בלוג טיולים משפחתי, הבלוג של ינינה זסלבסקי אפק
 
שגרת מחנה

שגרת מחנה

המחנה שלנו ממוקם על גדת נהר האוליפנטס. קולות ההיפופוטמים שנשמעים כמו צחוק עמוק מלוים את שגרת יומיינו ולפעמים את לילותינו. ממרפסת התצפית ניתן לצפות בבעלי חיים יורדים אל הנהר לשתות מים.

המחנה כולל ארבע בקתות עם שתי מיטות. הבקתות בנויות בעץ ומכוסות בקש, וממוקמות מתחת לעצים כדי להרבות את הצל.  מפתיע עד כמה הבקתה נוחה ומאוווררת, ושומרת על טמפרטורה נעימה.

גם בקתת השירותים ובקתת המקלחות עשויות עץ עם גגות מקש. הקירות הם ענפי עצים מהוקצעים הצמודים זה לזה בצורה אנכית – מצד אחד מקנים פרטיות ומצד שני מאוורים. המים הזורמים נשאבים מבור מים בסביבה, ומחוממים בגז. המקלחות והשירותים מוארים בעששיות בלילה, מה שמקנה אוירה רומנטית למקלחת בשניים. הפאר והנוחות שבפשטות

פנים הבקתה שלנו. הכילות חיוניות בעונה הרטובה.

אגב – החדרים מסודרים ומנוקים יום יום. אומנם אנחנו בשטח, אבל אין שום סיבה לוותר על הסטנדרט.

מלבד הבקתות של האורחים יש בקתת מטבח, שבו מבשל הטבח את ארוחותינו. המטבח מאובזר היטב. בהעדרנו הטבח גם דואג למנהלות המחנה :נקיון, סידור החדרים שלנו.

בזמוך לאש, ולקומקום המים התמידי עומדת הלאפה – סככת גג קש שבה נמצא שולחן האוכל, שולחן ההגשה ושולן הקפה. בחושך הכל מואר בעששיות.

what would you like sir- coffe or tea?

הפעילות שלנו מתחילה לפני הזריחה. סאמבוק מכין מים חמימים באגן הרחצה ליד הבקתה , כדי שנוכל לשטוף פנים ולצחצח שיניים, מדליק את העששית ומעיר אותנו בברכת בוקר טוב.  את הבוקר אנחנו פותחים בטבילת rusks בקפה. RUSK היא פרוסת עוגה יבשה לחלוטין וקשה כמו אבן הנטבלת כמו פטיבר בקפה או בתה. נשמע לא משהו? תאמינו לי מתמכרים. אספקה לשבועיים כבר ארוזה אצלי במזוודה…

עששית ומים חמים – בוקר טוב

עם אור ראשון עולים לרכב הסאפארי ויוצאים לשטח.

גולת הכותרת של המחנה הוא הטיולים הרגליים : בבוקר טיול בוקר של כ3 עד 4 שעות, של הליכה נינוחה, המתובלת בסיפורים על כל מה שפוגשים בשטח. האדמה, השיחים, העצים , השבילים מספרים לנו סיפורים על מי עבר, מתי, ואיך ומה קרה. צריך רק לדעת לקרוא את השפה. המדריכים שלנו הם קוראים מנוסים ומגלים לנו את נפלאות הטבע.מדי פעם גם רואים ציפורים, ובעלי חיים.

אנחנו הולכים בטור עורפי. בראשו המדריכים, ואנחנו אחריהם. אנחנו נדרשים ללכת בשקט מוחלט, על מנת שלא נפריע לריינג'רים לשמוע, ועל מנת שלא נבריח את בעלי החיים. גם ככה הסיכוי לראות אותם ברגל הוא קטן. אנחנו בשטח טורפי על, בעלי החיים פוחדים מאיתנו, אריה, נמר, אנטילופות – כולם יברחו.

תוך כדי טיול עושים גם הפסקה לארוחת בוקר קלה, שנארזה עבורנו על ידי הטבח :קרקרים, מיץ, גבינות, פירות יבשים, נקניקיות, וסוכריות.

לאחר הליכת הבוקר אנחנו שבים למחנה, שם כבר מחכה לנו ארוחת הצהריים. התפריט משתנה מיום ליום אבל גולת הכותרת היא ללא ספק, לחם חם שנאפה טרי על לבנים. אם יש לחם כזה (בשילוב חמאה וריבה) מי צריך בכלל עוגות.

אם יש לחם…

ולאחר הארוחה הדשנה, כמנהג האריות הולכים לשון – מנוחת צהריים.

לאחר המנוחה, לקראת השקיעה יוצאים לסיור נוסף. הפעם באיזור הנהר, מוצאים לנו פינה נחמדה, משקיפים על המים, בעלי החיים והשקיעה. בדרום אפריקה רווח המנהג של לצפות בשקיעה, תוך כדי לגימת בירה צוננת. המשקאות ששותים בשקיעה נקראם בשם מיוחד sundowners

שקיעה בחברת ההיפופוטמים (שימו לב לאפים ונחיריים בימין התמונה)

עם אור אחרון חוזרים למחנה לארוחת ערב, וישיבה לאור המדורה, קריאה, והתרגעות…

הארוחות המבושלות של ידי ג'יימי הטבח מתגלות כטעימות, ומשביעות : סלט, תבשיל בשר המבושל בפויקה, תוספת של אורז, או תפוחי אדמה או מעין קוסקוס העשוי מתירס טחון ונקרה כאן פאפ.

דפנה אומרת שהיא מרגישה כמו במחנה קיץ או בקייטנה. אכן אחלה מחנה שבעולם…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *