את אחד מהימים אחרי העבודה אני מחליטה להקדיש לקניות. משפחתי הפיקה לקחים מהנסיעה הקודמת ומציידתת אותי ברשימה ארוכה של בקשות. א' שבמידה רבה אני בזכותו בנסיעה הזאת, גם הוא צריך להשלים רשימת מתנות .אנחנו יוצאים ביחד, אבל לחוד – כל אחד במכוניתו. א' מוביל ואני אחריו, משתדלת שלא לאבד אותו בתוך התנועה העמוסה של אחרי העבודה.
בעוד בארץ א' ידוע כמנהל קפדן וחסר פשרות, שדורש מעצמו וגם מאחרים, עבודה מדוייקת, איכותית הנעשית בזמן ועדיף כמה ימים קודם, וכמאמר המאמריקאים " he takes no bullshit ", אבל דוקא כאן באוסטין משתלתת עליו נינוחות מפתיעה. בארוחת הבוקר הראשונה , לאחר יום ארוך של נסיעה, בעודי מכרסמת במהירות בייגל עם פילדלפיה לייט, הוא נשען בכסאו ואוכל בנינוחות מקערת דגני הבוקר שלו. "אי אפשר לאחר" אני מנסה לזרז אותו,"נוציא שם רע לישראלים!". אבל הוא לא מתרגש ורק מציין שבצוות שאל הישיבות שלו אנחנו מצטרפים אף פעם לא מתחילים בזמן " כל עוד תגיעי לפני הקנדים, הכל בסדר", הוא מחווה אל עמיתינו הקנדים בשולחן ליד ..
הוא צדק כמובן. א' שהה בעברו באוסטין מכיר כמובן את אורחות החיים באוסטין, את הנפשות הפועלות בעבודה, ואת ההבדלים בין הקבוצות השונות. מרחוק באמריקאים נידמים לנו כמקשה אחת, אפרוריים משהו, אכולי נהלים, אבל כבר בביקור הראשון הבנתי שבארה"ב יש אלף גוונים לאפור, ועל אחת כמה וכמה במקום העבודה. כמו הצוותים כך גם המנהלים אפילו הבכירים. בעוד מנהל בכיר אחד, לבוש בג'ינס וטישירט,מסתחבק איתך במסדרון, מצטט מילים בעיברית, אחד יחלוף לידך, לבוש באלגנטיות דקיק כגבעול, ממהר לפגישתו הבאה..היה או לא היה..
א' גם מכיר את כל המקומות השווים, הזולים, המשתלמים, ומבטיח לי חווית קניות בלתי נשכחת. הימים הם ימי קדם ליל כל הקדושים ואמריקה מתכוננת… בכניסה לוולמארט אדיר המימדים שלקח אותי אליו א,עומדים ארגזי ענק מלאים דלעות ענקיות. בחנות הענקית אגף ענקי לממכר צורכי ליל הקדושים :תחפושות, קישוטי דלעות, פנסים, ממתקים, גולגות פלסטיק ושלדים קטנים. ערכת שלדים וגולגלות נרכשה לטובת יותם, זהו הגימיק האחרון, כפי שעידכנה אותי הקופאית ואכן חביב על בני ה10-11 .
בחנות יש כמובן הכל בכל ומכל, ואנחנו מזדרזים לסיים את קניותינו, ולהמשיך לחנות הענק הבאה. : קוסטקו. אני מצליחה לנווט את דרכי בחניה אחרי א, לעקוב אחרי כמה פניות במחלפים, אבל ממש קרוב ליעד , ברמזור אני מאבדת אותו – הרמזור מתחלף ואני עוצרת, ובענים כלות אני רואה את מכוניתו ממשיכה הלאה – אין שום מקום שיכל לעצור והוא ממשיך. מעכשיו אני נאלצת למצוא לבד את דרכי. ברמזור הבא אני פונה לטארגט הקרוב, מחנה ומנסה להחליט על צעדי הבאים. פאניקה קלה משתלטת עלי – אני לבד, בלי GPS , בלי סלולרי,מפה מצ'וקמקת בתיקי, יש לי רק מושג קלוש היכן נמצא המלון. מה עכשיו ? כמו כל אישה טיפוסית אני מחליטה לנקות בשיטה הטובה והידועה לשיפור מצב הרוח ולפתרון הבעיות ופונה במרץ אל דלתות טארגט…
כלכלת ארצות הברית מונעת על ידי המעמד הביניים. אם בארהב יש כ300 מליון תושבים מספיק שתמכור משהו בדולר לאחוד אחד מהם ואתה מליונר. מליונר לשנה אחת. כדי שתוכל להיות מליונר בשנה שאחרי תצטרך למכור לעוד 10%, וכדי שתשאר מליונר תצטרך להמשיך ולמכור .. לא כולם מליונרים בארצות הברית אבל ללא ספק מטרתם של בעלי העסקים קטנים וגדולים למכור – מזון, שירותים, בגדים, מזרונים, וכו – כדי שגם להם יהיה כסף ללכת ולקנות, ולהניע את גלגל הכלכלה.אז כדי שהאנשים יקנו, מרכזי הקניות צריכים להיות נגישים, זמינים ונוחים – באוסטין כמעט ליד כל מחלף של האוטוסטרדות הראשיות יש מרכז קניות. וכל מרכז קניות כזה כולל מלבד חנויות , שמשווקות את תוצרתם בעזרת מבצעים, מועדוני חבר, וקופונים, גם מזללות ומסעדות קטנות – אוכל מהיר יחסית, זמין ולא יקר – תאכל ותמשיך לקנות. כל חנות דואגת לחווית קניה ללקוחותיה : המקומות מעוצבים, המוכרים אדיבים ונעימים, יקדישו לך תשומת לב, יגלגלו איתך שיחת סמול-טוק נעימה, יארזו לך את רכישותיך, יציעו לך מבצעים וכרטיס חברות כדי שתבוא שוב לפקוד את המקום. וגם המוכר האדיב והיעיל, או המלצר החביב במסעדה, בתורו יצא לסיבוב קניות ואכילה, וכך יניע את הכלכלה. What goes around comes around
וולמארט, טארגט, קוסטקו, מקדונלדס, טי.ג'י. פריידיי, אקאדמי – רשתות של מזון ביגוד, צורכי ספורט ועוד רשתות רבות בארה"ב מבטיחות לך הקונה חווית קניה, רמת מוצרים, טעמים, מחירים זהה – כשאתה נכנס לחנות אתה יודע בדיור מה תקבל ואיך, ואם לא תהיה מרוצה – תחזיר. קל, פשוט, זמין, יעיל, ידוע מראש – כאן ובכל מקום.
סיבוב בטארגט מספק לי את שאר המתנות המבוקשות למשפחתי, וגם מצב רוחי משתפר. אני נזכרת שעמיתי המליץ על חנות ציוד ספורט REI הנמצאת בסביבה, ואני שואלת להוראות הגעה לקופאי. הקופאי, נער חדש בשכונה, מתנצל באדיבות על חוסר ידיעה אבל אב ובנו, שעומדים בתור מנסים לעזור ומספקים לי הוראות הגעה, החנות כך נראה ממש מעבר לפינה. אני מגיעה בהצלחה לחנות, ותוך כדי כך מזהה גם את העליה לכביש שיוביל אותי למלוני. REI חנות המציעה מבחר גדול של ציוד טרקים , אופניים, קמפינג ופעילויות חוץ . החנות אינה זולה, אבל יש בה ציוד איכותי, ואפילו בה יש מבצעים. אני מחליטה להתנסות בחווית הקניה האמריקאית : מתיעצת במוכרים האדיבים, מודדת שוב ושוב, משווה מחירים, מתענינת במבצעים, מגלגלת איתם שיחת סמול טוק חביבה, ואפילו נענית להצעת כרטיס המועדון, מעבירה בנונשלנטיות כרטיס אשראי בקופה, ויוצאת עם זוג נעלי טרק דנדשים. נחמד.. באמת נחמד.. גם לא יקר מדי.. בהחלט כדאי..
אני מאתרת את העליה לאוטוסטרדה שתוביל אותי למלוני, מתאפסת לכיוון הנכון, ונוסעת. עם ההגעה לחנית המלון אני גם מגיעה להבנה, שבארה"ב הרבה יותר לנהוג מאשר בכל מקום. הכבישים והרחובות משולטים בשלטים ברורים. בכל צומת ישנו שם רחוב בצורה ברורה, ובכבישים המהירים יש שלטים המודיעים את שמות הרחובות בצמתים הבאים. האוטוסטרדות על קומותיהן הרבות שניראות בתחילה מאיימות,מתגלות כנוחות ואינטואיטיביות, לפני כל יציאהיש שלט ברור המציין את שם היציאה ומספרה. ואם טעית? לא נורא , בכל מחלף יש אפשרות לעשות פנית פרסה בנתיב פרטי משלה, וללא רמזורים, ולשוב בקלות על עיקבותיך. שמתי לב כבר בביקורי הקודם שאנשים מספקים הוראות הגעה תוך ציון שמות של כבישים ורחובות, בתחילה אפילו לא טרחתי להקשיב , רחובות ? מי מכיר בכלל. אבל כשכל הרחובות משולטים זה נשמע פתאום כל כך הגיוני… וכך בשבוע הקרוב אני משייטת בכבישי אוסטין בכוחות עצמי, ללא GPS, תוך הוועצות קלה על כיווני הנסיעה בגוגל, וגם מקשיבה להוראות הגעה, שאנשים שמחים לספק לי. קל , פשוט, זמין, ברור.
אז הינה כמה מהחנויות שביקרתי בהם, בשבוע שחלף
מלבד REI חנות באמת מצויינת לציוד טיולים, ישנה גם רשת אקאדמיAcademy שגם בה אפשר למצוא ציוד למחנאות , לטיולים, וגם לציד : בגדי הסואה, ואפילו מגוון של רובים אקדחים ורובי ציד. הארסנל שיש להם בחנות לא היה מבייש מחסן נשק בצה"ל. כן, וגם לגביהם יש מדיניות החזרה והחלפה.
רשת מזון שתפסה את עיני היא whole foods , מוכרת מגוון גדול של מזון אורגני ובריא ובמחירים שפויים. בחנות יש מעדניה עשירה עם מגוון גדול של מרקים חמים, סלט כבקשתך, ואוכל מוכן באריזות קטנות לארוחת צהריים, תוסיף לזה שיייק פירות מהבר הבריא , ושב בחוץ בשולחנות המיועדים לכך. גם ברשת זו חוגגית את ליל כל הקדושים במגוון דלעות בכל הצורות והגדלים, מאכלי דלעות החל מעוגיות וקלה בקפוצ'ינו בניחוח דלעת.
גם הפעם החנות ג'ו-אן נפקדה כשבאמתחתי רשימה נאה של בדים , לתוכניותיה העתידות. מלבד בדים ניתן לרכוש בה חומרי יצירה. גם בה חוגגים את האלווין במבחר בדים צבעוניים מחויכיי דלעות ומכשפות.
בקניון הענק בארטון קריק ביקרתי בחנות הלגו. החנות לא גדולה במיוחד, אבל יש בה מבחר גדול של מודלים כולל מודלים אקסלוסיביות. בחנות ניתן לרכוש גם חלקי לגו בודדים, לפי משקל בעיקר קוביות המבחר צבעים.
כמה מילים על מחירים . לא בכל חנות המחירים זולים, אבל יד מבחר גדול של חנויות אאוטלט, ובמעט בכל חנות יש איזשהו מבצע תורן. גם באמריקה בשביל דילים טובים צריך לעבוד בכיתות רגליים, או לפחות לנסוע רחוק. המותגים השונים יקרים, אלא אם כן הם באאוטלט ובמיבצע. איכות הבגדים גם בחנויות היותר עממיות , כגון טארגט וולמארט עולה בהרהב על חנויות ממותגות בארץ. שימו לב שלמחיר המצויין יש להוסיף את מס המדינה שהוא בד"כ 8-10 % .
קניה נעימה!