לקראת נחיתה נכנסים לתוך ענן, עבה, סמיך ולבן. מצידו השני מתגלית לנו לפלנד במלוא הודה הלבן. יערות מכוסים לבן, אגמים מכוסים לבן . זה הנוף שילווה אותנו במשך הימים הקרובים.
שדה התעופה הפצפון של רובניימי מתקשה להכיל את כל יושבי המטוס, בעודנו מחכים לביקורת הדרכונים ולמזודות יש זמן להתבונן בשכבות השלג הנערמות על הגגות, נטיפי הקרח לאורכם, המכוניות המכוסות שלג, וגם מסלול ההמראה לבן. הכל לבן.
ביציאה משדה התעופה מקדם אותנו אויר קריר ,יבש וצלול. הטמפרטורה -5 מעלות. לא מרגיש מאוד קר. כפי שהזהיר אותי קולגה מקנדה, גל חום עובר על האיזור…
בעודנו ממתינים להתכנסות חברי הקבוצה, אני לא יכולה להתאפק ומצלמת את הלבן לבן הזה..
אחר הצהריים המוקדמות מוקדשות להצטיידות, כרטיסי סים מקומיים, ארוחה וקדימה להרפתקה. תחילה ביקור זריז בקניון ,שהוגדר על ידי נגה כ"חור קורע", אך התגלה כרחב ידיים, ובהחלט בעל פוטנציאל. בגדי האביב הצבעוניים בחנויות הם קונטרסט אדיר ללבן שבחוץ.
רובניימי בירת לפלנד, היא עיר של 60 אלף תושבים, מתוכם 10 אלפים סטודנטים, הלומדים במספר מוסדות אקדמיים בעיר. בניני העיר נבנו ברובם אחרי מלחמת העולם השניה, לאחר שהנאצים החריבו אותה כשעזבו את העיר. רובניימי יושבת ממש על סף החוג הארקטי :קו רוחב : 66-33-44 . מכאן וצפונה יש סיכוי לראות את הזוהר הצפוני, אבל היום מעונן.
כדי להנות מכל הלבן הזה, בלי לקפוא יש להצטייד היטב . במרכז ההצטיידות של לאפלאנד סאפאריס אנחנו עוברים שרשרת חיול מזורזת : קיטבג זוגי כחול, נעליים, חרמוניות, וגרבי צמר. בגדי ונעלי האזרחות מוכנסים לשק – והנה אנחנו מוכנים להרפתקת הארקטית.
דגש מיוחד מושם על הנעליים, בתוך הנעליים העבות והמחממות, שמים שיכבת ריפוד, גורבים גרבי צמר עבים מעל גרביים תרמיות. הנעליים צריכות להיות מספיק גדולות, כדי שתהיה שכבת אויר בין הרגל לנעל. שכבת אויר זו הי היא המבודד האמיתי. לאחר שכולנו, סינדרלות בחיפוש אחר הנעל המתאימה, מסיימים, אנחנו נוסעים ליער הקרב לבחון את הציוד : את נעלינו וחרמוניותינו מחד גיסא ואת מצלמותינו מאידך גיסא.
התוצאות הרי הינן לפניכם.
רגע לפני היציאה מהיער, נדלקות הנורות, והאור הצהוב מוסיף חן וחמימות לכל. ברוכים הבאים ללפלנד.
לאחר הביקור ביעד לפנינו עוד דרך ארוכה, פנינו מועדות לעיר סריסלקה, המוחקת כ240 ק"מ מרובנימי. אנחנו נובעים במשך כשלוש שעות, קילומטרים על גבי קילומטרים בתוך יערות מושלגים. המדריך מספר שבפינלנד כמעט אין גדרות. החוק הסקנדינבי דוגל בחופש המעבר – כל אדם יכול לעבור בכל שטח פרטי או ציבורי, ולא להחשב מסיג גבול. ובאמת במרחבים האלה, מי בכלל צריך לריב על שטח – יש מקום לכווווולם.