בעוד הילדים מתעוררים, מתארגנים ואוכלים, אנחנו מגבשים את התוכנית להיום.
בקופנהגן כרגע מוצגות שתי תערוכות גדולות – "ויקינגים" במוזיאון הלאומי ו"השיטות של דגה" בגליפטוטק החדש. ושני המוזיאונים נמצאים קרוב זה לזה ואנחנו מחליטים ללכת לשניהן. יום א בבוקר, הרחובות כמעט שוממים, אריק מוריד אותנו באיזור המוזיאון הלאומי, וממשיך עם איתמר להחזיר את הרכב. אני ושלושת הילדים האחרים צועדת למוזיאון לשריין כרטיסים. התערוכה כך נראה מבוקשת, ואתר האינטרנט של המוזיאון מציעה לשריין כרטיסים מראש, בקופה מודיע לי בחביבות הקופאית, שכרגע התערוכה די ריקה ואין צורך לשריין כרטיסים – פשוט להכנס. אריק , כשמגיע מאוחר יותר כבר נאלץ לעמוד בתור בכניסה.
תערוכת הויקינגים היא תערוכה מקיפה על הויקינגים ועל אורחות חייהם. מעבר לכך שהתערוכה מעניינת מאוד היא גם עושה שימוש מושכל באמצעי המולטימדיה העומדים לרשותנו כיום. בכניסה לתערוכה מוקרן סרט המציג את מסעות הויקינגים בעולם – והמסעות נרחבים – הויקינגים הטילו מוראת על כל אירופה, אבל הגיעו גם לתורכיה, אוקראינה ורוסיה למעשה נוסדו על ידי ויקינגים שהתישבו באיזור,הם התישבו בגרינלנד ובאיסלנד, והיו האירופאים הראשונים שגילו את אמריקה והקימו בה מושבה, ואף הגיעו עד לקונסטנטינופול וספרד. ברחבי נורווגיה הם חיו באיזור הדרומי שלה- באיזורים החמים יותר והניתנים לחקלאות. ליד המוצגים השונים, המרוכזים לפי נושאים מסך מגע, המאפשר לקרוא מידע באנגלית ובדנית ( ןאפילו מאפשר להגדיל את הגופן, כדי לאפשר קריאה) על כל מוצג ומוצג, או לדלג ביניהם. גם חמר הרקע לנושא מוצג באנגלית. התערוכה פונה גם לקהל הצעיר – מעבר לכך שהכל מאוד ויזואלי, יש אפשרות להתחפש לויקינג, ולמדוד שריון קשקשים וקסדה אמיתית של ויקינגים. ולא ! לויקינגים לא היו קרניים על הקסדה! משחק מחשב באנגלית, מאפשר ללמוד על אורחות החיים של הויקינגים, ומעסיק את הילדים, ומאפשר להורים לשוטט בניחותא. במרכז התערוכה שרידי ספינת ויקינגים, שמסביבה נבנה שלד ספינה, ועל המסכים מוקרת אנימציה הממחישה שיט, פשיטה וחזרה לכפר. עשוי בצורה אסטתית ומרשימה. התערוכה מאוד מענינת ומעמיקה, ואנחנו מבלים בה זמן רב. אני כנראה לעולם לא אשבע ולא אשתעמם בתערוכות האלה… מעבר לכביש נמצא " נו קארלסברג גליפטוטק", מוזיאון אומנות , שהבסיס לו הוא אוסף האומנות של קארל ג'ייקובסן, בנו של מייסד מבשלות קארלסברג. המילה גליפטוטק מורכבת מהמילה היונית גליפטה – שפירושה לחצוב ומת'קה – שפירושו מחסן. המוזיאון מכיל מבחר גדול של של פסלים החל מהעת העתיקה, ועד לעותקים ממסופרים של פסלי רודן. המוזיאון מפורסם גם באוסף גדול של ציורים וביניהם איפרסיוניסטים ופוסט אימפרסיוניסטים. בזמן ביקורינו מתקיימת תערוכה מיוחדת " השיטות של דגה", המקנה הצצה מרתקת אל עולמו של דגה – צייר הבלרינות, הכובסות והסוסים, שיטות עבודתו,והציירים שהוא אהב. מעניין במיוחד ניתוח שכבות של ציור מפורסם שלו של רקדניות בסטודיו, המראות איך התוצר המוגמר הוא תוצאה של הרבה נסיונות, ושינויים שנעשו על הקנווס. התערוכה משתרעת על כמה אולמות , ומכילה מידע רב ומעניין. בהחלט שווה לנסוע לקופנהגן – ולו רק לראות את התערוכה.
הילדים, לצערי מגלים פחות עניין בתערוכה. אם כי הפסל "רקדנית בת 14 " פסל שבשעתו נחשב שערורייתי, עקב השימוש במלמלה אמיתי, וסרט, זוכה להתענינות בקרב הילדים. אני בהחלט מצטערת שלא עשיתי להם הכנה מראש על הביקור – בבית יש שפע ספרי אומנות. את הסיור אנחנו מסיימים במרפסת החיצונית, שמקנה זוית מעניינת על קופנהגן, ובעיקר, על טיבולי – גן השעשועים המפורסם הנמצא בליבה של קופנהגן. הילדים צופים בעניין במתרחש על רכבות ההרים ומחליטים שהן נראות אקסטרימיות יותר מבלגולנד. "בפעם הבאה" הם מסכמת הנערה " נבוא לכאן!"
עייפות הילדים מסמנת לנו שזמן ללכת. יום א, שמים בהירים,אחר הצהריים המוקדמים- קופנהגן שוקקת חיים, בתי הקפה מלאים באוכלי ארוחת צהריים. אנחנו עוברים ליד שוק פשפשים ענקי שנראה אטרקטיבי, אבל הילדים עייפים מדי. אז כמו שאמרה הנערה – בפעם הבאה נבוא לכאן. אנחנו חוזרים למנוחה לדירתנו. סמדר ויותם שמחים לשחק בשקט עם קופסת הלגן – לא מרשה לפתוח את הקופסה – ולכן הם מדמיינים מה ואיך…
אריק לוקח את בני הנוער לסבב קניות במרכז הקניות החדש, הסמוך לביתינו. נגה עבדה כל הקיץ, הרויחה היטב, ועכשיו זהו הזמן לשופינג!
אני מנצלת את השקט צפיה מהחלון. אנחנו גרים בבנין דירות שנבנה במאה שעברה – קומפלקס של בנינים צמודים, שבמרכזם חצר פנימית. אל החצר הזאת פונות מרפסות הבנינים המקיפים. החצר הפנימית הזאת נקיה ומסודרת. בעלי הדירות התחתונות מטפחים ריבועי גינה מסודרים. חלקם מציבים מחסנים ומאחסנים את אופניהם בסדר מופתי. אפילו הפחים "מתוקתקים". במרכז החצר גן שעשעים קטן, דשא ו שולחן פיקניקים. היום כך נראה נערך בה נערך פיקניק גדול של השכנים . אין ספק – שלווה של יום א…
מאוחר יותר , בערב, יוצאים לשוטט קצת בעיר, הפאבים עדיין מלאים, וגם בשעות ערב מאוחרת הרחובות עדין מלאים באנשים. אנחנו שמים לב לשני דברים – העיר מוצפת אופניים. כמעט בכל פינה שורות שורות של אופניים. ומפתיע מאוד- כמעט כל זוגות האופניים לא קשורים. כנראה אם לכל אחד יש אופניים, אז באמת לא צריך לגנוב….