פסחא בקרקוב: העיר לבשה חג

חגיגות ופסטיבלים תמיד מוסיפים עניין וצבעוניות לביקור בחו"ל. מוזמנים לטייל איתנו בקרקוב שלפני חג הפסחא, ולקנח בשלוש מסעדות טובות בעיר.

פסחא בקרקוב הוא חגיגה של קישוטים. החנויות, המשרדים ואפילו הרחובות מקושטים לכבוד החג: פרחים מלאכותיים, ביצים מקושטות, ארנבים צבעוניים.בכיכר המרכזית של העיר ישנו שוק לכבוד החג ובו דוכנים תחת מטריות צהובות מוכרים את מרכולתם . עבודות יד מסורתיות, עבודות תחרה, וקישוטים לחג.

עוגיות וממתקים מעוטרים בצבעים עליזים: פרחים, פרפרים ארנבות .

דוכן הגבינות הצהובות הוא מעניין במיוחד: הגבינות עשויות בצורות של בעלי חיים , ויש עליהם כיתובים. כמובן ברוח החג.

ריחות מעוררי תיאבון עולים מכל פינה. על חביות- מנגל מחממים עוגיות קטנות, שהולכות טוב עם ניחוח הקפה.

מיני נקניקיות ובשרים שהולכים מצויין עם בירה.

נראה כי  הכי פופולרי הוא דוקא דוכן השמאלץ: שומן חזיר שמורחים אותו על לחם לבן זוכה להכי הרבה קונים.

הקטנה עוצרת ליד דוכן של  ביצי עץ צבועות ומקושטות והיא מתעניינת במקור המנהג. המדריך מסביר שביצים, וארנבים מסמלים התחדשות ולידה ומחדש, ואת בואו של האביב. צביעת ביצים היא אחד ממנהגי החג, והמשפחות נוהגות לבלות את השבת שלפני החג בצביעה של ביצים.  צריך לבקר באירופה בחורף כדי להבין מדוע יש חגיגה שלמה מסביב לאביב. אפרוריות החורף, העצים הערומים, הקור שנמשכים במשך חודשים רבים מיצרים געגוע לימים חמימים יותר.

חג הפסחא הוא אחד החגים החשובים בנצרות כי הוא מסמל את תחיתו של ישו. לפי המתואר בברית החדשה שלושה ימים לאחר צליבתו בגבעת הגולגולתא קם יש מהמתים וחזר לחיים.  שמו הלועזי של החג  EASTER מרמז על מקורותיו הפאגאניים . איסטרה היתה אלת האביב. החג  נחגג ב21 במרץ, יום שוויון הלילה והיום, שממנו היום הולך ומתארך. האלה  מתוארת לעתים קרובות עם הארנבת- בעל חיים המייצגים את בואו של האביב, כמו גם את הפוריות של העונה.

רעיון הלידה מחדש מצוי גם בסיפורי המיתוס של העולם העתיק. האפוס השומרי שנמצא חקוק בכתב יתדות על לוחות חרס מספר את סיפורם של תמוז ואיננה. המיתוס מספר על איננה שיורדת לעולם התחתון לחפש את תמוז בעלה שמת, ושם היא נהרגת. בהיעדרה, האדמה מאבדת את פוריותה, יבולים מפסיקים לגדול ובעלי חיים מפסיקים להתרבות. על מנת שהחיים על כדור הארץ לא יעלמו, שני שליחי אלים יורדים אל השאול להצילם: הם זורים עליהם מצמחי החיים והמים ונותנים להם כוח לחזור לכדור הארץ כאור השמש במשך שישה חודשים, לאחריהם הם שוב יורדים לשאול. איננה השומרית ידועה למסופוטמיה בשם הבבלי שלה, "אישתר". בכנען העתיקה אישתאר מכונה עשתורת, ועמיתיה בפנתיאון היווני והרומי ידועים כמו אפרודיטה, ונוס.

הביצה מסמלת את הקבר הריק של ישו לאחר תחיתו . שברי ביצה מזכירים קבר סדוק ופתוח. אבל מוטיב הביצה כסמל ללידה קיים כבר במיתוסים העתיקים. מצרים עתיקה, ביצה סמלה את השמש, ואילו עבור הבבלים, הביצה מייצגת את הבקיעה של אישתר לחיים לאחר שנפלה מהשמים לנהר הפרת. המצרים הקדמונים והפרסים, שהיו לו גם המנהג של צביעה ואכילת ביצים במהלך פסטיבל האביב שלהם.

כאשר נוצרים זיהו את האתר המדויק בירושלים שבו הקבר הריק של ישו היה ממוקם, הם בחרו את המקום שבו בית מקדש של אפרודיט עמד. המקדש נהרס והכנסיית הקבר נבנתה, הכנסייה הקדושה ביותר בעולם הנוצרי. כך באופן סימלי הפכה השתלטה הנצרות על הריטואל הפאגאני

בפולין הקתולית החג נחגג כחג דתי. סמוך לכניסה לקתדרלה נערך שולחן גדול, מעוטר בעלי עצים מחטניים ועליו נפרשים מיני לחמים בצורות של ארנבים כמובן וגם דמויות. מאוחר יותר תתקיים תפילה מיוחדת ובה יברכו על הלחם. מנהג נוסף הוא לאכול מזון שבורך וניתן לראות ברחבי העיר אנשים הולכים עם סלסלות מעוטרות ובוכן לחם  בדרכם לכנסיה לקבל ברכה.

בימי החג שבת וראשון מרבית המקומות סגורים: מוזיאונים, מסעדות ואתרי תיירות. החג נחגג במסגרת משפחתית. בבוקרו של יום ראשון, כשהאיש ואני יוצאים לחפש השלמות לארוחת בוקר העיר שוממה.  אין כמו שיטוט בעיר שוממה כדי להמחיש את חשיבותה של השייכות והמסורת. תחושת זרות וניכור משתלטת עלי: החג הוא לא החג שלי, המנהגים זרים לי, והעובדה שהכל סגור מבחינתי הוא חוסר נוחות. אני כאן רק תיירת,  אורחת לרגע, עוד היום אשוב לביתי ולמנהגי, אבל הביקור בהחלט ממחיש את התחושה של להיות זר בארץ אחרת.

אני מזהה סימנים ראשונים של לבלוב על העצים בפארק הגדול שסובב את העיר העתיקה, וניצנים קטנים צהובים צצים על הדשא. האביב נמצא בפתח. איך הספקנו ברגע האחרון חופשה של שלג!

איך אפשר לחגוג בלי אוכל ?  שלוש מסעדות בקרקוב שאכלנו בהם ונהנינו עד מאוד.

מסעדה קטנטנה, עם ארבעה חמישה שולחנות, אבל עם הרבה אוירה וטעם של פעם. ללא ספק זהו ה-מקום לאכול פירוגי. המסעדונת נקראת Bar Ziloney Kredens  ונמצאת בכתובת Ul. Sw. Krzyza 3 מספר דקות הליכה מהכיכר המרכזית בעיר העתיקה.  המסעדה פתוחה לארוחות צהריים וארוחות ערב מוקדמות. סגורה ביום א.

אנחנו נכנסים למסעדה ומיד משתלטת עלינו חמימות, ריח טוב של אוכל ותחושה כאילו נכנסנו למטבחה של בלבוסטע עמלנית ובשלנית. הבלבוסטע אכן שם, בין סירי המטבח המהבילים על הכיריים.

על  הקיר מסוגר התפריט: מיני מינים של פירוגי , אותם כיסונים מבצק קצת דביק , מלואים בכל מה שתרצו  : בשר, תפוחי אדמה, גבינה, עדשים, פטריות ובגירסה המתוקה מיני ריבות, פירות יער , תפוחים וגבינה עם צמוקים. המחירים נמוכים עד כדי גיחוך. ארוחה מלאה הכוללת מרק, מנת פירוגי וכוס קומפוט פולני אסלי – 15 זלוטי.

לשמחתנו שולחן אחד פנוי ואנחנו מזדרזים להתיישב סביבו. בשולחן הסמוך שני חברה צעירים, שאך סיימו ארוחתם ומעיינים במכשירים הניידים שלהם. באוירת הרטרו במסעדה הם נראים עתידניים משהו.

אנחנו פותחים במרקים: הנערה מזמינה מרק השיפון הפולני, שהפך אצלי לסמן איכות המסעדה. ז'ורק איכותי הוא ערובה למסעדה עם אוכל טוב – ואכן המרק הזה לא מאכזב. אני אוכלת בהנאה מרק ירקות עשיר בכרוב המבושל "אל דנטה". למרק הזה יש טעם של בית – אימי נהגה להכין מרק כזה ואני נהנית מכל כף.

במהרה לשולחן הקטן במגיעים מבחר פירוגי. הנערה מרוצה מאוד מצלחת הפירוגי הצמחוניים שלה בעיקר ממילוי העדשים. אני מתענגת על הקומפוט : לפתן אדום עשוי מפירות יבשים ומקליפות תפוחים ואגסים כי בפולניה לא זורקים כלום. הטעמים הם טעמי ילדותי, אמי נהגה לעשות קומפוט כזה, עד שהחליטה שמיץ תפוזים טרי הוא בריא יותר וישראלי יותר.  מקום בבטן לפירוגי המתוקים לא נשאר כזה, אז אורזים לטייק-אווי. מאוחר יותר בחדר נתפנק עם כוס קפה מהביל, שנאסף ב"קפה קוסטה".  בהחלט מקום לחזור אליו.

הגיק לא ממש מחבב את האוכל הפולני. הוא מעדיף המבורגר וסטייק. המסיבה הזאת היא שלו אז אנחנו דואגים לספק את מבוקשו . אם חשקה נפשכם בהמבורגר, מומלץ לבקר במואה-בורגר. עיצוב מגניב – המבורגרים עסיסיים, צ'יפס מצויין, בירה צעירים והיפסטרים. לא זול אבל עדין מחירים נמוכים מהארץ.

אם תרחיקו עד לטירה, תוכלו לאכול במסעדה שבה הילדים נהנו במיוחד וזה בזכות העיצוב והאוירה  : מסעדת pod vewelem .  המסעדה מגישה אוכל פולני-גליצי עם קריצה למטבחי המדינות השכנות בדגש רב על מאכלי בשר. המולה עליזה מקדמת את פנינו בכניסה, מלצרית בבגדים מסורתיים-מצועצעים מושיבה אותנו באיזור אגף הילדים בו ישנה משחקיה, אליה הקטנה נעלמת מיד מרגע שבחרה את הזמנתה. עיצובה של המסעדה כולל מגוון גימיקים חביבים כולל שלטי הנחיה בעברית.

המסעדה נמצאת בטווח המחירים הבינוניים (המנה היקרה ביותר – 59 זלוטי )

במסעדה הבירה נשפכת כמים. מאחורי דלפק גדול המוזג עסוק רוב הזמן במילוי כוסות גדולות של בירה.  אנחנו מזמינים שני סוגי בירה מקומית עם הארוחה. בתפריט מופיעות גם  מגוון בירות אירופאיות.

לחיים! לשמחות ולחגיגות!