הבוקר אנחנו יוצאים לטייל בעיר. התחנה הראשונה שלנו היא "מוזיאון הזהב של אפריקה". מוזיאון קטנטן אך מענין מציג אתההיסטוריה של הזהב והשפעתו על ההיסטוריה האנושית באפריקה. הביקור מענין מאוד ומפתיח מכיוון שבתודעה שלנו הזהב נקשר עם האינקה והאצטקים בדרום ומרכז אמריקה,והינה כאן שפע של עבודות הנעשות באפריקה, בעיקר במערב. הזהב גם באפריקה היה סמל לכוח ולהשפעה, ולכן ראשי השבטים ומשפחותיהם נהגו ללבוש זהב תכשיטי זהב, או תכשיטי ענק מצופים בזהב, להוסיף עיטורי זהב לבגדיהם וסנדליהם, ןאף לכלי נשקם.
מצטערים -אין תמונות – אסור היה לצלם. תצטרכו לבוא לראות בעצמכם…
משם אנחנו ממשיכים לגרין מרקט – כיכר שבעבר שמשה כשוק, אבל היום אמחנו מוצאים בה רק זוכני מזכרות ועבודות אפריקאיות. המוכרים צבעוניים לא פחות ממרכולתם, מזמינים להכנס, מכריזים על המחיר, ומודיעים שניתן לשאת ולתת על המחיר.אנחנו מחליטים שלא להשקיע את זהבנו במקום.
במרחק הליכה קצר נמצאת "טירת התקווה" – טירה שנבנתה במאה ה17 , ושמשה כמרכז מנהלי וצבאי של קייפטאון. היום היא בעיקר מוזיאון אבל הטקס הרישמי של המפתח ממשיך להתקיים בה יום יום. אנחנו מגיעים ברגע האחרון לפני תחילת הטקס ומורשים להכנס דרך הפשפש בשער הטירה. בעבודת ההכנה שך הטיול קראתי שהטקס כולל גם יריה בתותח הטקסים.אנחנו צופים במהלך הטקס :חיילים במדי שרד צועדים לשער הטירה, נערכת בדיקה סימלית שהכל בסדר בחוץ, מצלצלים בפעמון 12 פעמים, מדווחים שהכל בסדר,
ואז מגיע שלב היריה בתותח. לדשא המרכזי מופיע חייל נושא בידיו תותח. נראה כמו צעצוע, הקהל מביט בחייל הטוען אותו בשעשוע. נראה מצחיק התותח הזה.
החייל מקבל רשות מהממפקד לירות בו, מצית ו..בום.
התותח אולי נראה כמו צעצוע, אבל הרעש אמיתי. לטקס זה אגב תמיד השתמשו בתותח טקסים (ולא בתותח אמיתי) הביקור בטירה ובמוזיאונים שלה מענין למדי :חדרים תקופתיים משוחזרים המכילים ריהוט, וכלים. את הילדים מרשים במיוחד אולם האוכל- אולם ענק עם שולחן ארוך במרכזו . הילדים מיד פותחים במשימת ספירת הכסאות – 101 במספר.
http://www.castleofgoodhope.co.za/
מזג האויר בהיר היום, אין עננים על הר השולחן- זו היזדמנות פז שאין לפספסה. אנחנו נוסעים להר השולחן. המונית שמובילה אותנו מטפסת לאיטה על הצלעות התחתונים של ההר, וכבר משם ניתן להבין מדוע נקרא איזור הדאון טאון – הקערה. הדאון טאון נמצא בין שני הרים – הר השולחן המתנוסס לגובה של כ1000 מטר ו"ראש האריה" המגיע רק ל669 .
הר השולחן הוא פארק לאומי ויש בו לא מעט מסלולי הליכה. הצעתי לטפס לפסגתו נפסלת על הסף,ואנחנו בוחרים באופציית הרכבל. זהו יום בהיר, חמים וראות טובה. מראות מרהיבים נשקפים אלינו מכל הכיוונים. אנחנו מצליחים לראות את קייפ-פוינט שבה טיילנו לפני יומיים – מרחק של כשעה נסיעה!
אנחנו מטיילים על ההר השטוח כשולחן – נהנים מהמראות (גם על פסגת ההר יש כמה מסלולים שאפשר לעשות).
אני קוראת בשלטי ההסבר עובדה מענינת על גילם של רכסי ההרים : רכס האלפים הוא רק בן 32 מליון שנים, ההימליה היא בת 40 מליון, הבאים בתור הם הרוקים בני קצת יותר מ100 מליון, אחריהם האנדים בני 140 מיליון, ואילו הר השולחן בן 240 מליון שנה. אנחנו עומדים על ההר אולי העתיק בעולם. אפריקה, מכאן הכל התחיל.
http://www.sanparks.org/parks/table_mountain/tourism/attractions.php#tablemountain
מההר אנחנו נוסעים לארוחת ערב במסעדה סינית נחמדה שגילינו, ושם פוגשים גברת נחמדה שגרה בקייפטאון ואותה הכרנו במטוס. את היום אנחנו מסיימים בטיול לאורך הים ועם שקיעה מושלמת. לילה אחרון באפריקה.
