וורשה העיר העתיקה: בין ישן לחדש

את  אחד הבקרים  אנחנו מבלים בין בתי העיר העתיקה של ורשה  , ומצטרפים לסיור חינם "וורשה  העיר העתיקה"  המספר על תולדות העיר וורשה בכלל והעיר עתיקה בפרט . גם הפעם הסיור מוצלח ומענין  , והמדריכה שלנו משלבת בין אנקדוטות , סיפורי אגדה , והיסטוריה של פולין.

ניתן לומר שההיסטוריה של פולין היא רצף של כיבושים , חלוקות  , איחודים וחלוקות מחדש.

ההיטוריה של וארשה מתחילה בכפר קטן על גדות הנהר ויסלה, שידוע שהיה קיים כבר במאה ה-.9 בשם וארשובה. התיישבות מבוצרת  הוקמה בשנת 1300 לערך, לצד כפר דייגים קטן הנקרא בשם "וֳ‏ארְשׁוֹ‏בָ‏ה" (Warszowa) על ידי הנסיך בוֹ‏לֵסְוָ‏ב ה-2 של מאזובשיה.  בתחילת המאה ה-14 שימשה העיר כאחד ממקומות מושבם של דוכסי מאזוביה והיתה  לבירתה. במהלך המאה ה-14 נשענה כלכלתה של ורשה בעיקר על מסחר וקיבלה זכויות של עיר במהלך המאה . במשך מאות שנים התפתחה העיר והתפשטה בתחומי השטח אשר נקרא כיום "העיר העתיקה של ורשה" (Stare Miasto).

במאה ה15 אוחדה פולין עם ליטא , איחוד שנמשך כ200 שנה והוא נחשב מבחינות רבות תור הזהב של פולין העצמאית . מושב הפרלמנט הפולני הסים נבחר להיות בוארשה .  בהמשך גם הפכה למושב  המלכים, כלומר לעיר הבירה.  בזמן העברת סמכויות עיר הבירה מקראקוב לוורשה, מנתה ורשה כ-14,000 תושבים, כאשר בעיר העתיקה היו 169 בתים, בעיר החדשה היו 204 בתים, ובפרווריה של העיר היו כ-320 בתים. במרוצת השנים העיר התרחבה לעבר הפרוורים – הוקמו כמה רבעים עצמאיים, שהיו רכושם של האצילים ובני המעמד הגבוה, ויושבו בהם אנשי מלאכה וסוחרים.

ורשה ידעה במהלך  השנים מרידות והפיכות רבות  : המדריכה שלנו מונה 17 במספר  . המרידות המוקדמות יותר נבעו ממצב כלכלי רעוע, והבדלי  מעמדות , בהמשך נערכו מרידות כנגד כובשים   : שוודים , פרוסים, רוסים ושתי המרידות האחרונות – כנגד הנאצים.  רק בודדות מהמרידות האלה הצליחו, ובמשך תקופות ארוכות בהיסטוריה ורשה היתה תחת שלטון זר .

המלון שלנו נמצא ברחוב "קרקובסקה פרזדמישה" ( Krakowskie Przedmieście ) המוביל ישירות אל הכיכר הגדולה , שלפני ארמון המלוכה. כבר מרחוק ניתן לראות את בתיה החיננים של העיר העתיקה ,כיכר רחבת ידיים, ועמוד גבוהה המתנוסס אלעל.

במרכז הכיכר נמצא עמוד עם פסלו של זיגמונט השלישי. זיגימונט השלישי היה מלך פולין  , וגם לזמן מה מלך שוודיה עד להדחתו.  הוא היה זה שהפך את וורשה להיות בירת פולין , במקום קראקוב. עד היום ישנה מעין יריבות בין תושבי שני הערים. בכדורגל  , ובכלל מי העיר הטובה יותר. היריבות כמובן כולל שלל בדיחות עיר אחת על חשבון השניה.

הוא היה בנם של יוהאן השלישי, מלך שוודיה ושל אשתו הראשונה, קתרין יגלון, נסיכת פולין. כנצר לבית המלוכה השוודי היה שמו זיגימנט השלישי ואזה. הוא נולד בשוודיה בזמן שהוריו שהו שם במעצר על ידי דודו. למרות העובדה ששודיה היתה פרוטסטנטית קיבל זיגימונט חינוך קאתולי.  זיגימונט הצליח להבחר למלך פולין , לאחר מות קודמו  , עם תמיכתו של המלכה האלמנה , והקאנצלר ושל אצילים שהיו נאמנים לבית זבורובסקי, ביתו של הקודם.  עם בחירתו שמו הרשמי ותוארו "זיגמונט השלישי, בחסד האל, מלך פולין, הדוכס הגדול של ליטא, רותניה, פרוסיה, מזוביה, זמוגיטיה, ליבוניה ומלך השוודים, הגותים והונדים".

תוארו אומנם מאחד איזורים רבים תחת כתר אחד, אבל במציאות חייו היו רצופי התנגדות ומלחמות . הוא אומנם הצליח להבחר בנוסף גם למלך שוודיה , אך משהודח מהכתר על ידי דודו , הקדיש את חייו לנסיונות להשיב לעצמו את הכתר. נסיונות שהיו כרוכות כמובן במספר מלחמות , שכולן כשלו.  קמו לו אצילים מתנגדים מבית , וגם בעיות עם נית הבסבורג.  דמותו שנויה במחלוקת  ביו ההיסטוריונים  :מחד, תקופת מלכותו הארוכה התרחשה במהלך מה שכונה "תור הזהב של פולין". מאידך, בתקופת מלכותו, החלו סימני השקיעה שהובילו לפירוקו של האיחוד. ישנם הרואים אותו כמקור העיקרי לתהליך הפירוק. אחרים טוענים שזה התרחש כתוצאה מתהליכים היסטוריים שהיו מעבר לשליטתו.דמותו של זיגמונט הונצחה בוורשה בעמוד שהוקם לזכרו על ידי בנו ויורשו, ולדיסלב הרביעי ואזה.

כאמור לב ליבה של ורשה העתיקה מורכב  מה"עיר העתיקה  " וה"עיר החדשה " . כאשר חדש הוא עניין יחסי.  בעוד שהעיר העתיקה מתוארכת ל מאה ה13  , העיר החדשה התפתחה כשתי מאות מאוחר יותר. עתיקותם של שני רובעים אלה  הם במידה  רבה רק על הנייר . וארשה סבלה מאוד מהפגזות הגרמנים , שכוונו להרוס אתרים עתיקים בעיר , כעונש על המרד .  בתום מלחמץ העולם השניה האיזור כולו היה חורבוות , כאף בנין לא היה שלם .  הפולנים החליטו לשחזר את האיזור  , ולהקנות לו את המראה לפני המלחמה  . לצורך הענין השתמשו בתמונות מהמאה ה18 וה19  , ובשרטוטים שנשמרו .  האיזור זה של העיר הוכר כאתר מורשת עולמית של יונסקו  – כאתר השיחזור הגדול בעולם .

בצידה  המזרחי של הכיכר עומד מבנה ארמון המלוכה המשוחזר. המבנים הראשונים של הארמון נבנו במאה ה14 , ועם השנים נוספו להם מבנים נוספים . זיגימונט השלישי ואזה  הרבה להוסיף ולבנות . הטירה נהרסה באמצע המאה ה17 בזמן המלחמות עם השוודים, אבל שופצה  . אחרון המלכים הפולנים , סטאניסלאב אוגוסט החזיר עטרה ליושנה , בנה  ושיפץ את הארמון . הוא הי חובב אומנות , וצבר  אוסף גדול של אומנות .

במלחמת העולם השניה פוצצה הטירה על ידי הגרמנים .  השיחזור שלה החל רק ב1971 ,  ובמהלך השחזור הוחלט לבנות חלקים שונים שלה בסגנונות השונים שהיו בה לאורך התקופות . היום הטירה משמת כמוזיאון,  וישנם מספר חדרים המרוהטים בסגנון תקופתי.

ככרות עתיקות טבען שייצרו מיתוסים ואגדות . את פסל סמלה של העיר וארשה  , בתולת ים ניתן לראות בכיכר המרכזית  , ששמשה בעבר ככיר השוק  . האגדה קושרת בגירסאות שונות בת ים להוסדה של העיר .  כיו ם סביב לכיכר ישנם בתי קפה ומסעדות ולנויות קטנות . במשך הבוקר מתפרסים רוכלי מזכרות בפינות שונות של הכיכר .

בכיכר אחרת מוצב פעמון גדול . בעת השחזור נמצא הפעמון הזה בהריסות . לפי הכיתוב בו הפעמון אמנם יוצר בבית מלאכה בוארשה  , אבל יועד להגיע למקום אחר. מסיבות לא ידועות

כמובן גם בסיור הזה ישנה הנקודה היהודית  – אנחנו מגיעים לכיכר קטנה , שבה חיו ראשוני היהודים בורשה עד לגירושם מחוץ לעיר .

המטילים כיום בעיר העתיקה יראו כיכרות קטנים , בתים בצבעים שונים  מעוטרים , בתי קפה , מסעדות וחנויות מזכרות , בין הסימטאות ניתן לפגוש מספר כנסיות . ללא ספק נעשתה עבודה מרשימה .  גם היום ניתן לראות בתים שתחת שיפוץ ותחזוקה מתמדת . כזה מוזיאון העיר וארשה , שבסוך כל יום עבודה מתעטף במסך  , המזכיר  איך הוא נראה. לצערינו עקב שיפוצים המוזיאון סגור.

בשעות הבוקר  מתמלאים הרחובות בילדי בית ספר שבאים לפעילויות ולמידה בעיר העתיקה . גדולים וקטנים , הולכים בשורות מסודרות לפעילותיהם . רכבת קטנה , המציעה סיור בקרונותיה בין רחובות העיר העתיקה , ממתינה לתיירים מזדמנים . גברת חמוצת פנים , המפעילה מגרשת  קבוצת ילדים שמגלים עניין , וחוזרת לעיון מעמיק בעיתון.  אנחנו מעדיפים להמשיך ולהסתובב ברגל .

הבנינים העתיקים והסימפטיים מהוים מוקד משיכה גם לזוגות נישאים . משועשעות אנחנו מביטות בכלות העטופות במעיל  מפאת צינת הבוקר  , מורידות אותו לשם הצילום  , ומטעטפות בו בזריזות כשעוברים ללוקיישן הבא , בכל זאת סתו עכשיו , וקריר.

רחוב פרטה הוא הרחוב המחבר בין העיר העתיקה לחדשה. בית מספר 16  , ביתה של מארי סקלדובסקה קירי , המשמש כמוזיאון לזכרה ,  אף הוא נמצא בשיפוץ . לשמחתנו ניתן לבקר בתערוכה הזמנית בבית ממול.  בתערוכה ניתן לראות  ניתן לראות  קצת  ממכשירי המעבדה שלה , תיעדו על חיה , משפחתה תמונות משפחתיות ועוד.

מארי קירי  אישה שהיתה פורצת דרך בזמנה.מארי קירי נולדה ב1867 בוורשה שבפולין, שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית, בשם מריה סקלודובסקה.אביה היה מורה לפיזיקה ומתימתיקה ואת חינוכה המוקדם בתחומים אלה לקחה ממנו .  היא לא יכלה ללמוד באוניברסיטה בפולין ,עקב היותה אישה ועקב מדיניות רוסיה  באותר תקופה , אבל היא למדה בכוחות עצמה ובמעין אוניברסיטה ששיעוריה ניתנו בשעות הלילה במקומות שונים וסודיים כדי להתחמק מעיני המרגלים של האימפריה הרוסית.בגיל 24 עברה לפאריז בעקבות אחותה , והחלה לימודיה בכימיה ופיזיקה בסורבון . היא היתה האישה הראשונה שלמדה שם .בפאריז גם הכירה את פייר קירי , לימים בעלה ושותפה לפרס הנובל לפיזיקה שקיבלו על מחקריהם בנושא הרדיו אקטיביות .מארי קירי קבלה פרס נובל נוסף (! ) בתחום הכימיה על תגלית הרדיום והפולוניום (יסוד ששמו ניתן על שם פולין , על ידי מארי) אם כבר בפרס נובל עסקינן  : אחת מבנותיה קבלה  אף היא פרס נובל  . ובתה השניה אמנם לא קבלה פרס נובל , אבל בעלה קיבל  …ללא ספק גאוותה של כל אמא פולניה .

גם הרחובות בסביבתה הקרובה של העיר העתיקה אלגנטיים ונאים . חלקים גדולים של הרחוב בו נמצא מלונינו הם מבנים אלגנטיים וקלאסיים של אוניברסיטת ורשה . הסטודנטים הממהרים בשעות הבוקר ללימודיהם  , בשעות אחר הצהריים גודשים את בתי הקפה הקטנים והמסעדות המעניקות הנחות לסטודנטים . נוכחותם תורמת לאוירה הצעירה והעדכנית של האיזור  .

מחלון מלונינו ניתן לראות את פסלו של קופרניקוס , זה שעצר את השמש והניעה סביבה את כדור הארץ . על  המדרכה , סובבים סביבו כל כוכבי מערכת השמש.

אם היה מסב מעט מבטו בן דמותו של קופרניקוס היה מביט בכנסיה הניצבת ממש מעבר לרחוב . ברחוב זה  של וורשה  נראה שהמדע , האמונה , המסורת והקדמה חיים בהרמוניה.

חלק זה של העיר משדר  מודרניות . ורשה עם הפנים לעתיד, תוך שמירה על נכסי העבר.  וורשה שייכת לצעירים , למשכילים , לעתיד.