אוסלו , בירת נורווגיה, שפירושה "מקום האלים", מתגלה לנו כעיר נעימה ויפה. תכננו לבלות בה יומיים מלאים, אבל היא בהחלט ראויה להרבה יותר – שפע מוזיאונם מענינים, פארקים, וחיי עיר תוססים. תוסיפו לזה מזג אויר נפלא, אויר צלול,עיצוב וטיפוח סקנדינבי – באמת מקום אלוהי….
את היום הראשון שלנו באוסלו מחליטים להקדיש למוזיאונים.
בחצי האי ביגדוי – חצי אי בליבה של אוסלו – מרוכזים מוזיאונים רבים ומענינים ולשם פנינו מועדים הבוקר. מבין האפשרויות הרבות והמענינות אנחנו בוחרים לבקר במוזיאון פראם – המתעד את חקר הקוטב על ידי הנורווגים.
מאז הגילוי של המעבר הימי לאוצרות המזרח דרך אפריקה וכף התקוה הטובה – מסע ארוך ביותר,הנמשך כחצי שנה ואף יותר, ניסו האירופאים למצוא קיצור דרך – נתיב ימי דרך חצי הכדור הצפוני. הנסיונות נמשכו יותר מ600 שנה וגבו את חייהם של יותר מ1000 אנשים, והביאו לטיבועם של ספינות רבות. רק בתחילת המאה ה20 הוכיחו הספנים הנורוגים שאכן יש מעבר כזה. במאמץ הזה השתתפו מספר חווקרי קוטב נורווגים , שחלקם איבדו את חייהם במאמץ זה. במאמץ חקר הקוטב נטלו גם חוקרים מאומות אחרים, ולעיתים קרובות היה שיתוף פעולה בינלאומי.
המוזיאון מכיל מידע רב מאוד ומענין על המסעות, האנשים, ההצלחות והכשלונות. כמה סיפורים לסבר את האוזן –
הראשון להוכיח שניתן לעבור דרך הקוטב היה נאנסן הנורווגי, איש אשכולות, חוקר והומניטר. את הרעיון למסע הוא קיבל מנסיון כושל של משלחת חקר אמריקאית, שנתקעה בקרח וכל אנשיה נספו. נאנסן הבין שנדרשת ספינה מיוחדת כדי לעבור בקרח – מבנה הספינה שלו, היא במידה רבה המודל לשוברות הקרח של היום. הספינה נבנתה כך שהקרח משני צידיה לא ימחוץ אותה , אלה ידחוף אותה, וזרם המין מתחתיה ישא אותה. פרופיל הספינה שונה, הדפנות מחוזקות ועבות במיוחד, וחיזוקים נוספים לאורך שידרת האוניה.
הספינה נקראה פראם FRAM , ומסעו אכן הצליח – הם הצליחו לחצות ולעבור את הקוטב הצפוני.
הספינה פראם עשתה עוד שני מסעות נוספים בראשות אמונדסן, הנורווגי. אחד המסעות היה דוקא לאנטארטיקה – במטרה לחקור את המגנטיות שלו. צוות הספינה , אגב, לא ידע לפני ההפלגה שפניהם מיועדות לקוטב הדרומי – מסע שנחשב בגדר התאבדות – רק לאחר היציאה לים גילה להם אמונדסן על כך. הספינה נשאה , בנוסף לצוות, האספקה, כלי המחקר, גם קבוצה של כלבי האסקי, שעליהם הסתמף אמונדסון במסעו אל הקוטב הדרומי. גם מסע זה הצליח ואמונדסן וכך שני הקטבים "נכבשו" על ידי נורווגים.
השלה הבא בחקר הקטבים היה בעזרת האויר – תחילה בעזרת שני מטוסים,שמטרתם היתה לעבור מעל הקוטב, אבל עקב קלקול המנועים ואחר כך בעזרת ספינות אויר, שיתרונה היה בכך שניתן היה לתקן מנועים מקולקים ללא צורך לנחות.
נאנסן, אגב קיבל פרס נובל לשלום, על פועלו בימי המהפכה הרוסית. עקב המהפכה זרמו כשני מיליון פילטים מרוסיה אל מדינות אירופה, רבים מהם חסרי כל ואפילו מסמכי זהות. נאנסן, אז כבר דמות ידועה ומכובדת, פעל רבות כדי לסייע להם, ובכדי לפתור את בעית הזהות הנפיק להם מסמך זמני שזכה לכינוי "דרכון נאנסן" . הדרכון הזה הוכר בכ56 מדינות בעולם. בעזרת דרכון נאנסן יכלו להתחיל את חייהן מחדש כמה מגדולי התרבות של אותה תקופה ביניהם מארק שאגל, רחמנינוב, וסטרבינסקי.
נאנסן היה גיבור לאומי בעיני הנורווגים, והצלחת מחקרו הביאה לאיחוד לאומי, ולתחושות לאומיות בקרב הנורווגים שהיו באותה תקופה תחת שלטון שוודיה.
המוזיאון בנוי סביב הספינה פראם, וסביב הספינה יואה, שהיתה היורשת שלה להמשך חקר האיזורים הארקטים, לאחר שפראם התבלתה. סרטון קצר של כ 10 מהווה סיכום או מבוא לנושא חקר הקוטב.
את הפסקת הצהריים שלנו אנחנו מבלים בפארק היפה שליד המוזיאון, המספק לנו נוף מרהיב אל אוסלו, שולחנות פיקניק ושחפים.
המוזיאון הבא שאנחנו מחליטים לבקר בו הוא מוזיאון הספינות הויקינגיות. במבנה כנסיה לשעבר – גדול מספיק כדי להכיל את הספינות – ניצבות שלוש ספינות ויקינגיות עתיקות מהמאות ה-9 והשמינית, במצבי שימור שונים. ספינה אחת , המרשימה ביותר נשתמרה בשלמותה ממש. מלבד הספינות מוצגים מזחלות ויקינגיות מעוטרות ויפהפיות.
הויקינגים נהגו לקבור את מתיהם העשירים והמיוחסים בספינותיהן, ששימשו את המתים במעברם אל העולם הבא. יחד עם המת הם נהגו לקבור חפצים שישמשו אותו במסעו, חרב, כלי בישול, תכשיטים, ואפילו מזון. בור ארוך ועמוק מסםיק כדי להכניס את הספינה נחפר, וחדר קבורה הועמד עליה – מעיו מבנה משולש עשוי מקורות עץ- ןכן הטובין למסע אל העולם הבא הועמס אף הוא. הכל נקבר תחת אדמה מה שיצר מעין גבעה – תל הקבורה. מרבית הקברים נשדדו כמובן עם השנים. מלבד תכולת הקברים מוצגים גם מעט מעצמות הקבורים. החוקרים הצליחו ללמוד לא מעט על גילם, מינם, היסטוריה הרפןאית וסיבת המות של האנשים האלה.
הויקינגים נתפשו עקב פשיטותיהן בסגנון – שדוד ,הרוג ושרף- כצמאי דם חסרי תרבות. בפועל חלק גדול מהם היו חקלאים. החפצים שהותירו אחריהם מעידים על אומנות ואמנות מפותחת מאוד.
השעה עדין מוקדמת כאשר אנחנו מסיימים את הביקור במוזיאון, ובהחלט ניתן היה לבקר במוזיאון נוסף – אבל אנחנו מאוד עייפים מספיגת המידע. הדעות מתחלקות לגבי המשך פעילות. אני מוכנה פשוט לשוטט בפארקים הירוקים לאורך חצי האי או לגשת לאיזה חוף . חלק מהמשפחה רוצים לחזור לחדרנו, לנוח , לאכול…מה שמזכיר לנגה את מצב המזון הירוד בחדרנו. מתפצלים – חצי משוטטים, חצי רוכשים בסופר.
אני משוטטת עם הילדים בפארק הסמוך למים, המזחים הקטנים קורצים להם לטבול רגליים. ואני שוכבת על הדשא הירוק, מביאה אל השמים מבין צמרות העצים. שחפים עוברים מעל.
מדשאה ירוקה, קורצת לי.. אני מזמנת את הילדים ואנחנו הולכים לכיוונה, לתפוס פינה קרובה למים כדי שיוכלו לשכשך…אנחנו עוברים בדרכנו כמה אנשים במצב טיבעי לחלוטין, עד שנופל האסימון .. אנחנו בחוף נודיסטים! אני מכנסת את הילדים במהירות ובצעד נמרץ חוזרים על עקבותינו. לא שעירום מפריע לי במיוחד, אבל אני עם מצלמה גדולה ובולטת- עוד יאשימו אותי במציצנות!
לאחר דקות ספורות אנחנו מוצאים את החוף הרגיל – יפה במיוחד, ממש אל מול העיר. אבל מיד לכשאנחנו מתמקמים נופלת טיפה ואחריה עוד טיפה. עוד טיפות ספורות, ושוב נפתחות ארובות השמים, ואנחנו רצים לתפוס מחסה..
הגשם שם קץ לכל תוכניות רחצה, ואנחנו חוברים לשאר המשפחה, וחוזרים לחדר – לארוחה ומנוחה.
לקראת ערב מתבהר, ואנחנו יוצאים לבקר בפארק הפסלים . הפארק הירוק כולל בפינות שונות מגוון של פסלי אנשים כמעט בכל מצב אנושי אפשרי – דמויות של גברים, נשים,ילדים, ותינוקות – מתחבקים, רבים, נושאים בעול החיים, עוסקים בספורט…
על גבעה במרכז הפארק- מונוליט שסיתותו לקח כמעט כ20 שנה – המציג תשלובת אנושית המנסה להגיע ולגעת בשמים.
ואל מול הדמויות הדוממות הפארק שוקק חיים – אנשים מטיילים, תיירים מסתובבים בין הדמויות, ומקומיים עוסקים בספורט. משטחי הדשא הנרחבים,הם כר נפלא לילדים להתרוצצות. לכל כיוון שלא מביטים מישהו עוסק בריצה, או רכיבת אופניים, קבוצה עוסקת בתרגילי כוח ובמתיחות. אל מול כל הדמויות המחוטבות האלה אי אפשר להשאר אדישים אל הקילוגרמים העודפים, וגם בי מתעורר רצון עז לעשות קצת פעילות גופנית.
אני שמח שאתם נהנים, אבל תבינו גם אותי, אין לי עם מי לאכול ארוחת בוקר….
אם זה ינחם אותך, אז יש גם לא רגעים קשים…בכל זאת לא פשוט לטייל עם חבורת ילדים.
אחשוב עליך מחר בארוחת הבוקר