דרום אפריקה היא ארץ למודת מלחמות. על אדמתה נטשו מלחמות בין בי הזולו לבני המטאבלה, בין בני הקוזה למתיישבים הלבנים ההולנדים, בין הזולו לאנגלים, ובין הלבנים לבין עצמם כאשר כל צד מגייס לשורותיו לוחמים מהשבטים המקומיים. בגבולותיה נטשו מלחמות עם נמיביה, וחייליה נשלחו אף להשקטת הסכסוך באנגולה.
אבל עכשיו מתחוללת מלחמה מסוג חדש. זוהי מלחמה בפארקים ובשמורות הטבע, שמטרתה להגן על משאבי הטבע של דרום אפריקה: בעלי חיים וצמחים. המילה האנגלית POACHING משמעותה ציד לא חוקי. המונח באנגלית כולל בתוכו במובן הרחב גם איסוף צמחי מרפא וצמחים נדירים, וחטיבת עצים. ציד לא חוקי של קרנפים למטרות איסוף הקרניים זוכה בשנים האחרונות לאיזכור רב בכותרות, אך גם בעלי חיים אחרים סובלים מאוד מכך.
פארק קרוגר, הנמצא על הגבול עם מוזמביק, הוא לב ליבה של המערכה הזאת. בעוד דרום אפריקה משקיעה משאבים אדירים לשמירה על בעלי החיים שלה, הכולל גם הסברה לתושבים במוזמביק השכנה לא רק שלא נעשים מאמצים לשמירה אלא מרבית מפירי החוק מגיעים ממנה. רכס הרי הלובומבו הנמצא במוזמביק גובל בפארק קרוגר ומאפשר תצפית נוחה אל המתרחש בתוכו. מפירי החוק משקיפים במשך היום אל הפארק ומסמנים את מטרותיהם. עם שקיעה הם גונבים את הגבול לפארק עם שקיעה, יורים בבעלי החיים וחוזרים עם גופתו או החלקים המשתלמים שלה למוזמביק.
הסיבה לציד הבלתי חוקי היא כמובן כסף. מוזמביק השכנה נתונה להשפעתה הכלכלית והפוליטית של סין שבה קיים מסחר ענף בחלקי בעלי חיים לרפואה. קרן הקרנף נחשבת כמקור למגוון תרופות באסיה: החל מהקלה על כאבי בטן ומגרנות, דרך סרטן וכלה באין-אונות. סטטיסטיקת הקרנפים שניצודו היא מחרידה. בשנת 2014 ניצודו באופן לא חוקי למעלה מ1000 קרנפים. אם ניקח בחשבון שקרנפית ממליטה גור אחד בכל הריון הנמשך כשנתיים, קל להבין עד כמה מהר יכולים הקרנפים להעלם מהעולם.
הציידים ברובם הם עניים מרודים המסתכנים בציד לעיתים בלית ברירה. תמורת השלל הם מקבלים סכומים זעומים. הסוכנים המפעילים אותם מוכרים את השלל בשוק האפור בסכומי עתק. בדרום אפריקה הממשלה מפעילה תוכניות הסברה, ומשתפת את התושבים בשמירה על הטבע. לעיתים מוענקים רשיונות לציד של בעלי חיים שאינם בסכנת הכחדה למטרות שימוש עצמי. רבים מהשבטים בסביבה עובדים בפארק או מגויסים למלחמה בציד הבלתי חוקי.
במחנות בפארק ישנם לוחות מגנטיים עם מפות הסביבה, בהם ניתן לסמן היכן נצפו בעלי החיים האטרקטיביים כגון הטורפים. מטרתם של הלוחות הוא לאפשר שיתוף מידע בין המבקרים. על הלוח נכתב שרשויות הפארק לא מאפשרים עוד לסמן את מיקומם של הקרנפים, עקב הציד הלא חוקי.
בסיור הרגלי אנחנו נתקלים בשרידיו של קרנף. הקרנף הזה נורה לפני כשלושה חודשים והושאר בשטח, לאחר שנגדע הקרן שעל אפו.
הפיל בתמונה עורר את תשומת לבנו. החדק שלו נראה פצוע, אע"פ שהוא השתמש בו לאכילה. הסימנים האלה הם סימנים של מלכודת, שבה נלכד הפיל, וכנראה הצליח להחלץ בכוחות עצמו. הפצע התאחה, אבל הסימנים נשארו.
באחד מימי השהות שלנו בפארק בעודנו נוסעים בג'יפ עם הריינגרים לטיול אני רואה מרחוק אנשים היושבים בצילו של עץ. בפארק אסור להסתובב ברגל, ואני מופתעת לראותם. הריינגרים כלל אינם מתרגשים, וכשאנחנו קרבים אני מבינה מיד מדוע. אלה ריינג'רים המסיירים בפארק ברגל ביום ובלילה כדי לשמור על בעלי החיים. מתברר שסמבוק הריינג'ר שלנו ושני השומרים הם בני שבט שנגן, והם מיד פותחים במסכת ברכות שבטית בשפתם, שפת הצונגה: חיוכים, כפות ידיים פרושות מורמות, ומשפטי ברכה ותשובה מתנגדים בקצב האיטי והנינוח של אפריקה. הריינג'רים שוהים כשבוע בשטח, מסיירים ברגל, ומחפשים את הציידים הבלתי חוקיים.
במלחמה הזאת משתתפים כולם: הריינג'רים ורשויות הפארק, כוחות המשטרה ויחידה מיוחדת שהוקמה לצורך זה, חיל האויר מסייע בסיורי מסוקים, מטוסים ובמזל"טים. ציוד לוחמה מתקדם. גם הציבור מגוייס למלחמה. ניתן למצוא פרסומים רבים על "קו חם" אליו ניתן להתקשר, למי שיש מידע, או חשד בנושא. בימים אלה ימי ירח מלא ישנו תגבור מיוחד. מכוניות משטרה נכנסות לשטח הפארק סמוך לשקיעה, וקולות המסוקים החולפים נשמעים שוב ושוב בשעות הערב, מפירים את השקט והשלווה.
להפתעתי הפילים אינם נתונים בסכנה בשל השנהב של חטיהם. הסיבה לכך היא הצפת השוק בחטים. חטי הפילים שמתים בפארק נאספים ונמכרים בצורה חוקית במחירים נמוכים. ישנה יוזמה דומה להצפת השוק בקרני קרנפים. ניתן לחתוך את הקרן בצורה יזומה ולמוכרה. הקרן על האף תגדל בתוך כשנתים מחדש, לא יהי טעם להרוג את הקרנף, וניתן יהי להציף את השוק.
.
מידע נוסף:
סטטיסטיקת ציד בלתי חוקי של קרנפים בדרום אפריקה אפשר למצוא באתר המוקדש להצלת הקרנפים.
בגליון מארס 2012 של נשיונל ג'יאוגרפיק פורסמה כתבה נרחבת על הנושא. דרום אפריקה היא לא המדינה היחידה שסובלת מבעיה זו. במדינות אחרות על כל קרנף מוצב שומר חמוש.
