זהו היום הראשון המלא של הטיול שלנו. אנחנו ההורים קמים מוקדם בבוקר ומשאירים את הילדים לישון . לפנינו יום ארוך של נסיעה לאוסלו. תכננו בדרך עצירה אחת או שניים – כמוקד עניין . אבל תחילה – טיול בוקר זוגי. לא לכיוון מוגדר בעיקר קצת שוטטות. נוסעים אל הכפר שבפאתיו אנחנו ישנים. הדרכים הכפריות עוברות בין שדות וקרוב לים. השמים עטורי עננים דרמטיים.
הרוח הבוקר עזה – עכשיו בהחלט ברור למה הטרובינות נפוצות. יוצאים קצת מהאוטו לטיול לכיוון הים , אבל הרוח מבריחה אותנו אחרי זמן קצר.
מראות הכפר כל כך פסטורליים – שדות מזהיבים , חווה, פריחה בצד הדרך. פרות רועות באחו. אנחנו נמצאים באחת הארצות המתקדמות בעולם מבחינה טכנולוגית – וולוו ואריקסון הן חברות מקומיות – החקלאות כאן היא ממוכנת, אבל בכל זאת השלווה הפסטורלית הזאת, הנקיה, כאילו כלום לא השתנה, וחיים כך מימים ימימה. רגע לפני שחוזרים לחדר, ארנב גדול חוצה את הכביש, גדול מדי מכדי להיות ארנב מבוית, ואנחנו עוקבים אחריו ואחרי אוזניו את תוך השדה.
אחרי ארוחת בוקר והתארגנות בוקר נינוחה, אנחנו ממשיכים לכיוון אוסלו. היעד המרכזי לביקור היום הוא תחריטי הסלע בטאנום, המרוחק כשעתיים ממקום הלינה שלנו. אנחנו נוסעים לאורך מישורים הכפריים, שהולכים ומשתנים לאיזור הררי ויערות – עצים גבוהים, זקופים וישרי גזע – חומר הגלם המושלם לתוצרי עץ. לא פלא שכל הבתים כאן מעץ וזוהי מולדתה של איקאה.
מהאוטוסטראדה אנחנו רואים טירה מבוצרת ומרשימה, ומחליטים לעשות לרגליה. זוהי טירת בוהוס – נבנתה ב1300 על ידי המלך הנורווגי האקון ה-5 , ושימשה כחלק מקו הביצורים של הגבול הדרומי של נורווגיה .הטירה מתגאה בכך, שהיא בלתי חדירה למצור – וכהוכחה לכך רושמת רקורד מרשים של 14 מצורים! בהחלט נראה כמקום מעניין למשפחות חובבות היסטוריה ימי ביניימית. הילדים מתרוצצים קצת בדשאים, אנחנו קצת מצלמים .
בעודי מתלבטת אם להכנס לבקר או להמשיך נופלת עלי טיפה, ואחר כך עוד אחת. השמים עד לפני דקות ספורות היו בהירים – אבל עכשיו ענן אפור כבד מעלינו, ותוך שניות ספורות שופך עלינו את גשמו. הגשם כל כך חזק, שאנחנו אפילו לא רצים לאוטו אלא תופסים מחסה . האיש היחיד שלובש מעיל גשם, מקרב את האוטו, ובמבצע מסודר להפליא, לפי סדר ישיבה אנחנו רצים אל האוטו : מהומת פשיטת בגדים, חגירת חגורות והתמקמות כללית – והינה הגשם פסק.. הגשם החליט בשבילנו – ממשיכים.
אתר טאנום שוכן בלב איזור סלעי ומיוער. אנשי תקופת הברונזה שחיו כאן בשנים 1800 עד 500 לפני הספירה חצבו תחריטים של בעלי חיים, אנשים, סמלים גיאומטריים, וספינות. העמק שבו ניצב מרכז המבקרים, היה בתקופתם אגם – והאנשים שטו עליו בסירות.
הסלעים העגוליםוהחלקים הנפוצים באיזור היו משטח אידיאלי לחקיקת העבודות בסלע. באתרים המרכזיים, שמותאמים לביקור הציורים צבועים בצבע אדום – תוספת מודרנית, שתפקידה להבליט את הציורים למבקרים, ובעיקר לשמש שכבת הגנה בפני הבליה של הסלע. במקומות רבים ניתן לראות את התחריטים ללא צבע. לעיתים הסלע מכוסה באיזוב שמשמש כבסיס לצמיחת צמחיה
לציורים האלה היתה משמעות פולחנית ספיריטואליסטית. לציורים השונים ישנה סימליות. כפות רגלים או רצף של נקודות למשל מסמלות נוכחות של ישויות אלוהיות.תמונה המכונה –זוג נאהבים – מסמלת נישואין מקודשים – מושג נפוץ בתרבות הקדם נוצרית, שמשמעותו דאגה לפריון ולשגשוג. האל מת בכל שנה , רק כדי להולד מחדש ולהתחתן עם אלה.
אחד המוטיבים הנפוצים ביותר הן הסירות. העמק שבו ניצב מרכז המבקרים, היה בתקופתם אגם – והאנשים שטו עליו בסירות וקיימו בעזרתם קשרים מסחריים עם השכנים. הדמויות בסירות בד"כ מסומלות על ידי קוים – הם החותרים, ואילו דמות אחת ושנים בד"כ מתנשאת מעליהן, לעיתים מצוירת במפורש מנופפת גרזן או מגן. מענין לציין מוטיבים זהים רבים מופיעים על ציורי קיר במקומות שונים בעולם. שמש עם קרנים ונשים שאוחזות בה למשל, מופיעה כקעקוע על זרועות נשים בבוסניה, המתועדות בציורים מהמאה ה19.
האתר מענין מאוד, כולל מרכז מבקרים עם מידע מפורט על תקופת הברונזה, וחיי האנשים בסביבה. כמו כן ישנו שחזור של בתים מתקופת הברונזה. בילנו במקום כשעתיים וחצי , ואילמלא הדרך אצא לנו – אפשר היה להשאר עוד. לעשות פיקניק ולצאת למסלולי טיול בסביבה.
מסיימים את הביקור, וממשיכים לאוסלו. שוב מתריעה בפנינו הנערה על הצורך בהצטיידות, ושוב אנחנו יורדים מהכביש הראשי למראה שלט של עגלת קניות. לאחר דקות ספורות של נסיעה אנחנו עוצרים ליד מבנה שנראה כמו סופר . המבנה מתגלה כחנות ענקית של ממתקים. האיש מציע לקנות דלי של קילו גומגומנים, מתפשרים על קופסת שליש.סופר, תחנת דלק, ועוד כמה עצירות סרק, מביאות אותנו לאוסלו בערב. הפעם אנחנו ישנים בבית דירות, הסמוך למעונות סטודנטים – הדירונת שלנו היא שני חדרים חדר הילדים וחדר הורים + מטבחון,שירותים ומקלחת. הילדים ישנים במיטת קומותיים בחדר . בקומת בכניסה – סופר. ה"גימיק" של המקום הוא "קופסת המטבח", שיש לקחת בקבלה כשרוצים לבשל – הקופסה כוללת ציוד מטפח וכלים, ויש להחזיר אותה בתום השימוש… כל מקום והקטע שלו.
