הונג קונג תחילה

חופשה בהונג קונג? את מתכוונת לטייל בעיר ככה לבד  עם הקטנה ? שואלת הגברת הכבודה והמבוגרת שיושבת לבדינו במטוס.  אף אחד לא מחכה לך ? היא מתפלאה. הגברת גרה במאה שערים וטסה יחד עם המחותנים שלה לחתונת בנה במלבורן, אוסטרליה. כשאני מסבירה את ההגיון של לשבור טיסה ארוכה בביקור בעיר שלא הייתי בה, היא בהחלט מסכימה שזה רעיון טוב.  בעזרת השם, בפעם הבאה גם היא תשקול לעשות זאת.

האסוציאציות העולות בראשי למשמע המילה הונג קונג הן :

קניות,

דוחק,

צפיפות,

ערפיח,

פקקי תנועה,

דחק, חום,

קופסאות בטון,

דיסנילנד ומליוני אנשים.

אף אחת מהאסוציאציות אינה אטרקטיבית במיוחד בעיני. לכן מעולם לא חשבתי על חופשה בהונג קונג . אלא שהחיים מיקמו את אחי באוסטרליה, ואת הונג קונג כתחנת ביניים לשם.

אז עצרתי, והופתעתי .

טיסת לילה ארוכה של אלעל הובילה אותנו בדרך הארוכה והבטוחה מעל טורקיה וסין לנחיתה בהונג קונג. כבר ממעוף המטוס אני מבינה שעשיתי לעיר הזאת עול. העיר ממוקמת באיזור יפהפה: איונים מכוסים יערות ירוקים מפוזרים בים. בין האיים משייטות ספינות. בתיה של העיר הונג קונג מזדקרים מהמפרץ. חופשה בהונג קונג נראית רעיון לא רע.

פגישה ראשונה עם הונג קונג

7 מיליון תושבים חיים בהונג קונג. הם מרוכזים בצפיפות על שטח של כאלף קמ"ר. זהו ההסבר לגורדי השחקים בכל מקום. בנוסף לכך שהשטח הוא קטן חלק גדול ממנו הוא הררי ולא נוח לישוב. העובדה ש7 מיליון תושבים המצליחים לחיות ביחד בשטח כל כך קטן ובצפיפות, מבטיחה יעילות וסדר מופתי.  את היעילות והסדר אנחנו פוגשים כבר בשדה התעופה. הכל משולט ומוסבר : בסינית , אנגלית, ואיורי קומיקס. בכל פינה עומדים עובדים אדיבים ומסבירי פנים. ביקורת דרכונים, איסוף מזוודות, החלפת כסף, ביקור בלשכת התיירות, הקפדת מזוודות לשמירה, רכישת כרטיסי אוטובוס – הכל נעשה  בנוחות ובנעימות.

אנחנו בוחרים לנסוע בקומתו השניה של אוטובוס אל מרכז העיר ולהנות מהדרך מרובת הגשרים והאיים. אנחנו נוסעים על מערכת גשרים תלויים, המקנה לנו הצצה מרתקת מצד אחד אל איזור הנמל והשכונות הצפופות הנבנות, ומצד שני אל הטבע היפה מסביב.

אני נדהמת מגובה הבניינים, וצפיפותם. מרפסת שמש ? דירת גן ? דופלקס? אין מצב ללוקסוס שכזה. כאן יש לאכלס כמה שיותר בכמה שפחות מקום …

כלכלתה של הונג קונג מבוססת בעיקר על מסחר ופננסים. נמל ויקטוריה נמצא בלב המפרץ, ומרכז אליו סחורות רבות מרחבי העולם. המכולות נראות כאבני משחק.

האוטובוס מביא אותנו אל לב העיר , לאיזור המכונה שנג-ואן. יש בו שילוב מקסים  בין בתים גורדי שחקים, בניני זכוכית, וחנויות קטנות ומסורתיות. אנחנו יורדות אל לב המולת העיר, החום והלחות , בדרכנו למצוא את המיניבוס שיקח אותנו למלוננו.   המלון  שלנו הוא  למעשה אכסנית נוער, הממוקמת על אחת הגבעות – הר דייויס. הוא נבחר על ידי באופן כמעט אינסטינקטיבי כדי לברוח מהחום והבטון. כך בדרך אל המלון אנחנו זוכות בסיבוב דרך העיר התחתית, על כל גווניה: חנויות, בתי מרקחת, מסעדות, דוכנים, אנשים הממהרים לעיסוקיהם, מוניות, חשמליות . באופן מפתיע הכל מתנהל בסדר מופתי, ללא צפירות, ודחק, ואפילו ללא פקקי תנועה מיוחדים. העיר אינה משרה תחושה של "ג'ונגל בטון", אלא יש תחושה של ירוק. הרים הגבוהים המציצים מבין הבתים מכוסים ירוק, וטיפוח צידי הדרך – שפע צמחיית גשם.

אנחנו מתחלים לטפס אל אחת הגבעות. המיניבוס סוטה אל סימטה צרה, ולאחר כמה מטרים אנחנו בתוך יער גשם ירוק: עצים, שרכים, צמחיה עם עלים ארוכים ורחבים. עוד כמה התפתלויות, וסיבובים מדוייקים, בהם הנהג לעיתים נאלץ לקחת רברס כדי להשלים את הסיבוב , ואנחנו שם.

אם קיוויתי להקלה מהחום ולבריזה על פסגתו של ההר – התבדיתי. גם כאן הלחות במלוא עוזה, נדמה שהאויר לא רק שאינו זז , אלא ממש יושב על כתפי. אנחנו מובלים אל חדרון שהוא לא הרבה מעבר לקופסה ובה שתי מיטות, שולחן לילה קטן, מכתבה פצפונת , וכסא. אבל החדר  נקי וחשוב ביותר – ממוזג!. הנוף הנגלה ממרפסת התצפית – הוא עוצר נשימה: מבט אל כל המפרץ, האיונים שבו, הנמל, הספינות על ובניני העיר.

בדרך לתחנה אספנו במכולת כמה מצרכים וכעת אנחנו הולכות למטבח המשותף להכנת ארוחה קלה. אכסניות נוער חביבות עלי במיוחד בזכות האוירה, וההזדמנות לפגוש אנשים מכל העולם. באכסניה מתאכסנים בעיקר סינים, ורובם נמצאים בשלבים כאלה ואחרים של הכנת ארוחת הערב. המטבח מאובזר בהתאם לצרכים המקומיים – סירים חשמליים לאידוי אורז, סיר חשמלי לאידוי דים סאם, סכינים ענקיות לקציצת בשר, קערות אכילה ומקלות סיניים. מהמטבח עולים אדים, וריחות בישול מעוררי תיאבון של מסעדה סינית . מהמומחיות שבה כולם כאן קוצצים ירקות ובשר בקופיצים ענקיים, מאדים אורז, או מבשלים איטריות בסיר ענק , אני מבינה שלהיות טבח סיני במסעדה זה לא עניין גדול בשביל אף אחד.

עם תום ארוחתנו – הערב יורד, האורות במפרץ נדלקים, והנוף הנגלה לפנינו משנה צורתו.

הונג קונג היא ללא ספק ה-מקום לכל חובבי צילומי הלילה.

עוד מוקדם ללכת לישון , ואנחנו יורדות לעיר התחתית לסיבוב לילי. אני מרגישה כמו בסצנה של "בלייד רנר" : העיר שוקקת חיים.  בליל של אורות , אנשים , דוכנים מסורתיים, לצד חנויות ציוד אלקטרוניקה מתחת למגדלי פלדה וזכוכית. חלק ניכר מהצעירים המסתובבים ברחובות , מסמורטפנים עם אוזניות בבגדים קצרים , נראים כמו דמויות שיצאו ממאגנה (קומיקס יפאני ). העובדה שגם הזקנים, לעיתים מדשדשים בעזרת מקל , מצויידים באוזניות ובטבלט כלשהו מוסיפה לתחושה העתידנית. גם בשעות הערב אין הקלה מהחום מהלחות, ואנחנו בורחות למיזוג של סופרמרקט של רשת welcome  . שפע של פירות וירקות כולל פירות טרופיים, לצד מוצרי חלב, מאפים, בשר, מיני מאכלים אסיאתיים קפואים במקררים, ואינספור מנות -חמות באלפי טעמים. הקטנה מתעייפת, ואנחנו חוזרים לאכסניה.

האויר ממש יושב על הכתפיים, ועגלי טל גדולים מצטברים על דלת חדרנו. מזל שיש מזגן .

מה עוד עשינו במסגרת החופשה שלנו בהונוג קונג?

יצאנו להנות מהטבע היפה של הונג קונג באי לאנטאו.

בלינו במוזיאונים, בקניון, ובשדרת הכוכבים של הונג קונג בקאולון.

והכי כיף היה להתידד באכסניה עם ילדה סינית, להנות מארוחה סינית ביתית ולחשוב על ההיסטוריה המקומית המרתקת.

חופשה בהונג קונג – מידע שימושי

בחיפוש מידע על חופשה בהונג קונג כדאי להתחיל באתר המידע הרישמי של הונג קונג .

הגעה לעיר משדה התעופה:

אוטובוס A11  נוסע משדה התעופה למרכז העיר, תמורת 40 דולר הונג קונג. על 1USD מקבלים כ7 דולר הונג קונג , שאף הוא מסומן $. ניתן להגיע גם ברכת אקספרס למרכז העיר, אבל הנסיעה בה יקרה יותר. מידע נוסף על הגעה לעיר ניתן למצוא באתר נמל התעופה.

מומלץ לרכוש את כרטיס אוקטופוס, כרטיס נטען, המאפשר לשלם בכל התחבורה הציבורית, בכניסה למוזיאונים, חנויות נוחות ואפילו בתי קפה ומסעדות. בעת התשלום בתחבורה הציבורית אין אפשרות לקבל עודף, והשימוש באוקטופוס מונע את ההתנהלות עם המטבעות. ילדים בין 6 עד 12 משלמים חצי מחיר, ויש להם כרטיס משלהם. את הכרטיס ניתן לרכוש בשדה התעופה, ונדרש פקדון של 50 , שיוחזר, יחד עם שארית הכסף בכרטיס בעת השבתו. בתחנות המטרו ובחנויות נוחות ניתן לטעון את הכרטיס, הטעינה במזומן בלבד.

האכסניה נקראת mount davis jokey club,  והיא שייכת לרשת האכסניות העולמית.

בכל הזמנת לינה מומלץ לוודא שיש מזגן בחדר ! תשאלו – כי שום דבר לא מובן מאליו.

בלוגרים כותבים על חופשה בהונג קונג

מלי אברמוביץ' הטוריסטית כותבת בשפע של הומור על חופשה בת 48 שעות בהונג קונג.