בימים אלה ישראל פורחת לכל כיוון שנפנה , המרחבים הירוקים המנוקדים בפריחה עושים חשק לטייל ולא ממש משנה לאן . נחל התבור אחד המסלולים המרהיבים שעשינו אי פעם היה יעדינו היום – באופן מפתיע בפעם הראשונה , למרות טיולינו המרובים בארץ .
מזג אויר שרבי הובטח להיום , ולכן הקדמנו לקום , ולצאת אל המסלול. שלושת הגדולים בחרו להשאר בבית ואילו הקטנה זכתה ליום טיול לבד עם אבאמא. קצת אחרי השעה שמונה נכנסנו בשערי קיבוץ גזית בדרכנו אל תחילת המסלול , הכביש עובר בשולי הקיבוץ , ומשולט היטב לכיוון המסלול . עם הגיענו בחניה רחבת כבר חונות כ10 מכוניות , וזוג דרוזי מתארגן ליום מלא מטיילים – תה , זיתים , פיתה דרוזית – לטובת הרעבים . .
המסלול כבר מתחילת המסלול נשקף לנו התבור עם הכפרים המעטרים את מדרונותיו, מביט אלינו מבעד לפרדסי הקיבוץ . בשדות הבר שולט הצבע הירוק – עלי חובזה ענקיים , המשמשים מזון ל "דובוני הקורים " הפעילים במיוחד בשעת בוקר זו . 17 מעלות מראה המדחום בבוקר ,ובריזה קרירה מנשבת – השרב עוד יבוא …
השביל המשולט היטב מוביל אותנו לתצפית מרהיבה על כל הסביבה – עמק ירוק נפרש מתחתינו ואנחנו הולכים על צלע הגבעה המשקיפה עליו . על תל ירוק ניתן להבחין בשרידי מבנה עתיק – זהו תל רכש , שהוא שריד לישוב עתיק המזוהה עם העיר הכנענית והישראלית אנחרת. המוזכרת בספר יהושוע כעיר בנחלת יששכר. הארכיאולוגים מצאו בשטח שרידים מתקופת הברונזה התיכונה ,מ3000 לפני הספירה , ועד לתקופה הפרסית 520 לספירה. המקום היה אטרקטיבי להקמת עיר מבוצרת על ידי השליטים מכיון שנמצא באיזור אסטרטגי – דרך מסחר בינלאומית שקשרהבין בקעת הירדן לבין הגליל התחתון .
לאחר כחצי שעה הליכה (תמחילת המסלול) אנחנו מגיעים ל "מצפה אורן ", המשקיף על הסביבה. "שולחן פקניק " מאבן בזלת גדולה וחלקה , הוא הזדמנות נפלאה לאכול ארוחת בוקר אל מול הנוף . מכאן תתחיל ירידה די תלולה אל אפיק הנחל .
הקטנה דוהרת קדימה וכמעט נעלמת בין שיחי החרדל , ואנחנו ההורים צועדים בעיקבותיה . קצב ההתקדמות שלנו איטי – המראות כל כך יפים , עד כי מתחשק "להקליק " על כל פינה .
הר התבור מלווה אותנו לאורך הירידה ועם כל צעד , המראה נהיה יפה יותר . הפריחה בשלל צבעים מרהיבת עין – חרדלים צהובים , קחוונים לבנים -צהובים , נוריות אדומות . התורמוס ועוד פרח שאינונו מכירים את שמו מייצגים נאמנה את מגוון הורודים והסגולים :
ורוד וסגול
הקטנה , שאמא אבא עומדים כולם לרשותה , נהנית מתשומת הלב המלאה : בוחר את נושא השיחה , צועדת פעם עם אמא, ופעם עם אבא , מפטפטת בעליזותשואלת שאלות , מתענינת בהסברים , מחליטה מתי נחים ומתי מתקדמים . ואנחנו ההורים זורמים … בקצב שלה . ראוי להורים מרובי ילדים למצוא הזדמנות לטייל ככה ביחידות עם כל אחד מהילדים . גם הילד הבעיתי יותר , עם מלוא תשומת הלב יהפוך ביום כזה למלאך .לצערינו קצב החיים , התחייבויות משפחה ועבודה מונעים מאיתנו לעשות זאת לעיתים קרובות יותר .
המסלול אומנם מכונה " נחל תבור וקניון הבזלת " אבל מתוך המפה ניתן לראות שהחלק הראשון של המסלול הוא דוקא לאורך "נחל רכש " . עם הירידה לנחל הנוף משתנה וגם הצמחיה – אומנם הכל פורח ואביבי , פרפרים מרפרפים בין הפרחים – ולנו יש זמן לעמוד ולראות , ואפילו לצלם .
המסלול מוביל אותנו לאורך הנחל , ומדי פעם יש לחצות את הנחל – הזרימה חזקה , המים גבוהים – ודי קשה לחצות מבלי להרטב . אנחנו עוברים לסנדלים מעבר אחד מאוחר מדי – לאחר שהספקטי לאבד שיווי משקל לטבול עד לבר ך ..
הפסקה נוספת אנחנו עושים באיזור ה"מפל " , שאינו גבוה במיוחד או מרשים , אבל הנחל רחב בו ו . ( בתיאור המסלול כתוב שיתכן ומי הנחל אינם נקיים עקב ביוב ..לשיקולכם ) ואפשר להתאמן בחציה מבלי להרטב על אבנים …
לקח לנו קצת פחות משעתיים מתחילת המסלול להגיע לנקודה זו , וכשאנחנו נחים קצת על אבני הבזלת אנחנו מתחילים לחוש בחום היום העולה . בתוך אפיק הנחל הרוח אינה נושבת , והאבנים הכהות סופגות את החום . "אלוהים עוזר למשכימי הקום " נהגה אימי לומר , ואכן אנחנו שמחים על כי השכמנו להגיע . בהמשך נשמח עוד יותר כשנראה את ההמונים שמגיעים למסלול . קבוצה זו היא הסנונית הראשונה של קבוצות רבות ומטיילים שיגדשו את המסלול בהמשך .
המשך הדרך כרוך הירדיה ביתדות , שאותם עושה הקטנה בקלות
מכאן הדרך היא כמעט לחלוטין מישורית , לאורך גדה זו או אחרת של הנחל . והמראות אכן יפים
הקטנה אומנם נהנית מתשומת הלב היחודית והבלעדית מההורים , אבל אני מצירה ששאר הילדים לא מטיילים איתנו . המסלול כל כך כיפי ולא קשה ( למרות שמוגדר בינוני עקב הירידה והעליה) , כל כך יפה פה מסביב , מזג האויר נעים – אבל בני הנוער כל אחד בעיסוקם – לימודים למבחן , התנדבות , או סתם התמרדות ( "בשבוע הבא שלושה ימים טיול שנתי – אני רוצה לנוח ! "). איך הם לא באים ? אני אומרת לעצמי – איפה טעיתי ?
אנחנו עוצרים לפוש בצילו של אלה אטלנטית רחבת ידיים . מתחת לעץ יושבת קבוצת חברים צעירים ברוחם . ילדיהם גדלו ובגרו ןעזרו את הבית , והם מטיילים לבד. בעוד התה מחמם – הם מכבדים אותנו בכוס – מתפתחת שיחה . לא טעית , הם מרגיעים , ככה זה דרכו של עולם , גם אצלם הילדים טיילו איתם עד שהפסיקו . הם עוד יחזרו לטייל הילדים שלך , הם מבטיחים. אמן …
כשסימון השבילים הופך לאדום מתחיל נחל תבור , ואנחנו צועדו לאורכו עד העליה בחזרה לקיבוץ גזית . העליה ארוכה יותר אבל מתונה .. השעה שעת צהריים וממש חם, באוטו המדחום יראה 25 מעלות , מולינו יורדים המוני אנשים בדרכם לנחל . נו , יש מים ? הם מתענינים – שווה לרדת ?
שווה גם שווה !
מידע שימושי :
מסלול מעגלי – 6ק"מ
זמן : ארבע ורבע שעות – בסבבה עם הרבה עצירות לתמונות
מים : נצרכו 5 ליטר מים – על ידי שני מבוגרים וילדה
את המסלול המעגלי אפשר לעשות בשני כיוונים , אם מתחילים בקטע האדום – נכונה לכם ירידה מתונה ועליה תלולה, אם מתחילים בקטע השחור הירידה תלולה , עם נופים מרהיבים לתבור – לחובבי הצילום המטיילים עם ילדים מומלץ לבחור בכיוון זה .
ינינה נראה מסלול כייף אהבתי את הפריחה והתמונות הנהדרות. שלל סיפורי תנ"ך נקשרים למקום ברק ודבורה על התבור מתכננים הפתעה למרכבות סיסרא שמגיעים מחרושת גויים…גדעון המדיינים ועוד ועוד…
תודה עמירם על האיזכור של המאורעות התנכיים האלה. אנחנו קצת לוקחים את הענין הזה כמובן מאליו. לאחרונה פגשתי אישה שממש רעדה מהתרגשות כשספרה שלאחר ביקור בארץ סיפורי התנך נראים אחרת. ממש קמים לחיים.
תודה על הפירוט.
המסלול נראה מעולה והתמונות יפות.
המסלול מתאים לדעתך לכלב?
הי שיר, תודה על הפרגון. אין לי כלב אז קשה לי לחשוב על דקויות בהקשר הזה. הדבר היחיד שעולה לי שיכול להפריע לכלב זה מסלול עם סולמות, ויתדות – – אם כך הדבר , אז במסלול הזה אין שום בעיה!