התאריך של היום המיועד. בזמן הטיול בכל יום פותחים תיק אחד בלבד, שולפים שקית אחת בלבד, מלבישים בתכולתה את בני המשפחה ומאחסנים בה את הבגדים המלוכלכים, מכניסים בחזרה לתיק וסוגרים. זהו.
מכיוון שלא בכל יום בטיול חייבים להחליף למשל נעליים או סווצ'ר, כדאי לנהל מראש רישום של מה נכנס לאיזו שקית .
נשמע מסובך ?
האמת שזה ממש פשוט.תוך כמה שעות הכל ארוז ומוכן: בדיוק מה שצריך, כמה שצריך , ובמינימום מקום.
היום הראשון של חופשת ראש השנה הוקדש לאריזה. אריק והקטנים נשלחו לפארק לפרוק מרץ. הגדולים ואני נשארנו לארוז.למען האמת הבכורה מחכה כבר זמן מה לשמוע "הולכים לארוז". היא יודעת שזה ילווה בבקשה " תוציאי מהארון בגדים שאת כבר לא לובשת ". תוך דקות ספורות היא תחזור עם סלסלה מלאה בגדים שנס ליחם, אבד חינם, יצאו מהאופנה ..
בגדים אלה, יארזו, גורלם בתום השימוש יהיה להזרק לפח או להמסר לאירגון נזקקים בחו"ל. וכך בכל יום בטיול נערך טקס קבוע :הילדים מגיעים עם ערמת הבגדים שלבשו במהלך היום וביחד אנחנו חורצים את דינם : זה למחר, זה לכביסה, זה לפח…
במשך בוקר אחד חדר השינה שלנו נראה כמו מחסן בגדים. עבדנו בשיטת הסרט הנע . עורמים על המיטה. הבת מסמנת סימונים בטבלאות, הבן מתרוצץ בין הארונות ומביא עוד בגדים, ואני מודאת שבכל יום שום דבר לא חסר.
כשאריק והילדים חוזרים ארבע תיקים מוכנים, חדר השינה חוזר לקדמותו, הארונות כמעט מרוקנים מבגדים, ואנחנו תשושים.
טוב, בשביל זה יש תכף חופשה, לא?