החרמון : מבט מעורפל מ"העיניים של המדינה"

שנים שלא הייתי בחרמון.  בימים מושלגים, דיווחים ברדיו על עומס המתחיל במג'דל שמס, מדחיקים כל חשק להגיע לשם. ובקיץ ? בזכרוני יש שם רק מוצב, ורכבל. השבוע עשינו טיול לחרמון במסגרת יום הדרכה של החברה להגנת הטבע, שנערך לזכרו של יהודה ויס, שהיה מדריך ונפל במלחמת לבנון השניה.

יום יפה, קרירות וצלילות של לאחר הגשם, מבטיחה ראות טובה. אבל כבר בכביש העולה לרמה מתברר לנו שלא כך – העמק בהיר, אבל ההר מוקף עננים. את הקיץ השארנו במרכז, ככל שעולים אל רמת הגולן הטמפרטורה צונחת. מג'דל שמס אפרורית, חורפית ורטובה כולה. הכביש המוביל אל אתר החרמון טובל כולו בערפל.  חנית הרכבל התחתון נראית נטושה. מתעטפים בפליזים, הטמפרטורה 13 מעלות. דוכן קטן ושתי מדריכות מסבירות פנים : כן יש סיורים, למרות העננים, ולמרות הפצמ"רים שהיו כאן אתמול.

עולים ברכבל לפסגת החרמון. הילדים למודי רכבלים מהטיול באוסטריה, מתלהבים מרכבל הכיסאות הפתוחים. הנסיעה מרגשת ומפחידה קצת: נוגעים לא נוגעים בצמרות העצים. את העליה שלנו מלווה עוף דורס אחד, משחר לטרף.

העליה ברכבל אורכת כרבע שעה. מספיק זמן כדי להצטנן היטב ממשבי הרוח. היה מן הראוי להצטייד בכובעים ומעילי רוח, אבל איכשהו בתודעה שלנו מזג אויר אלפיני לא מתחבר עם קיץ ישראלי.

ביציאה מהרכבל פוגש אותנו המדריך ומוביל אותנו דרך מחסום הבסיס, לסיור בחרמון. כבר בתחנת ההסבר הראשונה, מתגלה אוצר – שיח קטן רוחש חיפושיות אדומות – מפתיע לגלות בקור הזה ובגובה הזאת כזאת כמות של חיפושיות.

המדריך מציין שהחרמון הוא ההר היחיד במדינה. כל השאר הן גבעות. הר מוגדר כהר אם יש בו מספר חגורות  שונות של צמחיה, ורק החרמון מקיים הגדרה זו. ובאמת בעת העליה ברכבל ניתן לראות איך העצים הולכים וקטנים,ונעלמים, ונשאר רק הר, שבמבט ראשון נראה חשוף.  אך בטרשים האלה, מצאו להם דרך להתקיים  כ400 מינים של צמחים. חלק גדול מהם יחודיים רק לסביבה זו.  כך למשל השום, שפורח עכשיו :

וגם הדובדבן השרוע, עם פרחיו הזעירים

הצמחיה יחודית לחרמון בזכות התנאים היחודיים : מצד אחד גבהים של למעלה מ2000 מטר , גבהים "אלפיניים", אבל מצד שני – זהו המזרח התיכון. וכך, הצמחיה מקבלת "טויסט" ומתאימה את עצמה לגבהים.

רכס החרמון משתרע לאורך כמעט 1000 קמ"ר ורק כ7% ממנו – 70 קמ"ר הם בשטח ישראל. הפסגה הגבוהה ביתר של החרמן נמצאת על גבול סוריה-לבנון, ואנחנו מסתפקים בגובה מירבי של כ 2200 מטר. רובו של החרמון הוא שטח צבאי סגור, ויושבים בו כמה מצפים צבאיים, ללא ספק ה"עיניים של המדינה"

למרבה הפלא, עד למלחמת ששת הימים, הסורים לא גילו ענין בקטע זה של החרמון, ולא היו בו מוצבים סוריים. לקראת תום מלחמת ששת הימים, כשמשקיפים בינלאומים, עמדו לסמן את הגבול, הוצנחו חיילים בשני פינות – וכך סומן הגבול. במקום הוקם מצב החרמון, שתפקידו היה להתריע ולספק ידע לחיל האויר וחיל המודיעין. על המוצב נאמר שהא לא ניתן לכיבוש, אך השאננות שלאחר מלחמת ששת הימים, הביאה לליקויים בתחזוקתו – את הדלת של המוצב, כך התברר לא ניתן היה לסגור. במלחמת יום כיפור, יושבי המוצב הופתעו של ידי החיילים הסוריים – יחידת קומנדו עילית, שהונחתה במסוקים- והמוצב נכבש. המוצב נכבש בחזרה במבצע "קינוח" על ידי חיילי גולני בסוף מלחמת יום כיפור, בקרב קשה.

אצלנו במרכז, כבר קיץ, אחרוני צמחי הבר כבר מצהיבים, אבל בפסגת החרמון שלוגיות עדיין קיימות, לשמחתם של הילדים.

הערפילים באים והולכים, מכסים טפח ומגלים. שני המוצבים על האנטנות שלהם וה"כדורים", נחבאים ונגלים לפרקים, מרגישים קצת כמו שלא מהעולם הזה. מצידו השני של ההר מתגלה לנו הנוף שאליו הם צופים – סוריה. בימים בהירים ניתן לצפות עד למרחק של כ100 ק"מ מכאן. אבל היום העמק לוט בערפילים.

שקט כאן בפסגה, אבל השקט מטעה. למטה, ממש לרגלי ההר נמצא הכפר אל חדר, בו נערכים קרבות בין המורדים לצבא אסד. משם נורו הפצמ"רים אתמול.

הרוח החזקה, והקור מבריחים אותנו מהר משם. החרמון רובו אבן גיר, הוא אינו אלה קמר שנוצר בקרקע כתוצאה מתזוזת הלוחות, באיזור הבקע הסורי -אפריקני. בשיא גובהו הגיע החרמון ל4 ק"מ, תהליכי בליה הביאו אותו למה שהוא היום.

מסיסות הגיר וריבוי המשקעים באזור החרמון תרמו להתפתחות מבנים קארסטיים שונים: מערות ודולינות. הדולינה היא עמק ללא ניקוז, שנוצר כתוצאה מהתמוטטות תקרת מערה. בעומקה של דולינה אחת כזאת – שלוגית ענקית לשמחת הילדים.

לקראת סוף הטיול מסמיך הערפל ובאמת כבר לא רואים ממטר. הירידה ברכבל מספקת חוויה מסוג "פסגת הפחד",

לקראת צהרי היום, המלה המקום, ואנחנו מגלים שתור ארוך משתרך בעליה לרכבל. ללא ספק המזל מזלנו שהגענו מוקדם.

ארוחה קלה , ואנחנו בדרך הביתה. הירידה מההר מובילה אותנו אל יום בהיר ושטוף שמש,

הטרסות שעל מורדות החרמון מוריקות, ומתפקעות – כך נראה- מדובדבנים. קונים, כמובן קונים.

טיול לחרמון – רעיונות לטיולים נוספים באיזור

מסלול שביל הגולן מתחיל בחניה של החרמון. טיילנו לאורך שביל הגולן במסגרת מסע "בדרכם"

בדרך לחרמון אפשר לטייל בנחל חרמון.

זיוה רענן בפסוט מרגש על רמת הגולן שלאחר מלחמת ששת הימים