יום טיול בבוקרשט. במבט ראשון היא עושה עלי רושם של עיר של פעם, מהסוג הישן. עיר שבה העשירים והעניים חיים את חייהם במישורים מקבילים, שבה הממשל מנותק מעם, שבה התיירים כמו הקניונים שהם פוקדים בהמוניהם הם רק עוד משאב להרויח ממנו כסף. רחובות מרכז העיר הבנויים מבנים מונומנטליים בארכיטקטורה ניאו– קלאסית, אפורים מפיח ומלוכלכים מחריונים, צופים אל גדת נהר רדוד שהנוזל הכהה בו מעלה תהיות על מקורו. מה מסתירים מאחוריהם שלטי פרסומות הצבעוניים הענקיים ? מרפסות מתפרקות? תככים ושחיתות ?
מה כבר אפשר למצוא בעיר הזאת? אני חושבת לעצמי ומצטערת שאני בכלל מבזבזת עליה אחר צהריים.
במרחק קצר מהמלון אנחנו עוברים חלון ראוה מעלה ניחוחות של מאפים טובים. אנו בוחרים שני בייגלה חמימים עם קרום קשה. שלי מצופה בזרעים וגרעינים, הבצק בפנים מתוק,אוורירי ורך. בביגלה של האיש – הפתעה: ריבת משמשים בטעם של פעם. בתום טיול של אחר הצהריים , אני מגיעה למסקנה שבוקרשט היא כמו אותם מאפים בויטרינה. מתחת לקליפה הקשה והאפרורית מסתתרות פנינים. צריך רק להעז ולנגוס.
טיול בבוקרשט – מנזר בין בנינים
הטיול שלנו מוביל אותנו אל מתחם מגודר של כנסיה קטנה. בכיכר הקטנה שלפני הכניסה מוצב פסל של כומר בתנוחה אופינית של שתי אצבעות המוכנות להצטלב. למעלה 80% מהרומנים משתייכים לכנסיה האורתודוכסית הרומנית , ומבקרים בכנסיות לפחות בחגים. ב45 שנות הקומוניזם, מרביתן תחת ציאוצסקו, המשיכו הרומנים לקיים חיי דת והכנסיות נשארו פעילות.
הכנסיה ומתחמה מתגמדים על רקע המבנים המונומנטליים מאחוריה. אלה הם הבנינים הענקיים לאורך שדרות יוניריי, וונאבי שאנז–אליזה.
זהו מתחם מנזר אנטים, שהוקם בתחילת המאה ה18 על ידי הפטריארך אנטים של וואלאכיה במטרה לשמש מקום מקלט לנשים ולפליטים, וכמקום לימוד. כיום במנזר חיים 7 נזירים, והכנסיה פעילה. המנזר מתגאה באיקונות מפורסמים ובדלת עץ מרהיבה. אנחנו מסתובבים קצת בשטח המנזר,זקנה לבושה בשחור מדליקה נרות נשמה, מציצים אל תוך הכנסיה וממשיכים בדרכנו. מנזרים תמיד נראים לי שומרי סודות. רק בבית כשאני עובדת על הבלוג שלי אני מגלה את הסיפור המופלא של הצלת המנזר הזה ועוד 22 כנסיות בעיר .
צ’אוצ’סקו החל בשנות ה80 של המאה הקודמת תהליך של בניה מחדש של בוקרשט. הוא ראה בחזונות עיר עם שדרות גדולות, ומבנים מונמנטליים, שישדרו את עוצמתו של הקומוניזם וחוזקה של רומניה. על מנת לבנות בנינים חדשות ושדרות רחבות החל צ’אצסקו בפינוי מרכז העיר מתושביו ומבניניו. בין הבנינים המיועדים להריסה היו כנסיות ומנזרים בעלי ערך היסטורי, ארכיטקטוני, ודתי. מהנדס אזרחי אחד הצליח למנוע את הריסתם, בעזרת רעיון מפתיע וביצוע מורכב. הוא הציע לשנע את הכנסיות על מסילות למיקום חדש שלא יפריע לשדרות הרחבות.
הוא פתח שיטה שבה האדמה מתחת למבנה נחפרה, נוצקו חיזוקי בטון סביב למבנה והיסודות נוסרו. בשלב הבא הונחו מסילות שקישרו למיקום החדש של הכנסיה. בעזרת מנופים הדראולים וגלגלות תעשיתיות הוזזו באיטיות המבנים למקומם החדש. לעיתים בקצב של מטרים ספורים בשעה. להזזת מבנה נדרשו 5 מהנדסים לשלב התכנון, ו20 עובדים. את הסיפור המופלא המלא עם תמונות ושרטוטי תכנון ההזזה ניתן לקרוא במאמר בעיתון "הגארדיאן".
בטיולינו בעיר, אנחנו פוגשים עוד מספר כנסיות קטנות, חלקן בשיפוצים. מדהים לחשוב איך דווקא את שמו של המהנדס Eugeniu Iordăchescu שהציל כל כך הרבה עושר תרבותי איש כמעט אינו מכיר.
טיול בבוקרשט – בית הכנסת הכוראלי
בית הכנסת נמצא במרחק הליכה קצר ממרכז העיר העתיקה. בשער הכניסה אנחנו מתבקשים להציג תעודה מזהה ולהמתין. את זמן ההמתנה אנחנו מנצלים להתבוננות במבנה הצבעוני והמעוטר. גם אם עיטורי הערבסקות, וצורת הבניין מעלים ספק לגבי יעודו, לוחות הברית החקוקים עברית , גלעד המנורה בקדמת הבנין, והכתובת שמעל דלת הכניסה לא מותירים ספק – זהו אכן בית כנסת.
במהרה נפתחת הדלת ויהודי נמרץ מנופף אלינו וקורא לנו בעברית לבוא. זהו גבאי בית הכנסת שמקבל את פנינו בחמימות, מושיב אותנו בקדמת ספסלי התפילה ומספר לנו סיפור מרתק על בית הכנסת, על הקהילה היהודית, ומתבל באנקדוטות מחייו. הוא מספר לנו שהוריו התחתנו בבית הכנסת הזה, הוא חבר במקהלה והיה חבר במקהלת הילדים. הוא מרגיש שנפלה בחלקו זכות גדולה להתפלל ולגדול במקום כל כך יפה.כבר מזמן לא פגשנו אדם כל כך כריזמטי, מעניין וגאה במורשתו.
בית הכנסת הכוראלי נבנה ב1866 על פי דגם של בית הכנסת טמפלגאסה בוינה, והוא כיום ההעתק היחיד של בית הכנסת. בית הכנסת היום שייך לזרם האורתודוכסי היהודי, ומתפללים בו בעברית. התפילה נערכת על ידי החזן ומלווה במקהלה כמעין דו שיח. מכאן שמו: כוראלי מלשון מקהלה. במתכונת זו הייתה מקובלת בבתי הכנסת הכוראליים Chor-Temple במרכז ובמערב אירופה, כולל עוגב ומקום למקהלה. כשאנחנו יושבים בתוך בית הכנסת, הרחק מהמולת העיר הגדולה בחוץ, קשה להאמין עד כמה דברי ימי בית הכנסת מלאים במחלוקות ופורענויות.
בניית בית הכנסת המפואר באה ביוזמתו של אחד ממנהיגי ההתארגנות היהודית החדשה הקרויה "קהילת דת ישראל" בבוקרשט. הוא הציע להקים בית כנסת גדול ומפואר כמו בבירות הגדולות של אירופה. עבודות הבנייה נמשכו כעשור, החל משנת 1857. במהלך השנים היתה מחלוקת קשה בין הפלג השמרני ובין הפלג המודרני של המשכילים .
זמן קצר לפני חנוכת בית הכנסת ניזוק הבניין החדש על ידי פורעים לאומנים רומנים שהפגינו באלימות נגד הכוונה לתת אזרחות ליהודי רומניה במסגרת החוקה החדשה. בעקבות הפרעות חזרו בהם השלטונות מכוונתם לאזרח את יהודי רומניה. הענקת זכות מהותית זאת נדחתה עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. מדהים לחשוב על כך שצעירים יהודים מרומניה נלחמו תחת דגלה של רומניה במלחמת העולם הראשונה ואף נהרגו בה והכל ללא שיוויון זכויות ואזרחות. לאחר שנה של שיפוצים הוא נפתח סופסוף לקהל.
בית הכנסת יפהפה. העיטורים על הקירות ועל התקרה ופיתוחי העץ נעשו בעבודת יד. המנורות המצופות זהב באורח פלא לא ניזוקו בשרפה. לאחר מלחמת העולם השניה על בית הכנסת היפה עברו שלוש רעידות אדמה כשלאחר כל אחת מהן נעשו שיפוצים ושיחזורים. כשלאחר הרעידה האחרונה ב1999 הושקעו כ6 מליון יורו בשיפוץ ובחיזוק המבנה כדי שיוכל לעמוד ברעידה הבאה.
אנחנו מופתעים לגלות שבימי הקומוניזם הקהילה היהודית המשיכה להתפלל בבית הכנסת. זאת הודות לכך שהרב הראשי היה חבר בפרלמנט הרומני, ועשה רבות לטובת היהודים. במשך כל התקופה יהודי רומניה יכלו לעלות לארץ ישראל תמורת כופר וגם זה בהשתדלותו. מדינת ישראל שלמה לרומניה הקומוניסטית על כל יהודי שיצא ממנה . המחיר היה כמובן נתון למשא ומתן והסכום הסופי הושפע מהשכלתו של המבקש, גילו ומעמדו.
ערב מלחמת העולם השניה היהודים ברומניה היוו את הקהילה השלישית באירופה, אחרי רוסיה ופולין, עם אוכלוסיה של 850,000 יהודים. במהלך מלחמת העולם השניה הושמדה מחצית מקהילה. המחצית השניה נשארה בחיים הודות למהלכי הצלה של ראשי הקהילה היהודית והרבנים. גם המלכה האם ברומניה תרמה להצלת יהודים. על כך זכתה להיות חסידת אומות עולם. אנדרטה גדולה לזכר הנרצחים נצבת בחזית בית הכנסת.
יופיו של בית הכנסת והתלהבותו של הגבאי והמלצותיו מעוררות רצון להמשיך ולסייר באתריה היהודיים של בוקרשט. לצערנו זמננו קצר אבל אני רושמת לפני את האתרים לביקור חוזר וארוך יותר .
טיול בבוקרשט -מידע נוסף
את ריכוז רשימת האתרים היהודיים בבוקרשט ניתן למצוא כאן.
בעמוד הפייסבוק של בית הכנסת הכוראלי, מעלים תמונות מהעבר לצד מידע על אירועים שונים בקהילה.
בקישור הבא ניתן למצוא עוד המלצות לכנסיות מענינות בעיר בוקרשט.
בלוג מעניין על פינות חבויות בבוקרשט ניתן למצוא כאן.
הגענו לבוקרשט בעת טיול חורף ברומניה.
הפוסטים שלך הם פנינים בעצמם. תמיד מתמוגגת לקרוא את מה שאת כותבת ולהתבונן בצילומים המצורפים. שאפו!
תודה רבה סנדרה!
אמנם לבוקרשט לא אגיע בקרוב, אבל אני תמיד נהנית לקרוא אותך, ללמוד על ההיסטוריה של ערים ומדינות ולנגוס במאפה חמים ומתוק….
תודה רבה מיכל! בוקרשט מתחילה תהליך של שינוי. לדעתי עוד כמה שנים היא תראה אחרת. הו, נתת לי רעיון לפוסט
תודה מיכל! בוקרשט מתחילה תהליך של שינוי. עוד כמה שנים ותראה אחרת לגמרי. הו, נתת לי רעיון לפוסט
תענוג של פוסט, אהבתי את סיפור הזזת המבנים וכמובן את הפתיח: “מתחת לקליפה הקשה והאפרורית מסתתרות פנינים. צריך רק להעז ולנגוס.”
תודה עמירם. אני חושבת שהפתיח נכון לעוד הרבה מקומות.בכל מקום בו חיים אנשים יש סיפורים
ינינה, כתבת כל כך יפה שקצת עשית לי חשק לטייל בבוקרשט…
תודה ליען. רק לא בקיץ- סעי באביב אז הפארקים פורחים ומזג האויר נעים.
ינינה, גם אני אהבתי את הפתיח, ולאור הסקפטיות שתיארת – ההמשך היה מפתיע. בית הכנסת הכורלי מאוד מרשים. הזזת המבנים מזכירה לי כמובן את הזזת המבנים הטמפלרים במושבה שרונה בישראל. לאחרונה הייתי שם בסיור מודרך. הטכניקה ממש דומה, רק שברומניה עשו את זה קודם.
בעניין מלחמת העולם השנייה – מגיע לחסידי אומות עולם שיזכירו אותם, רק שקשה לי להתעלם מהעובדה שההשמדה ברומניה בוצעה על ידי הרומנים עצמם, ובהיקף של הרצח – זה תקדים אפילו ביחס למשתפות פעולה האחרות עם הנאצים.
.תודה זיוה על ההערה בעניין השמדת היהודים ! לצערי אני לא בקיעה בהיסטוריה של יהדות רומניה בשואה. הנושא בהחלט מעניין. אני בהחלט רוצה לשוב לביקור נוסף לבוקרשט בהקשר היהודי. נסיעה כזאת דורשת קריאה והכנה מוקדמת.
מעניין מאוד!
בעוד הכנסיות ניצלו מנחת ידו של צ’אוצ’סקו, חלק גדול מהאזור שנהרס היה הרובע היהודי הישן.
ניסיתי לאתר במפת העיר את הבית בו גר בעבר הסבא רבא שלי, ברחוב קטן בקרבת המקום בו נמצא כיום הפרלמנט.
שם הרחוב בו התגורר, כשמה של כנסיה קטנה שניצבה בסוף הרחוב.
במפות ישנות הצלחתי לאתר את הרחוב. במפות חדשות הרחוב לא קיים אך הכנסיה עדיין קיימת.
ייתכן שזו אחת הכנסיות עליהן כתבת.
תודה עודד. לא ידעתי שמשפחתך מבוקרשט! היית בביקור שורשים? אני מניחה שלרובע היהודי לא היה סיכוי. מדהים בעיני שבכלל יש מספר בתי כנסת. אני חושבת ששוה להגיע לבוקרשט בזכות האתרים היהודים שלה. אני בכל אופן מתכננת לעשות זאת.
הייתי ב – 1980.
חוזר לביקור נוסף בקיץ הקרוב.
מתכנן לבקר בבתי הכנסת וגם לחפש מצבות (שני זוגות של סבא רבה וסבתא רבה) שקבורים בבוקרשט וביאסי.
מדהים שיכולת לנסוע ב1980. זה היה עמוק בקומוניזם! זו בטח תהיה חוויה מדהימה. אני ממש מקווה שתמצא את המצבות!
מדהים, גם אני הייתי בבוקרשט ב 1980 כשהייתי בן 11. זה היה הטיול הראשון שלי לחו"ל. נסעתי עם אבא שלי ז"ל, יליד בוקרשט, שחי וגדל בה עד גיל 23. הייתי אז בחלק מהאתרים שמתוארים בבלוג הזה ולא מזמן סרקתי את הנגטיבים והשקופיות שצילמצי שם. גם אני חייב ליסוע לשם לחפש את המצבה של סבא שלי שקבור שם וככל הנראה גם סבא וסבתא רבא. מרגש.
זו בוודאי היתה חחויה מדהימה לנסוע לראושנה לחו"ל עם אבא לעיר הולדתו. אין לי ספקשזו תהיה נסיעה מרגשת ביותר. מעניין איך תראה בוקרשט בעיניך לאור הזכרונות.
ינינה, הטיולים שאת עושה כל כך מעמיקים ומלאי כל טוב! את בהחלט יודעת לעשות לימונדה מכל לימון שנקרה על דרך 🙂 תודה על פוסט מקסים.
תודה אורה! אני משתדלת לאמץ את ענין הלימון מהלימונדה כאורח חיים
אני , שבכל טיולי לרומניה דילגתי על בוקרשט במהירות, מוצאת את עצמי בתחושה שאולי עשיתי לא נכון וצריך לחזור וכל זה בזכות מה שכתבת. תודה רבה!!!
תודה אנקה! לא תתאכזבי.
פוסט מעולה. הצלחת לראות מתחת למעטה האפרוריות של העיר.
תודה רבה רונית ! וזה הכל בזכות נציג לשכת התיירות , אלמלא הוא היה שולח אותי לבית הכנסת, כנראה היינו חוזרים עם טעם רע בפה
פינגבק:כל המידע על בוקרשט - כל האטרקציות, המלונות, חיי הלילה והפעילויות לילדים.
פינגבק:כל המידע על חופשה בבוקרשט.
עליתי בשנת 1961 .הייתי בן 10.עברנו דרך בוקרשט אבל לא סיירנו בה. בשנת 2019 בן 68 חזרתי לבוקרשטי וסיימתי בה לעומק. אפילו השתתפתי בהרצאה בבית הכנסת הגדול.
תודה רבה על השיתוף, מיכאל. האם עלית מרומניה? אני מרגישה שאנחנו צריכים לחזור לרומניה לסיור עומק באופן כללי- ובטח לבוקרשט. בפעם הבאה אבוא באביב.