יום 3 המשך:טיפוס על סלע וריקודים אפריקאים

מסלול ההליכה Shelter Rock נמצא בשטח של חוה פרטית. השער פתוח, אנחנו נוסעים כקילומטר בשטח החוה לפי השילוט. במקום אין אף אחד. בעודנו מתארגנים למסלול, אנחנו רואים טנדר דוהר במהירות לכיונינו. מתברר שהפעלנו איזו אזעקה. אנחנו כמובן מוזמנים להשאר, ולטייל. אחרי כמה דקות מגיעה בעלת הבית אידית. היא מקבלת את פנינו בלבביות, מציינת שהיתה בביקור בישראל לפני כשלושים שנה, ובתגובה להערה שלי על כך שדרום אפריקה יפה, היא נאנחת ואומרת "כן, אבל יש לנו את הבעיות שלנו"

.מזג האויר באיזור שבו אנחנו נמצאים, ולמעשה מרגע שהגענו בהיר, חם, ויבש במשך היום –הטמפרטורות יכולות להגיע אף לשלושים מעלות, וקר במשך הלילה באיזור ה13 מעלות.. ועכשיו כמו לפי הזמנה השמים מתכסים בעננים, וצל קריר ונעים נפרש.

אנחנו מקבלים חוברת הוראות ויוצאים לדרך. המסלול מוביל לפסגת שרשת ההרים. אנחנו מתחילים לצעוד. הקטנה מכריזה על עצמה כמדריכה וצועדת ראשונה ונותנת את הקצב. המסלול עובר תחילה דרך מישור עשב פתוח. משם אנחנו נכנסים לערוץ של נחל המכונה באפריקאנס "קלוף". ערוץ הנחל יבש  ומוצל כולו. המסלול משולט היטב, לאורך הדרך יש שלטים עם שמות של עצים, ובחוברת הסברים כללים על מה שאנחנו רואים.

אנחנו יושבים לנוח ולשתות בצילו של עץ זית בר (wild olive ) בן 1000 שנים.

אנחנו יוצאים מהערוך וממשיכים במעלה ההר. ככל שעולים כך רואים יותר ויותר נוף מהעמק. אריק מנצל את ההזדמנות לצילומים פרחים וצמחים מענינים כמו זה

היעד שלנו הוא סלע הממוקם באמצע הסבך. מרחוק הוא נראה קטן אבל כשמתקרבים הוא גדול. האטרקציה העיקרית של המקום הוא סולם יתדות שמוביל לפסגת ההר, ואז יורדים ממנו בסנפלינג. אנחנו מסתפקים בטיפוס על הסלע, המלא זיזים. הנוף הנשקף מהסלע בהחלט שווה את המאמץ.

מהסלע יש "קיצור דרך" שמוביל אותנו ב20 דקות לחניה. כשאנחנו מגיעים שואל יותם :"אם יש דרך כל כך קצרה, אז למה עשינו את המסלול הארוך ?"

פרטים נוספים על המסלול ועל הפעילויות שניתן לעשות

http://www.shelterrock.co.za/

לאחר פיקניק צהרים אנחנו ממשיכים ליעדנו הבא – הכפר לסדי Lesedi – מעין מוזיאון פתוח עם שואו לתיירים. בשטח הכפר נבנו מספר מתחמים המאפיינים שבטים שונים בדרום אפריקה ובמתחמים נמצאים בני השבט הלבושים בבגדים מסורתיים. בכפר יש כמובן שוק עבודות אומנות, וניתן לראות את בנות השבט עושות עבודות אלה.

הביקור בכפר אורך כשלוש שעות ומתחיל בסרטון המתאר בקצרה את המסורת וההיסטוריה של השבטים האלה, לאחר מכן יוצאים לסייר במתחמי הכפרים השונים, ובסוף ישנו מופע של מוסיקה וריקודים מהשבטים השונים, ואפשר להישאר לארוחת ערב . הכל כמובן ממוסחר, אבל כצפוי זוכה להצלחה היסטרית אצל הילדים.

השבטים המיוצגים הם:

 הזולו, שבט לוחמים, שידע תקופות זוהר בעברו ואף הצליח לגבור באחד הקרבות הראשונים על הבריטים למרות היותם חמושים רק בחניתות ומגינים, ושוכן באיזור  קואזולו נטאל.

שבט הבסוטו, שבניו גרים ברפובליקה ההררית לסוטו – מדינה בתוך אפריקה.

שבט החוסה Khosa , ששפתו (וגם שפת הזולו) מכילה מלבד העיצורים הרגילה גם 5 צלילי נקישות של הלשון על החיך. זה נשמע כל כך מוזר ומדהים, ובלתי אפשרי לחיקוי. יותם בקש מהמדריך שלנו להסריט אותו אומר כמה משפטים, כי "אחרת החברים שלו, לא יאמינו לו שמדברים ככה.." נלסון מנדלה הוא בן השבט הזה.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=q_1TTMB5f_s]

שבט הפדי pedi הניכר עקב החצאיות הסקוטיות שלובשים בניו, לזכר התבוסה שנחלו בפני הגדוד הסקוטי.ביודעם שבני השבט לא יניפו חרב כנגד אישה, הבריטים העמידו את הגדוד הסקוטי, לובש החצאיות בראש צבאים. בני הפדי בחושבם שמדובר בצבא של נשים סרבו להלחם, וכשעמדו על גודל טעותם כבר היה מאוחר מדי.

ממוסחר ככל שיהיה, הביקור בנוי טוב. המדריך מספר סיפורים מענינים, הילדים מתענינים, מצטלמים עם בני השבט, מקשיבים לסיפורים (בני הנוער מסתדרים לא רע, ואנחנו מתרגמים לקטנים). הריקודים קצביים, סוחפים, צבעוניים. ניכר על הרוקדים שהם נהנים מאוד, והם מאוד  מהחיים : כלומר לצד נערות דקיקות, יש גם מאמות עבות בשר, נערים חטובים, וגם גברים עגולי כרס- כולם רוקדים ונהנים. כשמזמינים את הקהל להצטרף – הילדים מצטרפים בשמחה לחגיגה.

בארוחת הערב- האוכל טעים, מתובל בתבלינים מענינים, וכולל גם מאכלים לא שגרתיים כגון תבשיל בשר תנין…

לפרטים נוספים:

http://www.lesedi.com/