חג החנוכה הביא איתו הזדמנות לחופשה משפחתית של כמה ימים. רצינו לנסוע דרומה , לאילת. חשבנו לגוון קצת ובמקום לעשות את אותה נסיעה של 5 שעות עם עצירה, לעצור ללילה אחד בערד. לטייל קצת בסביבה, ולהשקיף על הנוף. "העיר מתוכננת היטב" כך כותב על ערב ירחון מטיילים, "נבנתה על פי תוכנית קפדנית וכמעט ללא סטיות ממנה בשיתוף פעולה של צוותי הקמה, מהנדסים ואדריכלים. כל אלה יצרו עיר בעלת מאפיינים ארכיטקטוניים מוגדרים ומנומקים, בניגוד לישובים אחרים שהתפתחו בערבוביה , ללא יד מכוונת.
העיר משלבת התישבות עם נוף ואקלים הידוע בתכונות המרפא שלו ויש לה יתרונות רבים כיעד לטיולים ונופש." חיפוש באינטרנט העלה כי סביב לעיר סומנו 19 מסלולי הליכה, חלקם מתחילים ממש מהעיר. לצאת מהבית – ולהתחיל לטייל . נדלקתי. הלילה הפך לשלושה. קיבלנו חופשה משפחתית בערד.
חופשה משפחתית – לינה
העיר פרושה על גבי הגבעות, שכונות שכונות. בשכונות רבות בתים פרטיים קטנים ממש על המצוקים. בבית אחד כזה מצאנו צימר: "נוף למדבר" של אביקו כהן. אבי מקבל אותנו בלבביות, ולקראת הדלקת נרות מופיע בחדרנו עם ספינג' – סופגניות מרוקאית טריות.
ערד נמצאת כרגע בתנופת פיתוח, מלבד שכונות חדשות, קניון חדש על אם הדרך, ישנם פרוייקטים שמטרתם להכשיר מסלולים ופארקים בסביבת ערד. המפה המפורטת, והמידע המצויין שקיבלנו ב"חברה הכלכלית לערד",( רח' חן 4, קומה 1 ) מראה שיש מי שרוצה להשקיע ולפתח.
לינה – יש בערד כרגע שני מלונות, מלון אחד נמצא ממש בכניסה לעיר, ואילו השני על גבעה עם תצפית מרהיבה על ים המלח. מלבד שני המלונות האלה – יש עוד שני מלונות סגורים ומתפוררים – לא ברור איך פוספס הפוטנציאל התיירותי של העיר הזו
חופשה משפחתית בערד – מסלולי טיול
שיטוט קל בתחילתו של נחל טביה.
ממש מעבר לגדר ואדי וממנו מתחיל מסלול טיול – נחל טביה. רגע לפני שקיעה אני יוצאת לשוטט עם השובב, ופוגשת עדר גמלים. הגמלים כאלה ואחרים ילוו את שלושת ימינו.
טיול בוקר בערוץ הבורות , ונחל חסד
המסלול הראשון – כ5.5 ק"מ הוא שילוב של שני מסלולים : ערוץ 4 הבורות שאורכו כ3.5 ק"מ ןקטע מנחל חסד – שאורכו 2 ק"מ. כ3 שעות הליכה נינוחה עם בת 5.
לארוך המסלול ישנם ארבע בורות מים, שחלקם אמורים להיות פעילים היום. המסלול מסתיים במאגורת רחמים – מאגר מים מימי הנבטים, שיבש עכשיו.
ממאגורת המים מתחילה עליה לכיוון ערד לאורך אפיק נחל חסד, כשבסוף יש עליה בדרך ג'יפים, ועליה במצוק.
המסלול מאוד קל למעבר, חשוף לחלוטין ולכן מתאים מאוד לימי החורף.
אנחנו לבד לאורך כל המסלול. רק אנחנו והמרחבים. מתקדמים בקצב נוח, עוצרים לצילומים, לאיסוף אבנים יפות, ולהתבוננות בעקבות. על האדמה הלחה מעט הותירו בעלי חיים רבים עקבות.
אנחנו משתמשים בציורים בגב המפה לזהות את העקבות – מקווה שזיהינו נכון. האם זהו צבי? האם זהו צבוע?
בזוית העין אנחנו מזהים תנועה, ועוקבים אחרי צבי צעיר, המטפס על צלע הגבעה לא רחוק מאיתנו. זה מרגש ככה פתאום לצפות בבע"ח בטבע.
בסוף המסלול אנחנו פוגשים עדר קטן של גמלים, אבל הפעם ברוח התקופה המודרנית, הרועה עוקב אחרי גמליו .. בג'יפ. המוזיקנט מתלונן שהמסלול לא היה מאתגר מספיק וגם לא ארוך במיוחד. גם בת ה5 עושה סימנים של מרץ מיוחד.
מסלול הר נוף
בתיאור המסלול כתוב שאורכו 2.5 ק"מ והזמן המשוער כחצי שעה. זהו מסלול לא מעגלי, אז אנחנו מחליטים לעשות את חלקו , ולחזור.
במסלול מתחיל ממש בקצה רחוב נוף. מי שרק רוצה להנות מהנוף, מצוי שם ספסל בו אפשר לשבת ולהתבונן בנופי המדבר ההררים.
אנחנו מתחילים בירידה בסולם, ומתחילים לצעוד. הרוח הקרירה מהבוקר, התגברה עכשיו, ונהית ממש חזקה. אנחנו מטפסים על "סכין" – גבעת צור בולטת, ומקציה מתחילה ירידה די תלולה לתוך הואדי של נחל טביה. הנוף בהחלט עוצר נשימה.
אני אוחזת חזק בידה של הקטנה, קצת חוששת שהרוח תעיף אותה.
הירידה תלולה, העליה חזרה באותו מסלול – לא קשה.
מצפה מואב
ערד המדברית, המשקיפה על הבקע הסורי- אפריקני, כפסע בינה ובין אפריקה. ובאפריקה , התנהג כאפריקאי – כלומר צא וקבל את פני השקיעה, רצוי עם משקה אלכוהולי קל, וכמה נשנושים.וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.
ערד היא עיר קטנה מספיק כדי שנפקיר עצמינו לידי הGPS, שמוביל אותנו ברחבי העיר הקטנה. רחוב מואב, מוביל ל"איזור המלונות" שכרגע יש בו רק מלון פעיל אחד. שני מלונות אחרים למרות הפוטנציאל הנופי המרהיב עומדים ריקים ועזובים. בקצה הרחוב, מצפה עם פסל של תומרקין המשקיף על ים המלח.
הגבעות נצבעות בבעי ורוד כתום, והמים כחול -טורקיז.
לצערינו הרוח מתגברת, ונעשה ממש קר. אנחנו חשופים לגמרי. לגימה זריזה מבקבוק השנדי, כמה קליקים של המצלמה, ואנחנו מסתתרים באוטו.
