האגם שלידו אנחנו ישנים משנה בכל רגע את פניו – רגע רוגע ושקט, עם השתקפויות, וברגע אחר מימיו הם גלים קטנים תזזיתיים. העננים עולים ויורדים מכסים פינה, מגלים פינה אחרת. רוח באה והולכת, מרעידה קטעים באגם. ברוזים שטים. ממקום אחד שבו אני יושבת, מגלה עולם שלם.
הילדים מתעוררים, ואנחנו מתארגנים ליציאה – בכיף הייתי נשארת בבבקתה השקטה על שפת האגם עוד כמה ימים- אבל זמן לנוע. גם הבוקר הילדים מופקדים על נקיון הבקתה, והכנת פקניק לנסיעה.
תחילה נוסעים ללשכת המידע הקרובה לחפש הצעות להליכה, מתדלקים וממשיכים. גם הבוקר אנחנו נוסעים על אחד מאותם כבישים נופיים – סוגנפיילט.
באיזור עצמו יש לא מעט פעילויות שניתן לעשות, כולל הליכה על קרחונים .הבוקר מעונן חלקית, שמש מפציעה לעיתים ורוח נושבת. הכביש מוביל אותנו לאורך האגם, מתפתל ביו כפרים קטנים, ומביא מראות מהגדה השניה..
המפל הזה נופל מגובה של למעלה מ200 מטר, מדורך, ונשפך – כך נראה- בחצר בית של מישהו .
גם כאן – פינות העצירה מעוצבות בטעם טוב, ומזמינות.
הכביש מקרב אותנו אל ההרים שראשם מוחבא בעננים, ואנחנו בדרך לפאס נוסף. רגע לפני עוד עוצרים להתבונן בעדר פרות עם פוני.
הכביש שוב הופך להיות צר ומפותל, ומביא אותנו שוב גבוה אל ההרים. עוצרים להפסקה, ועוקבים אחרי איסוף בקר. במלון מזהירים אותנו שהאיזור מאוד מבוצבץ, ויתכן אף שלא נוכל לחצות את הנהר עקב הגשמים. הילדים, כך נראה עדיו לא התאוששו מקור הטבילה של אתמול בערב.. מחליטים להמשיך לפינת החמד הבאה…זורמים…
ככל שעולים אל ההרים, הולך ומתקדר, ומתחיל גשם. הישלדים נחים באוטו, ואנחנו נוסעים בשקט, ועוצרים לתצפיות. אפילו השלוגיות לא מוציאות אותם מהאוטו. ובאמת בחוץ קרר…
כמה תמונות להתרשמות…
אני מצטערת, שאין פרטנרים לטיולונים, וגם שדוקא עכשיו החליט הגשם לרדת… מעברו השני של ההר דוקר בהיר. הכביש מוביל אותנו אל העיירה לום, שמעליה כך נראה זורחת השמש. יוצאים לחלץ רגליים, אוספים מידע בלשכת התיירות
מתפנקים על קפה ומאפה במאפיה במרכז העיר
ומבקרים בכנסיית לוחות עץ נוספת, גדולה יותר. להפתעתנו נמצא מידע על הכנסיה בעיברית, וכך אנחנו למדים שלום היתה מרכז שוקק חיים בימי הביניים, והענסיה שירתה מלבד את הקהילה המקומית, גם את העולים לרגל שעברו במקום. ימי המגיפה השחורה דלדלו מאוד את האוכלוסיה ושמו קץ לשגשוג של האיזור. כיום כך נראה שגם עיירה זו הנמצאת בפתחו של הפארק הלאומי יוטונהיימן, וחיה בעיקר משירותים לתיירים. גם מתוך העירה יוצאים מספר מסלולי הליכה, אבל למרוץ שעוד מוקדם ושמש – אין פרטנרים, נראה שכולם רוצים להגיע לחדר מוקדם.
הדרעם חוות חקלאיות.ך לבקתה שלנו עדין ארוכה, ואנחנו שוב נוסעים לאורך נחל בעמק עם חוות חקלאיות. הבקתה שלנו נמצאת בליבו של יער, על הרכס השכן, בשיפולו של הפארק הלאומי רונדנה. לקח קצת מאמץ , למצוא אותה אבל הינה אנחנו שם – והנבקתה מתגלה מרווחת וגדולה במיוחד. בני הנוער מתמקמים במטבח, הקטנים לעיסוקם – ואנחנו יוצאים לטייל ביער, טיול שקיעה.
